אבסורד. דרישת התובע הפלילי כרים קאן בביה"ד בהאג להוציא צווי מעצר נגד רה"מ בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, נענתה בשאט נפש ובוז, שלילה מוחלטת וזעזוע – אבל רק מעניין אחד – כריכת הדרישה הזו באותו יום ואותה הודעה בה דרש התובע להוציא צווי מעצר גם נגד יחיא סנוואר, מוחמד דף ועסמאעיל הנייה ראשי הטרור של חמאס.

נתניהו לא הגיב עד עתה לעצם ההאשמות. הוא עסוק רק בהפרדה בינו לבין ראשי הטרור. כלומר אם קאן היה מפרסם בימים נפרדים, קודם את הדרישה לצווי מעצר נגד ראשי חמאס ורק אח"כ את הדרישה נגד ההנהגה המדינית של ישראל, כל הדיון היה מתנהל אחרת.

נתניהו לא הגיב לעצם ההאשמות. הוא עסוק רק בהפרדה בינו לבין ראשי הטרור. אם קאן היה מפרסם בימים נפרדים את הדרישה לצווי מעצר נגד ראשי חמאס ונגד ההנהגה המדינית של ישראל, הדיון היה מתנהל אחרת

מדינות המערב וארה"ב היו עוסקות במשך כמה ימים בפשעי חמאס, ישראל הייתה חוגגת על ההאשמות הללו לאורך דיונים ותכניות ונאומים וסרטונים. ואז הייתה מונחתת המכה שהונחתה משום מה באותו יום, באותה הודעה הכורכת יחד את פשעי חמאס עם חשד לפשעי הנהגת ישראל.

נתניהו, בדרכו הידועה מאז הנאום בביהמ"ש המחוזי ערב הגשת כתבי האישום נגדו, מנסה לומר שזו האשמה נגד כל חיילי צה"ל, כל מדינת ישראל, כאילו אני ואתם החלטנו על מהלכי המלחמה, קבענו אסטרטגיה, אישרנו לצה"ל לבצע תמרון קרקעי והפעלת אש מהאוויר ומהקרקע יומיום, ובדקנו שהכל עומד בסטנדרטים של החוק הבין לאומי. אני ואתם. יחד עם נתניהו כמובן.

כי הרי כשצריך לתת דין וחשבון על מחדל או אסון, לנתניהו יש תמיד תשובה שמשלבת את "כל הממשלה אחראית, וכולנו נצטרך לתת תשובות, גם אני". כלומר, זה לעולם לא הוא לבדו, כמי ש"הורה" ו"הנחה".

אבל כשמחליטים למנוע עסקת שבויים, זה הוא לבדו. כשמחליטים לא לעצור את המלחמה, זה הוא לבדו ש"לא מוכן לתבוסה", שחותר ל"נצחון מוחלט", שלא מוכן ל"פתחסטן ולא לחמאססטן", ולא לרשות הפלסטינית, ולא ליום שאחרי ולא ולא ולא.

נתניהו מנסה לומר שזו האשמה נגד כל חיילי צה"ל וכל המדינה, כאילו אני ואתם החלטנו על מהלכי המלחמה, קבענו אסטרטגיה, אישרנו תמרון קרקעי והפעלת אש, ובדקנו שהכל עומד בסטנדרטים של החוק הבינלאומי

עכשיו נדמיין באמת במה היינו עוסקים כעת אילו התובע קאן היה מפרסם את דרישתו בפער של כמה ימים בין צווי המעצר הללו. אילו היה מפריד בין אשמת הרצח, האונס והג'נוסייד שבהם האשים את סנוואר, לבין ההאשמה בפגיעה בחפים מפשע והרעבת אוכלוסיית בלתי מעורבים, הנכנסת תחת הגדרת "פשע מלחמה", בה האשים את נתניהו וגלנט.

שופטי ביה"ד הפלילי בהאג היו מתכנסים מיד ומאשרים את התביעה לצווי מעצר נגד סנוואר ודף. מחיאות הכפיים מצד ישראל היו נשמעות עד חופי הולנד.

ואז היה התובע מפרסם גם את הדרישה נגד נתניהו וגלנט. בעניינים אחרים. לא רצח ואונס, אלא הרעבה ופגיעה באזרחים לא מעורבים.

הדיון היה מתחיל באופן אחר לחלוטין. העולם היה פונה לממשלת ישראל ודורש – הרעבת אוכלוסייה? פגיעה לא מידתית בבלתי מעורבים? עכשיו תנו לזה תשובות. תחקרו את הטענות הללו במקצועיות ורצינות. מנו שופט חוקר, ועדת חקירה ממלכתית, קצין בודק, ווטאבר.

אבל נתניהו קיבל "מתנה" בגלל שיקול הדעת המוטעה של התובע קאן, שכרך שתי האשמות שונות נגד שני צדדים למלחמה וטען שהדין צריך להיות שווה ביניהם. לא יכול להיות דין שווה לפשעים שונים. למרות שזו אותה מלחמה.

החוק, גם החוק הבין-לאומי אמור להתייחס לכל אדם לגופו ולכל פשע לפי הסעיף הרלוונטי בחוק.

התקפת חמאס ב-7 באוקטובר לא פתחה תיק משותף עם ישראל לפשעי מלחמה.
תגובת ישראל להתקפה היא לא תמונת מראה של מעשי חמאס.
בכך שגה קשות התובע ולמעשה "שיחק" לידיו של נתניהו.

אילו משפחות החטופים היו יכולות לתבוע בהאג את ממשלתן על הפקרת יקיריהם וטרפוד המו"מ לחילוצם מהשבי, זו הייתה האשמה העיקרית שבה היה קונצנזוס ישראלי ועולמי בביה"ד בהאג.

אבל נתניהו קיבל "מתנה" בגלל שיקול הדעת המוטעה של קאן, שכרך שתי האשמות שונות נגד שני צדדים למלחמה, כאילו הדין צריך להיות שווה ביניהם. לא יכול להיות דין שווה לפשעים שונים, למרות שזו אותה מלחמה

למעשה מבט על ההיסטוריה מוכיח שרוב התביעות שם היו על פשעים של מנהיגים נגד בני עמם שלהם. הפקרה וטרפוד עסקת שבויים עוד לא היה לנו. זה תקדים.

אולי קאן חוקר כיום גם את זה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.