חוק הגיוס היועמ"שית לוקחת את נתניהו לפרוצדורה

מכתבו של המשנה ליועצת גיל לימון אל מזכיר הממשלה יוסי פוקס משקף עמדה שאין בה גרם אחד של התפשרות מול שאיפותיו של נתניהו למשוך זמן נוסף בטרם צה"ל יחויב לגייס בני ישיבות ● בהרב-מיארה איננה ממהרת להיענות לדרישתו של נתניהו - אך היא עושה זאת בדרך מתוחכמת ● פרשנות

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה

אין ספק: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מעלה הילוך במאבקה הנחוש נגד הממשלה, בכל הנוגע לסוגיית גיוס תלמידי הישיבות.

מכתבו של המשנה ליועצת (ציבורי-מנהלי) ד"ר גיל לימון אל מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, שנשלח אתמול (חמישי), משקף עמדה שאין בה גרם אחד של התפשרות מול שאיפותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למשוך זמן נוסף בטרם יחויב צה"ל לגייס את תלמידי הישיבות, ועל מנת שהמערכת הפוליטית תנסה לייצר מתווה פשרה מוסכם לחוק גיוס – או פטור – חדש.

מכתבו של המשנה ליועצת אל מזכיר הממשלה משקף עמדה שאין בה גרם אחד של התפשרות מול שאיפותיו של נתניהו למשוך זמן נוסף בטרם יחויב צה"ל לגייס את תלמידי הישיבות

כזכור, לפני שבועיים הוציא בג"ץ צו-ביניים שהורה על הפסקת תשלומי התמיכות לתלמידי הישיבות חייבי הגיוס החל מ-1 באפריל, עם פקיעת החלטת הממשלה שקבעה "תקופת ביניים" שבה נהגה מדיניות של אי-גיוס תלמידי הישיבות.

במקביל, נקבע כי העתירות יישמעו בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים ב-2 ביוני. בקשת איחוד הישיבות להוציא צו-ביניים שימנע מצה"ל מלשגר צווי גיוס לתלמידי ישיבות עד הכרעה בעתירות – נדחתה.

הפגנה נגד גיוס חרדים מול לשכת הגיוס בירושלים, 11 באפריל 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הפגנה נגד גיוס חרדים מול לשכת הגיוס בירושלים, 11 באפריל 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מכתבו של לימון מאתמול, המשקף כמובן את עמדתה של היועצת, בא במענה לדרישתו של פוקס מתחילת השבוע להתיר לממשלה להיות מיוצגת בייצוג נפרד בעתירות אלה, וזאת משום שעמדת היועצת בסוגיה אינה משקפת את עמדת הממשלה.

כבר נכתב כאן כי מן הראוי שהיועצת לא תיענה לבקשה ותתעקש שעמדת הממשלה תשוקף במסגרת התשובה שאנשי הפרקליטות יציגו לבית המשפט.

ואכן, בהרב-מיארה איננה ממהרת להיענות לדרישתו של נתניהו, והיא עושה זאת בדרך מתוחכמת. במכתבו של המשנה ליועצת נטען כי הממשלה טרם גיבשה כלל עמדה בנושא, ולכן אין כל דרך לקבוע כי עמדת הממשלה שונה מזו של היועצת, באופן המצדיק בחינת בקשה לייצוג נפרד.

בהרב-מיארה איננה ממהרת להיענות לדרישת נתניהו, והיא עושה זאת בדרך מתוחכמת. במכתבו של לימון נטען כי הממשלה טרם גיבשה עמדה בנושא, ולכן אין כל דרך לקבוע כי העמדה שונה מזו של היועצת

בנסיבות שנוצרו, אין ליועצת ולאנשיה כל ברירה אלא לשוב לפסים פורמליים – ובאופן רשמי עמדתו של ראש הממשלה בנושא איננה "עמדת הממשלה", כל עוד לא מתקבלת החלטת ממשלה על דעת רוב חבריה. "בנקודת הזמן הנוכחית, טרם הוצגה בפנינו עמדה ממשלתית ביחס לסעדים המבוקשים בעתירות שבנדון", כתב לימון.

המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, 11 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, 11 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נתניהו יודע היטב מדוע אין בנמצא "עמדה ממשלתית" – הוא עדיין עסוק בסחר-מכר פוליטי בינו לבין הסיעות השותפות בקואליציה, והסכמה טרם הושגה. אם תושג כזאת ותגובש החלטת ממשלה, ההחלטה עצמה תהיה כפופה לחוות דעת של אנשי הייעוץ המשפטי, וכך גם לגבי טיוטה או עקרונות של הצעת חוק עתידית. לתהליכי העבודה האלה של הממשלה אין אפשרות לקחת ייעוץ משפטי פרטי.

לא זו בלבד שאין עמדה ממשלתית המצדיקה הידרשות לשאלה אם יש מקום לייצוג נפרד בעתירות האלה, אלא שהיועצת המשפטית אף שמה בפרופורציה את משקל עמדתו של נתניהו עצמו.

לא זו בלבד שאין עמדה ממשלתית המצדיקה הידרשות לשאלה אם יש מקום לייצוג נפרד בעתירות האלה, אלא שהיועצת המשפטית אף שמה בפרופורציה את משקל עמדתו של נתניהו עצמו

עם כל הכבוד לראש הממשלה, מה שמונח כעת על הפרק הוא גיוס תלמידי הישיבות – עניין המצוי באחריות מערכת הביטחון, הכפופה לשר הביטחון יואב גלנט; ותשלומי התמיכות לתלמידי הישיבות החייבים בחובת גיוס – המצויים באחריות של משרדי החינוך והאוצר. בהרב-מיארה מאתגרת את נתניהו, ובעצם שואלת אותו בעקיפין – היכן עמדות השרים הרלוונטיים?

"היועצים המשפטיים של משרדים אלה לא מסרו לנו כי קיימת עמדה של השרים המופקדים על העניין, אשר תוקפה על ידי הממשלה", כתב לימון לפוקס. "לפיכך, לא ברור לנו לאיזו עמדה ממשלתית מבוקש מתן אישור לייצוג נפרד".

מזכיר הממשלה יוסי פוקס במשרד ראש הממשלה בירושלים, 29 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
מזכיר הממשלה יוסי פוקס במשרד ראש הממשלה בירושלים, 29 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

יש כאן גם ביקורת משתמעת על מזכיר הממשלה עצמו, שתפקידו לתכלל את עמדת הממשלה כולה, ובוודאי של השרים במשרדים הרלוונטיים, ולא להסתפק רק בהדהוד עמדת הבוס שלו, ראש הממשלה.

המחלוקת בין נתניהו ופוקס לבין בהרב-מיארה ולימון אינה מתמצה בשלב הנוכחי רק בשאלת הייצוג הנפרד לממשלה – אלא בשאלה האם חלה בעת הזו חובה על הממשלה וצה"ל לבצע מהלכים אקטיביים לגיוסם של תלמידי הישיבות, אף שהעתירות בעניין זה טרם הוכרעו. גם בעניין הזה מציגה היועצת עמדה חד-משמעית:

"המצב המשפטי בעת הזו ברור: החל מיום 1.4.2024 אין מקור סמכות למתן פטור גורף של תלמידי הישיבות מגיוס לשירות צבאי. על מערכת הביטחון לפעול לגיוסם לשירות צבאי על פי דין".

ולא זו בלבד – אלא שהיועצת אף הופכת את יוזמתו של נתניהו לקבלת חודש לשם גיבוש אפשרות להשגת הסכמה פוליטית, לאמצעי לחץ נוסף המופנה נגדו.

בטרם הוציא בג"ץ לפני שבועיים את צו-הביניים, פנה כזכור נתניהו עצמו במכתב מטעמו לשופטים, טען כי "נדרש עוד פרק זמן קצר לגיבוש סופי של ההסדר", וביקש "שלא לקבל החלטה בשאלת הגיוס ובשאלות הכרוכות בה במשך 30 יום, עד שיתאפשר לנו לגבש סופית את ההסכמות".

השופטים נעם סולברג, עוזי פוגלמן ויצחק עמית בדיון בבג"ץ על הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות והקצאת תקציבים לחרדים, 26 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
השופטים נעם סולברג, עוזי פוגלמן ויצחק עמית בדיון בבג"ץ על הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות והקצאת תקציבים לחרדים, 26 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השופטים לא נענו לבקשתו של נתניהו להימנע ממתן החלטה, אך נוכח בקשתו אפשרו למשיבי המדינה להגיש תצהיר משלים עד לסוף חודש אפריל.

כעת, מבחינתה של היועצת, המועד הזה כבר איננו פריבילגיה הנתונה לממשלה או לנתניהו להודיע אם עלה בידם לגבש מתווה חקיקה חדש, אלא מועד שבו חלה על הממשלה חובה "להציג בפני בית המשפט כיצד היא פועלת ליישום המצב המשפטי" – כלומר, מה הממשלה עושה על מנת לקדם בפועל מהלכים לגיוס תלמידי הישיבות.

גם אם תצליח הקואליציה לגבש הסכמות פוליטיות בין חבריה ולייצר מתווה כלשהו לעניין סוגיות שירותם הצבאי של תלמידי הישיבות, היועצת מבהירה כי על ההסדר שיגובש יהיה "לעמוד באמות המידה החוקתיות". ובמילים אחרות: לא כל הסכמה פוליטית תזכה לחותמת האישור של היועצת.

גם אם תצליח הקואליציה לגבש הסכמות פוליטיות, היועצת מבהירה כי על ההסדר שיגובש יהיה "לעמוד באמות המידה החוקתיות". ובמילים אחרות: לא כל הסכמה פוליטית תזכה לאישור של היועצת

חוק שיפגע בזכות לשוויון באופן לא מידתי ועתיד יהיה להיפסל ברבות הימים בבג"ץ אם וכאשר ייחקק – לא יעבור את היועצת כבר בשלב ההתחלתי. אמנם אין לה זכות וטו על חקיקה, אך היא עשויה להודיע כבר עם תחילת הליכי החקיקה, כי לא תגן על חוק כזה בבג"ץ.

עוד 889 מילים
סגירה