מי שמבקש להבין את עוצמת תחושת הכישלון של השבעה באוקטובר
יכול היה ללמוד זאת מכינוס מאות אנשי המודיעין השב"כ והמוסד שנערך בשבוע שעבר (2 באפריל) תחת הכותרת "המתודולוגיה של הערכת המודיעין". את הכינוס יזם פרופ' יצחק בן ישראל, ראש מרכז הסייבר וראש סדנת יובל נאמן לטכנולוגיה וביטחון.

כדי לאמוד את מידת התדהמה שאחזה בכל אחד מהם בשבעה באוקטובר ניתן לצטט מהסרטון בו הופיע האלוף במיל' אביגדור קהלני שאמר "יש שלושה דברים שנשגבים מבינתי – גוף האדם, היקום והשבעה באוקטובר".

כדי לאמוד את מידת התדהמה שאחזה באנשי המודיעין, השב"כ והמוסד בשבעה באוקטובר, ניתן לצטט מהסרטון עם האלוף במיל' קהלני שאמר "יש שלושה דברים שנשגבים מבינתי – גוף האדם, היקום והשבעה באוקטובר"

ההשוואה בין צירוף המילים "מלחמת יום כיפור" לבין ההפתעה בשבעה באוקטובר עלתה לא אחת. מכאן גם הצורך ב"איפכא מסתברא",שעלה באחת ממסקנות ועדת אגרנט בעקבות מלחמת יום כיפור, ואמור ללוות את גורמי המודיעין מאז בעשייה, בחשיבה ובהחלטות.

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, טען שהבעיה אינה באיפכא מסתברא אלא במסתברא. במילים אחרות – במה שאנחנו יודעים ובמה שאנחנו עושים עם הידע הזה. אם בעבר היה ברור שאנשי המקצוע באמ"ן הם אלה שמנתחים ובוררים את התבן מן המוץ, וקובעים את מידת המסוכנות של מקורות הסכנה – כבר שנים רבות בעל הדרגה או בעל התפקיד הוא זה שמחליט על הערכת המצב ולא אנשי המקצוע.

ופרדו חידד: האם המפקד או האנליסט החוקר אמור ליטול אחריות אישית במתן התרעה למלחמה? המומחה המודיעיני. המפקד יכול רק להחמיר את הצעדים למוכנות להתרעה אבל לא להפחיתם.

"כשאדם צריך לעבור ניתוח לב פתוח הוא פונה לקרדיולוג ולפעמים מבקש חוות דעת נוספת מקרדיולוג נוסף. הוא לא מבקש חוות דעת ממנהל בית החולים שהוא במקרה גניקולוג", טען פרדו.

כיום, הדגיש פרדו, המצב הוא שבעל הדרגה הוא בעל הדעה למרות שאיננו בעל הידע. האנליסט שמוסמך לקבוע את רמת ההתרעה – לא היה בשיחות בליל השבעה באוקטובר ולא נראה היה שהוא חסר למתדיינים, כי הוא נעדר כבר זמן רב ממעגל מקבלי ההחלטות.

כיום, הדגיש פרדו, בעל הדרגה הוא בעל הדעה, למרות שאינו בעל הידע. האנליסט שמוסמך לקבוע רמת התרעה – נעדר מדיוני ליל ה-7 באוק', ולא נראה שחסר שם, כי התרגלו להיעדרו ממעגל מקבלי ההחלטות

יוסי קופרווסר, בעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, הגיע עם חוברת שכתב ביוני 2023 ובה כל התובנות המודיעיניות על מה שצפוי לקרות. בתסכול גדול הוא נופף בה וניתח את תולדות הקונספציה של "חמאס מורתע" ותחושת העליונות המודיעינית.

העובדה שכבר ב-2017 יכול היה ראש הממשלה בנימין נתניהו להתייצב אל מול מצלמות הטלוויזיה ולפרט את תוכניות חמאס אחת לאחת, כשהוא מתבסס על ההערכות כפי שהובאו ב"חומת יריחו". מצגת שהוצגה במאי 2022 בפני ראשי אמ"ן על תוכניות חמאס לכבוש ערים בתוך ישראל, מעלה שוב ושוב את התמיהה מה קרה לדרג מקבלי ההחלטות.

כפי שהמודיעין שלנו לא חזה את הפלישה של רוסיה לאוקראינה וכפי שהוא לא צפה את האביב הערבי וכפי שהתעלם במלחמת יום כיפור ממידעים שהועברו – כך הייתה התעלמות הפעם מהחומרים שהובאו שחור על גבי מצגת.

הגדיר זאת טוב מכולם האלוף במיל' עמוס מלכא: "מה לא עבד בשבעה באוקטובר? כלום לא עבד".

שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון, שפתח את דבריו ברוח מליצית ב"בוקר טוב לאחראים למחדל", התייחס גם לעובדה שהמל"ל הפך להיות גוף פוליטי במקום מקצועי. יעלון הדגיש את הטעות בהתייחסות אל יכולות האויב ולא אל כוונותיו וכך לוותר על החלק הרגיש יותר בתהליך הבנת המציאות.

קופרווסר, בעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, הגיע עם חוברת שכתב ביוני 2023 ובה תובנות מודיעיניות על הצפוי לקרות. בתסכול גדול נופף בה וניתח את תולדות קונספציית "חמאס מורתע" ותחושת העליונות המודיעינית

ראש אמ"ן לשעבר, תמיר היימן, הדגיש את עוצמת התסכול האישי שלו: "אני כועס כמו חלק מהאחרים, אבל לי יש נטל נוסף. אני הייתי ראש אמ"ן עד 2021 ואני נושא באחריות באופן מלא. אין לילה שאני לא שואל את עצמי את השאלות האלה".

בכינוס הזה נדחתה כל יוזמה לקשור בין הכישלון הנורא בשבעה באוקטובר לבין הדרג המדיני. ראש המוסד לשעבר דני יתום ואלוף במיל' עמוס ירון ניסו לקבל תשובות על שאלה בעניין זה ונדחו בנחרצות, בטענה שבנושא הזה ידונו בכנסים נוספים.

בסיום הדיון הטעון אי אפשר היה להתעלם מהעובדה שלגופי המודיעין במבנה הנוכחי שלהם אין מסקנות ברורות באשר לצורך לנטרל את הדרג המדיני מפרשנות מזיקה, ולכן אין כל ביטחון שהאסון הנורא יהיה חד פעמי.

או כפי שהפליא להגדיר סר באזיל הנרי לידל הארט הבריטי, שנחשב לאורים ולתומים בהוגים האסטרטגים, שקבע: "האמת העמוקה ביותר בנוגע למלחמה היא כי הקרב מוכרע במוחם של המפקדים היריבים, ולא בגופם של החיילים".

מכאן עולה כי על מנת להצליח בלחימה יש תמיד לשמור על עמימות בנוגע לכוונות, ולהכות באויב באופן שהוא אינו מצפה לו ובמקום שאינו מוכן בו. תקיפה ישירה נגד אויב המחופר בעמדותיו כמעט לעולם אינה מגיעה להישגים, ואין לנסותה.

על מנת להביס את האויב יש להוציאו משיווי משקלו, ולא ניתן להשיג זאת במהלך המתקפה העיקרית, אלא יש להשיג זאת עוד לפניה, על מנת לאפשר את הצלחתה.

בכינוס נדחתה כל יוזמה לקשור בין הכישלון הנורא ב-7 באוק' לבין הדרג המדיני. ראש המוסד לשעבר יתום ואלוף במיל' עמוס ירון ניסו לקבל תשובות על שאלה בעניין ונדחו בנחרצות

ובמילותיו של לידל הארט: "באסטרטגיה, הדרך הארוכה והעקיפה היא לרוב הדרך הקצרה ביותר. גישה ישירה אל האובייקט מעייפת את התוקף ומקשיחה את הגנת יריבו. גישה עקיפה מביאה להתרופפות המגננה, ומוציאה את האויב משיווי משקלו".

ובואו לרגע נזכר בסמל של המוסד עליו נרשם: "באין תחבולות ייפול עם – ותשועה ברוב יועץ" (משלי פרק יא פסוק יד).

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.