אם עוד לא הבנתם את זה, ישראל הופכת למדינה פשיסטית.
ההגדרה לפשיזם היא שהמדינה מעל לכל. מקור השם הוא מה"פאשס", fasces – הגרזן שהיה לסמלה של האימפריה הרומית וייצג כוח מאוחד. הגרזן הורכב מזרדים קלים שאוגדו לכדי מוט חזק ובלתי שביר.
זהו המסר של האידיאולוגיה הפשיסטית וצורת המשטר המלווה אותה – למען הישגיה הלאומיים של הממלכה – האזרחים צריכים לוותר על חייהם הפרטיים.
הגרזן בסמל הפשיזם הורכב מזרדים שאוגדו למוט חזק ובלתי שביר. זהו מסר האידיאולוגיה הפשיסטית וצורת המשטר המלווה אותה – למען הישגי הממלכה האזרחים צריכים לוותר על חייהם הפרטיים
מאז איטליה המודרנית שפיתחה את הפשיזם, המקרים הידועים הם גרמניה, ספרד, רומניה, ארגנטינה, צ'ילה והיו עוד. בחלק מן המקרים הפשיזם נתמך גם באידיאולוגיה של עליונות העם או הגזע.
זה בדיוק מה שקורה בישראל:
- הפקרת הישובים בגבול עזה ב-7/10 נעשתה למען יעדים אידאולוגיים משיחיים במרכז הארץ ומעבר לגבולות הקו הירוק.
- חטופים נמקים ונרצחים במנהרות חמאס במשך חודשים, אבל איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' טוענים ששחרורם לא שווה את המחיר הלאומי, כי המדינה חשובה יותר מחייהם של אזרחים שנחטפו.
- חיילים בחזית הדרומית והצפונית מותשים, אבל אסור להפסיק את הלחימה למען "הניצחון המוחלט".
- אזרחים נדרשים לחזור לבתיהם בחזית הדרומית ושם מופקרים כי נמאס ל"מדינה" לממן אותם.
- צפון הארץ נשרף, בתים מופגזים ונחרבים, ישובים התרוקנו מיושביהם, בעוד השרים מקימים ישובים חדשים במרחבים המשרתים את האידיאולוגיה המשיחית של עליונות הגזע.
- עשרות אלפי משפחות מפונות מבתיהם בצפון הארץ ובדרומה, ונדרש מהן להתאזר בסבלנות למען המדינה.
- "המשרד לביטחון פנים" שינה שמו ל"משרד לביטחון לאומי" ובימים אלה כוונת השלטון היא להפוך את "שרות הביטחון הכללי" ל"משטרה חשאית" שתעקוב אחר האזרחים.
- חופש הביטוי נאסר, אסור למחות נגד פעילות השלטון ברחובות או ברשתות החברתיות או באקדמיה. מי שיעז ייפגש עם משטרה פוליטית ואלימה, היוזמת מעצרים שרירותיים וחקירות בעבירות שעל פי החוק אינן קיימות.
- המדינה והתקשורת מסתירות מידע חיוני, או מפרסמות ידיעות חלקיות או שקריות, והציבור מאמין לרשתות האויב יותר מאשר לתקשורת הישראלית.
- "מצעדים לאומיים" סמליים מתקיימים באזורי מתיחות בליווי משטרתי להוכחת העליונות הלאומית.
מכל אלה עולים מאפיינים פשיסטיים, בהתאם לקריטריונים שקבע אומברטו אקו במסה שלו על הפשיזם:
שימוש תעמולתי בתקשורת, מצעדים סמליים, פגיעה בחופש הביטוי והמידע, הפעלת משטרות ומנגנוני שליטה על האזרח, פגיעה בחיי האזרחים, החיילים, החטופים, המפונים, הצפון, הדרום.
כל מה שמשרת את "יעדי המדינה וביטחונה" לגיטימי. המדינה מעל לכל, בשילוב אידיאולוגיה יהודו-משיחית וחיזוק מעמדו ושרידותו של השליט הכל יכול. השרים בן גביר וסמוטריץ מאיימים חדשות לבקרים שיתפטרו מן הממשלה אם תהיה עסקת חטופים, ליתר דיוק אם המלחמה תיפסק, בעוד שאף אחד מהם לא שירת שירות קרבי בצבא (ואחד מהם לא שירת כלל) ואינו יודע על בשרו מלחמה מהי.
מהמתרחש בישראל עולים מאפיינים פשיסטיים. כל מה שמשרת את "יעדי המדינה וביטחונה" לגיטימי. המדינה מעל לכל, בשילוב אידיאולוגיה יהודו-משיחית וחיזוק מעמדו ושרידותו של השליט הכל יכול
לתפיסתם של אותם "מנהיגים", ניצחון המדינה והלאום הוא ניצחונם האישי וניצחון האידיאולוגיה המשיחית בה הם דוגלים. לשם כך הם מוכנים להקריב את חיי הזולת. למרבה הפלא אף אחד מהם לא שילם ולא ישלם שום מחיר אישי על "הניצחון" הזה.
ד"ר אורית יעל (Orit Yaal) חוקרת היסטוריה חברתית ומגדרית. היא משתמשת בתקשורת ההמונים של התקופה כמקור להבנת החברות הנחקרות. להנאתה לומדת כל החיים, לפרנסתה מרצה במכללה אקדמית כנרת, לשלמות נפשה מרצה אקטיביסטית במסגרות אזרחיות (פורום מיכל סלה, מכינות קד"צ), פובליציסטית בעיתונות החופשית ונואמת בכיכרות. בחייה הפרטיים קיבוצניקית, פמיניסטית נשואה ואם לארבעה. מאמינה בשוויון חברתי, כלכלי ופוליטי, כי רוב בני האדם טובים צריך רק ללתת להם את הכלים להראות את הטוב הזה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוחצי שנה אחרי, דצמ' 24, והמדינה הופכתצלהיות פאשיסטית יותר ויותר, וארבעה אנשים שהביעו את דעתם בדרך לא מוצלחת אבל שאינה מסכנת איש, נאשמים ע"י פרקליטות המדינה כטרוריסטיים. הממשלה מהלכת אימיים על עובדי המדינה, היועצת המשפטית והשופטים. מש שאינו מסכים שהדוצ'ה מעל החוק, בסכנה
מאמר חשוב שהוא תמרור אזהרה בוהק.
בחירות עכשיו והוצאת הנאשם בפלילים מחוץ לפוליטיקה, תחזיר את הנורמליות היחסית לפוליטיקה המקומית ותופעת המשחיות והפאשיזם תגווע מעצמה.
אבל אם נתניהו ימשיך להטל בדמוקרטיה הישראלית השברירית, בן גביר יהיה ראש הממשלה הבא.
מדינה קטנה עם אוכלוסיה משאבי טבע מוגבלים,
מבודדת גיאוגרפית ומוקפת אויבים,
תלויה כלכלית ביבוא וקשרים עסקיים והשקעות,
עם קבוצה קטנה משכילה מדעית בעלת יכולות והון,
עם חלק גדול מהאוכלוסיה בכתות אתניות ודתיות,
לא מסוגלת
להיות גם פשיסטית וגם תיאוקרטיה וגם קלפטוקרטיה וגם משטר שליטה בעם אחר.
ולכן, להבדיל ממשטרים פשיסטים של אז, כאן הריבונות תקרוס מבפנים ומבחוץ, אלא אם תשתנה מהותית באופן מיטבי תוך שנים ספורות.
איזה שינוי יותר סביר הסתברותית?
איזה הציונים יובילו, או על איזה יוותרו?
נראה לי שהכותבת אינה מדייקת. לעומת הליברלים ששמים את האדם במרכז יש מספר סוגי משטרים שמרניים ששמים את הקולקטיב במרכז. הפאשיסטיים – את המדינה, התיאוקרטים – את הדת , הקומוניסטים – את המעמד החברתי, הגזענים/ לאומנים (משטר אפרטייד) – את הגזע והלאום.
בישראל אנו חווים בתהוות של משטר המעורב ממשטרים שמרנים (למעט קומונויזים). המשיחיים הם תערובת של גזענים (עליונות יהודית) תאוקרטים/ דתיים. החרדים הם כמובן תיאוקטים. הליכודניקים ההזויים הם פאשיסטיים עם מרכיב מרכזי של הערצת המנהיג או יותר נכון הערצת אשת המנהיג. בן גביר זה סתם.