במסגרת ההתלבטות של קמלה האריס את מי לבחור כמועמד לסגנה בבחירות לנשיאות ארצות הברית, ביצעו אנשי המפלגה הדמוקרטית שורת סקרים פנימיים ובדקו את המועמדים האפשריים מול קבוצות מיקוד.
לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס" היום (רביעי), התוצאות הראו שהאריס יכולה לנצח בבחירות עם כל אחד משלושת המועמדים שלה לתפקיד – הסנאטור מרק קלי מאריזונה, מושל פנסילבניה ג'וש שפירו ומושל מינסוטה טים וולז.
במצב זה, האריס הלכה עם תחושת הבטן שלה – ובחרה בוולז.
וולז מכהן כמושל מינסוטה מאז 2019, ולפני כן כיהן 12 שנים כחבר הקונגרס מהמחוז הראשון של המדינה – מחוז חקלאי ורפובליקאי בדרך כלל, המשתרע לאורך גבולה הדרומי של המדינה עם איווה.
קצת קשה לאפיין את וולז באופן חד-משמעי בציר האידיאולוגי. בתחומים מסויימים עמדתו מתיישבת ממש עם הימין. בנושאים אחרים עמדותיו ממש בשמאל
קצת קשה לאפיין את וולז באופן חד-משמעי בציר האידיאולוגי. בתחומים מסויימים – כמו התנגדותו לחילוץ הבנקים שקרסו במשבר הסאב-פריים של 2008 וחילוץ תעשיית הרכב ב-2009, או עמדותיו המתנגדות להגבלות על נשק – עמדתו מתיישבת ממש עם הימין. בנושאים אחרים – כמו תגובתו כמושל מינסוטה להפגנות לאחר רצח גו'רג' פלויד, או עמדותיו בנושא המלחמה בין ישראל לחמאס – עמדותיו ממש בשמאל.
לוולז יש בעיקר תדמית של בחור מהוגן ממינסוטה, מה שמכונה Minnesota Nice. הוא גם זה שהדביק את הכינוי weird לדונלד טראמפ ומועמדו לסגנות ג'יי די ואנס – כינוי המתפשט כאש בשדה קוצים בקרב קהל הבוחרים הדמוקרטי.
אז איך הוא עקף את שפירו וקלי בסיבוב? כנראה שזה לא כך כך הצלחה שלו כמו הבעיה שלהם. קלי מלכתחילה נראה בעל סכויים נמוכים יותר, בין השאר מכיוון שמינויו יפנה את מושב הסנאט שלו שעלול להיות קשה מאוד לדמוקרט אחר לנצח. באשר למועמדותו של שפירו, שנראה במשך זמן רב ההימור המוביל למועמדות, לפרשנים רבים יש תשובות שונות.
ראשית, שפירו יהודי. הדמות של אישה שחורה כמועמדת לנשיא היא מספיק דרמטית כך שקמפיין האריס העדיף לקחת גבר לבן הכי גנרי.
בשבוע האחרון צץ מאמר ששפירו כתב בהיותו סטודנט לפני 30 שנה ובו הביע פקפוק בתהליך אוסלו ובנכונות הפלסטינים לשלום. אף שהוא מתנער מעמדה זו כיום, בחירה בו היתה עלול להצית מחדש את הוויכוח
שנית, בשבוע האחרון צץ מאמר ששפירו כתב בהיותו סטודנט לפני 30 שנה ובו הביע פקפוק בתהליך אוסלו ובנכונות הפלסטינים לשלום. אף שהוא מתנער מעמדה זו כיום, בחירה בו היתה עלול להצית מחדש את הוויכוח – שמעולם לא הסתיים, בעצם – בין תומכי ישראל לתומכי הפלסטינים במפלגה.
שלישית, לשפירו יש כמה וכמה יריבים במפלגה הדמוקרטית – ביניהם ג'ון פטרמן, הסנטור מפנסילבניה שנבחר במקביל לשפירו. בחירה בשפירו היתה יכולה לעורר ריבים ומחלוקות בתוך המפלגה.
רביעית, כדי לקדם את מעומדותו, שפירו קיים בשבועות האחרונים אירועים רבים במדינה, בצורה שנראתה לקמפיין האריס כקידום עצמי מעט מוגזם. בנוסף, כנראה שהריאיון של שפירו אצל האריס לא עלה כך כך יפה. כך או כך, שפירו בחוץ.
האם לבחירה בוולז תהיה השפעה? כנראה שלא. נדירים המקרים שבהם סגני הנשיא עושים הבדל משמעותי. שרה פיילין הצליחה להטביע סופית את הקמפיין של הרפובליקאי ג'ון מקיין ב-2008, אבל זה המקרה החריג. אפילו הדיבייט האלמותי בו לויד בנסטון ניגב את הרצפה עם דן קווייל כשהבהיר לו "You're no Jack Kennedy, Mr. Quale" לא עצר את קווייל וג'ורג' בוש הבן מלנצח את בחירות 1988. סגן נשיא צריך בעיקר לא לעשות נזק, וסביר ששם וולז אכן נמצא.
בנוגע לישראל, נראה שעמדותיו של וולז נמצאות בצד שמאל של המפלגה הדמוקרטית והוא ביקורתי למדי ביחס לישראל במלחמה הנוכחית, אם כי סביר שלא תהיה לכך השפעה
בנוגע לישראל, נראה שעמדותיו של וולז נמצאות בצד שמאל של המפלגה הדמוקרטית והוא ביקורתי למדי ביחס לישראל במלחמה הנוכחית, אם כי סביר שלא תהיה לכך השפעה משמעותית אלא אם האריס גם תבחר וגם תמות, חלילה, במהלך כהונתה.
גם ההחלטה לא לבחור בשפירו כנראה שלא הזיקה לקמפיין האריס. שפירו אמנם מפנסילבניה, אבל מחקרים מראים שלמדינת הבית של מועמד לסגן נשיא יש השפעה מאוד קטנה על תוצאות הבחירות באותה מדינה, ויש קייס סביר שאפשר להציג לפיו הקרע הפנימי שהבחירה בשפירו היה עלול ליצור חמור יותר אלקטורלית מיתרון שהוא היה יכול להביא בפנסילבניה.
קמפיין האריס גייס 20 מיליון דולר ב-24 שעות מאז ההכרזה על וולז כמועמד לסגן נשיא, כך שנראה שהתלהבות הבוחרים לא נפגעה. וולז הוא מועמד קונצנזואלי במפלגה, אין לו אויבים רבים, הוא "מינסוטה נייס" ולא יוצר בעיות. זה כל מה שאפשר לצפות ממועמד לסגן נשיא.
קמפיין האריס גייס 20 מיליון דולר ב-24 שעות מאז ההכרזה על וולז כמועמד לסגן נשיא, כך שנראה שהתלהבות הבוחרים לא נפגעה. וולז קונצנזואלי ולא יוצר בעיות. זה כל מה שאפשר לצפות ממועמד לסגן נשיא
טראמפ יורד מהכותרות
המומנטום החיובי של האריס המשיך גם השבוע. בסקרים הלאומיים היא מחזיקה יתרון קטן אך די יציב של כ-1%-2%; במישיגן, ויסקונסין ופנסילבניה היא עברה להוביל בשיעור דומה – ואפילו בנוואדה חזרה להוביל באופן מזערי. במודל החיזוי של נייט סילבר, האריס עברה להוביל הובלה מזערית, עם סכוי של 52% לנצח.
הניהול המופתי של הקמפיין ממשיך בעוז, כאשר ההוכחה האחרונה לכך היא העובדה שבחירתו של וולז נשמרה בסוד ולא הודלפה. עם זאת, הבחירה בוולז מעידה על פעם ראשונה שהקמפיין הולך על בחירה בטוחה, ולא על צעדים נועזים ומובהקים.
גם דוח המשרות המאכזב והטלטלות בשווקים יכולים להשפיע לרעה על האריס, אם כי לפי הסקרים האחרונים רוב הציבור לא רואה בה אחראית למצב הכלכלי, בניגוד לנשיא ג'ו ביידן.
הבאז סביב האריס הוריד את טראמפ מהכותרות במשך מרבית השבוע, אולם פטור בלא כלום אי אפשר: הנשיא לשעבר השתתף באירוע של איגוד העיתונאים השחורים והכריז, בין היתר, שהאריס איננה שחורה וכי החליטה להזדהות כך רק כדי לזכות ביתרון פוליטי.
לזכותה של האריס ייאמר כי בחרה שלא להגיב. היא מתעלמת מסוגיית צבע עורה, כמו גם ממגדרה, לחלוטין. בחירתה, לו תיבחר, תהיה היסטורית – אך היא לא משתמשת בנימוק הזה כדי לשכנע בוחרים
לזכותה של האריס ייאמר כי בחרה שלא להגיב. היא מתעלמת מסוגיית צבע עורה, כמו גם ממגדרה, לחלוטין. בחירתה, לו תיבחר, תהיה היסטורית – אך היא לא משתמשת בנימוק הזה כדי לשכנע בוחרים (כפי שעשה ברק אובמה, למשל). האריס גם מסרבת בתוקף להיכנס לוויכוחים על גזע, אליהם נכנסה ב-2020 ופגעו מאוד בקמפיין שלה.
לא להסתבך עם איפא"ק
הדרמות במרוץ לנשיאות מסתירות מאחוריהן סיפורים שבקמפיינים רגועים יותר היו זוכים לתהודה רבה, וכך גם השבוע.
לפני מספר חודשים הפסיד ג'מאל באומן – חבר הקונגרס הפרוגרסיבי ופרו-פלסטיני, בואכה פרו-חמאס ממש – בפריימריז שלו בניו יורק, ובאופן דומה הפסידה אמש גם חברת הקונגרס קורי בוש, אף היא חברת ה"סקוואד" הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית. גם לבוש היו התבטאויות קיצוניות ובעייתיות בנושא הישראלי-פלסטיני – בין השאר סירוב לכנות את חמאס ארגון טרור.
בוש הפסידה בפריימריז 51%-45%. היא מייצגת את המחוז הראשון של מיזורי המכיל חלקים מהעיר סנט לואיס וממחוז סנט לואיס המכיל את פרבריה. בדומה לבאומן, נגד בוש התייצב פוליטיקאי מקומי מוכר מאוד, ווסלי בל, התובע המחוזי של מחוז סנט לואיס.
ארגוני לובי פרו-ישראלים, בראשם אייפא"ק, סייעו לבל להביס את בוש עם תמיכה כספית עצומה – מה שהפך את ההתמודדות בין בל ובוש לפריימריז השניים הכי יקרים בהיסטוריה של בית הנבחרים
כמו לג'ורג' לאטימר שהביס את באומן, גם לבל סייעו ארגוני לובי פרו-ישראלים, בראשם אייפא"ק, עם תמיכה כספית עצומה – מה שהפך את ההתמודדות בין בל ובוש לפריימריז השניים הכי יקרים בהיסטוריה של בית הנבחרים. מדובר אמנם בסכומים קטנים יותר מהמירוץ של לאטימר מול באומן, אבל יש לקחת בחשבון שגם שוק הטלויזיה של סנט לואיס זול משמעותית מזה של ניו יורק.
בניגוד לבאומן, במחוזה של בוש אין כמות משמעותית של יהודים. עם זאת צריך להזהר מלייחס יכולות על-טבעיות לאייפא"ק. כמו במקרה באומן, גם במקרה בוש השדולה החזקה התבייתה על מרוץ שבו המועמד נגדו יצאה היה במצב בעייתי מלכתחילה.
המחוז של בוש מכיל בוחרים מתונים רבים, וגם כאן כמו במחוז ה-16 של ניו יורק, בוש הצטיירה כמנותקת מצרכי המחוז ושואפת לאהדה בטוויטר יותר מאשר בעשייה למען המחוז.
The voters have spoken… the many won!
Being pro-Israel is good policy and good politics! pic.twitter.com/FiYkPumbLM
— AIPAC ????????????????????️ (@AIPAC) August 7, 2024
בפרט, הצבעתה, ביחד עם חברי "סקוואד" נוספים, נגד חוק מימון התשתיות של ביידן (בטענה שהוא מתפשר מדי) פעלה נגדה, כמו גם סיפורים אישיים מוזרים – החל מחקירת אתיקה נגדה, וכלה בהתבטאות לפיה היא יכולה לרפא סרטן באמצעות ידיה.
בל, מצד שני, הוא פוליטיקאי מאוד מוכר ומשופשף במחוז שאף שקל להתמודד לסנאט ויש לו תומכים מקומיים רבים. מועמדים אנטי-ישראליים אחרים אך בקשרים טובים יותר עם המחוז שלהם ניצחו בקלות בפריימריז שלהם, גם כאשר אייפאק תמכה משמעותית במועמד שלהם.
מועמדים אנטי-ישראליים אחרים אך בקשרים טובים יותר עם המחוז שלהם ניצחו בקלות בפריימריז שלהם, גם כאשר אייפאק תמכה משמעותית במועמד שלהם
הדוגמה הבולטת היא סאמר לי, המייצגת את המחוז ה-12 של פנסילבניה המכיל את פיטסבורג (ובו, אגב, אוכלוסיה יהודית לא ענקית אבל גם לא זניחה), שעל אף עמדות חריפות נגד ישראל ותמיכת איפא"ק במועמד שרץ נגדה, ניצחה בפריימריז 60-39% לפני מספר חודשים.
עדיין, בין אם בצדק ובין אם לאו, הפסדה של בוש יתפרש כדוגמה נוספת לכוחה של אייפא"ק ועשוי אף להוות תמרור אזהרה נגד השמעת עמדות חריפות מדי נגד ישראל גם בקרב נבחרים דמוקרטים המייצגים אזורי בחירה שאינם בלב הכחול העמוק.
מאידך, ההפסד עשוי להעמיק את הקרע בין ישראל ותומכיה לבין הקצה השמאלי של המפלגה הדמוקרטית – ועלול לחזק רוחות אנטישמיות המנשבות בזירה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו