ועדת חוץ וביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין היא אחד המקומות הסימפטיים (יחסית) בכנסת, למרות העיסוק בנושאים קשים כמו מלחמות, שחיקת אנשי מילואים, העדר יעדי מלחמה וחללי צה"ל – כל ביקור בדיוני הוועדה מתגלה כאירוע ענייני, מסודר ואדיב.

מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס, למשל, ישב במשך שלוש שעות בדיוני הוועדה אתמול (שני) והמתין בסבלנות לתורו לדבר. כאשר הגיע זמנו הוא פתח בדברי מחמאות ותודות לח"כים שהם גם קצינים בכירים בדימוס כמו תא"ל במילואים שרון ניר מישראל ביתנו, רב־אלוף במילואים גדי איזנקוט מהמחנה הממלכתי וסגן ראש המוסד לשעבר רם בן ברק מיש עתיד.

"צריך להודות לכם על שהקרבתם את חייכם המקצועיים למען ביטחון המדינה. זה מאוד מוערך וחשוב, בטח כאשר אנחנו באים לדון בחוק גיוס לכל", אמר פוקס. מפתיע לשמוע את הדברים מנציגו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. זה קצת כמו למצוא מים במדבר. כבר התרגלנו לחוסר היכולת של נתניהו וצאן מרעיתו להתייחס בנימוס לחצי מהעם – ופתאום ברכות והכרה.

את האווירה הנעימה משרה יו"ר הועדה אדלשטיין. אולי הוא העביר שעות ארוכות בבהייה ביו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן מכלה את גרונו בצווחות, מעיף אנשים מהחדר ומתנסה במיני דיקטטורה בדלת אמותיו. כל יו"ר ועדה בכנסת בטח חשב לעצמו בזמן הזה – ככה לא מנהלים. אצלי יהיה סדר.

ועדת חוץ וביטחון דנה בגיוס חרדים, 24 ביוני 2024 (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

ואולי בלי קשר לרוטמן, אדלשטיין היה כזה תמיד. בכל מקרה, מאחר שמרבית דיוני הוועדה מתנהלים בדלתיים סגורות, אין לתקשורת קילומטרז' בחדר הזה. כעת, עם חוק הגיוס על השולחן, הישיבות פתוחות ומתנהלות באווירה חיובית.

רבים ממשתתפי הוועדה לחקיקת חוק גיוס (תיקון 26 לחוק שירות הביטחון) ציינו שהח"כים החרדים לא משתתפים בדיונים. ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה וח"כ ינון אזולאי מש"ס לא טרחו להראות את פניהם בוועדה אתמול.

אדלשטיין אמר כי ניתן להגיע לנוסח מוסכם של חקיקה, שיהיה מקובל על רוב המשתתפים בוועדה ובלבד שהצדדים (הוא התכוון בעיקר לח"כים מהאופוזיציה) לא יטפסו על סולמות גבוהים ויעשו פוליטיזציה

אחרי כשעה וחצי של דיונים נכנס לחדר הוועדה מחליפו של אזולאי, ח"כ אברהם בצלאל, אך לא פתח את פיו. גם הח"כים החרד"לים לא באו לעבודה בוועדה – ח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית וח"כ לימור סון הר־מלך מעוצמה יהודית.

במקרה של השניים האחרונים, הפער בין עמדת ציבור הבוחרים שלהם – המשרתים בצה"ל ומלווים את בניהם ובנותיהם לבתי הקברות ובתי החולים כמעט מדי יום – לבין הנציגים שלהם בכנסת ובממשלה, לא יכול להיות גדול יותר.

מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס בדיון ועדת החוץ והביטחון. 24 ביוני 2024 (צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ')

אדלשטיין גם התייחס להעדרם של חברי הכנסת החרדים: "אני לא ארוץ אחרי נציגי הסיעות החרדים. פעם אחרונה שבדקתי החרדים אינם רוב בכנסת", הוא אמר תוך שהוא רומז על כך שהליך החקיקה עשוי להתקדם גם מבלי שהם ייטלו חלק.

עוד אמר אדלשטיין כי ניתן להגיע לנוסח מוסכם של חקיקה, שיהיה מקובל על רוב המשתתפים בוועדה ובלבד שהצדדים (הוא התכוון בעיקר לח"כים מהאופוזיציה) לא יטפסו על סולמות גבוהים ויעשו פוליטיזציה ובכך יכשילו את האפשרות להגיע להסכמות ענייניות.

"מה שהולך כאן זו פסאדה פוליטית. מחזירים את שיטת המכסות מ־2011 שלא הוכיחה את עצמה גם אז, עם מכסות מגוחכות, כשכל גורמי המקצוע מתנגדים. אפילו שר הביטחון מתנגד"

אדלשטיין, לפי כל ההצהרות, מוכן ללכת כברת דרך גדולה בהתאמת החוק לצרכי הצבא ולערכי השוויון כדי שגיוס החיילים החרדים יהיה משמעותי ולא הליך סרק. הוא חזר ואמר בכל שלב בדיון שאין בכוונתו לסגור חקיקה שתתיר יותר השתמטות מגיוס. לשם כך הוא ביקש מחברי הכנסת של האופוזיציה לדבוק בגישות ענייניות וסבירות.

אולם, הח"כים של האופוזיציה היו מאוד סקפטיים. ח"כ אורית פרקש־הכהן מהמחנה הממלכתי, שנכחה בדיון אך אינה חברת הוועדה, אמרה לאדלשטיין שהצעת החוק הוגשה לוועדה ללא שום עבודה מקצועית רצינית של משרדי הממשלה.

חרדים בפתח לשכת גיוס בירושלים, מאי 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

"מה שהולך כאן זו פסאדה פוליטית. מחזירים את שיטת המכסות מ־2011 שלא הוכיחה את עצמה גם אז, עם מכסות מגוחכות, כשכל גורמי המקצוע מתנגדים. אפילו שר הביטחון מתנגד. אנחנו יושבים פה ומשחקים איזה משחק", היא אמרה.

אם אדלשטיין רציני בכוונותיו, האם יהיה לו גיבוי מהקואליציה שלו? השטן הוא בפרטים. נכון לעת הזו, אחרי דיון שני של הוועדה, נדמה שאף אחד – לא אדלשטיין ולא הנוכחים האחרים – מוכן לרדת לפרטים ולהסביר איך הם בדיוק ייקחו את החוק הלא רלוונטי שעבר קריאה ראשונה בכנסת הקודמת ויהפכו אותו לחוק גיוס המטיל מחויבות אישית על צעירים חרדים ללכת לצבא.

לדברי ח"כ אילוז מהליכוד, אין להסתפק בסנקציות כלכליות על הישיבות ועל מוסדות הלימוד: "אני לא מכיר מישהו שבא לצבא כי מוסד הלימודים שלו ייפגע אם הוא לא יתגייס"

את הכיוון המסתמן מצידם של חלק מהח"כים של הליכוד הסביר אתמול ח"כ דן אילוז (ממלא מקום בוועדה ולכן לא ברור אם עמדתו היא עמדת הליכוד בסוגיה). לדברי אילוז, אין להסתפק בסנקציות כלכליות על הישיבות ועל מוסדות הלימוד: "אני לא מכיר מישהו שבא לצבא כי מוסד הלימודים שלו ייפגע אם הוא לא יתגייס", אך מנגד גם סנקציות פליליות על משתמטים לא יעזרו, לדעתו.

השיטה לפיכך, לפי אילוז, היא חובת גיוס אישית, כאשר המשתמטים לא יהיו זכאים להטבות כלכליות מגוונות. אולם הוא לא פירט אם הוא מוכן לשלול את הזכות להתקבל לעבודה בשירות המדינה או לשלול השתתפות בתוכניות כמו מחיר למשתכן, כפי שמציע ח"כ אביגדור ליברמן, למשל.

הצעת חוק גיוס חובה לכולם.

צעיר או צעירה, שלא קיבלו פטור רשמי ממשרד הביטחון ויבחרו למרות זאת שלא להתגייס לשירות צבאי או אזרחי בגיל 18, לא יהיו זכאים בין היתר להשתתף בתוכנית המחיר למשתכן של משרד השיכון.

— אביגדור ליברמן (@AvigdorLiberman) June 23, 2024

אדלשטיין הבטיח לאילוז ולנוכחים שבאחת הישיבות הבאות יזומן נציג האוצר כדי להסביר על השלכות גיוס ואי גיוס של חרדים. בחדר הייתה גם הסכמה רחבה לגבי חקיקת חוק שיתאים לצרכי צה"ל, אך חברי הכנסת איזנקוט ואלעזר שטרן אמרו שאין זה מספיק.

שטרן: "אומנם צרכי הצבא נמצאים בשיקול קדמי, אבל אנחנו פה לחוקק לא רק לפי מה שהצבא רוצה, אלא לפי הגדרות שלנו בנוגע למה נכון לצבא. אם הצבא יגיד, אנחנו מסתפקים ב־1,000 איש ואת השאר נפיל על אנשי המילואים, אז אנחנו לא מסכימים לכך".

איזנקוט הוסיף: "ההגדרה של מה שהצבא רוצה היא הגדרה שגויה. אנחנו צריכים לדבר פה על מבנה הכוח ולעבור לדיון מעבר למה שצה"ל אומר".

שטרן: "אם הצבא יגיד, אנחנו מסתפקים ב־1,000 איש ואת השאר נפיל על אנשי המילואים, אז אנחנו לא מסכימים לכך"; איזנקוט: "ההגדרה של מה שהצבא רוצה היא הגדרה שגויה"

הדיון בהובלת אדלשטיין נגע אתמול בעוד כמה סוגיות, אבל רק על קצה המזלג. האם החוק החדש צריך לכלול יעדי גיוס או פטורים מגיוס? יעדי גיוס זו דרכם של הפוליטיקאים להגדיר שכל שנה יגויסו כ־3,000 או 4,000 חרדים והמספר יעלה בהדרגה מדי שנה, אך לא בהכרח ייגזר כשיעור משמעותי מתוך מספר החרדים בכל שכבת גיוס של בני 18.

לעומת זאת, פטורים מגיוס היא הגדרה מחמירה יותר עבור החרדים. בשיטת הפטורים, מדי שנה יוחלט שרק 1,000 או 10,000 (לדוגמה) חרדים מכל מחזור גיוס יקבלו פטור ללימודי קודש. כמובן שלא הייתה כל הכרעה בעניין.

ח"כ גדי איזנקוט בדיון של ועדת החוץ והביטחון. 24 ביוני 2024 (צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ')

נושא נוסף שעלה במהלך הישיבה נגע ביחידות צבאיות לגברים בלבד – וההשלכות הכוללות למהלך. "האם אתם תתקינו שלט בכניסה לבסיס ויהיה כתוב עליו, 'הכניסה לגברים בלבד'? שאלה את הנוכחים גייל שורש, חברת פורום דבורה הפועל למען גיוס נשים לצבא.

חברות פורום דבורה, ביניהן המנכ"לית עפרה אש, שורש וד"ר עידית שפרן גיטלמן הסבירו שמרוב רצון להתחשב באורחות חייהם של החרדים, עלולים לפגוע באורחות חייהן של החיילות הצעירות, "אלה שלא השתמטו, אלה שנאבקו במשך שנים על הזכות להתגייס, שנלחמות על הזכות לשאת בנטל".

לשאלת אדלשטיין אם הן מכירות בכך שעשויות לקום יחידות בהפרדה, הן ציינו שהפרויקט לא נשלל על הסף, אבל חשוב לשמור על כך ברמות הפלוגה והיחידה הקטנה

פורום דבורה חושש שיצירת צבא בהפרדה תהיה מדרון חלקלק. "יש לנו אינטרס ציבור לייצר איזונים מידתיים. לחוקק פקודת שירות משותף חדשה, לייצר הסדרים".

לשאלת אדלשטיין אם הן מכירות בכך שעשויות לקום יחידות בהפרדה, הן ציינו שהפרויקט לא נשלל על הסף, אבל חשוב לשמור על כך ברמות הפלוגה והיחידה הקטנה – ולא ברמת החטיבה. "כבר היום יש יחידות של דתיים, שהן ללא נשים", שורש הזכירה לנוכחים.