באחת השיחות שקיים גורם ישראלי בכיר עם שגרירת ארצות הברית באו"ם לינדה תומאס גרינפילד, היא אמרה לו במפורש: "תעזרו לי לעזור לכם".

השיחה התמקדה בסיוע ההומניטרי שמעבירה ישראל לפלסטיניים ברצועת עזה – נושא שארצות הברית ג'ו ביידן מעלה באופן תדיר בשיחות בין הצדדים, בלי קשר למתיחות המדינית בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו.

דבריה של גרינפילד נאמרו בשיאן של ההפגנות באזור כרם שלום, שחסמו את כניסת משאיות הסיוע לרצועה. כמה ימים אחרי אותה שיחה באו"ם, התרחש אירוע הדריסה ההמוני בצפון הרצועה, שהסתיים במותם של יותר ממאה פלסטיניים, אשר התגודדו סביב משאיות הסיוע שהצליחו להגיע לאזור מבלי שחמאס ישתלט עליהן.

בשני המקרים צה"ל מצא את עצמו בין הפטיש לסדן: מצד אחד, הוא מחויב לאפשר את כניסת המשאיות כחלק מההתחייבות של הדרג המדיני לארצות הברית; מצד שני, הוא צריך להתמודד עם חמאס בתוך הרצועה ועם המפגינים מחוץ לה. לכולם היה ברור שחייבים להגיע לפתרון אחר, אחרת הרעב ברצועת עזה יהפוך למגפה וייצרב בתודעה העולמית.

צה"ל נאלץ להתמודד עם חמאס בתוך הרצועה ועם המפגינים מחוץ לה. לכולם היה ברור שחייבים להגיע לפתרון אחר, אחרת הרעב יהפוך למגפה וייצרב בתודעה העולמית

ההודעה השבוע כי החלה אספקת המזון דרך מעבר חדש בצפון הרצועה, מעבר 96, אמורה לפתור את שתי הבעיות הללו. מדובר במעבר שנמצא מול קיבוץ בארי. המשאיות נכנסות לישראל ממצרים ונעות על ציר המערכת לאורך הגדר בשטח הישראלי וכך מדלגות למעשה על דרום הרצועה שנשלט עדיין בחלקים על ידי חמאס או חמולות חמושות אחרות.

הפגנות במעבר כרם שלום נגד הכנסת משאיות עם סיוע הומניטרי לרצועת עזה, 22 בפברואר 2024 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

על פי ההערכה בצה"ל, בצפון רצועת עזה (בחלק שנמצא מצפון לנחל עזה/הבשור) שוהים כיום קרוב ל-300,000 אזרחים פלסטיניים.

מי שעומד מאחורי משלוח המזון שנכנס שלשום מהמעבר החדש בצפון הרצועה הוא ארגון המזון העולמי – WFP, ארגון של האו"ם שישראל מטפחת לאחרונה כחלופה לאונר"א. בנוסף לו גם ארגון WCK  – המטבח המרכזי העולמי, שהקים השף חוזה אנדרה לפני מעל לעשור – הולך וצובר דומיננטיות בפעילות ההומניטרית ברצועה.

הפעולות הללו לא מקריות. בישראל הגבירו לאחרונה את המאמצים לנטרל את ארגון אונר"א, במיוחד אחרי הגילויים האחרונים על מעורבות עבדיו בטבח ה-7 באוקטובר בעוטף.

הפעולות הללו לא מקריות. בישראל הגבירו לאחרונה את המאמצים לנטרל את ארגון אונר"א, במיוחד אחרי הגילויים האחרונים על מעורבות עבדיו בטבח ה-7 באוקטובר בעוטף

WCK עומד מאחורי ספינת הסיוע שיצאה השבוע מקפריסין ואמורה להגיע היום או מחר לחופי הרצועה. המשלוח הזה מומן כולו על ידי איחוד האמירויות. בנוסף ל-200 טון מזון שעל הספינה, ממתינים בקפריסין עוד 500 טונות שאמורים לעבור לרצועה ברגע שיוקם הנמל הימי האמריקאי.

העבודות הראשונות להכנת החוף כבר החלו השבוע על ידי קבלנים עזתים שעברו תהליכי אישור של ישראל, וההערכה היא שהוא יתחיל לפעול תוך חודש וחצי, תחת אבטחה של צה"ל.

ילד פלסטיני אוכל פיתה באחת המאפיות שהקים ארגון המזון העולמי ברצועת עזה (צילום: WFP/Ali Jadallah)

בישראל מעריכים שאחרי שיושלם הנמל האמריקאי, קצב המשאיות היומי שיכנסו לרצועה יעמוד על 200 ביום – 40 לצפון הרצועה והשאר לדרומה. מי שאמור לחלק את המזון כבר בתקופה הקרובה הם בעיקר WCK ו-WFP.

נכון להיום, WFP מפעיל מספר מאפיות בדרום הרצועה שמספקות 2 מיליון פיתות ביום. על פי גורמים בישראל, בשבוע הבא תחל הפעלה של מספר מאפיות גם בצפון הרצועה – ובכך ניתן יהיה לייתר אף יותר את הפעילות של אונר"א בחלוקת המזון.

נכון להיום, WFP מפעיל מספר מאפיות בדרום הרצועה שמספקות 2 מיליון פיתות ביום. על פי גורמים בישראל, בשבוע הבא תחל הפעלה של מספר מאפיות גם בצפון הרצועה

בכלל, נראה שהמאבק הישראלי בסוכנות הסעד והתעסוקה של האום לפלסטינים – שמה הרשמי של אונר"א – עלה מדרגה בשבועות האחרונים.

אתמול (רביעי) במהלך פגישת ראש הממשלה עם ראש ממשלת הולנד מארק רוטה, נתניהו הודה לו על הקפאת הסיוע לאונר"א, וזה על רקע ההחלטה של יפן ושוודיה בשבוע האחרון דווקא לחדש את הזרמת הכספים לארגון.

נכון להיום, יותר ממחצית הסיוע השנתי לאונר"א הוקפא, לפי החלוקה הזו:

• ארה"ב – 338 מיליון דולר;
• גרמניה – 176 מיליון דולר;
• בריטניה – 40 מיליון דולר;
• הולנד וצרפת – 27 מיליון דולר;
• איטליה – 15 מיליון דולר;
• פינלנד – 10 מיליון דולר;
• אוסטריה וניו זילנד – 7 מיליון דולר כל אחת;
• ואוסטרליה – 1.7 מיליון דולר.

מטה של סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטיניים אונר"א בעיר עזה, 29 בנובמבר 2021 (צילום: Mohammed ABED / AFP)

בנוסף, בישראל הכריזו על שורת צעדי הכבדה על פעילות אונר"א – כמו מניעת העברת כספים דרך בנקים בישראל, ביטול אשרות מעבר ואישורי שהייה, ביטול פטור ממיסים ואגרות, וחסימת העברת סחורות דרך ישראל.

יחד עם טיפוח ארגוני הסעד החדשים ברצועה, בישראל גם החלו לאחרונה לשקם חלק מהתשתיות העזתיות שניזוקו במהלך הלחימה. כך, למשל, קו המים באזור מזרח חאן יונס שמוביל מי שתייה לדרום הרצועה.

יחד עם טיפוח ארגוני הסעד החדשים ברצועה, בישראל גם החלו לאחרונה לשקם חלק מהתשתיות העזתיות שניזוקו במהלך הלחימה. כך, למשל, קו המים באזור מזרח חאן יונס שמוביל מי שתייה לדרום הרצועה

העבודות הללו הן חלק מעבודת מטה ישראלית שהתבססה על הניסיון האמריקאי ארוך השנים באפגניסטן ועיראק. אחת המסקנות העיקריות שלהם הייתה כי הרס תשתיות חיוניות יוצר תלות של האוכלוסייה המקומית בכוח הצבאי הכובש וכך, מהר מאוד, הסמכות האזרחית נופלת עליו.

זה בדיוק מה שישראל מנסה להימנע ממנו, גם עכשיו, כאשר "היום שאחרי" עדיין לוט בערפל.