שלושה ימים ולילות של מחאת סולידריות גדולה מול הכנסת נגד ממשלה שיוצאת לפגרה עם 134 חטופים וחטופות בעזה, הסתיימו בשורה של קדושים וגננות, הדוחפים בתור לגנות "הפגנות אלימות".

יומיים לתוך מצעד הגינויים, מירי רגב כבר חשה בנוח לקבוע במהדורת החדשות ש"נמצאים שם (בהפגנות) אנשים עם לפידים כדי לרצוח ולהרוג את ראש הממשלה".

יומיים למצעד הגינויים, מירי רגב חשה בנוח לקבוע במהדורת החדשות שנמצאים בהפגנות "אנשים עם לפידים כדי לרצוח ולהרוג את ראש הממשלה"

התרגלנו לגינויים הפופוליסטים שמאשימים אזרחים במקום את מקבלי ההחלטות, לסימטריה המזויפת בין תוקפים סדרתיים וקרבנות, וגם ל"שפיכה המוקדמת" – להט הגינוי בטרם בירור העובדות. אבל נדמה שגינוי משפחות החטופים – מבין האנשים האומללים ומאופקים ביותר עלי אדמות – מצדיק בחינה מחודשת של תופעת הגינוי ותפקידה המיוחד במכונת הרעל, מנגנון שימור משטר בנימין נתניהו.

בעקבות ההפגנה בירושלים בני גנץ צייץ: "אסור לנו לקבל אלימות משום צד, אסור לקבל התעלמות מהנחיות המשטרה ופריצת מחסומים כפי שראינו אתמול בלילה בירושלים. מחאה היא לגיטימית, הכאב גם הוא מובן, אבל על החוק וכללי המשחק חייבים לשמור". שימו לב, גם החוק, וגם כללי המשחק. אילו כללי משחק? כללי המשחק בהם רק לצד אחד מותר להיות בשלטון כמובן.

עוצמתו של צה"ל ורוח הלוחמים הן חלק משמעותי ביכולתנו לנצח את המלחמה – אך אחדות העם היא המפתח לעתידנו.

אסור לנו לקבל אלימות משום צד, אסור לקבל התעלמות מהנחיות המשטרה ופריצת מחסומים כפי שראינו אתמול בלילה בירושלים.
מחאה היא לגיטימית, הכאב גם הוא מובן, אבל על החוק וכללי המשחק חייבים…

— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) April 3, 2024

חילי טרופר פרסם בפייסבוק: "המחאה האלימה אמש עלולה לפרק את ישראל…זו פשוט לא דרכי… אני לא שונא. אני לא מתיז רעל ואני משתדל שלא לגדף את מי שחושב אחרת ממני…הכאבים עצומים וגם הזעם מצטבר. יש סיבות רבות לכעוס, אבל אין סיבה לחזור לשפה ולהתנהלות שהיו כאן עד ה-7 באוקטובר".

שר בלי תיק בממשלת החורבן, מי שנתן את האצבע שלו ממשלה אחר ממשלה לשימור שלטונו של נאשם בפלילים שדרדר מדינה לתהום תוך ניגוד עניינים, רומז על קשר סיבתי בין "שפה" של אזרחים ואסון שמפניו הם הזהירו מפורשות באותה "שפה", תוך צחצוח תדמיתו כדובון אכפת-לי.

שר בלי תיק בממשלת החורבן, מי שנתן את אצבעו שוב ושוב לשימור שלטונו של נאשם בפלילים, רומז על קשר סיבתי בין "שפה" של אזרחים ואסון שמפניו הם הזהירו מפורשות באותה "שפה"

תהלה פרידמן כתבה: "לא לשרוף את המדינה. גם לא את רחוב עזה. הכאב, התסכול, הכעס, הזעם, הכל מובן. הלב נשרף יחד עם המשפחות. אבל הפגנות אלימות מזיקות למאמץ. לכל מאמץ. ככה זה בישראל תמיד. בבקשה, משפחות אהובות, וכל מי שהלב שלו עולה באש איתן. אסור ללכת לשם".

"מזיקות למאמץ. כל מאמץ". תנו לזה לשקוע.

מהגינויים היה אפשר לדמיין שחמאס, חזבאללה, איראן, התפוררות היחסים עם בנות הברית, משבר האמון מול הצבא שלא בא ומשבר האמון מול הממשלה שגם טבח בקנה מידה מקראי לא מזיז לה – כל אלו מתגמדים לעומת האיום הקיומי האמיתי – הפגנה!

הפגנה שבה לא הציתו צמיגים או זרקו סלעים, שפכו שמן על דרכי הגישה, או דקרו שוטר מג"ב ופצעו 23 שוטרים (כמו בהפגנה בעמונה ב-2019 לדוגמה), הפגנה שבה לא זרקו נפצים והציתו אוטובוס (כמו בהפגנה בבני ברק ב-2021 לדוגמה). הפגנה שגם לא הסתיימה בירי שלושה כדורים ורצח ראש ממשלה (כמו עצרת שלום לא אלימה ב-4.11.1995). מדוע דווקא הפגנה שבה לא היה איום אמיתי בשום שלב על אף אחד הוגדרה כמה ש"עלול לפרק את ישראל" ו"לשרוף את המדינה"?

שפה קיצונית ודימויים קטסטרופליים, הגזמה שמתחפשת להרגעה, היא דבר שאדם ביקורתי חייב לתהות לגביו.

יש לציין שמשטרת ישראל, תחת איתמר בן גביר, יצאה בהודעת דוברות בטעם תיאוריית קונספירציה שהיה "ניסיון לשרוף שוטר". לאור המציאות, במהרה נאלצה המשטרה לסגת ולהסתפק בהודעה הכי חריפה שהצליחה לנסח בלי לשקר ש"התמונות (מההפגנה) מזכירות אירועי הפיכה במדינות דיקטטוריות, בסופן השליט הובל בכוח לרחוב אחרי שנפרצו המחסומים".

מהגינויים אפשר לדמיין שחמאס, חזבאללה, איראן, התפוררות יחסי החוץ, משבר האמון מול הצבא שלא בא, ומול הממשלה שגם טבח בקנ"מ מקראי לא מזיז לה – כולם מתגמדים מול האיום הקיומי האמיתי – הפגנה

משטרת "התמונות שמזכירות", בהיעדר ראיות. תדע כל אם עברייה, אם יחטפו יקירייך לעזה, הקפידי נא שהצילומים מההפגנה אחרי חצי שנה לא יזכירו למישהו משהו. מילא טרופר ופרידמן נסחפו, אם בני גנץ ממהר לפעול על בסיס הודעת דוברות מהימנה כמו בוט איראני, אולי עדיף שיצא מקבינט המלחמה.

בעקבות ההפגנה, מכונת הרעל שצפה וקצפה עם תכנים של דה-לגיטימציה ודמוניזציה של משפחות החטופים ושאר המפגינים. מטיעונים שמדובר ב"הפגנה לא חוקית" שימוש בביטויים כמו "נוח'בות קפלן" ו"טרוריסטים" לתאר מפגינים ועד ל"צעדות לפידים אלימות היו סימן היכר של הנאצים דרך אגב", כפי שכתב בטלגרם בנו הבוגר והמאובטח של ראש הממשלה נתניהו.

דה-לגיטימציה (deligitimization) ודמוניזציה (demonization) הן שתיים מתוך שלושת ה-D של מבחן שלוש ה-D לאנטישמיות, אותו הגה השר לשעבר ואסיר ציון שהוחלף בעסקה, נתן שרנסקי. ה-D השלישית היא double standard, מוסר כפול.

הדיפת מפגין באלימות על ידי המשטרה גרמה לפגיעה בשוטרת, תקרית שהפכה בפי המשטרה לכותרות בנוסח: "שוטרת מג"ב חטפה אגרוף בפנים ממפגין בתל אביב ונזקקה לטיפול רפואי". זאת, כמובן, עד שיצא הסרטון שתיעד את האירוע.

שימו לב – המשטרה האשימה את המפגינים בתקיפת שוטרת. רואים כאן בסרטון השלכת מפגין על ידי שוטר לכיוון השוטרת ופגיעה בה pic.twitter.com/KS918C2Koc

— לירי בורק שביט (@lirishavit) April 6, 2024

שרנסקי ביקש לסייע לזהות אנטישמיות מודרנית ששונה מאנטישמיות "קלאסית" בכך שהיא אינה מכוונת כלפי הדת היהודית. לפי שרנסקי, אנטישמיות יכולה להתחזות לשיח פוליטי נגד מדינת היהודים. המבחן נועד לעזור באבחנה בין ביקורת לגיטימית על ישראל ובין אנטישמיות חדשה, אנטישמיות כשנאה פוליטית.

מכונת הרעל שוצפת דה-לגיטימציה ודמוניזציה של המפגינים ומשפחות החטופים. מ"הפגנה לא חוקית", "נוח'בות קפלן" ו"טרוריסטים" ועד ל"צעדות לפידים אלימות היו סימן היכר של הנאצים" של יאיר נתניהו

מכונת הרעל פועלת שנים לטפח ולהפיץ שנאה פוליטית כלפי יהודים ישראלים בעזרת דה-לגיטימציה ודמוניזציה של מתנגדיו של נתניהו ודרכו. דה-לגיטימציה כגון "השמאל שכח מה זה להיות יהודים" ודמוניזציה עם כינויים חוזרים של "בוגדים", "אנרכיסטים", "מפיצי מחלות", "כינים", "כת של פדופילים", ולאחרונה גם "נוח'בות קפלן".

אך ללא המוסר הכפול (Double standard) של דמויות "ממלכתיות", הדה-לגיטימציה והדמוניזציה לא היו הופכות למיינסטרים. תפקידם של המגנים הוא לתת גושפנקה מכובדת לאנטישמיות המודרנית הישראלית, שנאת יהודים לא דתית אלא פוליטית.

חילי טרופר המנהיג הראשון בגוש הרל"ב שיוצא באומץ נגד המחאה האלימה. חזק ואמץ! pic.twitter.com/FP4ybIqn3K

— ברל'ה קרומבי???????? (@berale_crombie) April 3, 2024

הם ישתקו מול אלימות מתנחלים, ישתקו מול פרובוקציות של גרעינים תורניים, יגבו פשעי מלחמה משיחיים, יתעלמו מהסתה של ביביסטים, וישתפו פעולה עם שלטון סדום ועמורה. אבל אוי ואבוי למתנגד משטר שיצטלם ב"תמונות שמזכירות".

ללא המוסר הכפול של דמויות "ממלכתיות", הדה-לגיטימציה והדמוניזציה לא היו הופכות למיינסטרים. תפקיד המגנים הוא לתת גושפנקה מכובדת לאנטישמיות המודרנית הישראלית, שנאת יהודים פוליטית

הנשיא יצחק הרצוג הצטרף למקהלת המגנים ואמר כי "יש דרך להתווכח ואיך לחלוק, למחות ולהפגין. אלימות היא קו אדום שאסור לחצות בשום פנים ואופן". כנראה המשטרה לא מסוגלת לבד לטפל בעבריינים, צריך הודעה מכבוד נשיא מדינת ישראל.

וכאילו הוא וטרופר וגנץ ואחרים תיאמו מסרים, נשיא המדינה הוסיף כי "אסור לחזור לשישה באוקטובר". יש מישהו מלבד נתניהו ועושי דברו שלא היה רוצה לחזור לשישה באוקטובר? בכל מקרה, הדבר הבא הוא שהכותרת בערוץ 14 היא "הרצוג נגד הפגנות השמאל: יש דרך למחות. אלימות היא קו אדום".

בעקבות אירוע הדריסה בהפגנה במוצ"ש, עוד לפני שעלתה טענת הנהג כי דרך בטעות על דוושת הגז, חילי טרופר והנשיא הרצוג מיהרו להוכיח שאין להם מוסר כפול וכי הם מגנים "קיצונים משני הצדדים". כבוד הנשיא הוציא הודעת גינוי על דריסת מפגינים, שהיה כמעט זהה לזו שהוציא נגד הפגנה בירושלים: "אלימות היא קו אדם שאסור לחצות בשום פנים ואופן. אירוע הדריסה הוא חמור ביותר ואני מגנה אותו בתוקף…אסור לנו לחזור לשישה באוקטובר".

אדם שהיה קורא רק את הודעות הגינוי היה חייב להסיק שהפגנה בשליטה מלאה של המשטרה בירושלים היא אירוע מגונה בדיוק כמו דריסת מפגינים שמתבצעת מול עיני המשטרה, בו מספר חפים מפשע נפצעים בין קל לקשה. בשניהם נחצה אותו "קו אדום", לשיטתו.

אני מזכיר לכולנו שהפילוג הפנימי הוא תמריץ גדול עבור אויבינו, שעוקבים אחריו בשמחה; במיוחד בימים המתוחים שאנו נתונים בתוכם וניצבים בפנינו. אסור לחזור לשיח של השישה באוקטובר – בנפשנו הדבר! זכות ההפגנה והמחאה הן זכויות יסוד בדמוקרטיה שלנו – אך אלימות היא קו אדום שאסור לחצות בשום פנים… pic.twitter.com/SRtSLQc9Kb

— יצחק הרצוג Isaac Herzog (@Isaac_Herzog) April 4, 2024

כך מעגל הרעל מושלם. מהודעות דוברות של משטרת איתמר בן גביר שעושות דה-לגיטימציה להפגנה חוקית, להשוואות לנאצים מפרי חלציו של ראש הממשלה, וקמפיין "נוח'בות קפלן" שעושה דמוניזציה של מפגינים.

כאילו הרצוג, טרופר, גנץ ואחרים תיאמו מסרים, הנשיא הוסיף כי "אסור לחזור לשישה באוקטובר". הדבר הבא הוא שהכותרת בערוץ 14 היא "הרצוג נגד הפגנות השמאל: יש דרך למחות. אלימות היא קו אדום"

שורת גינויים לכאורה הגונים, הנשענים על מוסר כפול, נותנים תוקף ממלכתי רשמי לשנאה גלויה, גאה ואלימה.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.