בשנים האחרונות נראים בחנויות וברכבות פחות עיתונים מודפסים מאשר בעבר. לפי סקרי TGI שפורסמו במשך השנים, החשיפה הכוללת לעיתונים מודפסים בישראל ירדה במאה הנוכחית בכ־70%. אבל העיתונות המודפסת לא מתה. לפי סקר TGI מהשבוע, החשיפה עומדת כיום על כ־40%  – ומדי פעם צצים אפילו עיתונים חדשים, כאלה היוצאים לאור לא למטרות רווח.

אחד מהעיתונים האלה הוא "הגאולה – האמיתית והשלמה" שמדפיסים ומחלקים חסידים מתנועת חב"ד. "הגאולה האמיתית" הוא ירחון בן 48 עמודים, כולל עיתון ומוסף. במבט שטחי הוא דומה מאוד לטבלואיד חדשותי כמו "ידיעות אחרונות": חוברת מלבנית של נייר אפרפר מחובר בסיכות, עם שם העיתון באדום בראש עמוד השער, ומתחתיו כותרות בומבסטיות על ענייני השעה.

הכותרות נראות במבט שטחי כחדשות לכל דבר. כותרת הגיליון האחרון, מסוף יולי, זועקת: "אחרי עשרה חודשי לחימה: כולם מצפים לראות הכרעה מוחלטת. אחת ולתמיד, כולם רוצים ניצחון בכל החזיתות, כזה שלא יאפשר לאויבנו להרים את ראשם – לעולם".

אבל בהמשך כותרת המשנה כתוב: "ניצחון שכזה יביא בקרוב ממש הרבי שליט"א מלך המשיח עם התגלותו לעיני כל". מתחת לכותרת נראה טנק צה"לי ומשמאלו תמונה של רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מלובביץ'"), שהיה אדמו"ר חב"ד וחלק מחסידיה מאמינים כי הוא־הוא משיח בן דוד.

עמוד השער של עיתון "הגאולה", 25 ביולי 2024 (צילום: באדיבות בנצי פרידמן)

חלק מאותם חסידים מאמינים כי שניאורסון נפטר ב־1994, אבל יקום לתחייה בבוא הגאולה. אחרים מאמינים כי לא נפטר, אלא ממשיך לחיות כרואה ואינו נראה. החסידים המצהירים על אמונה זו מכונים "הזרם המשיחיסטי" בחב"ד. זהו הקו המערכתי של עיתון "הגאולה".

"הגאולה" מחולק חינם, בעיקר ביישובים חילוניים ומסורתיים. עורך העיתון, בנצי פרישמן, אומר שכל גיליון מחולק בעשרות אלפי עותקים, וחלקם בכ־100 אלף. גורמים בהנהגת חב"ד (מהזרם הלא "משיחיסטי") טוענים כי מספר הגיליונות נמוך בהרבה.

נוסף על המכירה, העיתון ממומן מפרסומות – מעטות למדי וסולידיות – ומגיוסי תרומות מהציבור. פרישמן מצהיר כי העיתון אינו מקבל תרומות ממיליארדרים בחו"ל, אלא מתורמים מקומיים קטנים רבים

את העיתון מפיקה עמותת "מוסדות חינוך חב"ד בת ים עיר הגאולה", השייכת לקהילת חב"ד בבת ים, בהנהגת הרב חיים ציק המזוהה עם הזרם ה"משיחיסטי". העמותה מוכרת את העיתונים במחיר מסובסד לבתי חב"ד שמחלקים אותם. תפוצת העיתון מושפעת, אפוא, מתקציב בתי חב"ד לרכוש ולחלק גיליונות – ורק חלקם מעוניינים בהפצת תכנים "משיחיסטיים".

נוסף על המכירה, העיתון ממומן מפרסומות – מעטות למדי וסולידיות – ומגיוסי תרומות מהציבור. פרישמן מצהיר כי העיתון אינו מקבל תרומות ממיליארדרים בחו"ל, אלא מתורמים מקומיים קטנים רבים.

בנצי פרישמן, עורך עיתון "הגאולה", בחדר בבת ים המשמש כמערכת העיתון (צילום: תני גולדשטיין)

"העיתון מיועד בעיקר למי שנקראים חילונים"

"הגאולה" הוא גלגול חדש של עיתון שיצא מ־1991 עד 1994 ונסגר. "הגאולה" העכשווי הוקם ב־2021. עד ספטמבר שעבר העיתון יצא לאור כמעט מדי חודש; מאז פרוץ המלחמה יצאו שלושה גיליונות. לדברי פרישמן: "כותבים ועורכים יצאו למילואים – או התנדבו בסיוע לנזקקים ומשפחות שכולות ובחלוקת צ'ופרים וספרי קודש לחיילים – אז היה קשה להוציא עיתונים".

פרישמן והעמותה מפרסמים גם את עלון "שיחת הגאולה", שמחולק מזה כ־30 שנה במרכזי חב"ד בישראל ובחו"ל, כמו גם אתר ייעודי אליו מעלים כתבות מהעיתון. "שיחת הגאולה" הוא אחד מעלונים רבים המפיצים חסידי חב"ד, וכך גם האתר. העיתון הוא פרויקט ייחודי.

"האדמו"ר הראשון של חב"ד אמר: 'כשיבוא המשיח, יכתבו בעיתונים'. 200 שנה אחר כך, הרבי פגש את ג'ודי ניר מוזס ואמר: 'תשמרו ב'ידיעות' מקום לידיעה שהמשיח הגיע'. מאיתנו, החסידים, ביקש להפיץ את האמת"

העיתון מתנהל כמערכת מקצועית. פרישמן, רב בלתי מוסמך ומורה בן 41 מבת ים, אב לתשעה, עורך את העיתון, העלון והאתר. לצדו עובדים המפיק, עוז מיינר, ארבעה עורכים ושמונה כותבים וכותבות, ביניהם עובדים בעמותה, פרילנסרים ומתנדבים. כולם חב"דניקים "משיחיסטים".

לדברי פרישמן: "האדמו"ר הראשון של חב"ד אמר, 'כשיבוא המשיח, יכתבו על זה בעיתונים'. 200 שנה אחר כך, הרבי (שניאורסון) פגש את ג'ודי ניר מוזס שלום, ואמר לה: 'תשמרו ב'ידיעות' מקום לידיעה שהמשיח הגיע, זה יקרה בקרוב'. מאיתנו, החסידים, הוא ביקש להפיץ את האמת על הגאולה המתקרבת.

הרבי מלובביץ' (משמאל) במהלך תפילת שחרית בברוקלין, ניו יורק. מרץ 1992 (צילום: AP Photo/Mike Albans)

"שליח חב"ד בבת ים, הרב זמרוני ציק, הקשיב לרבי והקים את העיתון. כך שלמעשה, המשיח מוביל את העיתון, כמו כל דבר שאנחנו עושים".

אתם מפיצים את האמונה המשיחית שלכם לא רק לדתיים, שמאמינים בצורה כזאת או אחרת במשיח, אלא גם לחילונים.
"נכון. העיתון מיועד בעיקר לעיני מי שנקרא חילונים, ואנחנו מחלקים רק בשכונות חילוניות ומסורתיות. ההיענות עצומה".

"המטרה היא שכל עם ישראל ישמרו תורה ומצוות ויגיעו לגאולה שלמה, אבל אין לי עניין לכפות על איש לעשות את זה בניגוד לרצונו"

אם אכתוב שאתה מנסה להחזיר בתשובה, תיעלב?
"לא איעלב, אבל אני לא מגדיר כך את עצמי. המטרה היא, בסוף, כן, שכל עם ישראל ישמרו תורה ומצוות ויגיעו לגאולה שלמה, אבל אין לי עניין לכפות על אף אחד לעשות את זה בניגוד לרצונו. אז 'החזרה בתשובה' זה מושג קצת… יש לי איתו מה שמוגדר 'יחסי אהבה–שנאה'.

"מטרת העיתון היא להראות לאנשים קשר בין אירועי חדשות בהווה, לדברים שיתרחשו בעתיד הקרוב כשתגיע הגאולה, וכיצד ההווה מצביע על העתיד".

נהג מעיין בעיתון "הגאולה", באר שבע, יולי 2024 (צילום:עוז מיינר)

איזה אירועים מהתקופה שלפני המלחמה הצביעו, להשקפתך, על הגאולה?
"למשל, המשבר במשרד החוץ מצביע על זמן שישראל לא תצטרך משרד חוץ, כי הגויים יאהבו אותנו גם ככה. הנושא עלה בריאיון שעשינו עם גלעד ארדן".

הריאיון עם שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן – מהאישים הבכירים ביותר שהתראיינו ל"גאולה" – נערך ב־2021. ארדן סירב להזכיר בדבריו את המשיח, אבל הדגיש את אמונתו באלוהים ו"הקשר החם שלו ליהדות", והפליג בשבחים לפעילות חב"ד בחו"ל, תוך התייחסות מרומזת למצב משרד החוץ.

ארדן בריאיון לעיתון "הגאולה": "השפעת חב"ד על מקבלי ההחלטות אדירה, זה משרד חוץ נוסף של ישראל, עם 8,000 שליחים בעולם. למשרד החוץ יש רק 1,000 עובדים"

ארדן אמר: "אני מאמין במפעל האדיר של חב"ד. לאורך השנים עזרתי וסייעתי, והיכן שאוכל לסייע, אעשה זאת בשמחה. השפעת חב"ד על מקבלי ההחלטות אדירה, זה משרד חוץ נוסף של ישראל, עם 8,000 שליחים בעולם. למשרד החוץ יש רק 1,000 עובדים".

פרישמן מביא גם את מגפת הקורונה כדוגמה לאירוע שמצביע, להשקפתו, על הגאולה המתקרבת: "הקורונה הגדילה את הסיוע ההדדי בין מדינות. זה סימן שהאנושות צועדת לזמן שתפעל יחד ואנשים לא יילחמו, אלא להיפך".

שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן, ינואר 2023 (צילום: אריה לייב אברמס/פלאש90)

בעצם, אתה תאמר ותכתוב על כל אירוע שהוא מראה שהמשיח יגיע בקרוב, לא?
"שאלה מצוינת שהרבה חברים שואלים אותי. אני חושב שכן, כל דבר שקורה ממחיש שהמשיח מתקרב. המלחמה במיוחד".

"בוודאי שהמלחמה מבשרת את הגאולה"

חסידי חב"ד הם בהחלט לא היחידים שהמלחמה מחזקת את מסריהם המשיחיים. אבל בניגוד למי שרומזים זאת במילים לא מחייבות על "תקופה שהיא נס", "גאולה" "התעוררות רוחנית" ו"שחרור הארץ המובטחת" – בחב"ד המסר ברור וגלוי.

תשעה מ־19 עמודי התוכן בגיליון האחרון של "הגאולה" מוקדשים למלחמה. בהצצה שטחית, רובם נדמים כידיעות חדשותיות רגילות וכמאמרי דעה בעד המשך המלחמה. בקריאה מרוכזת יותר, התוכן המשיחי נראה בבירור

תשעה מ־19 עמודי התוכן בגיליון האחרון של "הגאולה" מוקדשים למלחמה. בהצצה שטחית, רובם נדמים כידיעות חדשותיות רגילות וכמאמרי דעה בעד המשך המלחמה. בקריאה מרוכזת יותר, התוכן המשיחי נראה בבירור.

אחד המאמרים מתייחס להתנקשות במפקד הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף. הגיליון פורסם לפני שצה"ל הודיע רשמית שדף מת בחיסול, והמאמר מודיע על מבצע נוסף לחיסול דף "שיתרחש בקרוב". את המאמר כתב יוסף עמנואל, חסיד ששירת כחייל קרבי וכותב על נושאים ביטחוניים.

זירת החיסול של מוחמד דף בחאן יונס, רצועת עזה, 13 ביולי 2024 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

תחת הכותרת "מערכת הביטחון תאשר בקרוב את חיסול דף ובכירים נוספים", נכתב: "במערכת הביטחון מתכננים לחסל (גם) את אסמאעיל הנייה, חסן נסראללה והחות'ים (הגיליון פורסם גם לפני ההתנקשות בהנייה). בשונה משאר המבצעים, את המבצע לא יובילו טייסי חיל האוויר, כוח מטכ"ל או יהל"ם, אלא הרמטכ"ל בכבודו ובעצמו".

בהמשך נכתב: "דבר המבצע נשמע לא מהדלפה מישיבת המטכ"ל בקרייה, אלא בבית הכנסת, בפרשת השבוע הקודם: 'ומחץ פאתי מואב ויקרקר כל בני שת (במדבר כ"ד)'". משם המאמר עובר לפרשנויות לאותו פסוק מאת התנא אונקלוס, ראב"ע והרמב"ם, וקובע: "בקרוב… המשיח יהרוג את הגויים, ולא באופן מטאפורי.

"במערכת הביטחון מתכננים לחסל את דף, הנייה, נסראללה. בשונה משאר המבצעים, את המבצע לא יובילו טייסי חיל האוויר, כוח מטכ"ל או יהל"ם, אלא הרמטכ"ל בכבודו ובעצמו. בקרוב, המשיח יהרוג את הגויים"

"הרבי מלך המשיח יהרוג את כל מי שהיה שותף לטבח הנורא בעם ישראל. לאחר מכן יהפוך העולם לנקי מרוע". מהניסוח לא ברור, אפוא, אם מי שיהיה אמור להוביל את המבצע הוא הרמטכ"ל הרצי הלוי או המשיח. אבל פרישמן מסביר: "הרמטכ"ל יהיה הרבי שליט"א מלך המשיח עצמו".

בדובר צה"ל הבהירו בתשובה לשאלת זמן ישראל בנושא: "הרמטכ"ל לא יוביל בעצמו מבצעי חיסול".

פעילות צה"ל ברצועת עזה. יולי 2024 (צילום: דובר צה"ל)

המאמר על דף מופיע בכפולה מלחמתית תחת כותרת הגג "מנצחים בעז"ה". בכפולה מופיעה גם כתבה על שליח חב"ד "שכמעט השתתף במסיבה ליד רעים". לפי הכתבה, הרב מיכאל קרלבורג, שמגיע מטעם חב"ד למסיבות המוניות של חילונים, התכוון להגיע לפסטיבל "נובה", אבל "התייעץ עם המשיח" וזה הורה לו "להישאר במקומו […] וכך, ניצלו חייו".

מאמר נוסף של עמנואל בכפולה מתייחס לפעולת צה"ל נגד החות'ים בתימן, מזכיר את התקיפה הישראלית בתוניס ב־1985 ומצטט ביקורת שהשמיע עליה בזמנו "המשיח" (שניאורסון). מאמר נוסף קובע: "אין לחשוש מאיומי איראן" על בסיס ציטוטים של שניאורסון.

בכפולה מופיעה כתבה על שליח חב"ד, מיכאל קרלבורג, שהתכוון להגיע לפסטיבל "נובה", אבל "התייעץ עם המשיח" וזה הורה לו "להישאר במקומו […] וכך, ניצלו חייו"

כפולה נוספת, שכתב פרישמן, מספרת על קרובים וחברים של ישראלים שהיו חטופים בעזה ושוחררו. לפי הכתבה, הקרובים והחברים פנו בזמן השבי לחסידי חב"ד וביקשו את ברכת "המשיח" ליקיריהם החטופים.

עוד בגיליון: כתבה על התגים עם סלוגן "משיח" שחסיד חב"ד, צבי בן ארי, מחלק לחיילי צה"ל. בן ארי התראיין לכתבה והצהיר: "100 אלף חיילים בכל הדרגות" עונדים את התגים. מדובר צה"ל נמסר לזמן ישראל כי התג אינו מאושר לשימוש.

מאהל מחאה נגד ישראל באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס (UCLA), 25 באפריל 2024 (צילום: Frederic J. BROWN / AFP)

כן הופיע בגיליון ריאיון עם רוני יהודה, יהודי־אמריקאי שהשתתף במהומות באוניברסיטת קליפורניה והניף בהן את דגל "המשיח" של חב"ד. יהודה אמר בריאיון: "חמאס נלחם נגד המשיח, ולכן דווקא בזה צריך להוסיף".

חנה מרים אשכנזי, כותבת קבועה בעיתון, כתבה בגיליון מאמר דעה, שטען: "על משרד השיכון להיערך כראוי" למציאת פתרונות למפונים מעוטף עזה והצפון, וגם "למיליוני יהודים מרחבי העולם שעתידים להגיע לארץ".

"מלחמות הן דבר איום ונורא, ואני כואב אישית את האובדן והצער. אבל האדמו"ר הראשון אמר 'אין רע יורד מלמעלה'. בכל דבר יש טוב, ובוודאי שהמלחמה מבשרת את הגאולה"

במוסף הגיליון מופיע ריאיון ארוך ומעמיק עם ד"ר אדי כהן, מזרחן שמפיץ סרטוני הסברה ציונית בערבית, המבוססים על טיעונים מהקוראן וההלכה המוסלמית. בריאיון מכנה כהן, שאינו חובש כיפה, את שניאורסון "המשיח". הוא אישר לזמן ישראל את הציטוט.

גם כתבות שאינן קשורות למלחמה עוסקות במשיח. אחת מהן מבשרת, על סמך פרשנות לפסוק בגמרא, כי "בקרוב" ההיריון האנושי יארך תשע שעות בלבד. נשים ילדו מדי יום, ואלוהים ידאג לכל צרכיהם של מיליארדי התינוקות שייוולדו. לפי הכתבה, זהו הפתרון ל"אסון הדמוגרפי" של הירידה בילודה בעולם.

עיתון "הגאולה", אפריל 2024 (צילום: באדיבות בנצי פרידמן)

מאמר נוסף מבשר, על סמך דברי ה"משיח" שניאורסון, על "כלי תחבורה חדש שייכנס בקרוב לפעילות – לטוס על עננים". לדברי פרישמן: "מבקש שתצטט אותי בזהירות בעניין הזה, שלא יהיו חלילה אי הבנות: מלחמות הן דבר איום ונורא, ואני כואב אישית את כל האובדן והצער. אבל האדמו"ר הראשון (של חב"ד) אמר 'אין רע יורד מלמעלה'. בכל דבר יש טוב, ובוודאי שהמלחמה מבשרת את הגאולה.

"אנחנו רואים עלייה חדה בהתעניינות ביהדות. גם באינטרנט, גם בהנחות תפילין, וגם בפניות אלינו. בית חב"ד ממוצע קיבל לפני המלחמה 20–30 פניות בשבוע, עכשיו יש איזה 150".

"אנחנו בעד להמשיך בכל הכוח, עד לניצחון המלא. אנחנו נגד הסיוע ההומניטרי. אנחנו בעד שחרור החטופים, אבל לא בעסקה שבה ישוחררו אלפי מחבלים ותיפסק המלחמה"

במה עוסקות הפניות?
"חלקן מראות על התחזקות, 'תבואו לבדוק לנו את המזוזה', למשל, וחלקן נובעות ממצוקה: בקשות למזון, אמירת קדיש".

המצוקה מחזקת את "ההתחזקות"?
"אולי המצוקה פוקחת לאנשים את העיניים לתקווה".

יש לכם עמדות ברורות בקשר למלחמה, שמתאימות לעמדות הקבועות שלכם.
"נכון. אנחנו בעד להמשיך בכל הכוח, עד לניצחון המלא. אנחנו נגד הסיוע ההומניטרי. אנחנו בעד שחרור החטופים, אבל לא בעסקה שבה ישוחררו אלפי מחבלים ותיפסק המלחמה. כמו שכתוב: 'לא פודים שבויים יותר מכדי דמיהם'. ואתה צודק, אנחנו עקביים. היינו נגד הסכמי אוסלו וההתנתקות".

עובר אורח בתל אביב קורא בעיתון "הגאולה", יולי 2024 (צילום: עוז מינר)

אמרת שבכל אירוע יש צד חיובי, כולל המלחמה, ואפילו חורבן בית ראשון ושני. מה הצד החיובי בהסכמי אוסלו ובהתנתקות?
"לא חשבתי על זה, האמת. אבל אני בטוח שיש".

גורם בכיר בהנהגת חב"ד בישראל אומר כי העמדות המיוצגות בעיתון אינן מייצגות את החסידות. לדבריו: "האמונה במשיח היא עיקר ביהדות, אבל הגישה היהודית המסורתית היא שהמשיח יבוא במהלך על טבעי, שאפשר לזרז אם מקיימים מצוות ועושים מעשים טובים – ולא דרך מהלכים צבאיים ופוליטיים. אם נכפתה על עם ישראל מלחמה, צריך להילחם, אבל לא לשגות באשליות על ניצחון בעזרת המשיח".

"הגישה החסידית היא שהמשיח יבוא במהלך על טבעי ולא דרך מהלכים צבאיים ופוליטיים. אם נכפתה מלחמה, צריך להילחם, אבל לא לשגות באשליות על ניצחון בעזרת המשיח"

הוויכוח החי על המשיח המת

חסידות חב"ד היא אחת החסידויות הראשונות והגדולות בעולם. היא נוסדה בידי הרב שניאור זלמן מלאדי בבלארוס בסוף המאה ה־18, זמן קצר אחרי היווצרות התנועה החסידית כולה. ב־1813 החצר עברה לעיירה לובביץ' ברוסיה, ומאז חסידות חב"ד נקראת גם "חסידות לובביץ'".

כיום יש, לפי הערכות חוקרים, כ־90 אלף חסידי חב"ד בעולם. לפי ה"חב"דיפדיה" של החסידות, יש בישראל כ־50 אלף חסידי חב"ד. הקהילות הגדולות בארץ נמצאות בצפת, קריית מלאכי וכפר חב"ד.

במלאת עשור למותו של הרבי מלובביץ', חסידים מתפללים באצטדיון יד אליהו, 21 ביולי 2004 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

בניגוד לנטייה של חלק מהחסידויות להסתגר, חב"ד דגלו תמיד בהפצת אמונתם, בעיקר בקרב חילונים ומסורתיים. כיום הם מחזיקים כ־7,000 מרכזים ב־100 מדינות בעולם – "בתי חב"ד" המספקים שירותי דת, רווחה ולימודי יהדות לציבור הרחב, מהם כ־1,300 בישראל. פורסמו הערכות לפיהן כמיליון יהודים בארץ ובחו"ל הסתייעו בבתי חב"ד ובמערכת החינוך שלה.

ה"בתים" מתנהלים בפתיחות למבקרים חילונים ואינם מקפידים עמם על קיום המצוות. יש ערים בעולם שבהן בתי חב"ד הם הקהילה היהודית היחידה, או הגדולה ביותר. הם פופולריים בקרב תרמילאים ישראלים. מנהיגי ה"בתים", המכונים "שליחים", לוקחים חלק מרכזי בהנהגת החסידות.

יחסה של חב"ד לציונות מורכב. התנועה אינה מגדירה את עצמה "ציונית", ושניאורסון מעולם לא ביקר בישראל. עם זאת, החסידות תומכת בעלייה לישראל ובשירות בצה"ל

החסידות אקטיבית פוליטית. בעבר הרחוק הייתה קשורה למשטר ברוסיה הצארית. בתקופה הקומוניסטית קיימה פעילות מחתרתית, ועם נפילת הקומוניזם הקשר החם לשלטון חודש, ונמשך עד היום, אך מלווה בחיכוכים.

יחסה של חב"ד לציונות מורכב. התנועה אינה מגדירה את עצמה "ציונית", ושניאורסון מעולם לא ביקר בישראל. עם זאת, החסידות תומכת בעלייה לישראל ובשירות בצה"ל.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במוזיאון היהדות והסובלנות של מוסקבה מול תמונתו של האדמו"ר האחרון של חב"ד רבי מנחם מנדל שניאורסון, 13 ביוני 2013 (צילום: AP Photo/Alexander Zemlianichenko)

לחסידי חב"ד אין כוללים ותלמידים ש"תורתם אמנותם". רובם ממשיכים ללמוד בישיבות אחרי גיל 18 ודוחים את גיוסם. בהנהגת החסידות אומרים שכמעט כולם מתגייסים עם סיום לימודיהם, בשנות ה־20 לחייהם, ואחר כך הולכים לעבוד. גורם ביטחוני העריך כי הדברים נכונים; מדובר צה"ל נמסר כי אין לצה"ל נתונים ספציפיים על גיוס בחב"ד. שישה חיילים חסידי חב"ד נפלו במלחמה הנוכחית.

חב"ד אינה קשורה רשמית לאף מפלגה, אך תמכה בחלק מהבחירות ביהדות התורה. שניאורסון התנגד בחריפות להחזרת שטחים. התנועה תמכה ב־1996 במועמדותו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה, ומאז יש להנהגתה קשר טוב איתו והוא נפגש הרבה עם רבניה ושליחיה.

אחרי מות שניאורסון התעורר ויכוח על שאלת משיחיותו. הנהגת חב"ד יצאה נגד "המשיחיסטים", אבל הוויכוח לא פילג את מוסדות התנועה. נוצרה פשרה, וה"משיחיסטים" קיבלו לגיטימציה שקטה

לחב"ד יש עשרות עמותות המקבלות תמיכות ממשרדי ממשלה שונים למימון הבתים, הישיבות ומוסדות החינוך והצדקה שלה, נוסף על התרומות. אחד מתורמיה הגדולים הוא המיליארדר היהודי־אוסטרלי יוסף יצחק גוטניק, המקורב לנתניהו ותרם לקמפיינים שלו. לפי פרסומים, גוטניק תרם לבנייה בהתנחלויות ונמצא בקשרים עם מנהיגי ימין, ביניהם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.

אחרי מותו של שניאורסון התחולל משבר בתנועה. שניאורסון הרבה לדבר על המשיח. רבים מהחסידים הצהירו שהוא עצמו המשיח עוד בזמן חייו. הוא מעולם לא אמר זאת, ומדי פעם ביקש מהחסידים לחדול מההצהרות הללו. אחרי מותו התעורר ויכוח סוער על שאלת משיחיותו. הנהגת חב"ד העולמית יצאה נגד "המשיחיסטים" ובמרכז חב"ד בניו יורק חל עימות שהגיע לתלונות במשטרה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישה עם שליחי חב"ד ברחבי העולם, 10 ביולי 2024 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

אבל הוויכוח לא פילג את מוסדות התנועה. עם הזמן נוצרה פשרה, שבה לא נבחר לשניאורסון יורש, ה"משיחיסטים" קיבלו לגיטימציה שקטה להמשיך בשלהם ורבני וראשי המחנה השני, המכונה "השפויים", ממעטים מאז להתבטא בפומבי בנושא.

ה"משיחיסטים" טוענים כי "השפויים", או רובם, כן מאמינים במשיחיותו של שניאורסון, אך מצניעים זאת למען תדמית החסידות.

"יש היום המון פתיחות למשיחיות, בכל המגזרים. פעם לא נתנו לנו להתקרב לישיבות הגדולות. כיום אנחנו בקשר טוב עם ישיבות, בעיקר דתיות־לאומיות"

גורם בהנהגת חב"ד בישראל מכחיש: "המשיחיסטים הם פלג קטן, קיצוני ולא מייצג. אנחנו במודוס ויוונדי איתם והם חלק מחב"ד, אבל בשוליים. אם תשאל אותי, האם הרבי מנחם מנדל שניאורסון, זיכרון צדיק לברכה, היה המשיח, אענה לך בכנות: לא יודע. ולעניות דעתי, זאת התשובה של רוב חסידי חב"ד".

אדמו"רים בחסידויות אחרות ורבנים ליטאים, דתיים־לאומיים, קונסרבטיבים ורפורמים תקפו את רעיון הרבי המשיח בחריפות, והיו רבנים שאף הפסיקו להכיר ב"משיחיסטים" כיהודים. אולי בשל כך, הזרם ה"משיחיסטי" מרבה לצרף חסידים מחוץ ליהדות החרדית, ורבים מחבריו (כנראה רובם) חוזרים בתשובה.

שלטים של הרבי מלובביץ' שנתלו בצפון, ספטמבר 2022

פרישמן, שאינו חוזר בתשובה וגדל בבני ברק למשפחת חסידי חב"ד, טוען שה"משיחיסטים" כבר אינם מוקצים בשאר היהדות הדתית. לדבריו: "יש היום המון פתיחות למשיחיות, בכל המגזרים.

"פעם לא נתנו לנו להתקרב לישיבות הגדולות. כיום אנחנו בקשר טוב עם ישיבות, בעיקר דתיות־לאומיות. בישיבות כמו 'הר המור' ו'מרכז הרב' נותנים לאנשים שלנו להעביר הרצאות, זה לא היה קורה פעם".

גורם בישיבת "הר המור" הכחיש את הדברים. מישיבת "מרכז הרב" נמסר: "הדברים לא מוכרים לנו".

בנצי פרישמן, עורך העיתון "הגאולה" (צילום: תני גולדשטיין)

יש רבנים שעדיין נרתעים מה"משיחיזם" בחב"ד, ואפילו רואים בו משיחיות שקר.
"יש, לצערי".

יכול להיות שהפתיחות אליכם, שקיימת, לדבריך, בישיבות הדתיות־לאומיות והחרד"ליות, קשורה להתחזקות האמונה המשיחית אצלם?
"אני לא הדובר שלהם, אבל זה נשמע הגיוני. ברור שככל שביאת המשיח מתקרבת, שיתוף הפעולה בין אלה שרואים את זה וההתלהבות שלנו ילכו ויגדלו".