ההתקפה האיראנית המסיבית על ישראל בבוקר ה-14 אפריל היא רגע של בהירות אסטרטגית לישראל.

האתגר המאיים ביותר על ישראל היא איראן, והמרחב בו מתממש האיום הוא אווירי: טילים וכלי טייס בלתי מאוישים. כשלאיראן תהיה יכולת להרכיב ראשי נפץ גרעיניים על טיליה, יהפוך האיום הזה לקיומי ממש.

האתגר המאיים ביותר על ישראל היא איראן, והמרחב בו מתממש האיום הוא אווירי: טילים וכלי טייס בלתי מאוישים. כשלאיראן תהיה יכולת להרכיב ראשי נפץ גרעיניים על טיליה, יהפוך האיום הזה לקיומי ממש

כל זה לא חדש, אך נוכח ההתכתשויות עם הפלסטינים, החששות מחזבאללה ובייחוד המהומה הפנימית בישראל, דומה שכל זה נשכח מעט בשנים האחרונות.

לרגע הבהירות הזה ישנן מספר משמעויות מיידיות.

1

ראשית, בשביל לייצר הגנה מפני האיום הטילי האיראני – הישיר וזה שמגיע מחזבאללה – יש לפעול לשימור וחיזוק הברית ההדוקה עם ארה"ב ושותפותיה המערביות. ארה"ב היא המקור למימון הטכנולוגיה, ההובלה שלה קריטית בברית שלנו עם מדינות האזור המתונות, וכפי שגילינו בבוקר ה-14 באפריל, ארה"ב ובעלות בריתה האירופאיות והערביות גם הן גם נלחמות לצדנו.

כדי לשמור על הברית, נדרשת שותפות ערכית עם וושינגטון ועם המערב ובייחוד שמירה על הדמוקרטיה הליברלית. בכדי לשמור את צעירי ארה"ב לצדנו, יש לסיים את המצב בו אנו שולטים על מיליוני פלסטינים ללא זכויות תוך שמירה על הביטחון של אזרחי ישראל, בין היתר, באמצעות קביעת גבולות מוסכמים. כן נדרש שיקום התמיכה הדו-מפלגתית בקונגרס בוושינגטון ומאמץ להימנע מעימותים מיותרים עם ידידתנו הגדולה.

2

שנית, כל מאמץ הגנתי נגד האיום הטילי ממזרח, מחייב שת"פ צמוד עם מדינות האזור הרלוונטיות, בדגש על ירדן, סעודיה ומדינות המפרץ וכן מצרים. אלו חשובות גם ברובד האופרטיבי כפי שראינו בבוקר ה-14 באפריל, אך בייחוד חשובות כדי לנסות ולבודד את איראן, בעלות בריתה ושלוחותיה, והרעיון המאחד אותן – אסלאם פוליטי רדיקלי – מבחינה מדינית ורעיונית במרחב.

להגנה מהאיום הטילי האיראני – הישיר וזה שמגיע מחזבאללה – יש לפעול לשימור הברית ההדוקה עם ארה"ב ושותפותיה המערביות. ארה"ב היא המקור למימון הטכנולוגיה, והובלתה קריטית בברית האזורית

הברית עימן גם חשובה כי היא מספקת לגיטימציה לקיומה של ישראל במרחב ומחלישה את הדימוי לפיו אנו שלוחה אימפריאליסטית מערבית המוחזקת כאן על כידונים אמריקאים. כאן נדרש חישוק שיתוף הפעולה הביטחוני הקיים באמצעות חתימה על הסדרים מדיניים עם מדינות ערב המתונות. ראש הממשלה השיג הישג משמעותי עם הסכמי אברהם, ועתה יש להשלים את המהלך עם עסקה סעודית.

3

שלישית, יש לחתור ליישוב הסכסוך עם הפלסטינים ולסיום השליטה עליהם. זהו לא רק תנאי סעודי לגיבוש ברית המדינות המתונות אלא משקף יעד רחב יותר: יש לייצב את המעגל הקרוב, כדי שנוכל להתמקד במעגל הרחוק, וכן כדי לשמוט סיבות איראניות למעורבות כאן.

זה היה הנימוק האסטרטגי של יצחק רבין כשחתר לתהליך ההסדרים בשנות התשעים. כשלנו בכך, גם באשמת הפלסטינים. התוצאה: איראן העמיקה את מעורבותה, וסביב משבר שהחל בזירה הפלסטינית, פעלה לראשונה משטחה בירי על ישראל. בה בעת, בכדי ליצור מעגל מדינות מתונות, חשוב לשמר על המשטרים בירדן ובמצרים, בדגש על חבישת הפצע המדמם של הסכסוך עם הפלסטינים המאיים על יציבות משטריהן.

4

רביעית, המענה לאתגר האיראני מחייב לא רק עוצמה צבאית אלא גם יכולות מדיניות חזקות: התוויית חזון אסטרטגי, זיהוי הזדמנויות, ופעולה למימושן. מציאות זו בוודאי תתחדד ככל ששחקנים גלובליים עולים, בייחוד סין, יעמיקו את מעורבותם כאן וגם נוכח האפשרות כי בעלות בריתנו הדמוקרטיות תערערנה מבפנים או תחלטנה לצמצם את מעורבותן באזור. למשל, תחת נשיאות אפשרית של דונלד טראמפ.

יישוב הסכסוך עם הפלסטינים אינו רק תנאי סעודי לגיבוש ברית המדינות המתונות אלא משקף יעד רחב יותר: ייצוב המעגל הקרוב, כדי שנוכל להתמקד במעגל הרחוק, וכדי לשמוט סיבות איראניות למעורבות כאן

לפיכך יש לחזק את הממסדים הרלוונטיים בישראל, בדגש על שירות החוץ שהוחלש מאד בעשורים האחרונים. יש לחזק בחירת פקידי ציבור בכירים על פי כישורים ולא קשרים ונאמנות אישית לראש הממשלה, או בכדי לפתור אותו מיריבים פוטנציאלים בליכוד.

באופן רחב יותר, ותחת כל ממשלה, יש לאזן את ההעדפה של קבלת עמדת מערכת הביטחון באמצעות הזרקת מרכיב מדיני משמעותי. חוסר היכולת להגדיר ולממש יעד מדיני-אסטרטגי בעזה, למרות ההישג הצבאי, הוא רק התזכורת האחרונה לכך שלא ניתן להישען רק על יכולת צבאית. המלחמה, אחרי הכל, היא רק המשכה של המדיניות באמצעים אחרים כמו שקבע ההוגה הצבאי קרל פון קלאוזביץ לפני יובלות.

5

לבסוף, עוצמה אמיתית מתחילה מבפנים. ההנהגה הישראלית צריכה להיות מלכדת ולא מפוררת. יש לסיים עם העידן של בניית מחנות על בסיס שנאה (כפי שהודה נתן אשל ביחס למחנהו) ולחתור למכנה משותף חדש שיכליל גם מי שחשו דחויים עד כה. יש לשקם את הערבות ההדדית. זהו ערך יהודי ישראלי, חשוב מאוד. אל לנו לתת לה להתמוסס במנהרות עזה תוך התעלמות מגורלם של מאה שלושים ושלושה אחים ואחיות.

בלימת המתקפה האיראנית הייתה גם תוצאה של מאמץ טכנולוגי של עשרות שנים. לשם שמירת היכולות הללו, צריך לוודא כי משאביה של ישראל מופנים למדע וטכנולוגיה.

עוצמה אמיתית מתחילה מבפנים. ההנהגה הישראלית צריכה להיות מלכדת ולא מפוררת. יש לסיים עם עידן המחנות על בסיס שנאה ולחתור למכנה משותף חדש שיכליל גם מי שחשו דחויים עד כה

כן נדרש שישראל תצליח לשמור על כוח האדם האיכותי שמביא יכולות טכנולוגיות אלה. זה גם כח האדם שהביא לישראל עושר גדול דרך תעשיית ההייטק, עושר שהוא הבסיס לתקציב הביטחון הנדרש. זו אוכלוסייה שמעדיפה חברות פתוחות על פני חברות סגורות ועשויה לעזוב ככל שישראל תתרחק מחיים דמוקרטיים-ליברליים. בה בעת, חשוב גם להרחיב את השתתפותם של קהלים נוספים בעולמות הללו, בדגש על החרדים והחרדיות.

*  *  *

ליל ה-14 באפריל סיפק לנו בהירות לגבי האתגר האסטרטגי. בפנינו עומדת מדינה גדולה, מתוחכמת, עם יכולות טכנולוגיות, מחויבות אידיאולוגית ושלוחים אפקטיבים בגבולינו. לראשונה מאז הוקמה הרפובליקה האסלאמית באיראן היא תקפה אותנו משטחה ובעוצמה רבה.

אכן יש פיתוי, ואפילו הצדקה, לפעול בעוצמה מיידית אחרי אירועים כמו ההתקפה של ה-14 באפריל.

אולם, כש"בעל הבית משתגע" כמו שהמליץ השר לביטחון פנים, בד"כ שולחים אותו לאשפוז.

המענה צריך להיות "כוח חכם": הפעלת כוח צבאי עם כוח מדיני לתכלית אסטרטגית ברורה. נדרשת פעולה משותפת עם בעלי ברית קרובים ורחוקים  בתזמון המתאים לנו, תוך חיזוק הלכידות והיכולות הפנימיות.

שקענו בתחרות אגרוף מול הפלסטינים בעזה, בעוד שהמשחק האמיתי הוא שחמט מול האיראנים בכל המרחב המזרח תיכוני.

המענה צריך להיות "כוח חכם": הפעלת כוח צבאי עם כוח מדיני לתכלית אסטרטגית ברורה. נדרשת פעולה משותפת עם בעלי ברית קרובים ורחוקים  בתזמון המתאים לנו, תוך חיזוק הלכידות והיכולות הפנימיות

שורשיו של משחק השחמט אמנם בפרס הקדומה, אך התנהלות נבונה, מעניקה לנו סיכוי אמיתי להשיג את יעדנו גם בממד הזה.

ד"ר אהוד ערן הוא מרצה בכיר ליחסים בינ"ל באוניברסיטת חיפה וחבר הוועד המנהל במכון מיתווים.