אתמול בערב שודר ברשת 13, בתוכנית "המקור" של רביב דרוקר, ראיון מדהים עם קרין ביאלס מגן, על העימות עם אחיה שפגע בה מינית מגיל 12-13. אחרי 38 שנים היא החליטה להיחשף במסגרת הסדרה "גם אני הילה צור" של ענת גורן. ברגישות רבה משרטטת גורן את סיפורן של חמש נשים אמיצות, שהחליטו לסגור חשבון עם בן המשפחה שפגע בהן.

העימות ברחוב של האחיות מאיה בן חיים ואתי טישלר עם אביהן שאנס אותן, ועם אימן שידעה והתעלמה, לא משאיר אף עין יבשה. הן עושות את זה בטלוויזיה כי משרד המשפטים הישראלי לא מאפשר לקרין, למאיה ואתי ולנשים אמיצות אחרות לקבל צדק, מכיוון שחלה התיישנות על המקרה שלהן.

על הטראומה לא חלה התיישנות לעולם, על הענישה – כן.

העימות ברחוב עם האב שאנס אותן, ועם אימן שידעה והתעלמה, לא משאיר עין יבשה. הן עושות את זה בטלוויזיה כי משרד המשפטים הישראלי להן ולנשים אמיצות אחרות לקבל צדק, כי חלה התיישנות על המקרה שלהן

הסדרה החשובה והמטלטלת כל כך היא סידרת המשך ל"סוד התמונה המושלמת" של ענת גורן, המגוללת את סיפורה של הילה צור, שנאנסה במשך 15 שנה. מגיל 4. מי שאנס אותה היה אחיה, עופר. הוא לא מכחיש. אין עליו איום. חלה התיישנות. 15 שנות אונס והתעללות וכאילו לא קרה כלום.

העימות הטלוויזיוני עוצר הנשימה של הילה צור האמיצה מול אחיה הביא עשרות נשים לשתף על מה שקרה להן. "כולנו הילה צור" מביא את סיפורן, את המוכנות שלהן להתעמת עם האנשים שפגעו בהן גם אחרי עשרות שנים.

הן נפגעו במקום הכי קרוב, שאמור היה להיות הכי בטוח – המשפחה עצמה. מי שלא פגש אף פעם נפגעת עבירת מין, לא יכול לדמיין כמה זה מערער שהבית שלך הוא גם מקום הפגיעה. כמה זה מערער שהאנשים שאמורים היו להגן עליך, אפשרו לפגיעה הזו להימשך.

התהליך הטלוויזיוני הזה הוא המשכו של גל MeToo. הנשים הראשונות שנחשפו פרמו את קשר השתיקה וסיפרו את הסיפור שלהן ברשתות החברתיות, שבעזרתן הן יכלו לחשוף ולבייש ישירות את הגברים שפגעו בהם בבית הדין הציבורי. הסולידריות עם הנשים שנחשפו העצימה נשים נוספות להצטרף לחשיפה ולביוש.

אלא שהפעם הסיפור קצת יותר מורכב וקצת יותר מחריד, כי הסיבה שנשים בכלל צריכות להיחשף בתקשורת היא שהמדינה לא מאפשרת להן להשיג צדק. משרד המשפטים מתעקש להשאיר על כנו את חוק ההתיישנות בעבירות מין בקטינים.

הפעם הסיפור יותר מורכב ומחריד, כי הסיבה שנשים צריכות להיחשף בתקשורת היא שהמדינה לא מאפשרת להן צדק. משרד המשפטים מתעקש להשאיר על כנו את חוק ההתיישנות בעבירות מין בקטינים

להתייצב מול מצלמות זה לא דבר קל. להתוודות על פגיעה מינית של שנים, על סוד שהוסתר כך מחברים, בני משפחה, עמיתים לעבודה – דורש תעצומות נפש. נשים מוכנות לעבור את זה כי הן רוצות לקבל איזשהו צדק, והמדינה מסרבת לאפשר להן לקבל אותו.

במשך שנים חברותיי חברות הכנסת ואני ניסינו ללא הצלחה לבטל את חוק תקופת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים, ולהביא להארכת ההתיישנות בעבירות מין שבוצעו בבגירים.

טענו אז, שהוא מאפשר לפדופילים שאנסו את בני משפחתם במשך שנים לצאת בלא פגע. הוא תובע מהקורבן להבין מה קרה לה/לו ולהיות מוכן/ה למאבק ארוך, קשה ופומבי במשפחתם במהירות. ואם היא לא תספיק עד הדדליין – ובכן, באסה, בגלגול הבא.

טענו שהחקיקה בישראל צריכה להיות בדומה לעבירת הרצח וניסיון לרצח, שאין לגביהן התיישנות. כמו שאמרה הילה צור, שנכנסה להיריון מאחיה, "זה רצח של הנפש".

במשך שנים חברותיי חברות הכנסת ואני ניסינו ללא הצלחה לבטל את חוק תקופת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים, ולהביא להארכת ההתיישנות בעבירות מין שבוצעו בבגירים

בעקבות פרסום סיפורה של הילה צור, והחלטה שלה לפעול לטובת נפגעות אחרות, חברת הכנסת ויו"ר סיעת העבודה אפרת רייטן, וחבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, הגישו הצעת חוק לבטל את החוק הפוגעני הזה.

הילה צור האמיצה מלווה נשים, נפגעות גילוי עריות במאבקן לביטול חוק ההתיישנות. טוב עשה בית המשפט כשאישר לשדר הערב את סיפורן אחרי שבני משפחותיהן ניסו למנוע את הפרסום. ענת גורן משרטטת ברגישות את האומץ של אותן נשים להתעמת עם הפוגעים ולפעול לאימוץ הצעת החוק של הח"כים @Efratrayten1… https://t.co/0GCjGQHD4B

— זהבה גלאון (@zehavagalon) April 9, 2024

הוקמה ועדה משותפת בכנסת של ועדת החוקה שבראשה שמחה רוטמן, והוועדה לשוויון מגדרי בראשות פנינה תמנו-שאטה, שדנו בחוק, אבל במשרד המשפטים החליטו – דווקא עכשיו – לעמוד על הרגליים האחוריות ולהתנגד.

"הם שבויים בקונספציה", אמרה חברת הכנסת רייטן בדיון ערב הקרנת הפרק הראשון של הסדרה. היא צודקת. באוסטרליה, קנדה ובריטניה לא חלה התיישנות על עבירות מין חמורות. יש ראיות? מעמידים לדין. בארה"ב הקונגרס ביטל את ההתיישנות על עבירות מין נגד קטינים. אין סיבה שהחוק הזה יהיה בתוקף.

החוק הזה מיושן ומשקף חוסר הבנה מוחלט של מהות הפגיעה הזו והקושי שנדרש מהקורבנות להתלונן. נסו לדמיין ילדה. נסו לדמיין כמה זמן לוקח לה להבין בכלל מה מותר ומה אסור. יכול להיות שמי שאנס אותה הוא גם זה שמספר לה איך נראה העולם, מה החוקים.

נסו לדמיין את הזמן שעובר מהרגע שהבנת מה קרה לך ועד הרגע שאת בכלל יוצאת מהבית. נסו לדמיין כמה אומץ נדרש כדי לקחת את הפגיעה הכי איומה הזו, הכי אינטימית, וללכת לשבת מול שוטר.

החוק מיושן ומשקף חוסר הבנה של מהות הפגיעה והקושי שנדרש מהקורבנות להתלונן. נסו לדמיין ילדה. נסו לדמיין כמה זמן לוקח לה להבין בכלל מה מותר ומה אסור. יתכן שהאנס הוא זה שמספר לה מה החוקים

ברור שזה לוקח שנים. ברור שזה קשה. חוק ההתיישנות על עבירות מין מגן על פדופילים ואנסים. הוא צריך ללכת מהעולם. אף אחת לא צריכה להידרש לעבור ראיון קשה בטלוויזיה כדי לקבל מעט צדק מאוחר על מה שקרה לה. די.

זהבה גלאון היא יו"ר מרצ לשעבר ונשיאת זולת לשוויון וזכויות אדם