1
שני ביקורים בשבוע האחרון בשני מתחמים סמוכים – פארק המיחזור חירייה שלמרגלות הר הזבל (לשעבר), ופארק אריאל שרון שמשתרע מעברו השני של אותו הר – שרטטו תמונה מרתקת של העבר והעתיד של ישראל בתחום הסביבתי ובכלל: העבר עתיר הכישלונות והעתיד שאולי ייראה אחרת. אבל רק אולי.
ביום שלישי השבוע נערך בחלל המרכזי של פארק המיחזור כנס הפסולת שמתקיים זו השנה השביעית. הנושא המרכזי היה היעדרם של מתקני קצה מתקדמים לטיפול בפסולת.
כבר 15 שנה לפחות מדברים על זה, לכולם ברור שבלי מתקנים אזוריים שיוכלו לקלוט את הפסולת מהרשויות המקומיות ולהפוך אותה לדשן/אנרגיה או כל משאב מועיל אחר, ישראל לא תוכל להתקדם להפרדת פסולת בשיעורים המקובלים בעולם המפותח ולצמצם את היקפי ההטמנה.
לכולם ברור שבלי מתקנים אזוריים שיוכלו לקלוט את הפסולת מהרשויות המקומיות ולהפוך אותה לדשן/אנרגיה או כל משאב מועיל אחר, ישראל לא תוכל להתקדם להפרדת פסולת בשיעורים המקובלים בעולם
כולם יודעים, כולם מדברים, אבל עוד שנה חולפת ועוד שנה וזה פשוט לא קורה.
הסוגיה של הקמת מתקנים לטיפול בפסולת פוגשת את ההוויה הישראלית בכל נקודות התורפה שלה:
- הצורך בתכנון לטווח ארוך. בהקשר הזה שמו של הכנס – "סוף אשפה במחשבה תחילה" – בהחלט קלע למטרה. אצלנו קודם מייצרים הרים של אשפה ואז מחפשים מה לעשות איתם.
- המערכת השלטונית מתקשה מאוד להתמודד עם התנגדות של קבוצות תושבים מקומיות – לעיתים בטיעונים עניינים אבל לרוב משיקולי נימב"י מובהקים – שמצליחות להרתיע את הפוליטיקאים שחוששים מעימות.
- הסרבול של מוסדות התכנון והעובדה שכדי לתכנן ולהקים מתקן יש צורך בשיתוף פעולה רב-משרדי וממסדי – נקודת תורפה מוכרת בשירות הממשלתי והציבורי בישראל.
הסרבול של מוסדות התכנון והעובדה שכדי לתכנן ולהקים מתקן יש צורך בשיתוף פעולה רב-משרדי וממסדי – נקודת תורפה מוכרת בשירות הממשלתי והציבורי בישראל.
- העובדה שפסולת היא עניין לא סקסי בעליל. עוד לא נולד הפוליטיקאי ששש לגזור סרטים על רקע ערימות אשפה. נושאים אפורים שדורשים טיפול ותכנון לטווח ארוך הם בדיוק אלה שפוליטיקאים שמחים לתחוב למגירה ולהוריש לקדנציה הבאה. וזה בדיוק מה שקורה.
לאחרונה דיווחנו כאן על המהלך של מועצה אזורית מנשה, שהפסיקה את הפרדת הפסולת האורגנית ואספה את הפחים מבתי התושבים בגלל היעדר מתקן קצה שאליו אפשר לשנע את הפסולת. מי שלא בונה מתקנים והולך קדימה – הולך אחורה.
בכנס התקיים הטקס המסורתי במסגרתו ראש עיריית תל אביב רון חולדאי תקף את השלטון המרכזי והקניט את השרה התורנית להגנת הסביבה (הפעם עידית סילמן).
מנכ"ל המשרד גיא סמט הציג תוכניות להקמת מתקני טיפול בפסולת ברחבי הארץ. זה נראה רציני עד שנזכרים שתוכניות כאלה הוצגו לא פעם ולא פעמיים בעבר. השאלה אם הפעם הן ימומשו ובאיזה קצב, כי בינתיים ישראל מימשה את התחזיות הקודרות וצללה עמוק אל תוך העולם השלישי מבחינת נתוני המיחזור והטיפול בפסולת.
מנכ"ל המשרד גיא סמט הציג תוכניות להקמת מתקני טיפול בפסולת ברחבי הארץ. זה נראה רציני עד שנזכרים שתוכניות כאלה הוצגו לא פעם ולא פעמיים בעבר
אתרי ההטמנה עולים על גדותיהם ואנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם מראות בנוסח לבנון, שהרבה לפני המלחמה ייצאה לעולם תמונות של אתרי פסולת קורסים. ולא, ממש אין סיבה לחשוב שלנו זה לא יכול לקרות.
מעבר להר, על פני 8,000 הדונמים הנדיבים של פארק אריאל שרון, משתרע מה שעשוי להיות העתיד.
בימים אלה מתבצעות שם על ידי חברת נתיבי ישראל (באמצעות קבלן) עבודות תשתית בקנה מידה עצום. המטרה: להכשיר את לב מתחם הפארק להיות השכפ"צ של גוש דן ותל אביב מפני הצפות עתידיות בנוסח אלה שכבר טעמנו ומתוך הבנה שהאקלים רק הולך ומקצין.
הרקע: כדי לפתוח את צוואר הבקבוק של רכבת ישראל המשוועת לעוד מסילות, תותקן מסילה רביעית בתוואי של האיילון. על מנת להקים את המסילה יהיה צורך להצר את אפיק הנחל, והוא לא יוכל להכיל את השיטפונות העתידיים.
כדי למנוע מהנחל להציף את העיר (ובתור התחלה את כל תחנות הרכבת באיילון) מי הגשמים יתועלו אל פארק שרון, שם ימתינו להם שני סכרים – השני אדיר ממדים וכבר נמצא בתהליכי בנייה מתקדמים – תעלה רחבת ידיים ומרחב טבעי שהמים ייספגו בו ויחלחלו אל האקוויפר.
כדי למנוע מהנחל להציף את העיר (ובתור התחלה את כל תחנות הרכבת באיילון) מי הגשמים יתועלו אל פארק שרון, שם ימתינו להם שני סכרים – השני אדיר ממדים וכבר נמצא בתהליכי בנייה מתקדמים
הקבלן אמור לסיים את הפרויקט המשמעותי הזה ב-2025, אבל כבר הודיע על איחור תוך שימוש בעילה שאי אפשר להתמודד איתה – מלחמה.
פרויקט התשתית הענק מלווה בשורה של פרויקטים שיהיו חלק מהפארק העתידי: אגם מלאכותי גדול עם טיילת, חנויות ומסעדות; מסלולי הליכה ואופניים; אמפיתיאטרון; גשרים שיובילו ממפלס הקרקע אל פסגת ההר והתצפית הנהדרת על גוש דן; חניון מקורה בפאנלים סולאריים; ועוד שורה של חלומות שהמנכ"ל דן ליכטמן וצוות העוזרים והמהנדסים שלו משתוקקים להגשים.
כבר היום מגיעים לפארק שרון יותר ממיליון מבקרים בשנה שנהנים מהמרחבים המרשימים שלו ומהמתקנים המוצלחים במתחם הילדים; אם שלל התוכניות יתגשמו, הוא יהפוך לבלון החמצן האמיתי של לב המדינה.
כבר היום מגיעים לפארק שרון יותר ממיליון מבקרים בשנה שנהנים מהמרחבים המרשימים שלו ומהמתקנים המוצלחים במתחם הילדים; אם שלל התוכניות יתגשמו, הוא יהפוך לבלון החמצן של לב המדינה
לכאורה אין סיבה שזה לא יקרה. חלק מהפרויקטים כבר בביצוע, חלק מהתוכניות כבר מאושרות ומתוקצבות.
אבל אנחנו בישראל, שבה צריך להתפלל שהקבלנים יסיימו בזמן או באיחור שלא עולה על שנתיים, שהביורוקרטיה לא תערים קשיים לא צפויים וחסמים בלתי עבירים, שהממשלה לא תקום בבוקר ותחליט להפריט את הקרקעות היקרות בלב גוש דן (באוצר כבר מנסים לקדם מהלך כזה), וכמובן שלא תתחיל מלחמה על מלא שתעצור הכול.
ולכן פארק שרון הוא נייר הלקמוס של העתיד שלנו. אם בעוד כמה שנים אפשר יהיה לטפס להר חירייה בגשר ולהשקיף על מקבץ חלומות שהתגשמו ותוכניות שיצאו אל הפועל, זה יהיה סימן שישראל עוד מסוגלת להקים פרויקטים ברמה של עולם ראשון, לחשוב קדימה, לתכנן, לתכלל ולתפקד.
אם בעוד כמה שנים אפשר יהיה לטפס להר חירייה בגשר ולהשקיף על מקבץ חלומות שהתגשמו ותוכניות שיצאו אל הפועל, זה יהיה סימן שישראל עוד מסוגלת להקים פרויקטים ברמה של עולם ראשון
האם כל מה שלא עבד עם מתקני הטיפול בפסולת, יעבוד כמו שעון – מוכנים להתפשר גם על שעון שמאחר בשנה-שנתיים – בפארק שרון? לא יזיק להחזיק אצבעות.
2
הסיכום האקלימי הרשמי של חודש יוני יפורסם בתחילת השבוע, אבל כבר עכשיו הנתונים שהצטברו בשירות המטאורולוגי חושפים תמונה שהיא לא פחות ממדהימה.
מילא שיוני 2024 הוא היוני החם ביותר מאז תחילת המדידות בישראל (בתחנות הוותיקות המדידה החלה לפני יותר ממאה שנה), ומילא שבינו לבין יוני ממוצע יש פער עצום של יותר מ-3 מעלות צלזיוס (ופער של מעלה שלמה בינו לבין יוני 2016 שהיה השני החם בכל הזמנים); העובדה המטלטלת באמת היא שהחודש שזוחל כעת אל סיומו היה חם יותר מרובם המכריע של חודשי יולי-אוגוסט מאז קום המדינה.
ובמספרים: ב-75 השנים האחרונות נמדדו בישראל רק שישה חודשים חמים יותר מיוני 2024. כולם כמובן חודשי יולי-אוגוסט וכולם ב-15 השנים האחרונות. אם היינו משלבים את יוני במצעד הטמפרטורות של חודשי יולי ואוגוסט של כל הזמנים, מתוך כ-150 מתמודדים הוא היה מתברג במקום ה-7. אם יצאתם בזמן האחרון החוצה והרגשתם שיוני התחפש לאוגוסט, לא דמיינתם.
ואם יוני הפך לאוגוסט, מה יקרה באוגוסט עצמו? לפי תחזית ראשונית של השירות המטאורולוגי, יולי-אוגוסט יהיו חמים מעט מהממוצע – כלומר לוהטים והבילים – אבל פחות חריגים מיוני.
אם יוני הפך לאוגוסט, מה יקרה באוגוסט עצמו? לפי תחזית ראשונית של השירות המטאורולוגי, יולי-אוגוסט יהיו חמים מעט מהממוצע – כלומר לוהטים והבילים – אבל פחות חריגים מיוני
כנגזרת של התחממות האוויר, אגב, גם הים מתחמם: טמפרטורת הים התיכון עמדה בחודש האחרון על 29 מעלות לעומת ממוצע של 26-27 ביוני של שנים עברו.
כשאנחנו הולכים לים בקיץ אנחנו מצפים למפלט צונן, אבל לפי שעה מקבלים מים חמימים ונחילי מדוזות שמשגשגות בדייסה הלוהטת הזו. מי אמר שאף אחד לא מרוויח משינוי האקלים.
3
העולם כמרקחה, אבל על קרקעית הים בפלמחים גלגל החיים נמשך: עונת הרבייה של הטריגונים תיכף נגמרת, הנקבות כבר מוכנות להשרצה, והזכרים הצעירים מגיעים לריף הרדוד ומתקבצים בהמוניהם סביב הנקבה הגדולה. אחרי שתצליח לחמוק מהקבוצה, שניים יגיעו אליה ויצליחו לממש את תוכניתם.
4
הועדה המקומית רעננה כבר אישרה לכרות את עץ האראוקריה המרשים שמתנשא לגובה ארבע קומות ומספק מנות נדיבות של צל ונוף, אבל מאבק עיקש של תושבים בהובלת מירי ישראלי הבלתי נלאית גרם לוועדת הערר המחוזית להפוך את ההחלטה.
מתברר שעם גיזום מדויק אפשר גם להוסיף מרפסות לדיירים – הסיבה שלשמה ביקשו לכרות מלכתחילה – וגם להשאיר את העץ. הגיע הזמן להפנים את המשוואה: אם אנחנו לא נשמור על העצים, העצים לא ישמרו עלינו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו