נסראללה מאיים אך מקווה לעסקה ישראלית עם חמאס

אין להקל ראש באיומיו של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה, שהבטיח בנאום לרגל יום העשוראא ממקום מחבואו להגדיל את טווח הירי ולפגוע בערים נוספות בישראל כל עוד "ייפגעו אזרחים לבנונים".

האזרחים הלבנונים נפגעים באופן שיטתי כבר תשעה חודשים, מאז שחזבאללה החל להפציץ את ישראל כדי לתמוך בחמאס בעזה. יותר מ־100 אלף אזרחים ברחו מדרום לצפון לבנון; החקלאות הלבנונית נפגעה מאוד – ואזרחים חפים מפשע נהרגו משום שחזבאללה הציב את בסיסיו ואת מחנות האימונים שלו ליד בתים במקומות הומי אדם, בדיוק כמו חמאס.

קשה להאמין שלנסראללה פתאום נהיה אכפת מהאזרחים הלבנונים. אולם כמובן שאין לו בעיה לדבר אליהם בקול רם כדי לשנות את תדמיתו מ"הורס לבנון" ל"מגן לבנון". יחד עם זאת, האיומים שלו ביחס לישראל הם אמיתיים לגמרי, לפחות כך זה היה עד כה.

הארגון עוקב בדריכות אחר המתרחש בזירה הישראלית הפנימית ומודע היטב לטענות של צה"ל על מצב התחמושת ועייפות החומר, ולוויכוח הפנימי בין תומכי למתנגדי העסקה. זה מה שמדרבן את נסראללה

הארגון עוקב בדריכות אחר המתרחש בזירה הישראלית הפנימית ומודע היטב לטענות של צה"ל על מצב התחמושת ועייפות החומר, ולוויכוח הפנימי בין תומכי למתנגדי העסקה. זה מה שמדרבן את נסראללה לעלות את ההילוך ובאופן כזה לנסות ולקדם את הפסקת האש בעזה שבעקבותיה תבוא הפסקת האש גם בצפון.

נאום מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה מוצג בביירות, 17 ביולי 2024 (צילום: Khaled DESOUKI / AFP)

מדובר במשחק מסוכן. אף כי נראה שגם בצה"ל איש לא שש אלי קרב ברגע זה, הסלמה נוספת בצפון הבוער עלולה ליצור דינמיקה שונה, שתביא לאותה מלחמה שאף אחד מהצדדים לא מעוניין בה כרגע.

ראש ממשלת סקוטלנד לשעבר ייחקר בגלל תרומות לעזה

חמזה יוסף, שכיהן כראש הממשלה המוסלמי הראשון של סקוטלנד, ייחקר לאחר שפעל לכאורה באופן בלתי חוקי כדי לתרום כספים רבים לסוכנות אונר"א ברצועת עזה. מאז אירועי 7 באוקטובר יוסף הביע תמיכה בלתי מתפשרת בפלסטינים ולחץ מאוד על ממשלתו כדי שזו תתרום 250 אלף פאונד לארגון.

שריו הציעו לו לתרום סכומים צנועים יותר ליוניסף, אך יוסף התעקש – ובסוף הכסף עבר לאונר"א. מאוחר יותר התברר שב־3 בנובמבר החמים של יוסף, שנשוי לאישה פלסטינית, קיבלו אישור מיוחד ועזבו את הרצועה

שריו הציעו לו לתרום סכומים צנועים לארגון יוניסף המסייע לילדים, אך יוסף התעקש – ובסוף הכסף עבר לאונר"א. מאוחר יותר התברר שב־3 בנובמבר החמים של יוסף, שנשוי לאישה פלסטינית, קיבלו אישור מיוחד ועזבו את הרצועה דרך מעבר רפיח, בניגוד לאלפי עזתים אחרים.

האם זאת הייתה הסיבה לפעלתנותו והתעקשותו שהכסף יעבור דווקא לאונר"א – גוף בעייתי שעובדיו לכאורה השתתפו בטבח ובמקרים רבים הביעו שמחה על מה שעוללו מחבלי חמאס בעוטף עזה? הדברים הללו ייבדקו וייחקרו. בחוגים של ה־BDS כבר מאשימים את ישראל ואת "הלובי הציוני" בבריטניה בחקירה.

ראש ממשלת סקוטלנד לשעבר חמזה יוסף, 25 באפריל 2024 (צילום: Jeff J Mitchell / POOL / AFP)

פיגוע נדיר של דאעש בעומאן

ביום שני, בעיצומן של תפילות יום העשוראא – אחד הימים המשמעותיים ביותר בלוח השנה השיעי – שלושה גברים פתחו בירי על מתפללים במסגד שיעי בעומאן. שישה בני אדם נהרגו, בהם גם אנשי כוחות הביטחון, כ־30 נוספים נפצעו.

סמוך למסגד נמצא בית ספר בינלאומי וסקייטפארק, בעוד שרצועת החוף הזרועה בבתי מלון יוקרתיים נמצאת במרחק של כשני קילומטרים בלבד משם. מדובר באירוע נדיר ביותר שהפר את שלוותה של המדינה הקטנה, שבקושי ידעה טלטלות, בניגוד למדינות שכונות כמו ערב הסעודית וכווית.

המערב ידע לחסל את התשתיות של דאעש בסוריה ועיראק, אך האידאולוגיה הרצחנית שלו לא נעלמה לשום מקום

דאעש נטל אחריות על הפיגוע ופירט בהודעה שפרסם באתרי האינטרנט שלו שהתקיפה כוונה נגד השיעים, שציינו "את המנהגים שלהם" (הכוונה לטקסי העשוראא. השיעים מתאבלים על חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא ובנו של הח'ליף עלי שנרצח בהתנקשות בשנת 661 בעיר כרבלא, בשטח עיראק המודרנית).

רוב האוכלוסיה בעומאן היא מוסלמית סונית או מוסלמית איבאדית (ענף באסלאם הקרוב מאוד לזרם הסוני). בין השיעים יש גם את בני המקום וגם עובדים זרים ממדינות אסיאתיות וערביות שונות.

האם פיגוע הראווה של דאעש במוסקבה לפני כמה חודשים, המתקפה הקשה נגד הנוצרים והיהודים בדגסטן לפני כחודש והפיגוע הזה בעומאן קשורים ביניהם? גם אם מדובר בענפים שונים של דאעש (את האחריות לפיגוע במוסקבה נטל ארגון דאעש־K הפועל באפגניסטן), נראה שאחרי כמה שנים של שקט, ארגון הטרור הרצחני שוב חוזר לתודעה העולמית.

המערב ידע לחסל את התשתיות של דאעש בסוריה ועיראק, אך האידאולוגיה הרצחנית שלו לא נעלמה לשום מקום.

הפגנות בעיראק נגד ניתוקי מים וחשמל

האם ניתן לשרוד בחום של 50 מעלות בלי מים, מזגן או לפחות מאוורר? במחוז א־דיוואניה בעיראק התושבים מדווחים על ניתוקים חוזרים ממים או חשמל – ולפעמים משניהם. השבוע מאות תושבים זועמים יצאו להפגין נגד אוזלת ידה של חברת החשמל המקומית בכפר שאפיה במחוז. זאת לא הייתה ההפגנה הראשונה וגם לא תהיה האחרונה.

לנוכח העזיבה המאסיבית, כמות הגידולים המקומיים הולכת וקטנה – ואז השלטונות מקטינים עוד יותר את מכסות המים ולא משקיעים בחידוש התשתיות הרעועות

התושבים טוענים כי ניתוקי המים הפכו לשגרה ושאם פעם הם היו מקבלים חשמל למשך שעתיים במהלך היום, עכשיו גם הכמות המזערית הזאת נחתכה כמעט בחצי. א־דיוואניה הוא מחוז חקלאי. אך בעקבות המלחמה שנמשכה שנים רבות ומצב רעוע של תשתיות, כפריים רבים עזבו לערים הגדולות כדי לחפש עבודה.

לנוכח העזיבה המאסיבית, כמות הגידולים המקומיים הולכת וקטנה – ואז השלטונות מקטינים עוד יותר את מכסות המים ולא משקיעים בחידוש התשתיות הרעועות. זה אומר שבקרוב עיראק לא רק תסבול מחום קיצוני ומחסור במים, אלא גם מרעב.

חקלאי במחוז ד'י קאר בעיראק שואב מים עם מליחות פחותה, 23 ביוני 2023 (צילום: Asaad NIAZI / AFP)

מסופוטמיה, ערש הציוויליזציות, הופכת למקום צחיח שאינו מתאים למגורי אדם, ובתהליכים הללו אשמים בני האדם עצמם, שזיהמו את הנהרות, בזבזו את אוצרות הטבע, התירו לאדמות להפוך למלוחות ולביצות המפורסמות של עיראק להתייבש ולהיעלם.

בקיץ הזה אלפים רבים יצאו להפגין נגד מחסור במים באלג'יריה, תוניסיה ועתה גם בעיראק. האם המעורבות האזרחית הזאת מסוגלת לשנות את המצב במדינות הללו שסובלות מחוליים כרוניים כמו העדר משילות, שחיתות ועוני?

מסופוטמיה, ערש הציוויליזציות, הופכת למקום צחיח שאינו מתאים למגורי אדם, ובתהליכים הללו אשמים בני האדם עצמם, שזיהמו את הנהרות, בזבזו את אוצרות הטבע

אם יש משהו שמפחיד את השלטונות בעולם הערבי זה כמויות גדולות של אזרחים המתארגנים ביחד ויוצאים החוצה להפגין ולמחות. כך או אחרת, אם עיראק, אלג'יריה, תוניסיה ומדינות נוספות לא ישנו את מדיניותן ביחס לשמירה על הסביבה והשקעה באנרגיה ירוקה מהקצה אל הקצה, בסופו של דבר חלקים נרחבים מהמדינות הללו יהפכו למדבריות – ובני אדם ייאלצו לסגת לערים.

השבוע במזה"ת: הלובים דורשים להתאחד עם מצרים

ב־19 ביולי 1973 אלפי לובים החלו במסע בן 2,400 קילומטר לקהיר במכוניות, אוטובוסים ומשאיות, בניסיון לאלץ את ההנהגה המצרית להסכים למיזוג מיידי של שתי המדינות. הנשיא המצרי אנואר סאדאת, שלכאורה הסכים באופן תיאורטי למיזוג בשנת 1972, ניסה להרחיק את עצמו ממועמר קדאפי ומרעיונותיו.

אנואר סאדאת ומועמר קדאפי, 4 ביולי 1973 (צילום: AP Photo)

סאדאת תקף את קדאפי והאשים אותו בארגון השיירה "הספונטנית". יחסי מצרים–לוב עלו על שרטון מייד לאחר מותו של גמאל עבד אל נאצר, דמות נערצת בעולם הערבי כולו. גם קדאפי העריץ את נאצר וכאשר הוא ביצע את ההפיכה שלו נגד המלך אידריס, הוא שאב השראה מפועלם של הקצינים החופשיים המצרים שהפילו את המשטר המלוכני במצרים ביולי 1952.

כמו רבים אחרים בעולם הערבי, קדאפי האמין שסאדאת לא יחזיק זמן רב בכס הנשיאות המצרי, וכי מדובר במנהיג חלש שיהיה תלוי בנאמניו של נאצר. העוינות בין שני האישים הייתה הדדית, שכן סאדאת חשש מאוד מהאקסצנטריות של קדאפי והאשים אותו בפגיעה בביטחון הלאומי הלובי. הגבול בין שתי המדינות נסגר לסירוגין בגלל חשש מחדירת מחבלים או מרגלים של קדאפי למצרים.

כמו רבים אחרים בעולם הערבי, קדאפי האמין שסאדאת לא יחזיק זמן רב בכס הנשיאות המצרי, וכי מדובר במנהיג חלש שיהיה תלוי בנאמניו של נאצר. העוינות בין שני האישים הייתה הדדית