בסוף השבוע זעק תושב הצפון את חרפת המצב ההולך ומסתבך. הקטע הפך ויראלי. "מי לדעתך אשם?" נשאל. "לפיד וגנץ", השיב בכעס. מה השאלה בכלל.
מלחמה כבדת דמים ניטשת כאן, בנימין נתניהו איבד את הצפון אבל המוצא הישר יחזיר לו אותו או לגנרליסימו איתמר בן גביר, שהתאמן על אקדח קפצונים במקום לשרת בצבא.
כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת
"אני במקום בן כספית הייתי נעלב על כך שלא הזמינו אותי להעיד בפני ועדת החקירה האלטרנטיבית בחסות עלי אקספרס". את הטוקבק ערל הלב הזה, אליו נחשפתי כשגללתי בימים האחרונים ברשת איקס (לשעבר טוויטר), לא כתב בוט. אפילו לא בורג זוטר יותר או פחות במכונת הרעל. אלא יונתן אוריך, יועץ ראש הממשלה בכבודו ובעצמו.
הסרקזם של אוריך (אליו אייל אשל, אביה של רוני אשל, הספיק להגיב), מצטרף לשורה ארוכה ארוכה של התבטאויות אומללות ואפילו מרושעות מצד הממשלה וסביבתה: מ"אתה אומר דברים שאומרים לך להגיד" של הגברת שרה נתניהו לאב שכול בניחום אבלים, דרך "מה כבר קרה?" של ח"כ דודי אמסלם בנוגע לשינוי החלטת הקבינט על ציר פילדלפי (מה שקרה זה שישה חטופים שנרצחו), ועד הימים העליזים של "למי רע פה?" של השר יצחק גולדקנופף ו"אנחנו חיים בתקופה של נס" של השרה אורית סטרוק. נדמה שהממשלה נמצאת במלחמה לא רק נגד חמאס, גם לא רק נגד משפחות החטופים, אלא נגד שני עמודי תווך ישראלים: החמלה וההגינות.
בן 29 | ממובילי מחאת בחירות עכשיו ודורשינוי | סטודנט למדע המדינה, היסטוריה וחינוך | מחנך ופעיל ציבורי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אבל הממשלה הזו לא תלך לשום מקום, ולשם הדיקטטור ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו מכוון: קואליציית השואה שלו מבוצרת-מבוטנת בדבק הדיקטטורה (החילונית של זולל השרצים שמתחפשת ל"שומרת מסורת" כדי לא לאבד את הבייס, החרד"לית-חרדית הלכתית-תורנית של כל שותפיו האחרים) וכשיש דיקטטורה אין בחירות, כי לא צריך בחירות. להזכירך מר עוז-זלצברג, המועד החוקי של הבחירות הוא אוקטובר 2026. ועדת הבחירות המרכזית דחתה לפני כשנה וחצי בקשה של ארגון המחבלים שקרניהו לקבוע שהמועד החוקי של הבחירות הוא בעצם אוקטובר 2027. אחרי שנדחתה הבקשה הזו הונחה על שולחן הכנסת מטעם אחד מבכירי הזוטרים בארגון המחבלים של שקרניהו הצעת חוק שקובעת שהבחירות יידחו לאוקטובר 2027. הצעת החוק, אחד מכ-160 חוקים במסגרת ההפיכה המשטרית (מעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה) עדיין קיימת. היא לא מקודמת עכשיו אבל היא תקודם באמצע 2026, ואז באמצע 2027 תצביע הכנסת על הצעת חוק נוספת לדחיית הבחירות לתום מצב המלחמה החוקי, שאף אחד לא יודע מתי הוא יגיע, וזה רק תסריט אחד לביצור הדיקטטורה. רק אחד, יש כ-160 תסריטים כאלה ויותר. רק מותו של ביבים שקרניהו בכלא של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג שבהולנד יציל את ישראל. זהו הפתרון הסופי של בעיית ביבים שקרניהו. מוות בהאג שבהולנד.
האריס שלטה בעימות, אבל המרוץ ימשיך להיות צמוד
בימים האחרונים התפרסמו בכלי התקשורת דיווחים, לפיהם ראשי זרועות הביטחון (הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש המוסד דדי ברנע וראש השב"כ רונן בר) מתנגדים בתוקף למדיניות שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו ברצועת עזה, בעיקר בעניין השליטה על ציר פילדלפי.
פורסם גם כי יש להם ביקורת על ניהול המו"מ בעסקה לשחרור החטופים, אבל הם נמנעים מלהשמיע את עמדתם בפומבי.
גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
במדינה דמוקרטית הצבא ושאר גופי הביטחון כפופים לממשלה הנבחרת
כל גורמי הביטחון אמרו שחמאס מורתע, הלכן לישון בלילה של 6.10 . אסור להאמין להם. אסור לקבל את המלצותהם. לעשות הפוך ממה שהם ממליצים. בגללם הגענו למצב הזה.
כמובן, יציאה לציבור מייד תפעיל מכונת שנאת חינם שעשויה לרמוס את הממסד הביטחוני הבכיר ולדאוג התפטרותו בשל חוסר נאמנות לקיסרות. ההאשמה שמישהו מתכנן "הפיכה צבאית" (לא נבצרות בשל ניגוד אינטרסים או אחריות בוועדות חקירה או מחדלים וקריסות) עלולה להצדיק בעיני פשיסטים צעדי חירום של הפיכה כוחנית יותר ודיכוי. הפחד מהתפוררות מהירה של מנגנונים וניצול ההזדמנות על ידי כוחות חיצוניים (קונספציה? עכשיו?!) משתק. וגם, האמת לא בהכרח תביא לשינוי עמדות, בתוך ישראל או אצל חמאס שרוצה באיחוד השירות וחרושת אבו מאזן ועזה, אירן ושלוחיה שרוצים להגיע לגרעין והגמוניה אזורית, רוסיה שרוצה לרתק את ארה"ב עד להכרעה באוקראינה, ועוד…. אתגר קל
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
צריך את התבונה להבדיל בין מה שניתן לשנות לבין מה שלא, את האומץ לשנות מה שניתן ואת המוכנות לקבל את מה שלא ניתן.
הדמוגרפיה והיתדרדרות החינוך עשו את שלהם והמדינה מצאה את עצמה עם רוב אנטי דמוקרטי + אנטי תבוני (חרדים וחרדלים + ביביסטים).
את הדמוגרפיה לא ניתן כבר לשנות כי היא מזינה את עצמה (חרדים וחרדלים) את החינוך כבר לא ישפרו כי זה לא באינטרס של אף דמוקרטור/רודן/דיקטטור (ביבי/בן גביר את סמוטריץ/הרבנים והאדמורים).
אז השאלה – לאן פני העתיד ?
התשובה – את עתיד המדינה שהולכת לקראת דיקטטורה ולאחר מכן אובדן תמיכת העולם והרס וכיבוש ערבי צריך לקבל כי לא ניתן לשנות.
את אזור הנוחות שלנו ושל ילדנו, את ה-לגור בארץ, לדבר עברית, להרגיש חופשי וללא אנטישמיות – צריך את האומץ לשנות, למצוא מקום אחר על הגלובוס ולנסות להיטמע באותו מקום, לפני שנגורש מכאן בכח.
האם זו התבונה להבחין…..אולי כן ואולי לא, אך זו דעתי.