השאלה מדוע שר המשפטים יריב לוין בחר דווקא במומחה למשפט פלילי שייצג אותו בבג"ץ, במסגרת עתירה שכל כולה טובלת במשפט מנהלי ובשאלת חובתו של השר לכנס את הוועדה לבחירת שופטים על מנת לבחור נשיא ושני שופטים לבית המשפט העליון, תישאר שאלה פתוחה.

מי שבוחר לעצמו סנגור פלילי הוא, בדרך כלל, מי שמואשם בביצוע מעשים פליליים. לוין לא עשה חסד לא עם עצמו בהחלטתו זו, וכפי שהתברר בדיון שהתקיים אתמול (חמישי) בבג"ץ – גם לא עם בא כוחו, עו"ד ציון אמיר.

מי שבוחר לעצמו סנגור פלילי הוא, בדרך כלל, מי שמואשם בביצוע מעשים פליליים. לוין לא עשה חסד לא עם עצמו בהחלטתו זו, וכפי שהתברר בדיון שהתקיים אתמול בבג"ץ – גם לא עם בא כוחו, עו"ד ציון אמיר

בסופן של שלוש שעות דיון, ולאחר שהשופטים חקרו שתי וערב את נציגו של שר המשפטים באולם והציגו שלל היבטים אבסורדיים בעמדה שהציג בפניהם, לא נותר באשפתו של אמיר דבר, מלבד איומים פשוטים, עירומים: "אם אתם רוצים נשיא [לבית המשפט העליון] מהר – תדחו את העתירה. תדחו את העתירה – תהיה הידברות".

לא מסובך להבין מהו האיום המקופל: אם תקבלו את העתירה ותחייבו את השר לכנס את הוועדה, זה יהיה יותר לאט, יותר כואב, יותר לעומתי – ולוין גם ידאג לגבות מחיר ציבורי גבוה, תוך שיגביה את גובה הלהבות ויציג את נשיא העליון הבא כמי ש"מונה על כידוני עתירה לבג"ץ", כמילותיו של אמיר.

עו"ד ציון אמיר, המייצג את שר המשפטים יריב לוין, בדיון בבג"ץ בעתירות בעניין מינוי נשיא לבית המשפט העליון, 18 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שוב ושוב הציג עו"ד אמיר את השר לוין כמי שפועל אך ורק מתווך רצון מבורך להשיג הסכמות רחבות בוועדה לבחירת שופטים, נוכח שאיפתו העקרונית לפעול, בעת מלחמה, להשגת אחדות ולמנוע קרע בעם.

את הציניות המופלגת שבעמדה זו מזהה כל מי ששהה בישראל בתקופה שבה הוביל לוין בדורסנות את שלל יוזמות ההפיכה המשטרית, בלא שייחס שמץ של חשיבות להשגת קונצנזוס.

את הציניות המופלגת שבעמדה זו מזהה כל מי ששהה בישראל בתקופה שבה הוביל לוין בדורסנות את שלל יוזמות ההפיכה המשטרית, בלא שייחס שמץ של חשיבות להשגת קונצנזוס

השופטת יעל וילנר, שישבה בראש ההרכב, לצד השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, פירקה ביעילות את טיעוניו של אמיר.

"האם אין בעמידה על הרצון ועל השאיפה המבורכת שתהיה הסכמה רחבה, כדי לשנות את המנגנון שקבע המחוקק [ולהפוך את שר המשפטים] למעין מחוקק-על?" היא שאלה, והוסיפה כי מדיניותו הגורסת שמינוי נשיא ושופטים לעליון ייעשו רק בהסכמה רחבה, פירושה כי "הלכה למעשה יש לו זכות וטו על מינוי שופטים או נשיא, בעוד שלפי השיטה המשטרית שלנו אין לו זכות וטו".

ואכן, בא-כוחו של שר המשפטים ניסה לבנות טיעון שלפיו כשם שלבחירת שופט לבית המשפט העליון נדרש רוב מיוחד של 7 מתוך 9 חברי הוועדה לבחירת שופטים, כך חלה דרישת הרוב המיוחד גם על מינוי נשיא לעליון.

שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר יושבת בראש ההרכב בדיון בבג"ץ בעתירות בעניין מינוי נשיא לבית המשפט העליון, 18 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השופטים גרוסקופף ושטיין ניסו להעמיד את אמיר על שגיאתו, תוך שהם מצטטים לו את לשון החקיקה עצמה, המנוסחת כך שבחירת נשיא לעליון חייבת להיות מבין שופטי העליון עצמם.

אמיר ניסה לטעון שהפרשנות שלפיה נדרש רוב רגיל של חמישה לשם מינוי נשיא – בעוד שלשם מינויו לעליון נדרש רוב מיוחד של שבעה – מביאה לאבסורד. גם כאן היה מקופל בדברים איום כלשהו: יכול להיות שמה ששר המשפטים ניסה לומר לשופטים הוא שלשיטתו ניתן למנות נשיא לעליון, לא רק שלא על פי עקרון הוותק, אלא גם נשיא עם אפס ותק – מייד לאחר שימונה לעליון.

יכול להיות שמה שלוין ניסה לומר לשופטים הוא שלשיטתו ניתן למנות נשיא לעליון, לא רק שלא על פי עקרון הוותק, אלא גם נשיא עם אפס ותק – מייד לאחר שימונה לעליון

נציג היועצת המשפטית לממשלה, מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות עו"ד ענר הלמן, ציין בדבריו כי מה שהיה אולי סביר בחודש הראשון של המלחמה, או בסמוך לאחר פרישתה של הנשיאה הקודמת אסתר חיות באוקטובר 2023, איננו סביר תשעה חודשים לאחר מכן, וכעת ניתן לקבוע בבירור ששר המשפטים איננו פועל במהירות הראויה למינוי נשיא חדש ושני שופטים לעליון.

השופטים הדגישו כי בהתאם לצו על-תנאי שהוצא בעתירה, כל מה ששר המשפטים נדרש להשיב עליו הוא מדוע לא ימונו נשיא ושני שופטים לעליון, וכי בחינת סוגיית הסניוריטי – המוליכה למינויו של השופט יצחק עמית לעליון – איננה עומדת על הפרק.

שופט בית המשפט העליון יצחק עמית (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

השופטים גם הדגישו במהלך הדיון כי הם כלל אינם מתערבים, במסגרת עתירה זו, בזהות השופט שייבחר מקרבם לנשיא הבא. "מבחינתי כל שופט בעליון ראוי להיות נשיא", הצהיר השופט גרוסקופף.

בכך נטרלו השפטים מוקש נוסף שאמיר ניסה להציב בפניהם, שלפיו כביכול מצוי בית המשפט בניגוד עניינים מוסדי בבואו לדון בעתירה הזו. טיעון זה התעלם במכוון מהעובדה שהרכב השופטים שדן בעתירה אינו כולל איש מבין שופטי העליון החברים בוועדה לבחירת שופטים, והוא מקפל בתוכו טענה מרחיקת לכת, שלפיה בכירי השופטים בעליון, שאינם יושבים בתיק הזה, הם אלה המכריעים הלכה למעשה בעתירה.

השופטים התמקדו בהיבט המשטרי של הצורך במינוי נשיא לעליון, והציבו בפני אמיר נתון שעמו הוא לא הצליח להתמודד: ממלא-מקום נשיא העליון, השופט עוזי פוגלמן, עתיד לפרוש לגמלאות באוקטובר הקרוב. ומה אז?

אלא שהשופטים התמקדו בהיבט המשטרי של הצורך במינוי נשיא לבית המשפט העליון, והציבו בפני אמיר נתון שעמו הוא לא הצליח להתמודד: ממלא-מקום נשיא העליון, השופט עוזי פוגלמן, החל את כהונתו עם פרישתה של אסתר חיות, באוקטובר 2023, אך הוא עצמו עתיד לפרוש לגמלאות באוקטובר הקרוב. ומה אז?

לפי החוק, אם הוועדה לבחירת שופטים לא תמנה עד אז נשיא חדש לעליון, יכהן השופט עמית כראש המערכת, אך לא במינוי מטעם הוועדה, אלא מכוח היותו "זקן השופטים" בעת פרישתו של פוגלמן.

ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, 1 ביולי 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

פוגלמן משמש ממלא-מקום פורמלי, בשל העובדה שמונה על ידי הוועדה לכהן כמשנה לנשיאת העליון בימי כהונתה של חיות. עמית יהיה ממלא-מקום משונמך, והדבר מקרין ביתר שאת על אי הסבירות הקיצונית בהתנהלותו של שר המשפטים, המעכב מינוי נשיא לעליון.

בתום הדיון החליטו השופטים למנף את עמדתו המוצהרת של השר על כך שהוא פועל לגיבוש הסכמה בדבר מינוי נשיא, שהשתלבה היטב עם רצונם-שלהם להימנע ככל הניתן מכתיבת פסק דין בעתירה הזו.

בתום הדיון החליטו השופטים למנף את עמדתו המוצהרת של השר על כך שהוא פועל לגיבוש הסכמה בדבר מינוי נשיא, שהשתלבה היטב עם רצונם-שלהם להימנע ככל הניתן מכתיבת פסק דין בעתירה הזו

בהחלטתם בתום הדיון הם קבעו כי "נוכח החשיבות הרבה שאנו מייחסים להידברות ולהסכמות, ובשים לב לרגישות ולמורכבות הסוגיה הנדונה, אנו סבורים כי יש לתת הזדמנות למציאת פתרונות מוסכמים טרם הכרעה קוטבית, לכאן או לכאן".

השופטים הורו ללוין להגיש בתוך שלושה שבועות הודעה בדבר התקדמות המאמצים לגבש הסכמה על בחירת נשיא ושופטים, ובכך השיגו תוצאה אופטימלית מבחינת בית המשפט:

במובן הפרקטי והציבורי, שר המשפטים מקבל זמן על מנת ליישם את גישתו השואפת לכאורה להשגת הסכמות; בעוד שבמובן המשפטי, בית המשפט אינו מוותר על הסמכות להכריע בחוקיות ההימנעות ההולכת ונמשכת של לוין ממינוי נשיא לעליון – כאשר פסק הדין, ככל שייכתב, כבר שורטט בדייקנות במהלך הדיון.

שר המשפטים יריב לוין, נשיא המדינה יצחק הרצוג וממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן בטקס השבעת שופטים חדשים בבית הנשיא בירושלים, 23 ביוני 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

אין פלא שלוין נותר בעמדתו החמוצה גם לאחר הדיון וההחלטה אמש. "כל מי שצפה בדיון בבג"ץ הבין מייד את ההכרח שבביצוע מינויים בהסכמה רחבה", הודיע שר המשפטים.

"בעת מלחמה ממנים בהסכמה. הדרך להגיע להסכמות היא באמצעות נכונות אמיתית לקבל את השונה ולהגיע לפשרות", הודיע אבי ההפיכה המשטרית, "ולא באמצעות צעדים חד-צדדיים וצווים שיפוטיים".

"בעת מלחמה ממנים בהסכמה. הדרך להגיע להסכמות היא באמצעות נכונות אמיתית לקבל את השונה ולהגיע לפשרות", הודיע אבי ההפיכה המשטרית, "ולא באמצעות צעדים חד-צדדיים וצווים שיפוטיים"