לפני כמה ימים עבר רכב ביישובי המועצה האזורית מנשה ואסף מהבתים ומפינות המיחזור את הפחים החומים, אלה שאליהם השליכו התושבים את שאריות המזון. "זה סופה של תקופה", אומר בתסכול חבר באחד מקיבוצי המועצה, "מורידים את הדגל הירוק לחצי התורן.

"יותר מעשר שנים אנחנו רגילים לזרוק קליפות אבטיח ושאריות מהסלט לפח מיוחד כדי שיעשו מזה קומפוסט ולא ישלחו להטמנה. בהתחלה היה קשה לשנות את ההרגלים, אבל אחרי שכבר התרגלת קשה לחזור לאחור, מה עוד שאתה יודע שהשינוי הוא לרעה".

לאיסוף הפחים קדם מכתב ששיגר לתושבים אילן שדה, ראש המועצה. שדה בן ה־80 מכהן בתפקידו 32 שנה וידוע כמי שנושאי הסביבה קרובים לליבו. "המועצה נאלצת להודיע על הפסקת איסוף פסולת אורגנית באמצעות הפח החום", כתב, "האמנו ועודנו מאמינים כי הפרדת שאריות המזון היא בעלת ערך סביבתי רב. לכן התמדנו בפרויקט.

"שנה אחר שנה הובטחו לנו תמיכות על ידי המשרד להגנת הסביבה אך אלו לא הגיעו […] מצאנו כי אין בישראל פתרון אמיתי לזרם פסולת זה, וסופה של פסולת זו להגיע להטמנה […] אנו מקווים שבעתיד מדינת ישראל תציע פתרון ישים לזרם זה ונוכל לשוב ולהציע אותו לתושבינו".

אילוסטרציה: אדם משליך פסולת מזון למכונת קומפוסטציה במלזיה (צילום: Mohd RASFAN / AFP)

בקנה מידה ארצי מדובר באירוע כמעט זניח: במועצה האזורית מנשה יש 24 יישובים בהם מתגוררים כ־23 אלף תושבים, מספר השקול לעיר קטנה (מאוד). אבל כפי שנרמז בהודעה של שדה, מה שקורה במנשה משקף במידה רבה את הכישלון הלאומי בכל הנוגע לטיפול בפסולת.

בתחילת העשור הקודם, כשהשר להגנת הסביבה דאז גלעד ארדן הכריז על מהפכת הפרדת הפסולת הביתית והפך אותה לספינת הדגל של הקדנציה, המועצות האזוריות היו הראשונות להוביל את המהלך.

בדוח שפרסם המשרד להגנת הסביבה ב־2014, מצוין ש־1,600 משקי בית במנשה – כשליש ממשקי הבית במועצה – מפרידים את הפסולת האורגנית. בדיקות שנערכו בפחים עצמם העלו שמדובר בהפרדה איכותית

בקיבוצים ובמושבים, להבדיל מהערים הצפופות, לא היה חסר מקום לעוד פח, והתושבים במגזר הכפרי־חקלאי התאפיינו במודעות גבוהה ושמחו להתגייס ולהשליך את קליפות המלפפון לפח החדש.

בעמק חפר, במשגב, במטה אשר ובמנשה – הפחים החומים נפרסו ביישובים רבים וההפרדה יצאה לדרך. הם סיפקו את ההוכחה שזה יכול לקרות גם בישראל, לפחות עד שהעסק נתקע ברחובות הצפופים של הערים הגדולות.

אילוסטרציה: פחי פסולת אורגנית בצרפת (צילום: FREDERICK FLORIN / AFP)

בדוח שפרסם המשרד להגנת הסביבה ב־2014, מצוין ש־1,600 משקי בית במנשה – כשליש ממשקי הבית במועצה – מפרידים את הפסולת האורגנית. בדיקות שנערכו בפחים עצמם העלו שמדובר בהפרדה איכותית – 93% מתכולת הפחים החומים הייתה שאריות מזון.

בחדרה הסמוכה, למשל, רק 64% מהפסולת בפחים החומים הייתה אורגנית. כל השאר היה קוקטייל של פלסטיק ושאר סוגי פסולת שלא אמורים להיזרק לפחים הללו.

"התוכנית האסטרטגית לפסולת של המשרד להגנת הסביבה הושקה כבר כמה פעמים ולא קורה איתה כלום. אנחנו אף פעם לא קיבלנו תמיכה מהמשרד, בכוחות עצמנו רכשנו פחים"

"זה עצוב", אומרת נועה סגל, מנהלת מחלקת הקיימות ואיכות הסביבה במועצת מנשה. "קשה לנו מאוד להפסיק את זה. זה היה הבייבי שלי. זה כישלון ענק. ענק. ההפרדה במקור היא אחת מאבני הדרך הסביבתיות החשובות של המדינה, אבל זה פשוט לא החזיק מים.

"התוכנית האסטרטגית לפסולת של המשרד להגנת הסביבה הושקה כבר כמה פעמים ולא קורה איתה כלום. אנחנו אף פעם לא קיבלנו תמיכה מהמשרד, בכוחות עצמנו רכשנו פחים. עשינו את זה כי באמת האמנו בזה, התחלנו בין הראשונים בסביבות 2010, הכנסנו את הפחים החומים לכמחצית מיישובי המועצה – גן שמואל, מענית, עין שמר, משמרות, כפר פינס ועוד.

אילוסטרציה: תלמיד באזור סן סלוודור מכין קומפוסט בבית הספר (צילום: Marvin RECINOS / AFP)

"במושבים חילקנו פח לכל שתי משפחות ובקיבוצים שבהם יש חדרי אוכל אספנו גם מהם את השאריות. לפני כמה ימים סיימנו את האיסוף של הפחים בצער רב ובלב כבד".

במכתב לתושבים אתם טוענים שאין בישראל פתרון קצה לפסולת אורגנית. אין אף מתקן קומפוסט שיכול לקבל שאריות מזון ולהפוך אותן לדשן?
"נכון. עברנו עם זה הרבה גלגולים. תקופה מסוימת היינו שולחים את הפסולת האורגנית לתחנת מעבר בעפולה, הייתה להם שם ערימה של פסולת אורגנית שהיו לוקחים אותה לאתר 'טובלן', אבל אז גילינו שבטובלן הפסולת שוכבת חודשים, מאבדת נוזלים ונפח ואז מטמינים אותה.

"עשר שנים מבטיחים לבנות מתקני קצה כי זה הכי חשוב להפרדה, כמה דיבורים היו על זה וכמה כנסים והיום אין אף מתקן קצה שנבנה בעשור הזה"

"נסענו לראות את זה ולזכותם ייאמר שהם היו ממש בסדר, הם לא הסתירו את זה או ניסו לעבוד עלינו, פשוט זה מה שהם עושים. בשלב מסוים מצאנו את המטב"ח (מתקן לטיפול בבוצות חקלאיות, א"ל) בעמק חפר, מתקן מיוחד שאוסף את הפרש של הרפתות והלולים ומייצר מהם ביוגז.

"הבאנו לו את הפסולת האורגנית והוא גם פיתח מכונה מיוחדת במימון המשרד להגנת הסביבה שמפרידה את שקיות הניילון. אלא שבאיזשהו שלב הוא הפסיק לקבל את המימון מהמשרד והתחיל לגמגם. יצא שאיזה חצי שנה הוא לא עבד כי היו חסרים לו חלקים שהיה צריך לקנות בחו"ל.

הררי זבל מגיעים לחירייה למיחזור (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

"אחרי שהוא תיקן חזרנו אליו ושוב הייתה תקלה וככה כל חודשיים–שלושה הייתה השבתה. והאמת שהוא גם מסכן כי הפסיקו לו את התמיכה מהמשרד והוא נאלץ להעלות את המחיר, והשילוב של חוסר היציבות התפעולית והמחיר הגבוה גרם לנו להפסיק לעבוד איתו.

"עשר שנים מבטיחים לבנות מתקני קצה כי זה הכי חשוב להפרדה, כמה דיבורים היו על זה וכמה כנסים והיום אין אף מתקן קצה שנבנה בעשור הזה".

מוזר. הרי מעבר לצד הסביבתי, לקומפוסט יש ערך כלכלי. על זה מבוסס הרעיון שמדבר על הפיכת הפסולת ממטרד למשאב.
"זה נכון שיש לו ערך כלכלי אבל צריך לנקות אותו ולטפל בו וזה גוזל משאבים, וכדי שיהיה כלכלי צריך הרבה רשויות שיביאו את הפסולת שלהן כדי שיצטברו כמויות גדולות ומספר הרשויות שעושות את זה הולך ומתמעט.

"כשאין מתקן שעובד, הפסולת האורגנית הולכת להטמנה AS IS ואני חייבת להיות שקופה עם התושבים שלי ולהגיד להם שזה הולך לפח"

"כשאין מתקן שעובד, הפסולת האורגנית הולכת להטמנה AS IS ואני חייבת להיות שקופה עם התושבים שלי ולהגיד להם שזה הולך לפח. עמדתי עם דמעות בעיניים מול מליאת המועצה, אחרי לבטים גדולים עם ראש המועצה וועדת איכות הסביבה אמרנו שלא יכולים להמשיך לעשות את זה".

לפני ההחלטה ניסיתם לקבל סיוע מהמשרד להגנת הסביבה?
"פנינו למשרד, לא היה להם פתרון ושום כלום. יום אחרי שפרסמנו את המכתב התקשרו אלינו מהמשרד וצעקו איך אנחנו לא מתביישים, 'זה פרויקט של המשרד ולמה לא נתתם לנו לעזור לכם'. אני נשארתי פעורת פה, לקחתי את הטלפון ואמרתי: 'אתם לא מתביישים? פעם אחת לא באתם לראות את הפרויקט הזה, פעם אחת לא נתתם לנו תקציבים'.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן בכנס "בשבע", 26 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"אמרתי שאני מוכנה לחכות עם איסוף הפחים אם יש להם פתרונות בשבילנו, אבל לא קיבלנו שום הצעה: לא קול קורא, לא תקציב, לא אתר שמוכן לקלוט את הפסולת האורגנית שלנו ולעשות קומפוסט. כלום".

לפי אילן שדה, ראש המועצה, השרה עידית סילמן הייתה אמורה לבקר לאחרונה במועצה "וזה היה אחד הנושאים על סדר היום", לדבריו, "אבל היא דחתה את הסיור. אני חושב שכבר נקבע תאריך חדש, אבל אני לא מצפה להרבה".

גורם בתחום הפסולת שעוקב מהצד אחרי ההתפתחויות סבור שהאחריות לא נופלת רק על כתפיו של המשרד להגנת הסביבה: "הבעיה היא שהמועצה לא הקימה בעצמה מתקן קצה"

גורם בתחום הפסולת שעוקב מהצד אחרי ההתפתחויות סבור שהאחריות לא נופלת רק על כתפיו של המשרד להגנת הסביבה: "הבעיה היא שהמועצה לא הקימה בעצמה מתקן קצה. אם היו ממש רוצים זה לא היה נופל. נכון שגם המשרד לא בסדר אבל זה לא נכון להפיל עליו את כל האשמה. המועצה חיכתה עם ההודעה עד אחרי הבחירות".

הרבה לפני שגלעד ארדן ידע להבחין בין פח חום לפח ירוק, מי שהניף את דגל הפרדת הפסולת בישראל היה עמיעד לפידות, כיום ראש תחום הפסולת ב"אדם, טבע ודין". לפידות יצא ביוזמה אישית ביישובו כרם מהר"ל, חילק פח שני לכל משפחה ומדי כמה ימים עבר עם רכב ואסף את הפסולת האורגנית.

היזם הסביבתי עמיעד לפידות בחוות "גוונים", 2024 (צילום: אביב לביא)

הוא ערם אותה בפאתי החלקה שלו והכין ממנה קומפוסט משובח, אותו מכר לחקלאים באזור. בהמשך הקים עמותה והרחיב את היוזמה לעשרות יישובים נוספים, ואחר כך בא המשרד להגנת הסביבה ומינף את זה לפרויקט לאומי.

בימים אלה לפידות עוקב בעיניים כלות אחרי התרסקות החזון שלו וסבור שהאחריות מתחלקת בין השלטון המקומי למרכזי: "כל רשות מקומית צריכה שיהיה לה את הפתרון המקומי שלה לפסולת אורגנית", הוא אומר, "זה הכי נכון סביבתית.

הטיפול בפסולת הוא אומנם מחדל לאומי מתמשך, אבל חשוב לזכור שכדי לעשות קומפוסט לא צריך את המדינה ואפילו לא את המועצה. כל אחד – בוודאי בבתים צמודי קרקע – יכול לעשות את זה בעצמו

"פסולת אורגנית היא הפסולת היחידה שבאמת ניתן למחזר בעוד את שאר הפסולות עדיף פשוט לא לייצר. הרשויות המקומיות צריכות לתפוס יוזמה ולהקים פתרונות מקומיים והמשרד צריך לסייע ברגולציה ובמתן מימון מקרן הניקיון להקמה של פתרונות כאלה".

הטיפול בפסולת הוא אומנם מחדל לאומי מתמשך – כ־80% מהפסולת בישראל מוטמנת בקרקע, מרחק שנות אור מהיקפי המיחזור בעולם המפותח – אבל חשוב לזכור שכדי לעשות קומפוסט לא צריך את המדינה ואפילו לא את המועצה.

מתקן בעמק חפר לטיפול בבוצות חקלאיות (צילום: חן לאופולד/פלאש90)

כל אחד – בוודאי בבתים צמודי קרקע – יכול לעשות את זה בעצמו. ואכן, זה הכיוון שאליו חותרים עכשיו במנשה. "היו תגובות עצובות", אומרת נועה סגל, "אנשים אומרים לנו שזה כבר בדנ"א שלהם להפריד, הם פשוט לא מסוגלים לזרוק את הפסולת האורגנית לפח הירוק.

"אז בכסף שחסכנו מהפסקת האיסוף של הפח החום רכשנו קומפוסטרים במעל 100 אלף שקל ואנחנו מחלקים אותם לתושבים שמעוניינים תמורת דמי רצינות של 50 שקל. לא כולם אוהבים את זה בחצר שלהם, אם לא מטפלים ומתחזקים נכון עלולים להיות ריח וג'וקים, אבל יש כאלה שכן ויש כבר יישובים שמתארגנים יפה עם נאמני קומפוסטציה שאחראים על הפחים.

"ביישובים של צמודי קרקע כל מי שרוצה יכול לעשות, הרי לכל אחד יש כמה עצים. אבל כמדינה, אנחנו במצב גרוע. כל העולם הולך קדימה, ורק אנחנו פתאום הולכים אחורה"

ראש מועצה אזורית מנשה אילן שדה (צילום: מועצה אזורית מנשה)

"בינתיים זה עף כמו לחמניות, קנינו 100 בסבב הראשון והם חולקו תוך שבועיים, עכשיו קנינו עוד 200 וככה נמשיך עד שאחרון התושבים שירצה יקבל. סגרנו כבר עם מדריכים שיעשו הדרכות ביישובים על השימוש בקומפוסטרים".

מי שלא זקוק להדרכה הוא ראש המועצה. "כבר הרבה שנים יש לי קומפוסטר בגינה", מספר אילן שדה, "כל קליפת ביצה אני שם בפח מיוחד ומשם לקומפוסטר. את הדשן אני מפזר בין עצי הפרי שיש לי בגינה. ביישובים של צמודי קרקע כל מי שרוצה יכול לעשות, הרי לכל אחד יש כמה עצים. אבל כמדינה, אנחנו במצב גרוע. כל העולם הולך קדימה, ורק אנחנו פתאום הולכים אחורה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "מדיניות הטיפול בפסולת מקודמת על ידי המשרד להגנת הסביבה ועיקרה הוא יישום עקרונות של כלכלה מעגלית: צמצום פסולת במקור, שימוש מחדש ומיחזור פסולת על פני הטמנתה, הגברת המיחזור, השבת אנרגיה מפסולת ורק לבסוף הטמנה.

"על מנת ליישם את המדיניות נדרשת הקמה של תשתיות ייעודיות אשר יעבדו את הפסולת המופרדת, במטרה להפחית את ההשפעה הסביבתית שלה וליצור מוצרים חדשים או להפיק ממנה אנרגיה.

"המשרד מקדיש מאמצים רבים בשיתוף גורמים נוספים להקמת תשתיות מתקדמות לטיפול בפסולת בשיטות שונות, ובכלל זה מתקנים לטיפול בפסולת אורגנית"

"המשרד מקדיש מאמצים רבים בשיתוף גורמים נוספים להקמת תשתיות מתקדמות לטיפול בפסולת בשיטות שונות, ובכלל זה מתקנים לטיפול בפסולת אורגנית בכל רחבי הארץ. כחלק מיישום המדיניות, המשרד להגנת הסביבה רואה חשיבות רבה בהפרדת פסולת אורגנית במקור ועל כן הוא תמך בעבר ברשויות שפעלו וביצעו הפרדה במקור של פסולת אורגנית.

"התמיכה ניתנה בהתאם לכללים שפורסמו ורק רשויות שביקשו תמיכה במסגרת הקולות הקוראים קיבלו אותה. מספר רשויות מפרידות פסולת אורגנית במקור והמשרד מסייע ככל הניתן להתגבר על האתגרים שניצבים בפניהן .

מפגין עוטה זבל במחאה להעלאת המודעות לנושאים הסביבתיים בתל אביב, 19 בנובמבר 2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

"כיום מרבית הפסולת האורגנית המופרדת במקור מגיעה לשני מתקנים ייעודיים – בעמק חפר וברמת הגולן. מטבעם מתקנים הנדסיים נתקלים מעת לעת בקשיים תפעוליים וכלכליים והמשרד נמצא בקשר רציף עימם ועם הרשויות כדי לאפשר טיפול רציף החומר האורגני המופרד.

"המשרד פועל להקמה של מתקנים נוספים לטיפול בפסולת אורגנית. בין אלו, מתקנים המוקמים בימים אלו בסמוך לשפד"ן בראשון לציון, במועצה האזורית אשכול ובנאות חובב. נוסף על כך מקודמות תוכניות נוספות למתקנים לטיפול בחומר אורגני באתרים נוספים ברחבי הארץ.

"המשרד קשוב לקשיי המועצה וישמח לנסות ולסייע. המשרד סבור כי התושבים אשר התרגלו להפריד את הפסולת ישמחו להמשיך בכך למען הסביבה"

"באשר למועצה אזורית מנשה, שפעלה באופן מבורך להפרדת פסולת אורגנית במקור: ההודעה על הפסקת ההפרדה הגיעה למשרד הגיעה רק לאחר שההחלטה אושרה במועצה ונשלחה על כך הודעה לתושבים. עם קבלת המידע נפגשו נציגי המשרד להגנת הסביבה עם נציגי המועצה, אולם מבחינת המועצה הפור נפל וההחלטה התקבלה. צר למשרד על כך.

"המשרד קשוב לקשיי המועצה וישמח לנסות ולסייע. המשרד סבור כי התושבים אשר התרגלו להפריד את הפסולת ישמחו להמשיך בכך למען הסביבה".