שני פרסומים ביומיים האחרונים בהקשר המצרי של הלחימה בעזה מצביעים על המורכבות ההולכת וגוברת ביחסים בין שתי המדינות. הכתב המדיני של גלי צה"ל יניר קוזין פרסם אתמול (שני) כי המצרים הבטיחו לישראל שאם תיחתם עסקת חטופים עם חמאס, קהיר מתחייבת להתחיל מייד לבנות מכשול תת־קרקעי בציר פילדלפי כדי למנוע הברחות נשק.
הדיווח הזה מצטרף לדיווח נוסף בתחילת השבוע לפיו מצרים אטמה עד כה יותר מ־70% מהמנהרות שחצו מהצד העזתי לצד המצרי באזור רפיח. בהמשך פרסמה מורן אזולאי מ־ynet כי בכירים ישראלים הקשורים לצוות המשא והמתן (זה הניסוח בידיעה המקורית) מותחים ביקורת על פרסום עקרונות המשא והמתן על ידי ראש הממשלה.
לטענתם העובדה שבנימין נתניהו דאג להדגיש כי ישראל לא תאפשר הברחות נשק ממצרים לחמאס בעזה מקשה על המגעים עם המצרים. ההיגיון מאחורי האמירה הזו של ראש הממשלה לא ברור. לא ברור כיצד נתניהו קובע למעשה כי מצרים אפשרה עד כה הברחת נשק לחמאס.
ההיגיון מאחורי האמירה של ראש הממשלה לא ברור. לא ברור כיצד נתניהו קובע למעשה כי מצרים אפשרה עד כה הברחת נשק לחמאס
גם בידיעה של יניר קוזין יש בעייתיות בולטת המעלה שלוש שאלות מהותיות:
- מדוע המצרים צריכים להמתין לעסקה עם חמאס כדי למנוע ממנו נשק?
- מדוע הם מציבים באופן מפורש תנאי כדי לאפשר את סגירת הגבול להברחות נשק?
- האם זה לא אינטרס מצרי שרצועת עזה תהיה מפורזת ככל הניתן?
עד כה כל הגורמים הישראלים ששוחחנו איתם בעניין בניית המכשול התת־קרקעי בציר פילדלפי טענו שהאוזן המצרית בהחלט כרויה לצורך הזה של יצירת מכשול חדש, אבל התהליך מצריך עוד זמן ועבודה של כל הצדדים. נושא מימון בניית המכשול עלה לא אחת בשיחות וההבנה בצד הישראלי היא כי ישנם גורמים בינלאומיים (מדינות המפרץ, סעודיה וכנראה גם ארה"ב) שמוכנים לממן את הפרויקט הזה.
היציאה של ראש שב"כ אתמול לקהיר קשורה ככל הנראה לעניין ציר פילדלפי, בהנחה שהפעולה ברפיח נמצאת בשלבי הסיום שלה. צה"ל עדיין לא הודיע כיצד הוא עומד להתפרס באזור הזה – האם בפריסה מצרפית לכל אורכו כפי שנעשה בציר החוצץ את הרצועה לשני חלקים, או כוחות דינמיים שיפעלו לאורכו ללא מוצבים קבועים.
מעבר רפיח נשאר בינתיים בידי ישראל, למרות חוסר הנוחות המצרית מכך. בישראל רואים בו קלף מיקוח חשוב. לא מן הנמנע שקלף המיקוח הזה הוא גם מול המצרים
מעבר רפיח נשאר בינתיים בידי ישראל, למרות חוסר הנוחות המצרית מכך. בישראל רואים בו קלף מיקוח חשוב. לא מן הנמנע שקלף המיקוח הזה הוא גם מול המצרים במגעים ליצירת מציאות ביטחונית חדשה בגבול.
במאמר נרחב על יחסי ישראל–מצרים שפרסם לפני כחודש דיוויד שנקר ממכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון הוא טוען כי המלחמה בעזה שחקה באופן ניכר ומשמעותי את הקשרים בין שתי המדינות, אף שהסכם השלום נותר יציב. במאמרו הוא מונה חמישה מקרים בולטים שהגבירו משמעותית את המתח בין שתי המדינות.
- ההפגנות ההמוניות שארגן המשטר המצרי בימים הראשונים נגד ישראל כאשר עלתה הדרישה לפנות פליטים מעזה באופן זמני לשטח מצרים. (ההערכה היא כי עבד אל־פתאח א־סיסי רצה לשדר עד כמה המהלך יביא לזעם ברחובות).
- הרמיזות הישראליות על מנהרות ההברחה שהתגלו בין רפיח העזתית למצרית. כתוצאה מכך המצרים הודיעו כי לא יסכימו לשום נוכחות ישראלית לאורך ציר פילדלפי.
- תפיסת מעבר רפיח על ידי ישראל בתחילת חודש מאי. פעולה שהביאה את המצרים לעצור את הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה דרך המעבר כדי לא לתת לגיטימציה לנוכחות הישראלית בו.
- ההודעה על ההצטרפות המצרית לתביעת דרום אפריקה בבית הדין בהאג.
- החריגה המצרית מהנוסח המוסכם שסיכמו ישראל וארה"ב בהצעה הקודמת שהועברה לחמאס. פעולה שגררה גם ביקורת אמריקאית על קהיר.
שנקר טוען כי למרות השחיקה, שתי המדינות חייבות לחזור ולשתף פעולה לטובת האינטרסים הלאומיים המשותפים. הוא דוחק בממשל ביידן ללחוץ על המצרים לתעל את הכעס לצעדים שישרתו את שני הצדדים ולא להסתפק בהקפאת משלוחי המזון שלדבריו לא משרתת שום אינטרס של הצדדים.
ובהמשך לדברים האלה צריך לציין שלמרות המשבר, מצרים לא החזירה את השגריר מתל אביב. זה צעד שמוכיח עד כמה המצרים מתנהלים כאן בזהירות ומתוך הבנה שביום שאחרי המלחמה הם יהיו חייבים להיות חלק משמעותי בעיצוב המציאות בעזה, שכן זה קודם כל אינטרס לאומי מצרי.
המצרים מתנהלים כאן בזהירות ומתוך הבנה שביום שאחרי המלחמה הם יהיו חייבים להיות חלק משמעותי בעיצוב המציאות בעזה, שכן זה קודם כל אינטרס לאומי מצרי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו