עם חזרת שר הביטחון מוושינגטון, פורסם ביום שישי בכמה כלי תקשורת כי יואב גלנט עדכן את ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הושגה התקדמות בנושא הכנסת כוח בינלאומי לעזה, שיורכב משלוש מדינות ערביות. הכוח הערבי־בינלאומי אמור לכאורה, לפי הפרסום, לפעול בנושא אבטחת שיירות הסיוע כמו גם לעזור בחלוקת מזון ותרופות.

לפני כעשרה ימים ארה"ב החלה בהקמת מזח צף לקליטת אספקת מזון לעזה. שמונה ספינות לוגיסטיקה ו־1,000 חיילים נמצאים בדרכם באוקיינוס האטלנטי, כשהספינה המובילה – ה"בסון" – כבר מתקרבת לחופי פורטוגל/ספרד.

אולם, לפי החלטת הפיקוד האמריקאי, אף חייל אמריקאי לא ידרוך על אדמת עזה. אחרי שיוקם המזח והסחורה תובל ליבשה, תוצב בפני כל הצדדים בעיה לוגיסטית – מי יפרוק את הסחורה ומי יפיץ אותה לכ־60 נקודות ברחבי עזה?

לפי החלטת הפיקוד האמריקאי, אף חייל אמריקאי לא ידרוך על אדמת עזה. אחרי שיוקם המזח והסחורה תובל ליבשה, תוצב בפני כל הצדדים בעיה לוגיסטית – מי יפרוק את הסחורה ויפיץ אותה ברחבי עזה?

בעבר פורסם כי בכוונת הפנטגון להיעזר בקבלני משנה, כמו עמותת Fogbow שבראשה עומדים קצינים אמריקאים בדימוס – וגם להסתייע ב־60 נקודות החלוקה של ארגון "המטבח העולמי המרכזי", שכבר פועל בהפצת מזון בעזה.

מזח זמני שהוקם בעזה לקראת הגעת הסיוע ההומניטרי, מרץ 2024 (צילום: דובר צה"ל)

ספינה שנייה של "המטבח העולמי המרכזי" יצאה אתמול אחר־הצוהריים מלרנקה לעזה. בניגוד למבצע האמריקאי, ספינת הסיוע הזו (המופעלת על ידי עמותת Open Arms) כן עוגנת בחוף עזה.

אולם, האתגר של חלוקת הסיוע נותר בעינו. מי יאבטח את פריקת הספינות/המזח הצף? מי יוודא שאין הסתערות של עשרות אלפי אנשים על מוצרי מזון? מי ישמור שאזרחים עזתים לא טובעים ו/או נהרגים בדרך לקבלת המזון? מבחינת האמריקאים, הכוח המאבטח את הפרויקט הוא צה"ל.

צה"ל לא משתוקק לנהל את הפרויקט המסוכן הזה. מדובר לכאורה בפרויקט זמני, אבל ככל שהמצב בעזה מסתבך, חלוקת המזון והקמת האופרציה עלולות להפוך את הזמני לקבוע

עם זאת, צה"ל לא משתוקק לנהל את הפרויקט המסוכן הזה. מדובר לכאורה בפרויקט זמני, אבל ככל שהמצב בעזה מסתבך, חלוקת המזון והקמת האופרציה עלולות להפוך את הזמני לקבוע. מי יודע לכמה שבועות, חודשים או שנים יצטרכו לחלק סיוע? המזח הזמני עשוי בעתיד להפוך לנמל קבוע.

בדיוק בגלל הסיבה הזו קיווה שר הביטחון גלנט שכוחות של שלוש מדינות ערביות ייכנסו פנימה וייטלו חלק בפרויקט. אבל המדינות הפוטנציאליות – מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות – העבירו מסרים דיפלומטיים נחרצים בחודשים האחרונים: הם סיימו לפתור למדינת ישראל בעיות טקטיות.

שר הביטחון יואב גלנט בפגישה עם שר הביטחון האמריקאי הגנרל לויד אוסטין בפנטגון. 26 במרץ 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

אותן מדינות מוכנות להיות מעורבות בפרויקט שיקום רצועת עזה – כמו גם בסיוע לייצוב הרשות הפלסטינית – אך ורק אם הוא מתבצע במסגרת כוללת של חתירה לפתרון שתי המדינות.

אפשר למצוא לכך ביטוי מהחודשים האחרונים: ישראל רצתה להגיע להסכמות עם המצרים בנושא ההשתלטות על רצועת פילדלפי מהצד הפנימי, כלומר מתוך רצועת עזה. המצרים השיבו בשפה דיפלומטית – רוצים לסגור הבנות על השטח? לכו לדבר עם הריבון המיועד במקום – הרשות הפלסטינית. האזור הוא לא אזור שלנו ואנחנו לא מאשרים לפעול שם.

דיפלומטים ששוחחו עם זמן ישראל בנושא הספציפי הזה ציינו כי המצרים לא מעוניינים יותר לפתור סוגיות טקטיות עבור ישראל, מבלי שישראל מתקדמת עם תוכנית כוללת לאזור

דיפלומטים ששוחחו עם זמן ישראל בנושא הספציפי הזה ציינו כי המצרים לא מעוניינים יותר לפתור סוגיות טקטיות עבור ישראל, מבלי שישראל מתקדמת עם תוכנית כוללת לאזור. אם אין ריבון מיועד לעזה ביום שאחרי חמאס, המצרים לא יהיו הצד שיסגור עבור ישראל את הפינות.

דוגמא נוספת: נתניהו פנה לנשיא איחוד האמירויות כדי שזה יסייע בתשלום פיצויי פיטורים לעשרות אלפי פועלים פלסטינים מאזור הגדה המערבית שאינם יכולים להיכנס לישראל ולעבוד בענף הבנייה.

מרכז שהקימה איחוד האמירויות בדובאי להכנת חבילות סיוע הומניטרי עבור תושבי עזה, 21 באוקטובר 2023 (צילום: Karim SAHIB / AFP)

מוחמד בן זאיד ממש לגלג על נתניהו בפנים ואמר: "לך תבקש כסף מזלנסקי". אחרי השיחה, תוכנה הועבר לעיתונאים. המשמעות של הדברים היא שאיחוד האמירויות לא יפתרו עבור מדינת ישראל סוגיות טקטיות, בלי שיש התקדמות רצינית בהיבטים מדיניים של היום שאחרי בעזה.

אתמול התבהר כי בניגוד לכיוון ששר הביטחון גלנט העביר (עם שובו מוושינגטון), כוחות ערביים בינלאומיים לא יכנסו לעזה או לכל מקום אחר, אלא אם יהיה הסדר כולל בין ישראל לרשות הפלסטינית – והתקדמות במשא והמתן.