ההתקפה האיראנית המסיבית על ישראל בבוקר ה-14 אפריל היא רגע של בהירות אסטרטגית לישראל.
האתגר המאיים ביותר על ישראל היא איראן, והמרחב בו מתממש האיום הוא אווירי: טילים וכלי טייס בלתי מאוישים. כשלאיראן תהיה יכולת להרכיב ראשי נפץ גרעיניים על טיליה, יהפוך האיום הזה לקיומי ממש.
ד"ר אהוד ערן הוא מרצה בכיר ליחסים בינ"ל באוניברסיטת חיפה וחבר הוועד המנהל במכון מיתווים.
היקף התופעה החוזרת של התעללויות במעונות יום מטריד במיוחד. כולנו נחשפים לסרטונים ולהקלטות שעולים לכותרות וגורמים לבטן שלנו להתכווץ. הכתבות שפורסמו לאחרונה מחדדות שוב את השאלה הקשה: האם אנחנו באמת יודעים מה קורה בין כותלי המעונות?
הורים מגלים אומץ רב, מקליטים וחושפים את ההתעללויות במסגרות. לולא הערנות שלהם הגנים היו ממשיכים לפעול כרגיל, וילדים נוספים היו עלולים להיפגע. החשיפה הזאת היא תוצאה של תחושת אחריות עמוקה מצד ההורים, שלמרות הכאב והפחד, נלחמים עבור הילדים של כולנו על מנת שיגדלו במסגרות מכבדות, דבר בסיסי מאין כמוהו.
חן שרון בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד ותואר שני במדיניות החינוך. היא דוקטורנטית במחלקה לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה העברית, וחוקרת את איכות הטיפול במעונות יום.
בימים בהם נכתב טור זה אנחנו במהלכה של עסקה להחזרת חטופות וחטופים. איני יודע אם העסקה תעלה יפה עד תומה, ואם יוחזרו כל 98 החיים והמתים שנמצאים במנהרות חמאס. אבל גם אם כן, ואני מייחל לכך בכל מאודי, שום דבר אינו סגור.
אתחיל באזכור הכישלונות הידועים של מלחמת "חרבות ברזל". נכשלנו כישלון צורב ב"מיטוט חמאס". בימים אלה נמסר לנו בתקשורת שהארגון הצליח לגייס לשורותיו מחדש – חלק גדול ממספר הנפגעים שספג מאז השבעה באוקטובר.
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
'חזרה ל 6 באוקטובר' זה ספין מצחין של הפסיכופת, ואוסף המופרעים סביבו
8 גדודי שריון סביב הרצועה כפי שהיה בימי אייזנקוט כרמטכל, ושום 6 באוקטובר לא חוזר. 8 גדודים סביבי הרצועה זה טנק כל 250 מטר. תאמינו לי כטנקיסט. כלב לא עובר את גדר הרצועה. עכבר לא מתגנב לאף קיבוץ
מי שלא ראה טנק יורק אש בימיו, לא יבין
צה'ל היה במוכנות אפס ב 6 באוקטובר. לא מדבר על מודיעין. מדבר על פריסת כוחות. אין שום מצב בעולם שזה יחזור. ובגלל זה ה 6 באוקטובר לא יחזור
מי שמאיים בחזרה ל 6 לאוקטובר זה זקן שנאחז בכסאו בציפרניים ומוכר לכם שטויות. אוכל לכם את הראש בהפחדות. הוא לא רק שקרן–בן–שקרן הוא גם אלוף ההפחדות שמשרתות את המשך שלטונו
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מי שלא חי במזרח התיכון לא מבין שאין מצב להגיע לאיזה שהוא הסדר עם הפלסטינים תומכי טרור על כל שלוחותיהם. גם הסעודים מבינים את זה ולא הם אלה שדורשים שלום עם הפלסטינים או הקמת מדינה כזאת אלא זו ארצות הברית שמתגלה יותר ויותר כלוזרית, כחלשה, כמי שלא מבינה את המזרח התיכון בכלל, וכמי שנוח לה להפוך את ישראל הקטנה לפרוקסי שלה, למגפיים על הקרקע שלה, בדיוק כמו שעושים האיראנים לשלוחות הטרור שלהם.
אין עם מי להקים מדינה פלסטינית האפשרות היחידה היא לחזק ולרפד כספית ועם אמצעים את ירדן ולהחזיר אותם תחת כנפה. אין שום מצב אחר. ירדן היא המדינה הפלסטינית אם יש בכלל דבר כזה…
ממש "נחמד" מצד האמריקאים שתומכים עכשיו בתקיפה ישראלית. איזו בושה שהם שולחים אותנו ומבטיחים רק הגנה במקום להמשיך את הקואליציה שקמה ולתקוף חזק את איראן ואת תוכנית הגרעין שלה שמאיימת להמיד אותנו ולא רק…. נוח לעולם הנאור לשלוח אותנו לתקוף לבד ולעשות לכל האפסים האלה את העבודה בשביל כולם. במילה אחת: ביזיון!
בהירות אסטרטגית מחייבת קוהרנטיות בין רעיונות למציאות אותה רוצים לשנות.
1. תנאי ראשון הוא קיום דמוקרטיה עם הנהגה נחושה שזוכה לתמיכה רחבה לשינוי. אבל, בישראל אין דמוקרטיה ליברלית, יש פשיזם מושחתי כככ, משיחיים של טרנספר ומשתמטים ואתגר גדול לייצב קואליציה של שיקום פנימי.
2. ישראל צריכה להחזיר את החטופים (אמון במדינה) ואת העקורים/הביטחון לאורך הגבולות (ריבונות בשטחה) ובאיו"ש. מבחינה קיומית זה דחוף יותר מאירן והסדרים אזוריים. האם ניתן להתחיל אזורית, בפרק זמן מהיר מספיק בשביל להחזיר את העקורים? או שהלחץ לבסס ביטחון גבולות ולהחזיר עקורים עד תחילת שנת הלימודים/לפני בחירות בארה"ב גדול יותר? כנראה השני …
3. בשני הצדדים יש פונדמנטליסטים עם ווטו אלים על כל הסדרה. אין מנגנונים לנטרל את הקיצונים. לא הצליחו כל שנות אוסלו, וכיום התמיכה בחמאס כיורש הרשות והתמיכה בימין הלאומני בישראל חזקה.
4. המאבק הגיאופוליטי בציר סעודיה-מצרים-נסיכויות-ירדן-ישראל-ארה"ב מול אירן-מיליציות-רוסיה-סין (גם בהקשרי אוקראינה וכו, לא רק הגמוניה במזה"ת ופטרודולר) אינו מאפשר הסדרה של פשרות גדולות או הרתעה חזקה שתבטיח יציבות תומכת שינוי גדול. רק הסכם גדול בין הצירים, או כוח גדול מול הציר שכנגד יאפשרו הסדרה כבסיס ליציבות ולא כמקור לעימות גדול על רקע תפוצת נשק מתקדם וגרעין…
ומה אם הפלסטינאים לא רוצים הסדר? והם לא רוצים הסדר. הרי ניסינו מספר פעמים לסיים את השליטה על הפלסטינאים, אך נתקלנו בקיר, ואני לא רואה איך זה משתנה.
כל השאר אפשרי, אך עם הפלסטינאים אני לא רואה רצון מצידם להגיע להסדר כלשהו. ועם הזמן, הטרור, ה- 7 לאוקטובר, גם הרצון הישראלי כבר התאדה…