ארגוני המודיעין הם קו ההגנה הראשון של כל מדינה. בישראל, תפקידם קריטי. ההתרעה המודיעינית היא מארבע הרגליים של תפישת הביטחון הלאומי, וארגוני המודיעין ממלאים תפקיד קריטי גם בשלוש הרגליים האחרות: הרתעה, הכרעה והגנה.
משימתם העליונה של ארגוני המודיעין – אמ"ן, שב"כ והמוסד – היא לנטר – ובמידת הצורך לסכל – איומים ביטחוניים, הן מחוץ לגבולות המדינה, דוגמת מתקפות צבאיות או פיגועי טרור, והן מתוכה – ריגול, חתרנות והשפעה זרה. כפי שראינו ב-7 באוקטובר, לכישלונה של קהילת המודיעין בהשגת יעדים אלה מחיר כבד מאוד.
ד"ר אופק רימר הוא עמית פוסטדוקטורט במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ומנהל הפורום הישראלי ללימודי מודיעין (פיל"ם).
ד"ר אהוד ערן הוא מרצה בכיר ליחסים בינ"ל באוניברסיטת חיפה וחבר הוועד המנהל במכון מיתווים. עמית מחקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואין מה להוקיר. ראש שבכ שמשתמש בכוחו כדי לרגל אחר שרים וכן גם אחראי לכשל המודיעיני הגדול ביותר שהיה כאן, אינו ראוי להמשיך בתפקידו ולו שניה. אז נכון, רוהמ, בגלל המצב,שהיה ב 7.10 נמנע מלהעיפו בבעיטה כראוי לו אז אך הוא המשיך בשלו, ומרגע שהתברר שהוא והיועמשית יוצרים מיליציה פרטית ופקודיו מרגישים ביזמתו או לפחות בשתיקה שלו כפטורים מכל עול, אחת דתו, הביתה.
הממשלה כלל לא פוגעת בכך בתפקוד השבכ, אלא שכמו כשהיה קו 300 נרכשו מגוף זה עשבים שוטים כאלה ואחרים, כך גם הפעם יש לנכש עשבים שוטים אלו שצמחו דוגמתו ודוגמת ראש המחלקה היהודית בשבכ, וכך לרפא את הארגון שהוא הרס וממשיך להיות משמיש ערך שלו כדי לשרוד ובכל מחיר.
זו לא התדרדרות זו התקדמות
במדינה דמוקרטית ממשל שולט בארגוני הביון והם מקבלים ללא עוררין את דרישותיו של הממשל למעט בדברים שהחוק מסייג במפורש
או במשתמע כלומר "כוונת המחוקק" שתמיד פותחת את לשון החוק היבשה
שוב
אירגוני ביון חייבים להשמע באופן דקדקני לדרישות הדרג הפוליטי הנבחר ,כפופים לו ובכל רגע נתון ראשי הארגונים יכולים להיות מפוטרים מבלי צורך לתת על כך דין בחשבון לאיש!!!!
מגיע פעם ב….(4 שנים) יום הבוחר ואז גם הממשל יכול להיות מפוטר/מוחלף וטוב שכך.
יום הבוחר הוא הביקורת הציבורית הכי אמיתית להנהגה
כותב המאמר שם את האחריות של חוסר מודיעין ב 7.10 הוא על הממשלה ועל הרפורמה המשפטית, להיפך מכתב הסרבנות של הטייסים גורמים נוספים היא זאת שנתנה כוח לחמס לתקןף.
בנוסף ,מדוע המודיעין לא התריע ולא שלח כוחות להגן על מסיבת הנובה הקיבוצים והמוצבים, כשכבר היה ברור מעל לכל ספק שיש התארגנות לתקיפה חמורה של חמס . שב"כ והמודיעין לא עשו דבר כדי למנוע אותה.
קהילת המודיעין צברה המון כוח ומתנהגת כך שהיא מעל הממשלה מעל השופטים המשטרה ומעל החוק. וזו הסכנה. ראינו זאת בעדינות.בהקלטות, וראינו בפועל כשהליטו לא להעיר את ראש הממשלה בבוקר האסון.
כי חתפיסתם מיהו בכלל ראש הממשלה??
וזו הסכנה
לכותבי המאמר,
ברור שחשוב מאד שלארגוני המודיעין יהיה פתחון פה להציג את הערכת המצב שלהם ללא חשש מתגובת השליט.
עם זאת חשוב שהערכות שלהם יהיו מהימנות ובעיתוי המתאים ולא רק בגדר "אמרתי לכם". עליהם להציע מתווה ברור לאיסוף מודיעין ולהשתמש בכל האמצעים הדרושים לשם קבלת תמונת מצב ברורה בכל החזיתות.
בכדי להגן על המדינה מפני ריגול האויב על ארגוני הביון לסכל ריגול נגדי ולהודיע בזמן אמת לדרג המדיני הרלוונטי על כל נסיון כזה.
הכוח שניתן לארגון חשאי במדינה דמוקרטית הוא עצום ולכן צריך שהפרדת הרשויות תהיה חדה וברורה. לכן על ראשי הארגון להתרחק מהערכות פוליטיות ישנם מספיק עיתונאים במדינה דמוקרטית שיזהירו וינסו להשפינ על הציבור בעניינים פוליטים כן גם יש וועדות בכנסת עם לוביסטים שכל העת מנסים להשפיע על החלטותיהם של נחרי הציבור ועוד דרכים רבות ומגוונות אך בטח שלא מתפקידם של ארגוני הביון לחוות את דעתם בעניינים פוליטים כמו הצעות חוק שמסדירות את היחסים בין הממשלה למערכת המשפט. דבר נוסף שהשפעתו קריטית במשטרים דמוקרטים הוא עקרון הפרדת הרשויות שהתמסמס מאד עם ההתערבותם הבוטה של שופטי בג"ץ בפיטורי ראש השב"כ ששרשרת של כשלונות מרחפים מעל ראשו הם אלה שמסכנים את הדמוקרטיה והגיע שידירו את רגלם הגסה מהתערבות בעניינים לא להם.
האם לא הגיע הזמן למערכת שעסוקה כל כולה בהגנה מפני אויבינו המפלצתיים?
עם כל השאר נסתדר ונלמד לאט לאט לבנות מערכות טובות.אך ההתעסקות בעצמנו גורמת להחלשה מול אויבינו המסוכנים כל כך.
הלא כך?
כתיבה בסגנון אקדמי ועיתונאי שמסקרת יפה את העובדות הכרוכות בשבר המערכתי, אבל כושלת באופן מעורר גיחוך במסקנותיה. הכותב מתבטא כאילו ההנהגה של מדינת ישראל מתנהגת בצורה נורמלית או ממלכתית. ודי לחכימא.