בתום חודשים של המתנה מתוחה, משרד ראש הממשלה הודיע לאחרונה למשרד להגנת הסביבה שהוא מתנגד למדיניות "אפס תוספת סיכון" בכל הנוגע למפרץ אילת, ודורש לאפשר לקצא"א להגדיל משמעותית את היקף תעבורת הנפט בנמל אילת.

ההודעה הזו מגיעה לאחר תקופה ממושכת שבה קצא"א הפעילה לחץ כבד על משרד ראש הממשלה בדרישה לבטל את המגבלות שהוטלו עליה בקדנציה הקודמת על ידי השרה להגנת הסביבה דאז תמר זנדברג.

במשרד להגנת הסביבה ובארגוני הסביבה חששו שבצמרת הממשלה הנוכחית, קצא"א תזכה לאוזניים קשובות. ההודעה של הצוות שמונה מטעם משרד רה"מ לבחון את הסוגיה מאששת את החששות הכבדים לגורלו של מפרץ אילת.

במסמך הסיכום של עבודת הצוות, בראשות סמנכ"ל כלכלה ותשתיות במשרד ראש הממשלה אמיר ברקן, נכתב כי "ממשלת ישראל אינה נוקטת בגישה של הימנעות מוחלטת מסיכון".

צוות ברקן למעשה מאשים את המשרד להגנת הסביבה בכך שהוא אינו מנהל את הסיכונים – אלא נמנע מהם. "יש להשיב את עבודת משרדי הממשלה למסלולה הנכון והראוי", נכתב במסמך הסיכום, כשברור מי לטעמו של משרד רה"מ הסיט את הממשלה מהמסלול הזה.

צינור הנפט של קצא"א במפרץ אילת, 2022 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

ההמלצות של הצוות אינן כוללות כמויות או מספרים של מכליות נפט שיש לאפשר להן להיכנס לנמל אילת – את זה לכאורה משאירים למשרד להגנת הסביבה.

אבל ההמלצות כן קובעות כי "בתוך שלושה חודשים המשרד להגנת הסביבה יבחן פרטנית את הבקשה (של קצא"א) להרחבת היקף שינוע הנפט דרך נמל  אילת" – כשברור מה אמורות להיות תוצאות הבחינה לאחר שמדיניות "אפס תוספת סיכון" יורדת מהשולחן.

ההמלצות קובעות כי "בתוך שלושה חודשים המשרד להגנת הסביבה יבחן פרטנית את הבקשה (של קצא"א) להרחבת היקף שינוע הנפט דרך נמל  אילת"

עד אז, על המשרד להגנת הסביבה להרחיב את תוקפו של הסעיף המיוחד שאושר אחרי שפרצה המלחמה ומעניק לקצא"א חופש פעולה כל עוד מצב החירום נמשך.

במשרד להגנת הסביבה מעלים שורה של טענות קשות כלפי עבודת צוות ברקן ושוללים את מסקנותיו. לדברי אנשי המשרד, אין בסיס לטענה שהם מנהלים מדיניות של אפס סיכון – כבר עכשיו יש היתר לקצא"א לקבל בנמל אילת מספר מכליות נפט בשנה – אלא של אפס תוספת סיכון.

לטענת אנשי המשרד, הצוות מציג את עצמו כבין-משרדי, אבל מתעלם לחלוטין מהדברים שהציגו אנשי המשרד להגנת הסביבה, ראשי הערים (אילת, אשקלון) שמתנגדים בתוקף להגדלת מכסת הנפט במפרץ, ואפילו משרד החוץ שציין מפורשות כי הגדלת השינוע של דלקים פוסיליים אינה עולה בקנה אחד עם המגמות בעולם והיא בניגוד לאמנת האקלים והסכם פריז.

הדליפה מצינור קצא"א באזור הערבה בדצמבר 2014 (צילום: רשות הטבע והגנים)

מסמך הסיכום של צוות רה"מ גם מתעלם לחלוטין משורה ארוכה של חוות דעת מדעיות שהונחו בפניו ומזהירות מפני ההשלכות – הכלכליות, האקולוגיות והתיירותיות – של דליפת נפט אפשרית במפרץ אילת.

למעשה, מסמך ההמלצות של משרד ראש הממשלה חושף את העניין האמיתי בהגדלת תעבורת הנפט במפרץ אילת: עסקים. בלי הסרת המגבלות, קצא"א לא תוכל לממש את ההסכם שחתמה בעקבות הסכמי אברהם עם חברה באיחוד אמירויות לשינוע נפט מהמפרץ לאירופה.

"קיימת תועלת כלכלית בסדר גודל של 50 מיליון דולר בשנה", כותב צוות ברקן, "וגם תועלת מדינית ודאית. קיים אינטרס מדיני מובהק לקיום העסקה, שהיא מרכיב בביסוס היחסים ארוכי הטווח בין ישראל לאיחוד האמירויות".

"קיימת תועלת כלכלית בסדר גודל של 50 מיליון דולר בשנה, וגם תועלת מדינית ודאית. קיים אינטרס מדיני מובהק לקיום העסקה, שהיא מרכיב בביסוס היחסים ארוכי הטווח בין ישראל לאיחוד האמירויות"

ייתכן בהחלט שהדברים האלה מדויקים; אבל השאלה היא האם הכנסה של כמה מאות מיליוני שקלים בשנה וחיזוק מערכת היחסים עם האמירויות מצדיקים את הפיכת מפרץ אילת לצינור שדרכו יזרמו כמויות בלתי מוגבלות של נפט שכלל לא מיועד לישראל או לצרכיה.

תאונה של דליפת נפט במפרץ עלולה להחריב את שונית האלמוגים, שהיא נכס טבע בקנה מידה עולמי, את כלכלת אילת ואת התיירות שלה. במקרה כזה, הנזקים עלולים להאפיל בהרבה על התועלות והרווחים הכספיים.

"Faithful Warrior", מכלית נפט, במזח של קצא"א באילת ב-8 בינואר 2021 (צילום: מור חן)

במישור המעשי, המאבק הוא על היום שאחרי המלחמה. כל עוד המלחמה נמשכת, שורר מצב מוזר: מצד אחד קצא"א קיבלה יד חופשית כדי לאפשר הבאת נפט למקרה שהמשק יהיה זקוק לאספקת חירום, מצד שני אין תנועה של מכליות נפט במפרץ באדיבות החות'ים.

כל עוד המלחמה נמשכת, שורר מצב מוזר: מצד אחד קצא"א קיבלה יד חופשית כדי לאפשר הבאת נפט למקרה שהמשק יהיה זקוק לאספקת חירום, מצד שני אין תנועה של מכליות נפט במפרץ באדיבות החות'ים

"לא מביאים מכוניות ועגלים, אז בטח שלא נפט", אומר גורם שעוסק בנושא. "אני לא רואה את הים האדום חוזר לעצמו כל כך מהר. דמיין לעצמך כטב"ם מתפוצץ על אוניית נפט. ברור שאם כטב"ם פוגע באונייה אנחנו יכולים להיפרד משונית האלמוגים ומהמפרץ לשלום. המפרץ הזה לא יכול להכיל התבקעות של מכלית נפט".

במצב שבו יש מחלוקת חזיתית בין משרדי הממשלה, הסוגיה אמורה לעלות להכרעה בפני ועדת שרים לרגולציה או למליאת הממשלה עצמה. שם, מותר לשער, עמדתו של משרד רה"מ תגבר וראש הממשלה בנימין נתניהו יורה למשרד להגנת הסביבה לשנות מדיניות.

לא ברור מה השרה עידית סילמן תעשה במצב כזה, שבו היא תידחק לפינה ותצטייר כמי שלא יכולה להגן על הנכסים החשובים ביותר למשרדה וכמי שעמדתה נדרסת פעם אחר פעם על ידי אינטרסים אחרים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן הצטרפה לרשות הטבע והגנים לפעילות צלילה להצלת האלמוגים במפרץ אילת, 6 בפברואר 2023 (צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים)

בשורה התחתונה, נראה שאנחנו מתקרבים למצב שבו גורלו של מפרץ אילת יהיה מופקד בידי חברה ממשלתית שבעשור האחרון אחראית לכמה מהתאונות הסביבתיות הקשות ביותר שהתרחשו מאז קום המדינה.

"מאוד חשוב לקצא"א להעביר את זה כמה שיותר מהר, כל עוד הממשלה הזו קיימת ויש להם עם מי לדבר", אומר גורם בתחום, "הם יודעים שבממשלה אחרת, עם אוריינטציה הרבה יותר סביבתית, זה לא יעבור".

"מאוד חשוב לקצא"א להעביר את זה כמה שיותר מהר, כל עוד הממשלה הזו קיימת ויש להם עם מי לדבר. הם יודעים שבממשלה אחרת, עם אוריינטציה הרבה יותר סביבתית, זה לא יעבור"