ביום חמישי נכנסו משאיות סיוע ראשונות לעזה דרך מעבר ארז. מעבר הולכי הרגל שהותקף על ידי חמאס ב־7 באוקטובר עדיין לא חזר לפעילות רגילה. הממונה על פעולות הממשלה בשטחים פתח סמוך למעבר נתיב לכניסת משאיות.
30 המשאיות הראשונות הגיעו מירדן ולוו בכוחות ירדנים. לפי דובר משרד החוץ האמריקאי מתיו מילר, המשאיות נכנסו לעזה ונמסרו לידי ארגון הסיוע של האו"ם, ככל הנראה אונר"א או WFP (תוכנית המזון העולמית) – ואז "נחטפו" על ידי אנשי חמאס בתוך הרצועה.
מילר, שנמצא בוושינגטון, לא ידע לתאר מה קרה לאחר מכן והאם המשאיות והציוד הוחזרו לארגונים הבינלאומיים ו/או הגיעו בכלל לידיהם של הנזקקים – התושבים הפלסטינים.
המצב בצפון הרצועה – שם נשארו פחות פלסטינים בהשוואה לדרום – חמור הרבה יותר מבחינת הנגישות למים, מזון, תרופות וסיוע בינלאומי. זו הסיבה שהאמריקאים לוחצים יום־יום על ישראל לאפשר הכנסת כמות גדולה יותר של סחורות לצפון הרצועה.
האמריקאים החלו להצניח סיוע לפני כמה חודשים, וכעת נפתח גם מעבר ארז. במקביל, בימים הקרובים אמור הרציף הצף המוקם על ידי חיילי צבא ארה"ב להתחיל להכניס סחורות לצפון ולדרום הרצועה.
את הפצת המזון והסיוע המוכנס לרצועה אמורים לבצע סוכנויות בינלאומיות כמו WFP ו־USAID (הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי) ואולי גם אונר"א, סוכנות האו"ם לפליטים הפלסטינים, שממשיכה לפעול בכל עת.
מספר ארגונים אזרחיים, שלא קשורים לארגונים הבינלאומיים, מהווים תשתית חשובה לפעילות בתוך עזה ואמורים להקל על צה"ל ועל הפעילות האמריקאית. אחד מהם, המטבח המרכזי העולמי, נפגע קשות
מספר ארגונים אזרחיים, שלא קשורים לארגונים הבינלאומיים, מהווים תשתית חשובה לפעילות בתוך עזה ואמורים להקל על צה"ל ועל הפעילות האמריקאית. אחד מהם, המטבח המרכזי העולמי, נפגע קשות לאחר ששבעה מעובדיו נהרגו באש ישירה של צה"ל בתחילת חודש אפריל.
השבוע הארגון הודיע כי הוא חוזר לפעול בעזה אך באמצעות עובדים מקומיים פלסטינים בלבד. ארגון נוסף ולא מוכר כל כך בישראל הפועל בעזה כבר שלושה חודשים הוא ג'ם (GEM). מייסד הארגון מייקל קאפוני – תושב פלורידה השוהה כעת בלונדון, מפעיל ברחבי עזה עשרות אנשים ומוודא שהאוכל וחבילות הסיוע מגיעים לתושבים עצמם – שוחח עם זמן ישראל על פעילות הארגון.
ג'ם (Global Empowerment Mission) היא עמותה העוסקת בתחום הסיוע ההומניטרי ברחבי העולם. בתחילת המלחמה הם התייצבו בישראל ובשיתוף ארגונים מקומיים סיפקו סיוע ליישובים ישראליים שנפגעו ב־7 באוקטובר.
ג'ם יצרו קשר עם קהיליות יהודיות ברחבי ארה"ב והעמיסו סחורות מגוונות לצרכים השונים בישראל. למעשה, עד לרגע זה – כשבעה חודשים אחרי הטבח הנורא – ג'ם ממשיכים להוביל לישראל סחורות וציוד לנפגעים ולעקורים.
הדבר המעניין – שנחשף עתה לראשונה – הוא שג'ם פועל בשיתוף פעולה עם הארגון הישראלי סמרט־אייד. הארגונים פעלו במשך חודשים להכנסת סיוע לישראל וכיום ממשיכים בשיתוף הפעולה בהכנסת הסיוע לעזה
במקביל, בתחילת חודש ינואר מייסד הארגון קאפוני הבין שהמצב בעזה מתדרדר בקצב מהיר ונכנס לפעולה גם שם. כדי להוביל סחורות לתוך עזה הוא חייב להיות מתואם 100% עם צה"ל, מתאם פעולות הממשלה בשטחים וארגוני הסיוע בשטח.
קאפוני עובד דרך "אנרה" (American Near East Refugee Aid) – גוף סיוע אמריקאי (לא ממשלתי) הפועל בעזה בהפצת סחורה. "אנרה" בפועל עובד גם עם המטבח המרכזי העולמי. ארגוני הסיוע הלא מדינתיים הפועלים בעזה הם למעשה הגופים המרכזיים הפועלים ברצועה.
הדבר המעניין – שנחשף עתה לראשונה – הוא שג'ם פועל בשיתוף פעולה עם הארגון הישראלי סמרט־אייד (SmartAID) שנוסד על ידי שחר זהבי. קאפוני וזהבי פעלו במשך חודשים ארוכים להכנסת סיוע לישראל וכיום ממשיכים בשיתוף הפעולה בהכנסת הסיוע לעזה.
נתיב העבודה שלהם הוא כדלקמן: רכש הסחורות מתבצע בקהיר (באמצעות שיחות טלפון), המשאיות – המועמסות בקמח, ארוחות ארוזות וחבילות של מוצרי היגיינה – יוצאות מהבירה המצרית לכיוון מעבר רפיח או כרם שלום, שם הן נבדקות על ידי צה"ל ומשם מגיעות לרצועה.
לפני כמה ימים, אומר קאפוני, ג'ם הצליח להעביר בפעם הראשונה סחורות לצפון הרצועה, לאזור ג'באליה.
"מה שאנחנו עושים בשלב הנוכחי זה להכניס ארוחות ארוזות או אוכל ארוז בקופסאות משפחתיות מתוך ההנחה שאם לא מדובר בשקי קמח גדולים, אז אין טעם לגנוב אותם"
איך אתם מוודאים שהסחורות לא מגיעות לידי חמאס?
"כשהתחלנו לעבוד בעזה בינואר, הגישה הראשונית שלנו הייתה, 'מה נוכל לעשות כדי שלא ייקחו את הסחורה'. רצינו לוודא שאנחנו בתיאום מלא עם צה"ל ולכן חשבנו שאם נספק אוהלים למשפחות, למחנות הפליטים, זה יהיה מוצר שהטרוריסטים לא ייקחו. אז התחלנו עם אוהלים.
"אחר כך עברנו לספק אוכל, מזון, מים, ציוד רפואי. מה שאנחנו עושים בשלב הנוכחי זה להכניס ארוחות ארוזות או אוכל ארוז בקופסאות משפחתיות מתוך ההנחה שאם לא מדובר בשקי קמח גדולים, אז אין טעם לגנוב אותם.
"עוד דבר שאנחנו מנסים לעשות זה לבצע את ההובלה של הארגזים עד לקצה, כלומר עד למשפחות באוהלים עצמם. אנחנו בטלפון עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים כל יום, כל הזמן".
את מי אתם מעסיקים בתוך עזה?
"יש לנו כמה עובדים שהם אזרחים זרים ממוצא בריטי וטורקי, כולם דוברי ערבית. מעבר לכך כל העובדים המועסקים באופן מקומי הם פלסטינים. העסקת העובדים בתוך עזה נעשית בסיוע ארגון 'אנרה'.
"התחלנו גם לשנע סחורה לצפון הרצועה – וזה כבר מהלך הרבה יותר מורכב, כי העובדים לא יכולים לנוע מעבר לציר נצרים. אנחנו מגיעים עד לשם והמשאיות עוברות ידיים לעובדים בצפון הרצועה"
"מדובר בכ־35 עובדים בשטח. הקמנו גם מחסן בתוך עזה לחלוקת הסחורות וכאמור התחלנו גם לשנע סחורה לצפון הרצועה – וזה כבר מהלך הרבה יותר מורכב, כי העובדים לא יכולים לנוע מעבר לציר נצרים. אנחנו מגיעים עד לשם והמשאיות עוברות ידיים לעובדים בצפון הרצועה".
"אני לא אקטיביסט, אנחנו פשוט ארגון הומניטרי"
היו טענות שישראל מעכבת הכנסת סיוע. מה עמדתכם?
"אחד העקרונות של עבודת הסיוע שלנו היא שאנחנו לא מתעסקים בשום פוליטיקה והאשמות. אנחנו מגיעים לשטח אך ורק כדי להגיש סיוע לאנשים עצמם. עשינו את העבודה שלנו בתוך ישראל ואנחנו ממשיכים לפעול בתוך ישראל, בעיקר כי יש עוד תורמים ועוד קהילות בארה"ב שממשיכות להעביר סיוע.
"עכשיו, אנחנו עובדים בתוך עזה ולא מחפשים את האחראי או את האשם. אני לא מגדיר את עצמי כאקטיביסט בתחום הסיוע או פעיל זכויות אזרח. אנחנו פשוט ארגון הומניטרי שעובד בכל העולם: האיטי, אוקראינה, טורקיה בעבר. יש לנו פרויקטים בכל העולם".
כמה זמן לדעתך המצב הנוכחי יכול להימשך, שהעזתים יקבלו סיוע בלי לקיים כלכלה ברת קיימא?
"ברור שכל עוד יש מלחמה אי אפשר להחזיר את העזתים לפעילות, אבל השאלה הזו מאוד חשובה כי אחד הדברים שעשינו באוקראינה היה לעבור בשלב מסוים מאספקת ארוחות לאספקת תשתיות לגידולים חקלאיים ולהכשיר חקלאות מקומית באמצעות זרעים וציוד חקלאי שתרמנו, ולאחר מכן לרכוש מהם את התוצרת ולסייע בהפצתה ברחבי אוקראינה.
סמארט־אייד מצאו את עצמם בחודשים הראשונים לפרוץ המלחמה עוסקים בהגשת סיוע ברחבי ישראל ולפני כחודשיים התקבלה בהנהלת הארגון ההחלטה לקחת חלק ברכישת ובהובלת סיוע מקהיר לתוך עזה
"אני מאמין שבעתיד יצטרכו גם בעזה לצאת ממצב החירום, אבל אנחנו לא קרובים לזה וקודם יהיה צריך להחזיר את התשתיות – מים וחשמל".
הארגון הישראלי שעובד צמוד עם ג'ם הוא, כאמור, סמארט־אייד והוא אחד מארגוני הסיוע הבינלאומיים הוותיקים והמוכרים בעולם. סמארט־אייד היה מעורב בסיוע הומניטרי בסודאן, מרוקו, מאווי, פקיסטן, טורקיה, אוקראינה ובחילוץ פליטים שברחו מאזורי קרבות וטבעו בים התיכון.
ב־2023 האירועים הקשים התרחשו באופן מפתיע בחצר האחורית של ישראל. סמארט־אייד מצאו את עצמם בחודשים הראשונים לפרוץ המלחמה עוסקים בהגשת סיוע ברחבי ישראל ולפני כחודשיים התקבלה בהנהלת הארגון ההחלטה לקחת חלק ברכישת ובהובלת סיוע מקהיר לתוך עזה.
זהבי מספר לזמן ישראל כי ארגונים יהודיים ברחבי ארה"ב היו עסוקים במשך חודשים ארוכים בסיוע לקהילות הישראליות אך במהלך חודש ינואר חלה תפנית – ותורמים ו/או אנשים המעורבים במשלחות הסיוע הבינו שמצב הרעב בעזה מחייב מעורבות בינלאומית.
"באמצע ינואר התחלנו לחשוב איך מסייעים לתושבי עזה. היו לכך שתי סיבות: ראשית, אנחנו יהודים, ואנחנו עוזרים למי שצריך עזרה. שנית, כל אדם בהנהגה הישראלית אמר, 'אנחנו נגד חמאס, אך אנחנו לא נגד האזרחים'"
"בחודשים הראשונים פעלנו בשיתוף פעולה עם התנועה הקיבוצית, הבאנו ציוד מארה"ב, חילקנו ציוד ברחבי ישראל ונכנסנו גם לפרויקטים של הקמה ותפעול כיתות חכמות, הקמת חמ"ל טכנולוגי לעיריית אשקלון, הפעלת מרכזים לוגיסטיים ועוד.
"באמצע ינואר התחלנו לחשוב איך מסייעים לתושבי עזה. היו לכך שתי סיבות: ראשית, אנחנו יהודים, ואנחנו עוזרים למי שצריך עזרה. שנית, כל אדם בהנהגה הישראלית אמר, 'אנחנו נגד חמאס, אך אנחנו לא נגד האזרחים'. לקחנו את האמירה הזו והמרנו אותה מדיבור לעשייה.
"קיימנו שיחה עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים על המורכבות של העברת הסיוע. בינתיים ג'ם – שהם שותפים ותיקים שלנו – הקימו מחסן סחורות בקהיר ואנחנו הצטרפנו אליהם בפעילות".
שחר מחזק את הגישה של ג'ם בנושא הפוליטי: "אני עוסק בתחום הסיוע ההומניטרי מזה 30 שנה ולא תשמעי ממני מילה של ביקורת על צד כזה או אחר. מי שרוצה להכניס סיוע הומניטרי חייב פשוט לדעת לעבוד עם הגורמים האחראים בשטח.
"אני לא בא לחנך אף אחד. איפה שצריך להכניס סיוע הומניטרי, שם אני עובד ושם אני נמצא. אנחנו עובדים עם כל מי שמוכן לקבל את הסיוע והכל בתיאום עם צה"ל ועם מתאם פעולות הממשלה בשטחים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם