מינוי יחיא סנוואר למחליפו של אסמאעיל הנייה כראש הלשכה המדינית של חמאס מסמל אולי יותר מכל את הכיוון האידיאולוגי של הארגון – הנצחת הג'יהאד, השמדת ישראל. מי שאחראי על טבח של מאות ילדים ונשים ב־7 באוקטובר הוא עכשיו מנהיג האחים המוסלמים, גרסת פלסטין.

מבחינת ישראל המינוי של סנוואר משמעותי מבחינה אחת, מונוליטית. אם בעבר שני מוקדי ההחלטה בכל צומת חשוב – כל שכן במלחמה הנוכחית בעניין עסקת חטופים – היו סנוואר והנייה ביחס לא שווה (לסנוואר היה משקל יתר, הוא היה בעל המילה האחרונה), הרי שעתה כל החלטה תתקבל בקול אחד.

למצב החדש הזה יש  יתרון וחסרון. כאשר הנייה היה בחיים, ניתן היה להפעיל עליו מנופי לחץ דרך קטאר, המארחת שלו. מנעמי דוחה היו לו לרועץ בהקשר הזה, ותג ההפסד של החיים הטובים אחרי שנים ברצועת עזה, היה לא אחת גורם ממתן ומגשר.

עכשיו כשההחלטה היא כולה של סנוואר, מנופי הלחץ צומצמו והם בעיקר לחץ צבאי. את מנוף הלחץ האחר, "היום שאחרי", עם בניית כוח שלטוני אלטרנטיבי לחמאס, ראש הממשלה לא מוכן להפעיל

עכשיו כשההחלטה היא כולה של סנוואר, מנופי הלחץ צומצמו והם בעיקר לחץ צבאי. את מנוף הלחץ האחר, "היום שאחרי", עם בניית כוח שלטוני אלטרנטיבי לחמאס, ראש הממשלה לא מוכן להפעיל. עד היום, 10 חודשים למלחמה, הרגל המדינית המסיימת שלה עדיין לא גובשה.

אבל יש כאן גם את חצי הכוס המלאה. כאשר סנוואר יסכים ללכת לעסקת חטופים, לא יהיו מכשולים אחרים בדרך. סביר להניח שהנהגת חמאס בקטאר, שמינתה אותו לראש התנועה, גם תתמוך בהחלטה שלו.

יחיא סנוואר מתקבל על ידי אסמעיל הנייה, אז ראש ממשלת עזה, עם שחרורו מהכלא בישראל והגעתו לעזה, במסגרת העסקה לשחרור גלעד שליט משבי חמאס, 18 באוקטובר 2011 (צילום: AP Photo/Adel Hana)

למינוי סנוואר יכולות להיות גם השלכות רוחב אחרות, כמו למשל כיצד תנהג עכשיו טורקיה החברה בנאט"ו? האם טורקיה תגבה טרוריסט כמו סנוואר, שסביר להניח יימצא עצמו נאשם ברצח עם?

כאשר הנייה היה ראש הלשכה המדינית, לטורקים ולעולם הערבי היה יחסית קל לקבל אותו. הוא גדל בזרוע המדינית של הארגון, לא בזרוע צבאית – ולשם שלו לא נקשרו מעשי זוועה כמו לסנוואר או מוחמד דף.

יציאת משלחת המשא והמתן הישראלית לקהיר בשבת האחרונה – גם אם כאילוץ לנוכח הלחץ של הנשיא ג'ו ביידן – הייתה בבחינת גישושים לאן ממשיכים מכאן

בכיר במערכת הביטחון שנשאל על הסתלקותו של הנייה מהעולם וההשפעה שיש לזה על המשא ומתן הגדיר זאת כך: "ההשפעה של הנייה על המשא ומתן הייתה טקטית, אבל לחיסולו יש השפעה אסטרטגית על המורל הפלסטיני ומצב הרוח ברחוב".

במערכת הביטחון טענו שדווקא סאלח אל־עארורי, ראש מרחב הגדה המערבית בחמאס שחוסל בתחילת המלחמה בדאחייה בביירות, היה סמן ימני במשא ומתן לשחרור החטופים.

הדגל הטורקי בחצי התורן בשגרירות טורקיה בתל אביב, 2 באוגוסט 2024 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

לכן נשאלת השאלה כיצד יראה עכשיו המשא ומתן? ישראל נמצאת כבר יותר משבוע בכוננות ספיגה מצפון וממזרח – ולשם מופנה כרגע הקשב. יציאת משלחת המשא והמתן הישראלית לקהיר בשבת האחרונה – גם אם כאילוץ לנוכח הלחץ של הנשיא ג'ו ביידן – הייתה בבחינת גישושים לאן ממשיכים מכאן.

כרגע הכדור נמצא בעיקר אצל המתווכות מצרים וקטאר. בישראל מדגישים שאין כאן טריקת דלת אבל המגעים לעת עתה מוקפאים. אולי לא במקרה יצאה המשלחת הישראלית דווקא למצרים. נראה שקטאר לא אהבה שהנייה חוסל בשלב מתקדם מאוד במשא והמתן, ולכן עדיף היה לישראל לגשש מחדש בקהיר.

כרגע הכדור נמצא בעיקר אצל המתווכות מצרים וקטאר. בישראל מדגישים שאין כאן טריקת דלת אבל המגעים לעת עתה מוקפאים. נראה שקטאר לא אהבה שהנייה חוסל בשלב מתקדם מאוד במשא והמתן

באופן מפתיע, הדיווחים האחרונים על כך שראש הממשלה שוקל ביממה האחרונה ללכת בכל זאת על עסקה לא הוכחשו נחרצות. בעבר הלא רחוק, כאשר הכנסת עוד לא יצאה לפגרה וסכנת הפלת הממשלה ריחפה מעל ראשו של בנימין נתניהו, כל אמירה כזו הייתה נתקלת מייד בתגובה מלשכת ראש הממשלה, שמא זה יבקיע סדקים בקואליציה ויעורר את השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.

אלא שנראה שהסיבה העיקרית להתגמשות של ראש הממשלה (בהנחה שיש כזו), היא הפרסום של נדב אייל בידיעות אחרונות על ההבטחה האמריקאית לאפשר לישראל לחזור ללחימה ברצועה לאחר השלב הראשון של העסקה המוגדר כשלב הומניטרי, כזה שאמור לכלול יותר מ־30 חטופים וחטופות, בהן גם החיילות.

יחיא סנוואר במנהרות חמאס בחאן יונס, 10 באוקטובר 2023, מתוך סרטון שחשף דובר צה"ל ב־13 בפברואר 2023

גורם ביטחוני בכיר המעורה בתמונת המשא ומתן וההצעות השונות שהחליפו שני הצדדים סיפר כי אחד הקשיים במשא ומתן היו הבדלי הגישות העמוקים בין ישראל לחמאס. ההגדרה הישראלית לשלב ההומניטרי הייתה לכלול בו גם את החולים הכרוניים שזקוקים לתרופות. "בעיני ישראל זה מקרה הומניטרי גרידא, בעיני חמאס זה עוד שבוי, חייל מילואים בפוטנציה".

לכן אחד ההישגים של ישראל בהקשר הזה הייתה הכללת החיילות החטופות, מהלך שחמאס התנגד לו בשלב הראשון בנובמבר 2023 ועכשיו עם התקדמות הלחימה הסכים לו, לפחות על פי מה שאומרים בישראל.