57 הורים ללוחמים קרביים ממגוון יחידות בצה"ל הגישו עתירה לבג"ץ המבקשת לקבוע כללים ברורים בנושא שהיית חיילים בשטח אויב בעת לחימה עצימה.

ההורים – המובלים על ידי הפעילה החברתית איילת השחר סיידוף – פנו ראשית לצה"ל וביקשו לראות ולהבין את הכללים הקיימים בנושא שהיית הלוחמים בשדה הקרב. ההורים ביקשו בהתחלה מצה"ל לבצע מחקר אמפירי כדי לקבל ממצאים על המצב החריג שנוצר מאז פרוץ המלחמה – לחימה עצימה וממושכת. זאת כדי לגבש קריטריונים וכללים למצבי חירום.

המלחמת בעזה היא לא המלחמה הראשונה של צה"ל, אך זו הפעם הראשונה מאז מלחמת העצמאות שלוחמי צה"ל שוהים במצב לחימה קיצוני ומתמשך על פני תקופה כה ארוכה.

מנות הקרב של צה"ל, למשל, מיועדות לימי קרב בודדים. ספק אם צה"ל בחן אי פעם האם התזונה הזו – המורכבת בעיקר מקבנוס, טונה, לחם ועוד מיני שימורים – ראויה להוות התזונה העיקרית של הלוחמים במשך עשרה חודשים ברציפות

מנות הקרב של צה"ל, למשל, מיועדות לימי קרב בודדים. ספק אם צה"ל בחן אי פעם האם התזונה הזו – המורכבת בעיקר מקבנוס, טונה, לחם ועוד מיני שימורים – ראויה להוות התזונה העיקרית של הלוחמים במשך עשרה חודשים ברציפות – או מה ההשלכות הבריאותיות לאי הורדת נעליים ומדים במשך חודשים ארוכים, כמו גם אי ההתקלחות.

אחרי הפנייה הראשונית של הורי הלוחמים, מטעם צה"ל נטען שהנושא נמצא בבחינה. "עם סיום הבחינה, נשיבכם בדבר", נכתב בתשובה הפורמלית של הקצינה מחטיבת תכנון ומנהל כוח אדם. אולם, צה"ל לא השיב לגופו של עניין לטענות ההורים. בצר להם, פנו ההורים לבג"ץ.

כוחות צה"ל בעזה, יולי 2024 (צילום: דובר צה"ל)

את העותרים מייצגת עורכת הדין דפנה הולץ־לכנר, שם בולט בעתירות ציבוריות בשנים האחרונות. צה"ל באמצעות הפרקליטות אמורים היו להגיב לעתירה עד 7 באוגוסט, אך לא עמדו במועדים וביקשו הארכה עד ל־7 בספטמבר.

בין העותרים: אבנר יציב, אב ללוחם צנחנים בשירות סדיר בגדוד 890 הנמצא בלחימה רציפה כמעט מאז נובמבר 2023; ד"ר נורית פלזנטל־ברגר, אם ללוחם סדיר בסיירת גבעתי, גם הוא נמצא בלחימה עצימה במשך כל התקופה; ועתליה לוי, אם ללוחם סדיר בגדוד 50 של חטיבת הנח"ל.

"התנהלות זו נובעת בין היתר בשל העדר הנחיות ופקודות מטכ"ל ייעודיות ללחימה בתקופת חירום, לרבות בכל הנוגע לפרקי הזמן המקסימליים בהם ניתן להותיר לוחם בשטח אויב ללא כל ריענון ומנוחה"

העותרים מדגישים את הנטל העצום על כתפי החיילים: "פרקי זמן ארוכים במיוחד, בהם שוהים הלוחמים ברצועת עזה בלי שניתנת להם שהות מספקת לריענון ומנוחה […]

"התנהלות זו נובעת בין היתר בשל העדר הנחיות ופקודות מטכ"ל ייעודיות ללחימה בתקופת חירום, לרבות בכל הנוגע לפרקי הזמן המקסימליים בהם ניתן להותיר לוחם בשטח אויב ללא כל ריענון ומנוחה, [כמו גם] בכל הנוגע לתזונה המתאימה לפעילות צבאית ממושכת ולכל הכרוך במתן הוראות נוספות שמטרתן מניעת שחיקה, התשה ואובדן הערנות והדריכות, הפיזיים והנפשיים".

חיילי צה"ל ברצועת עזה. מאי 2024 (צילום: דובר צה"ל)

ההחלטות בשטח נתונות לשיקול דעת המפקדים

ההורים מציינים בעתירה שאין כיום כללים מוגדרים ומחייבים בנוגע לאספקת התנאים הבסיסיים הדרושים ללוחמים בשדה הקרב בתחומי הרפואה, ההיגיינה והתזונה. משום שההחלטות על הריענונים ותנאי השהות נתונות לשיקול הדעת הבלעדי של המפקדים בשטח, "לא בכל היחידות הלוחמות מקפידים על שחרור חיילים להתרעננות, ובשל בעיות כוח אדם הכוחות הפועלים בשטח אינם מוחלפים באופן שיש בו לשמור על כשירותם הפיזית והמבצעית".

עוד מפרטת העתירה את הכללים השונים הקיימים בצה"ל במצבי שגרה ביחס לשעות שינה, חופשות וזכויות שונות של חיילים. "אולם בשעת חירום נקבע כי הסמכות להורות על תחולת הכללים נתונה לראש אגף מבצעים או לקצין בדרגת תא"ל כדי להבטיח שקיום הכללים לא יפגע בביטחון המדינה".

בעתירה מסופר על מקרה חריג שהתרחש ב־14 בפברואר, אז חיילי סיירת גבעתי מגדוד שקד סירבו לצאת מהנגמ"ש בעזה משום שלטענתם מפקדיהם התעלמו ממצבם הנפשי והגופני

בעתירה צוין כי הכללים של עתות השגרה עשויים לשמש כקנה מידה למדיניות שבה יש לנקוט במה שנראה כמו "מצב לחימה מתמשך".

מאחר שהמידע לגבי תנאי השהייה בעזה נחשב כיום מסווג, ההורים צירפו לעתירה נתונים שנאספו מהורים ללוחמים. הם מציינים, למשל, כי הורים "נאלצו לפנות לרשויות הצבא בתחינה לשחרר את ילדיהם לריענון קצר לצורך התאוששות פיזית ונפשית".

לוחמי צנחנים יוצאים מרצועת עזה להתרעננות, 20 בדצמבר 2023

בעתירה מסופר על מקרה חריג שהתרחש ב־14 בפברואר 2024, אז חיילי סיירת גבעתי מגדוד שקד סירבו לצאת מתוך נגמ"ש בעזה משום שלטענתם מפקדיהם התעלמו ממצבם הנפשי והגופני, אחרי שנלחמו "למעלה מארבעה חודשים ברציפות מאז אירועי 7 באוקטובר […]

"לוחמי פלוגת החוד השתתפו בקרבות קשים, ספגו אבדות כואבות ולמרות זאת לא יצאו לריענון של ממש שאפשר להם לאגור כוחות פיזיים ונפשיים להמשך הלחימה". ההורים מציינים כי לוחמי סיירת גבעתי נמצאים כבר תשעה חודשים בלחימה אך זכו לפי שעה ליום עיבוד אחד בלבד.

"לאחר שלחמו בעזה למעלה מחודשיים ועל אף שיתר הכוחות יצאו לפרקי זמן קצרים – מח"ט צנחנים מנע פעמיים את יציאת לוחמי החטיבה ללא כל הנמקה"

עוד הם מציינים את העובדה שמח"ט צנחנים, אל"ם עמי ביטון, מנע יציאה של כוחות להתרעננות גם במהלך הפסקת האש. "לאחר שלחמו בעזה למעלה מחודשיים רצוף ועל אף שיתר הכוחות יצאו לפרקי זמן קצרים – מח"ט צנחנים מנע פעמיים את יציאת לוחמי החטיבה ללא כל הנמקה, באופן שעורר דאגה וחרדה עמוקה לכושרם המנטלי והפיזי של הלוחמים".

תקופת הריענון התאפשרה בסופו של דבר "בזכות קול צעקה שהקימו הורים, שהתארגנו תחת קבוצה בשם 'הורים בעד התרעננות' ולאחר שפנו למפקדים של בניהם".

לוחמי צנחנים יוצאים מרצועת עזה להתרעננות, 20 בדצמבר 2023

העתירה ממשיכה ומתארת אירועים נוספים בחטיבות שונות כמו הנח"ל ומתייחסת ל"שגרת המלחמה" של הלוחמים המועסקים בתעסוקה מבצעית ממושכת בגבול הצפון.

לא מורידים נעליים 82 ימים ברציפות

נקודה נוספת העולה מתצהירי הורי החיילים היא היעדר הטיפול הרפואי. לוחמים חוו, למשל, התקפי פסוריאזיס (ספחת) – מחלת עור כרונית דלקתית הנגרמת מתפקוד לקוי של מערכת החיסון – "ולא זכו לטיפול. הלוחמים נאלצו 'לסחוב' מצבים רפואיים מורכבים בלי שניתנה להם האפשרות להתרענן, להחלים ולהתאושש".

בסוף מציינים העותרים את החלטת הממשלה להאריך את השירות הסדיר של הלוחמים ואת אופק המילואים העצום הצפוי להם עם השחרור, וכל זאת בלי שרשויות הצבא עושים מאמץ מספק להגדלת היקף כוח האדם

ההורים מציינים שהמצבים הרפואיים התפתחו, בין השאר, בשל התזונה בשטח הנעדרת כל ערך תזונתי ובשל אי החלפת בגדים ונעליים תקופה ממושכת. "בגדוד 890 בחטיבת הצנחנים שהו 82 יום רצוף ברצועת עזה, במהלכם [הלוחמים] לא הורידו את נעליהם אפילו פעם אחת […] צה"ל לא מספק ללוחמים אמצעים למניעת וטיפול בפטרת, נגעי עור וזיהומים".

ההורים אף מפרטים את רמת ההיגיינה של הלוחמים: "בשל היעדר מים זורמים נאלצים הלוחמים לעשות את צרכיהם בשקיות ניילון ולהשליכן בשטח בסביבת הבתים הנטושים בהם שהו במהלך הלחימה […] תופעה זו הובילה למכת זבובים, הפצת מחלות וזיהומים. רשויות הצבא לא נוקטות בכל פעולה בניסיון להסדיר סוגיה כה בסיסית והכרחית בשגרת יומם של הלוחמים".

חיילי צה"ל ברצועת עזה. יולי 2024 (צילום: דובר צה"ל)

העתירה אף מציגה נתונים קשים בנושא הפגיעות הנפשיות של הלוחמים. בסוף מציינים העותרים את החלטת הממשלה להאריך את השירות הסדיר של הלוחמים ואת אופק המילואים העצום הצפוי להם עם השחרור, וכל זאת בלי שרשויות הצבא עושים מאמץ מספק להגדלת היקף כוח האדם.

בעתירה מבקשים ההורים להישען על עילת הסבירות. הם טוענים שההחלטה הפיקודית להותיר את קביעת הכללים למפקדים בשטח נגועה בחוסר סבירות קיצוני. לדבריהם גם החלטת צה"ל להימנע מלקבוע הוראות וכללים למצב הלחימה העצים המתמשך היא בלתי סבירה באופן קיצוני.

זו לא תהיה הפעם הראשונה שבג"ץ נדרש להחלטות בצה"ל. בג"ץ עסק בנושאים פנים־צה"ליים בשורה ארוכה של עתירות, הבולטות שבהן נוגעות לשירות נשים בצה"ל ושילובן בתפקידי לחימה, תוך התערבות בשיקול הדעת של מפקדי צה"ל במשך השנים.