כחודש לפני הפתעת ה-7.10, ראשי המודיעין לא ידעו ש"חזו" את בואה

אתר ההנצחה לחללי קהילת המודיעין (צילום: CC BY-SA Oyoyoy/Wikipedia)
CC BY-SA Oyoyoy/Wikipedia
אתר ההנצחה לחללי קהילת המודיעין

המרכז למורשת המודיעין (מל"מ) העלה לאחרונה לאתרו הרשמי, את הסרט שליווה את הכנס שאירגן ב-6 בספטמבר 2023, לציון 50 שנים למלחמת יום הכיפורים.

הסרט, העשוי מצוין – כמו האירוע כולו – ונמשך כ-47 דקות, מביא את סיפור המלחמה ההיא מנקודות הראות של אנשי מודיעין שחוו אותה אז.

מעניין במיוחד לצפות בו כעת, מנקודת המבט של המלחמה האחרת, זו שפרצה – שוב בהפתעה מוחלטת – חודש ויום בלבד לאחר אותו יום.

הסרט מביא את סיפור המלחמה ההיא מנקודות ראות אנשי המודיעין שחוו אותה. מעניין לצפות בו כעת, מנקודת המבט של המלחמה האחרת שפרצה, שוב בהפתעה מוחלטת, חודש ויום לאחר אותו יום

כך, מרתק לבחון את דבריהם אז של שלושה ראשי שירותי המודיעין המכהנים (אמ"ן – האלוף אהרון חליוה, שב"כ – רונן בר, והמוסד – דדי ברנע), ושלושה ל"שעברים", "גנרלים" אף הם – שבתי שביט ז"ל, ראש המוסד לפני כמעט שלושים שנה; האלוף בדימוס אהרון זאבי-פרקש, המשמש היום יו"ר המל"מ והיה ראש אמ"ן לפני כמעט שני עשורים; והאלוף בדימוס יעקב עמידרור, ששימש ראש חטיבת המחקר, במקביל לסוף תקופת שביט.

ראוי לעשות זאת בחתך ארבעה ערכי יסוד במלאכת (או אומנות) המודיעין הנסמכים על דבריהם: אתגר ההפתעה; דעות חריגות והקשב הנדרש להם; החובה לשכנע את מקבלי ההחלטות; והטמעת לקחים.

אתגר ההפתעה

לסוגיה מודיעינית קריטית זו התייחס בעיקר ראש המוסד, ברנע, שאמר: "אני רוצה להניח שהפתעה מודיעינית כזו (1973) כנראה לא תתרחש היום. אנחנו מאד רגישים לטעויות ותקלות העבר ולומדים מהן כל הזמן, אבל להבטיח שהפתעה מודיעינית כזו לא תתרחש, לצערי אני לא יכול. יש לנו מודיעין מצוין היום, הרבה יותר טוב מזה שהיה לנו ב-73, אבל להאמין שהוא נותן לנו את התמונה המלאה, זאת תהיה טעות. אנו יודעים הרבה מאד על האויבים שלנו, אבל לעולם לא נדע את הכל, וטעויות לגבי הכוונות שלהם במהלכים מסוימים, כבר חווינו… זהירות בניתוח, ספקנות, קשב לדעות שונות, יפחיתו את הסיכוי לטעות אסטרטגית, אבל, לא יבטלו את האפשרות הזאת, לצערי".

האלוף זאבי-פרקש, "שועל קרבות" מודיעיני ותיק מאד, היה יותר ממוקד, וכאילו חזה את העתיד שמעבר לפינה:"נפש האדם לעולם מועדת לטעות. הבעיה אינה לדעת, אלא לתרגם את המידע שבידיך להבנה ופעולה. אני טוען שידענו (ב-1973) הכל. הבעיה הייתה להבין, התובנות, ובזה אנחנו יכולים ליפול גם היום, ב-2023 […] אני לא אוהב להיות מופתע. מה לעשות כדי לא להיות מופתע? יש לי תשובה – תיזום!".

פרקש: "נפש האדם לעולם מועדת לטעות. הבעיה אינה לדעת, אלא לתרגם את המידע שבידיך להבנה ופעולה. אני טוען שידענו (ב-1973) הכל. הבעיה הייתה להבין, ובזה אנחנו יכולים ליפול גם היום"

דעות חריגות, והקשב הנדרש להם

בלט בהתייחסות לנושא ראש אמ"ן האלוף חליוה, שהבהיר: "אני מזכיר לעצמי כל בוקר לשמוע דעות אחרות, לקרוא דעות אחרות, להקשיב ולהבין דעות אחרות. אני חושב שחלק גדול מזה קשור למלחמת יום הכיפורים […] אני מזכיר לעצמי כל בוקר שאני לא יודע הכל, ושאני בעיקר לא יודע את מה שאני לא יודע ואני צריך לחפש אותו".

דבריו של ראש השב"כ בר, היו דומים: "50 שנה אחרי המלחמה ההיא ואני מקווה שלמדנו […] כארגוני מודיעין על החשיבות של הטלת הספק, ושלמדנו כבני אדם, להיות צנועים".

קצינת מחקר סדירה, עלומת פנים, שהתראיינה ביחד עם האלוף עמידרור, הודתה בקיומה של "חשיבת עדר", איתה מנסים להתמודד, ולהציף "דעה אחרת". היא טענה:"לא קרה לי שרציתי לומר משהו ולא אמרתי אותו, אך זה עניין של בגרות, שצריך לתרגל אותו".

מולה, הבהיר עמידרור: "זה לא נגמר בשום רמה. הייתי ראש המטה לביטחון לאומי. אני חושב שאחד התפקידים הכי חשובים שלי היה לסגור את הדלת, ולהגיד לראש הממשלה בארבע עיניים מה אני חושב, גם אם זה נגד את דעתו במאה שמונים מעלות […]. זה לא פשוט, כי הסביבה לא אוהבת דעות חריגות. היא אומרת שהיא אוהבת, אבל היא לא אוהבת דעות חריגות. מפקדים לא אוהבים שמפריעים להם".

חליוה: "אני מזכיר לעצמי כל בוקר לשמוע ולקרוא דעות אחרות, להקשיב ולהבין דעות אחרות. אני חושב שחלק גדול מזה קשור למלחמת יום הכיפורים. אני מזכיר לעצמי כל בוקר שאני לא יודע הכל"

החובה לשכנע את מקבלי ההחלטות

ועדת כהאן, שחקרה את פרשת "סברה ושתילה" ב-1982, המליצה לשחרר מתפקידו את ראש אמ"ן דאז, האלוף יהושע שגיא ז"ל. בין היתר משום – כך טענה – "שלא דפק על השלחן" מספיק, כדי לשכנע שאסור לסמוך על הפלנגות בהחלטה להכניסם למחנות הפליטים.

קשור או לא, לא ייפלא שראש המוסד ברנע הדגיש בסרט: "לשכנע, ולא להרפות, זה חלק מהתפקיד. לא מספיק שאני אראה את האור שאני מאמין בו, אני חייב לוודא שכולם סביבי יאמינו למה שאני מנתח".

האלוף זאבי-פרקש חידד זאת אף יותר: "(אם) אתה חושב שהולכת להיות מלחמה, (אם) אתה חושב שהולך להיות משהו קריטי, תגיע למפקד של המפקד של המפקד שלך, תגיע לראש אמ"ן. אם ראש אמ"ן לא מקבל, תלך לרמטכ"ל, אם הרמטכ"ל לא מקבל, תלך לראש הממשלה, בכתב או בעל פה. הרבה מאיתנו לא עשינו את זה (ב-1973; כולל) אני אישית".

הטמעת לקחים

בהתייחסו לתפקיד המל"מ, ברנע הדגיש: "חשוב לציין את למידת המורשת […]. להטמיע את הלקחים שנלמדו, אחרת כל פעם נמציא את הגלגל מחדש".

לכך מתחברים דבריו של שבתי שביט ז"ל, שנפטר במפתיע ב-5 בספטמבר (יום קודם לאותו אירוע במל"מ): "אני חושב שהגיע הזמן לסגור את המכסה של הקופסה הזו (מלחמת יוה"כ 1973). עם ישראל מדמם על המלחמה הזו כבר חמישים שנה. עד מתי? הגיע הזמן שעם ישראל יפסיק ל'גרד' את עצמו כל שנה מחדש עם הפצעים האלה. שום תועלת לא תצא מזה, אז תפסיקו".

שביט: "אני חושב שהגיע הזמן לסגור את המכסה של הקופסה הזו. עם ישראל מדמם על המלחמה הזו כבר 50 שנה. עד מתי? הגיע הזמן שעם ישראל יפסיק ל'גרד' את עצמו כל שנה מחדש עם הפצעים האלה

עד כאן, מן הים הכללי, וכעת, גם כמה מילים משלי (חנניה רייכמן, הפתגמים והמכתמים, הוצאת יוסף שרבק, ת"א, 1955): כלל דברים אלה, לנוכח אסון השבעה באוקטובר, ממש מצמררים. שאלת המפתח החייבת להישאל היא: האמנם פצעי 1973 זכו ל"גירוד" של ממש? כמי שחזר לאמ"ן בגלל אותה מלחמה, זכור לי שאז, חרדת "המחדל" – שחלילה לא ישוב – הדירה שינה מעינינו שנים רבות קדימה.

אז מה לעזאזל קרה לאחר מכן? הייתכן שאותן אמירות מפקדים ומנהלים, בקורסים, בכנסים, בימי עיון ובסדנאות, בכל רמה, לאורך עשרות שנים, בדבר החובה ללמוד ולהטמיע את לקחי מלחמת יום הכיפורים, לא היו אלא דברים בעלמא? מצוות אנשים מלומדה? "פאסון-דה-פרלה"? סיסמאות קלישאתיות הקליטות היטב לאוזן, שמעט מדי מהם, אם בכלל, יושמו בפועל?

ועוד דבר: עד כמה מובילי הקהילה "דפקו על שולחן" מנהליהם בצמרת – לא ברור עדיין; אך "מלמטה" נראה שאין ביכולת המנגנונים שהוקמו לפני כחמישים שנים, לסדוק "חשיבת עדר", לא כל שכן קונספציות.

אין לצפות מקצינים צעירים שיוכלו לכך: נדרש זמן, ניסיון, ואומץ לב רב, להביע דעות שאינן מקובלות, מבלי להסתכן בנידוי מקצועי-חברתי. התיקון הנדרש צריך להתמקד בחיזוק גופי הבקרה, וביסוסם על קצינים בכירים ומנוסים, נטולי מורא, הכפופים ישירות לראשי השירותים. כאלה שדלתות מקבלי ההחלטות, עד ראש הממשלה, פתוחות בפניהם לרווחה.

ואשר להפתעות אסטרטגיות: נוח לומר כי כאלה התרחשו רבות בעבר, וכנראה גם תקרנה בעתיד, שהרי "טבע האדם לטעות". ואולם, בל נשכח – חיזוי התפתחויות אסטרטגיות, ובמיוחד מתן התרעה מפני הפתעה מרובת-סיכון, היא החובה הראשונה במעלה של כל גופי קהילת המודיעין.

ואם אין הם יכולים "לספק את הסחורה", מדוע לראות בה עדיין את משימת-העל שלהם, כל שכן להשקיע בה משאבים אין-סוף, ה"זוללים" חלק נכבד מתקציביהם? ללמוד לקחים ו"להשתדל" לעשות טוב יותר זה חשוב, אך האם יש בכך די? תמהני.

אז מה לעזאזל קרה? הייתכן שאותן אמירות מפקדים ומנהלים, בקורסים, כנסים, ימי עיון וסדנאות, בכל רמה, לאורך עשרות שנים, בדבר החובה ללמוד ולהטמיע את לקחי מלחמת יום כיפור, לא היו אלא דברים בעלמא?

ולבסוף, כולנו זוכרים את בחירת ראש אמ"ן האלוף שלמה גזית ז"ל, שלא לחקור את כישלון המודיעין ב-1973. נראה שלפחות לקח זה נלמד, כיוון שיותר מכל, נדרש כעת שינוי מקצועי-תרבותי עמוק מאד.

שיהיה בהצלחה.

ד"ר יוסי בן ארי הוא גמלאי קהילת המודיעין - 50 שנה בתפקידים מרכזיים שונים, ובהם, כתת אלוף בדימוס, היה המדריך הראשי במכללה לביטחון לאומי. הוא מוסמך אוניברסיטת חיפה לדוקטור, מ-2004, ובעברו הוראה אקדמית מרובת שנים. משמש היום כראש מערכת ״מבט מל״מ״, כתב העת של המרכז למורשת התודיעין.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
12
כל הדיבורים האלה לא קילשאות ! הם נכונים ומצויינים כאשר מיישמים אותם. ולא דיבורים כמו חול ואין מה לאכול. כולם עמדו והזהירו את כל מה שקרה ב-7/10 והם פשוט עשו העתק_הדבק מנהומים של האחרוני... המשך קריאה

כל הדיבורים האלה לא קילשאות ! הם נכונים ומצויינים כאשר מיישמים אותם. ולא דיבורים כמו חול ואין מה לאכול. כולם עמדו והזהירו את כל מה שקרה ב-7/10 והם פשוט עשו העתק_הדבק מנהומים של האחרונים בתפקידם ! הלכה למעשה לא זמעו לזוטריות התצפיתניות וגרוע מיזה הם איימו עליהם בל יחזרו על דיברה ההזהרה שלהם מפני הנעשה מעבר לגדר. כן החונטה לא אוהבת שמעירים לה . אחד כזה כמו וינטר רואה הדלת החוצה . כמו בריק שעשו מימנה אדם לא שפוי. ובסוף צדק ב-1000% .

הכל חרטה . העיקר ביבי אשם ,מה זה משנה ???? כמובן שאני כותב זאת בציניות. אף רוה"מ ולא חשוב איזה ומי שאמור להסתמך על אנשי מקצוע אבל מה עושים כשאנשי המקצוע מזייפים פעם אחר פעם בגלל חוסר הת... המשך קריאה

הכל חרטה .
העיקר ביבי אשם ,מה זה משנה ???? כמובן שאני כותב זאת בציניות. אף רוה"מ ולא חשוב איזה ומי שאמור להסתמך על אנשי מקצוע אבל מה עושים כשאנשי המקצוע מזייפים פעם אחר פעם בגלל חוסר התאמה ???….
אנשי המקצוע שאמורים לייעץ לראש הממשלה הם לא אנשי מקצוע.
הם פוליטיקאים פשוטים שמחפשים את השררה והכיסא .
לא ממלאים את תפקידם כראוי וכנדרש.
והם לא נותנים את הדין אחר כך על טעותם.כמו השופטים.
זה מה שקורה לדוגמא כשנותנים לאיש לוגיסטיקה וממנים אותו לראש אמ"ן.
גם ב-73 היה חייל שהתריעה כמו הנג"דת שהתריעה ב:- 7.10.
נו???
מה עושים?????
כלום.
ממשיכים הלאה.
ובינתיים בתי הקברות הצבאיים והאזרחיים מתמלאים בקורבנות חפים מפשע שמתו בטרם את.
הפשלה הבאה כבר בפתח,
הכתובת על הקיר .
אזרחים יקרים אל תופתעו.

חסרים ראשי מל"ל וקצינים בכירים שאינם חוששים להגיד לשר ביטחון ולראש ממשלה את דעתם, בלי לחשוש לכיסאותיהם. מזכיר את האמרה: אל תהייה ייס-מן, כשהבוס אומר לא, אמור לא (תרגום, אולי לא מוצלח כל... המשך קריאה

חסרים ראשי מל"ל וקצינים בכירים שאינם חוששים להגיד לשר ביטחון ולראש ממשלה את דעתם, בלי לחשוש לכיסאותיהם. מזכיר את האמרה: אל תהייה ייס-מן, כשהבוס אומר לא, אמור לא (תרגום, אולי לא מוצלח כל כך, מאנגלית)

ללא ספק האירוע של ה-7 לאוקטובר מוכיח, פעם נוספת, שמשהו לא תקין ביכולת לנבא אירועים אסטרטגיים כאשר ננעלים בקונספציות. התחושה שאירועים מסוג זה יחזרו על עצמם. תפקיד המודיעין, בין השאר, לשא... המשך קריאה

ללא ספק האירוע של ה-7 לאוקטובר מוכיח, פעם נוספת, שמשהו לא תקין ביכולת לנבא אירועים אסטרטגיים כאשר ננעלים בקונספציות. התחושה שאירועים מסוג זה יחזרו על עצמם. תפקיד המודיעין, בין השאר, לשאול את עצמו כל יום במה אנחנו טועים בהערכה. הגיע הזמן שנהיה צנועים יותר ולא לצאת בהצהרות שחצניות, בעיקר מצד ראשי המודיעין, הצבא, פוליטיקאים וראשי המדינה. אנחנו זקוקים לאנשים שילכו עם האמת שלהם עד הסוף ושלא יפחדו מהמכונה המשומנת שלא נותנת לדעות חריגות להתבטא.

שוב הוכח כי הגורם החזק ביותר מולו מתמודדים צה״ל וארגוני המודיעין הוא ״הדממת החגים״ השילוב של גישור טקטי בין יום הכיפורים לחופשת סוכות, ומבצע חבר - נופש בבתי מלון באילת, משתיק את כל ההתר... המשך קריאה

שוב הוכח כי הגורם החזק ביותר מולו מתמודדים צה"ל וארגוני המודיעין הוא "הדממת החגים"
השילוב של גישור טקטי בין יום הכיפורים לחופשת סוכות, ומבצע חבר – נופש בבתי מלון באילת, משתיק את כל ההתרעות והדיונים, ומקדם מודעות עדר של "נטפל בזה אחרי החגים"
כך היה כנראה ב-1973 וכך היה בוודאות ב-2023

הבעיה היא בדימיון האנושי. קל להסתכל על המציאות ולהתעלם ממנה. אנו רואים את זה כל יום בערוץ 14. הם מסתכלים על המציאות ומציירים תמונה שאיננה קיימת אלא בראשם של המציגים. הם מדמיינים את המצי... המשך קריאה

הבעיה היא בדימיון האנושי. קל להסתכל על המציאות ולהתעלם ממנה. אנו רואים את זה כל יום בערוץ 14. הם מסתכלים על המציאות ומציירים תמונה שאיננה קיימת אלא בראשם של המציגים. הם מדמיינים את המציאות כפי שהם מצפים שהיא תהיה לא כפי שהיא באמת.
אותו הדבר היה ברצועה. המפקדים דימיינו את המציאות כפי שרצו לראות אותה ולא כפי שהיא היתה באמת.

איך זה קורה? זה קורה בגלל החולשה האנושית שכהנמן קיבל עליה פרס נובל. שרוב הפעמים בני האדם מקבלים החלטות שגויות על סמך דימיונות ושיגיונות ולא על סמך המציאות. אם אתה לא מאמין שמישהו יבוא לתקוף אותך, גם אם הוא מתכונן לכך שנים, אתה תמיד תהיה מופתע כשתחטוף את האגרוף.

המדהים בהשוואה בין אוק' 1973 לאוק' 2023, שבעוד באוק' 1973 היו כאלה שחלקו על הערכת אמ"ן והשמיעו זאת בקול רם, למרות שדעתם נדחתה, כמו סימן טוב, כמו לונץ ר' מספ"ן ים כמו שלמה ענבר ואפילו יו... המשך קריאה

המדהים בהשוואה בין אוק' 1973 לאוק' 2023, שבעוד באוק' 1973 היו כאלה שחלקו על הערכת אמ"ן והשמיעו זאת בקול רם, למרות שדעתם נדחתה, כמו סימן טוב, כמו לונץ ר' מספ"ן ים כמו שלמה ענבר ואפילו יואל בן פורת ועוד כמה (לא הרבה), הרי שבאוק' 2023 לא נמצא "צדיק אחד" שיערער על הקונספציה שהוכרתבה מלמעלה ושכולם, נענעו ראשם בהסכמה… למעט נגדת ו' ומפקדה, אבל הם לא העלו את צעקתם השמימה וחבל!!!

עוד 1,182 מילים ו-12 תגובות
סגירה