השבוע כינה קצין בכיר בפיקוד הדרום את מצבו של חמאס "מצב הישרדות". בעימותים בעבר, התבטאות כזו של בכיר ישראלי תמיד הייתה מתקבלת בחשדנות גדולה, בבחינת לוחמה פסיכולוגית מהצד הישראלי. אלא שסימנים רבים העולים מהשטח ומהקהילה הבינלאומית מחזקים את האמירה הזו.

רשת סי־אן־אן דיווחה שלשום כי צמרת הארגון לוחצת על יחיא סנוואר להסכים לעסקה לשחרור החטופים. זה בהחלט נראה כמו בקיעים שהולכים ומתרחבים ברצועת עזה בין סנוואר לפקודים שלו ונראה שהחיסול של מוחמד דף – בין אם נהרג או נפגע – רק האיץ את זה.

הכותרות שפורסמו ביומיים האחרונים הבליטו את העובדה לכאורה כי לחמאס יש עדיין יכולת לירות לעבר ישראל. אולם בפיקוד הדרום מגדירים את יכולת השיגור של ארגוני הטרור ברצועה כשולית – עד כדי מאות בודדות לכל היותר.

העובדה שחמאס לא הגיב בירי לעבר המרכז אחרי המבצע לחיסול דף משמעותית מאוד. כל פעולה כזו בעבר, כולל במהלך המלחמה האחרונה, הייתה נענית מייד במטח משמעותי

העובדה שחמאס לא הגיב בירי לעבר המרכז אחרי המבצע לחיסול דף משמעותית מאוד. כל פעולה כזו בעבר, כולל במהלך המלחמה האחרונה, הייתה נענית מייד במטח משמעותי.

זה לא קרה בגלל חוסר יכולת להגיע לטילים בשל נוכחות של צה"ל, או בגלל חוסר שליטה על הכוחות שנותרו, או בגלל אובדן משמעותי של מפקדים ומוקדי ידע. הגיוני, אגב, שהסיבה היא אף התלכדות של כל האפשרויות גם יחד.

זירת ניסיון חיסול בכירי חמאס, בראשם מוחמד דף, ליד אל־מוואסי בחאן יונס שברצועת עזה, 13 ביולי 2024 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

הצצה בעקומת השיגורים בתשעת החודשים האחרונים מאששת את הקביעה של יכולת שיגור שיורית: באוקטובר ירה חמאס 8,500 רקטות ופצצות מרגמה, בדצמבר 1,500, במאי 500, ביוני 200 ומתחילת יולי נורו פחות מ־50.

דוגמה נוספת היא טבלת אקסל שנמצאה על מחשב ברצועה ובה מנוהלים אמצעי הלחימה של גדודי חמאס מאז שבעה באוקטובר. הנתונים מצד אחד מפתיעים בשל היסודיות שבה ניהל חמאס את הצבא שהקים, ומצד שני מצביעים על קצב השחיקה הגבוה של הכוח.

הנתונים בהחלט מתיישרים עם האמירה של ארגון במצב הישרדות. "חמאס הגיע למצב שהוא לא רק מכלכל חימושים אלא גם חמושים", אומר גורם מודיעיני בפיקוד דרום

הטבלה נוהלה באופן מפורט, כשהנתונים הם בין אוקטובר למאי:

• פעילים: 435–1,235
• רקטות נ"ט: 134–652
• רובי קלצ'ניקוב: 271–953
• רובי צלפים: 8–18
• מטולי אר־פי־ג'י: 35–95

הנתונים האלה בהחלט מתיישרים עם האמירה של ארגון במצב הישרדות. "חמאס הגיע למצב שהוא לא רק מכלכל חימושים אלא גם חמושים", אומר גורם מודיעיני בפיקוד דרום.

פעילות לוחמי יחידת יהל"ם במנהרה בחאן יונס בדרום עזה בפברואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

העובדה שדף עלה אל מעל הקרקע מוסברת בין השאר בשחיקה הגדולה של הכוחות והמפקדים אחרי השהייה הארוכה במנהרות. חמאס מנסה כבר כמה חודשים לעלות אל הקרקע ומתקשה. בכיר בצה"ל מתאר תרשים זרימה מעניין שמלמד על ההיגיון של חמאס בפעילות מעל הקרקע:

"בתחילה חמאס פעל מתוך מסגדים ותקפנו אותם, אחר כך מתוך בתי חולים, ואז הגיע הפעולה בבית החולים שיפא. משם הם עברו למחסות (שם הקוד למקום בו שוהים אזרחים שפונו מבתיהם – זה כולל בתי ספר, מתקנים של ארגונים בינלאומיים או מבני ציבור ריקים, אב"ש) – וגם שם אנחנו פועלים באופן כירורגי אבל נחוש".

דוגמה נוספת למחסור באמצעים ראו הכוחות ברפיח, שאליה הגיע צה"ל רק אחרי חצי שנה של לחימה. שם פירקו מחבלי חמאס מצלמות אחוריות של כלי רכב כדי להשתמש בהן כמצלמות מעקב ברחובות ובמחנות הפליטים

הפעולה האחרונה במטה אונר"א בשכונת תל אל־הווא בדרום העיר עזה שהסתיימה בתחילת השבוע, חשפה מפקדה משולבת של חמאס שכללה חדר מבצעים ומעבדות להרכבת אמל"ח. בין השאר נמצא שם מל"ט נפץ מוכן להפעלה, לשכת גיוס וחדרי חקירות.

"חמאס השתלט על חלקים גדולים של המתחם, כולל מחסני מזון", מספר גורם בכיר שהשתתף בפעולה. "הוא חשב שישראל תירתע מלפעול במתקן הומניטרי, וטעה. התשתיות שהוא פרס כאן לא דומות לאלה שמצאנו בתחילת הלחימה בבתים ובונקרים שלו. רואים שזה נעשה בחופזה, ללא ריבוי אמצעים ותחת לחץ".

כוחות צה"ל ברפיח, יוני 2024 (צילום: דובר צה"ל)

דוגמה נוספת למחסור באמצעים ראו הכוחות ברפיח, שאליה הגיע צה"ל רק אחרי חצי שנה של לחימה. שם פירקו מחבלי חמאס מצלמות אחוריות של כלי רכב כדי להשתמש בהן כמצלמות מעקב ברחובות העיר ובמחנות הפליטים.

באופן מפתיע, בפיקוד הדרום לא דיברו השבוע על סיום הפעולה ברפיח. אומנם הנחת העבודה היא שעובדים נגד השעון המדיני, אבל מתברר שפירוק התשתיות במרחב הזה מצריך זמן יותר מהמתוכנן.

תשתית המנהרות בעיר הדרומית של הרצועה נרחבת הרבה יותר ממה שחשבו בתחילה, והיא מחוברת כרשת עכביש מהגבול עם ישראל, דרך שכונות ברפיח, עד חאן יונס בצפון והים התיכון במערב

תשתית המנהרות בעיר הדרומית של הרצועה נרחבת הרבה יותר ממה שחשבו בתחילה, והיא מחוברת כרשת עכביש מהגבול עם ישראל, דרך שכונות ברפיח, עד חאן יונס בצפון והים התיכון במערב. "אם לא נבין את זה כמערכת אחת גדולה, אנחנו עובדים על עצמנו", אומר קצין שעוסק בנטרול מנהרות ברצועה.

במקביל לשכונות עצמן, צה"ל ממשיך לעבוד בציר פילדלפי, שם התגלו עשרות מנהרות הברחה שחוצות לתוך מצרים. בישראל מסרבים לנקוב במספר המדויק.

בצה"ל מדברים על כך שהצליחו לפצח חלק ניכר מהלוגיקה המבצעית וההנדסית של חמאס בבניית המנהרות. ההישג הזה מאפשר היום לכוחות לא להתעכב על כל מנהרה שמתגלה, אלא לחפש את הנקודות הקריטיות ברשת ולהשמיד אותן.

ציר פילדלפי לאורך גבול עזה–מצרים, מרץ 2024 (צילום: MOHAMMED ABED / AFP)

בחלק מהמערך התת־קרקעי של חמאס צה"ל הצליח ליצור מלכודות תת־קרקעיות בקטיעת מנהרות מקשרות וסתימת פירים. "אנחנו מצמצמים באופן משמעותי את יכולת התנועה שלהם מתחת לקרקע" אומר הגורם.

התהליך הזה נמצא בעיצומו ולא מן הנמנע שזה היה חלק ממערכת השיקולים של מוחמד דף לעלות אל פני הקרקע. מצד שני, זה מרחיק את ההכרזה הישראלית על סיום שלב ב' של הלחימה, שאמור לשרת גם מטרות מדיניות – כמו למשל הסכם עם חזבאללה.

מי שעוד ממתינה להכרזה היא מצרים, למרות שנראה כי שיתוף הפעולה עם ישראל בעניין ציר פילדלפי התהדק בשבועות האחרונים.

ההכרזה של נתניהו כי ישראל תמשיך לשלוט בציר מתקבלת בצה"ל בשתיקה: אף אחד לא רוצה להיכנס למערבולת הפוליטית הזו, ולכן התשובה לשאלה מי ישלוט היא גנרית

ההכרזה של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל תמשיך לשלוט בציר מתקבלת בצה"ל בשתיקה: אף אחד לא רוצה להיכנס למערבולת הפוליטית הזו, ולכן התשובה לשאלה מי ישלוט היא גנרית: "עדיין לא סיימנו את העבודה על הציר וכשזה יקרה, נציג את האפשרויות לדרג המדיני".

מי שיכולה לפתור את המשבר הזה באחת היא מצרים, עם הסכמה על בניית מכשול בשטחה. כשזה יקרה, אם יקרה, הנוכחות של צה"ל על ציר פילדלפי תתייתר.