ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח בקונגרס שהוא עושה כל שביכולתו להחזיר את כל החטופים. אבל בבית, רבים משוכנעים שהוא עושה כל שביכולתו כדי לחבל בעסקת שחרור החטופים ולהאריך את המלחמה לתועלתו הפוליטית. מה קורה פה?

הבלבול מתחיל בכך שב-31 במאי הנשיא ג'ו ביידן הודיע שישראל הציעה לחמאס עסקה בת שלושה שלבים שבגדול מסכימה לתאי הבסיס של ארגון הטרור: סיום מלא של המלחמה בתמורה לכל החטופים.

ביידן אמר שהשלב הראשון יימשך שישה שבועות ויכלול "הפסקת אש מלאה" מלווה בנסיגת כוחות צה"ל מכל האזורים המאוכלסים בצפיפות בעזה; החמאס ישחרר מספר חטופים – כולל נשים, קשישים ופצועים – ויקבל מאות אסירים פלסטינים המוחזקים בידי ישראל. בשלב השני ישוחררו כל החטופים, כולל חיילים, וישראל תיסוג מעזה באופן מלא.

אני תומך, כי לחטופים אין זמן. עדיף היה להשמיד את חמאס ולא רק להחלישו, אבל זה לא קרה בפרק זמן סביר והממשלה גם מנעה יצירת אלטרנטיבה – שזה כבר עלבון לאינטליגנציה

ביידן אמר כי "כל עוד חמאס יעמוד בהתחייבויותיו, הפסקת האש הזמנית תהפוך, במילות ההצעה הישראלית, ל'הפסקת פעולות האיבה לצמיתות'".

אני תומך, כי לחטופים אין זמן. עדיף היה להשמיד את חמאס ולא רק להחלישו, אבל זה לא קרה בפרק זמן סביר והממשלה גם מנעה יצירת אלטרנטיבה – שזה כבר עלבון לאינטליגנציה. עם זאת, זה ללא ספק פתרון עגום להשאיר את הרצועה בידי חמאס – במיוחד עבור תושבי עזה, שיש לקוות שסוף סוף יתקוממו.

בעצם כמעט לא ייאמן שישראל הציעה את העסקה הזו, שכן המשמעות היא שנתניהו העיקש והאטום הבין שהוא לא יכול להשיג במקביל את שתי מטרות המלחמה – שחרור החטופים והרחקת חמאס מהשלטון בעזה.

אולי במטרה להסביר את ההצעה הישראלית, ביידן ציין שהחמאס כה מוחלש עד  שהוא "כבר לא מסוגל" לבצע עוד מתקפה רחבת היקף על ישראל. נתניהו לא הכחיש את דברי ביידן.

לא קל להבין מה קרה אחר כך, שכן משא ומתן מהסוג הזה עטוף תמיד בסודיות ומלווה בהדלפות שהן לרוב דיסאינפורמציה. אבל מה שברור הוא שקטאר, מצרים וארה"ב הפעילו לחץ על חמאס כדי לגרום לו להסכים – בזמן שישראל המשיכה להכות. חמאס רצה ערבויות מוצקות יותר, והייתה התמקחות על שחרור אסירים. עד כאן, לא מופרך או מפתיע.

כרגע, ההדלפות מהצד הישראלי מצביעות על כך שיש בעצם הסכמה לעסקה המקורית וצריך פשוט להחליט. בכמה הזדמנויות מצאו ראשי מערכת הביטחון – ובהם הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש המוסד דוד ברנע – דרכים להבהיר שהם מזהים חסם פוליטי לעסקה בת-השגה. ראש צוות המו"מ, אלוף (מיל') ניצן אלון, מתואר כמי שמורט שערותיו ועומד להתפטר.

בארה"ב, נתניהו שמע בעצם את אותו הדבר מביידן, קמלה האריס ודונלד טראמפ: לך על עסקה וסיים בהקדם את המלחמה.

בכמה הזדמנויות מצאו ראשי מערכת הביטחון דרכים להבהיר שהם מזהים חסם פוליטי לעסקה בת-השגה. ראש צוות המו"מ, אלוף (מיל') ניצן אלון, מתואר כמי שמורט שערותיו ועומד להתפטר

במקום זאת, חמאס טוען שנתניהו מעלה דרישות חדשות – וזה כנראה נכון. כשם ששעון מקולקל מדייק פעמיים ביום, כך גם מחבלים אומרים אמת פה ושם.

דוגמה לדרישה חדשה של נתניהו מתייחסת לציר  פילדלפי, רצועה צרה העוברת לאורך הגבול הדרומי המבוצר עם מצרים. נתניהו, בהופעתו האחרונה בפני עיתונאים ישראלים (דבר נדיר) החודש, טען שישראל צריכה להחזיק בציר כדי למנוע מחמאס להתחמש מחדש. הוא גם טען שלא הוסיף ולא גרע מההצעה שביידן הציג – בלי להסביר את הסתירה (עיתונאים גם לא הקשו – השקרים מתישים את כולם, וזו בעצם השיטה).

כמו שקורה לא פעם אצל נתניהו, הדברים נשמעים סבירים אבל לוקים בחסר. ההברחות מתרחשות במנהרות מתחת לציר פילדלפי, והחזקתו בעבר לא מנעה דבר. גורמי ביטחון מעריכים שאפשר להסתפק בחיישנים תת-קרקעיים ובשיטות אחרות.

מדוע, אם כן, מחבל נתניהו בהצעה של עצמו?

התשובה די פשוטה.

ראשית, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' מאיימים להפיל לו את הממשלה, ולא מופרך שיעשו את זה אם העסקה תצא לפועל. הם מעדיפים התנחלויות בעזה.

שנית, טבח ה-7 באוקטובר קרה במשמרת של נתניהו, ועוד לא עבר מספיק זמן כדי שהציבור ישכח זאת. גם ללא אשמה ברורה, ההנהגה הייתה צריכה מזמן להתפטר. אבל במקרה זה, נתניהו נושא באשמה ברורה: ראשי מערכת הביטחון הזהירה אותו שההפיכה המשטרית יוצרת כזה כאוס המזמין התקפה – והוא התעלם.

במקרה זה, נתניהו נושא באשמה ברורה: ראשי מערכת הביטחון הזהירה אותו שההפיכה המשטרית יוצרת כזה כאוס המזמין התקפה – והוא התעלם

כמעט בכל סקר, שלושת רבעי העונים מבקשים שנתניהו יתפטר – ובניכוי החרדים מדובר על כ-90%. נתניהו טוען שאי אפשר לנהל בחירות בזמן מלחמה. זה אולי נשמע הגיוני, אבל זה יוצר אצלו עניין להאריך את המלחמה עד שאסון כה מוחלט – נאמר, סנקציות כלכליות על ישראל – יאפיל על בזיון ה-7  באוקטובר.

מי שחושב שזה ציני מדי אפילו עבור נתניהו, פשוט לא מכיר את האיש. ראיינתי אותו לראשונה ב-1988, וזה היה ברור למדי כבר אז.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com