בשבועות האחרונים מתגברים החששות מהסיכון של שרפה מסוללות ליתיום-יון ומהיעדר פתרונות כיבוי והנחיות כיצד לפעול במקרה כזה. המודעות לסכנה עלתה לכותרות שוב בתחילת החודש בעקבות התלקחות מרצדס חשמלית בקוריאה הדרומית, שגרמה לשרפה בחניון תת-קרקעי ולפינוי של 700 תושבים ונזק ל-140 מכוניות.
חלק מבנייני המשרדים בקוריאה הדרומית כבר אסרו על כניסת רכבים חשמליים לחניונים ואחרים הסתפקו באזהרה. בישראל המקרה האחרון היה של שרפת הקלנועית החשמלית ברחוב שינקין בתל אביב, שגרמה למותו של ילד בן עשר ולפציעתה של אימו. בתחילת המלחמה היה גם אירוע של רקטה שפגעה בחניון מסירה ליד גן יבנה וגרמה לשרפת כ-200 רכבים שחלקם חשמליים.
לכבאים אין פתרון פרקטי לכיבוי הסוללות האלו, שברגע שהן מתלקחות, יבערו עד שיכלו את האנרגיה של עצמן במשך שעות או ימים.
"לא מוכר חומר כיבוי לסוללות ליתיום שיודעים שאפשר להגיד לציבור קחו ותעבדו איתו", אומר לזמן ישראל עופר שביט, ראש אגף חקירות בשירותי כבאות והצלה. לדבריו, ההנחיות דומות לכל שרפה, "ככל שאפשר להימלט מהמקום. יש בעיה בכיבוי כי אם נטביע במים זה בסדר אבל לא ישים, גם כי אי אפשר להתקרב לסוללה בוערת".
לצד הרכבים ההיברידים והחשמליים לגמרי, שכמוהם יש כ-140 אלף בישראל, סוללות הליתיום-יון מצויות בין השאר בקורקינטים, אופניים חשמליים וכן במחשבים ובטלפונים ניידים. הסכנה גדולה במיוחד בחללים סגורים כמו דירות מגורים, חניונים, אוניות ומטוסים.
חשש לקריסת הבניין
כאשר מתרחשת שרפה של סוללות מהסוג הזה בתהליך שנקרא "בריחה תרמית", משתחררים גזים רעילים ודליקים שעלולים לגרום לפיצוץ, וההמלצה היא להתרחק מהמקום. אם זה יקרה בחניון תת-קרקעי, הפתרון היחיד הוא פינוי הבניין, ואם כמה רכבים חשמליים יתלקחו זה לצד זה יהיה חשש לקריסת המבנה.
בשרפה של סוללות מהסוג הזה משתחררים גזים רעילים ודליקים שעלולים לגרום לפיצוץ, וההמלצה היא להתרחק מהמקום. אם זה יקרה בחניון תת-קרקעי, הפתרון היחיד הוא פינוי הבניין מחשש לקריסתו
הבעיה אמורה להחריף נוכח היעד הממשלתי, שלפיו עד סוף העשור תיאסר לגמרי כניסת רכבי בנזין לישראל. במאי האחרון אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק לפיה בבניינים משותפים ניתן יהיה לחבר עמדת טעינה לחשמל הדירה או לחיבור ייעודי קיים.
"אי אפשר לכבות לבד"
קציני שירותי כבאות והצלה שאיתם שוחחנו עבור הכתבה מודים שאין פתרון מעשי לכיבוי הסוללות ואומרים שההנחיות זהות כמו בכל דליקה. עם זאת, בענף הבטיחות אומרים שההנחיות לא פורסמו לגורמי המקצוע וקוראים לשקול גם איסור של כניסת הרכבים האלה לחניונים התת-קרקעיים, כפי שנאסר על רכבים המונעים בגז.
"סוללות ליתיום הן מכת מדינה. בכל שנה יש כ-250 שרפות בבתים וזה המון", אומרת טל וולבוביץ, ראש ענף הסברה בשירותי כבאות והצלה. "בגלל שבשנים האחרונות יש המון שרפות והרוגים, בעיקר בגלל בני נוער שמטעינים אופניים חשמליים בחדר השינה, קיבלנו הנחיה להפוך את הנושא ליעד שנתי ואנחנו משקיעים בהסברה ובקמפיינים בדיגיטל.
"מנסים להנחיל תרבות בטיחות אש ולהבהיר שאסור לטעון סוללות כאלה ללא השגחה כי יש כאלה שמגיעים ומטעינים והולכים לישון, יש גם כאלו שרוצים להשביח את מהירות האופניים ומשנים את הסוללה והיא הופכת ללא יציבה ועלולה להתפוצץ.
"אזרח לבדו לא יוכל לכבות סוללת ליתיום, זה בעייתי. הדבר היחיד שאפשר לעשות זה להתרחק ממקור הסכנה ולסגור דלת כדי שהעשן והאש לא יתפשטו"
"אזרח לבדו לא יוכל לכבות סוללת ליתיום, זה בעייתי. הדבר היחיד שאפשר לעשות זה להתרחק ממקור הסכנה ולסגור דלת כדי שהעשן והאש לא יתפשטו", הוסיפה.
דורשים הנחיות
בתחילת השבוע פנתה לשכת ממוני הבטיחות לרשות הכבאות בדרישה לגבש הנחיות למניעת שרפה מסוללות ליתיום-יון, וכן לתגובה להתרחשות של דליקה במבנים ובחניונים סגורים. הממונים אמורים לייעץ למעבידים בארגונים בכל הנוגע לחוקים ותקנות בטיחות וגיהות ובריאות תעסוקתית.
אלא ש"בשל חוסר בהנחיות לגבי שיטת העבודה עם סוללות ליתיום-יון, אין באפשרות ממונה הבטיחות לספק ייעוץ וסיוע כדי להבטיח את בטיחות ובריאות כל הנמצאים בארגון, ועל אחת כמה וכמה במקרה של אירוע שרפה".
"יש סוחרים שמשווקים מערכות, אבקות כיבוי שונות, קצף ורסס מים המתיימרות לכבות דליקות בסוללות ליתיום-יון, אך כב"ה וארגונים בינלאומיים לא ממליצים על מערכות אלו"
בפניית לשכת ממוני הבטיחות ציינו כי גם הפתרונות בשוק החופשי לא יעילים ונותנים תחושת ביטחון כוזבת:
"לאחרונה נפוצה תופעה שסוחרים ממולחים שיווקו ומשווקים מערכות, אבקות כיבוי שונות, קצף, רסס מים וכדומה, המתיימרות לכבות דליקות של סוללות ליתיום יון, ואולם לא שירותי כבאות והצלה ולא ארגונים בינלאומיים מובילים ממליצים על מערכות אלו כפתרון לכיבוי אירועי שרפה של סוללות ליתיום-יון".
שרפת מכוניות כתוצאה מפגיעת רקטה בפארק ראם ב־7 באוקטובר
ממוני הבטיחות מבקשים משירותי כבאות והצלה לקדם נוהל הדרכת בטיחות אש במפעלים שיש בהם סוללות כאלה ולקבוע הנחיות לניהול סיכונים בשיטה אחידה, "כולל נהלי עבודה שיבטיחו שהסוללות יישמרו בתנאים בטוחים".
כמו כן, נדרשת הנחייה שתבהיר "אלו מערכות כיבוי אש צריכות להיות בזירה בכדי להתמודד עם שרפות הנגרמות מסוללות ליתיום-יון, ובמידת הצורך לחייב להתקינן בחניונים ובמקומות עבודה רלוונטיים".
כיום אין מענה לכניסה של רכבי כיבוי לחניונים נמוכים. אם דליקה תביא להפסקת חשמל, תשתבש גם פעולת משאבות המים. "שערורייה שמידע כה חשוב הוסתר מקציני הבטיחות"
קציני הבטיחות לא קיבלו מידע
"זו שערורייה שמידע כה חשוב הוסתר מקציני הבטיחות בתעבורה", כתב לפני מספר ימים יו"ר איגוד קציני הבטיחות שמעון סודאי, שלדבריו שירותי כבאות והצלה מעולם לא מסרו להם מידע על כך שלא ניתן לכבות סוללות של כלי רכב חשמליים.
הוא מציין שכיום אין מענה לכניסה של רכבי כיבוי לחניון שהגובה המקסימלי שלו הוא 2.2 מטרים ושאם דליקה תביא גם להפסקת חשמל, ישתבשו גם פעולות המפוחים ומשאבות המים.
גם העובדה שדיירי בניינים משותפים שביקשו לבטח את עצמם לצורך התקנת עמדת טעינה בחניון נדרשו לכיסוי של שני מיליון שקלים, מעידה על כך שחברות הביטוח "ידעו דבר או שניים על הסכנות הטמונות בכיבוי סוללות ליתיום-יון עוד לפני שהמידע התפרסם".
צריך הרבה מים
במשך תקופה ארוכה שירותי כבאות והצלה לא התייחסו לנושא הזה בפומבי. בזכות התעקשותו של המומחה לחומרים מסוכנים דני קרוננברג, שהתחיל בבקשת חופש מידע ובסופו של דבר נאלץ לעתור לבית המשפט וזכה, שירותי כבאות והצלה פרסמו באפריל האחרון את הנוהל שלפיו הם עצמם עובדים במקרה של שרפה ברכב חשמלי או היברידי.
האתגר המבצעי הוא זמן ממושך לכיבוי וקירור, כמויות מים גדולות שיידרשו, זמן אוויר ממושך למיגון הכבאים, סד"כ מורחב לאור מורכבות האירוע ואמצעים לניטור העשן הרעיל שנפלט
באותו זמן הם התחילו לתאר בפומבי את הבעיה לאשורה ולמעשה הודו שאין פתרונות. לפי הנוהל של שירותי כבאות והצלה, הסכנות לכבאים (לוחמי האש) בשרפת רכב חשמלי והיברידי הן חשיפה לעשן רעיל ודליק בעת פליטה מהסוללה או פליטה של תוצרי השרפה, הדף ורסיסים בפיצוץ הסוללה, קרינה תרמית והתחשמלות במגע עם רכיבי הסוללה או מתח גבוה ברכב.
האתגר המבצעי הוא זמן ממושך לפעולת הכיבוי והקירור, כמויות מים גדולות שיידרשו לכך, זמן אוויר ממושך למיגון הלוחמים וסדר כוחות מורחב לאור מורכבות האירוע ואמצעים לניטור העשן הרעיל שנפלט. הכיבוי עצמו אמור להתבצע באמצעות התזת כמויות גדולות של מים ממרחק ולא קצף.
"נראה רכבים שעולים באש"
"אין היום אמצעי שאתה יכול באמצעותו לכבות סוללת ליתיום שבוערת, זה חד משמעי", אומר ראש ענף איסוף וחקירות יוסי דקלו. לדבריו, אם לוקחים סוללה בוערת ומטביעים אותה במים סביר שהיא תתקרר ותכבה, אבל זה לא אומר שהיא לא תתלקח שוב. "ראינו את זה קורה ולכן יש פה אתגר".
"אין איסור כניסת רכבים חשמליים לחניון תת-קרקעי. גם עמדות הטעינה שם וזה אומר שהסיכון כפול. אנחנו בשיח עם הרגולטורים ומקבלים תגובות וטו שזה מחוץ לתחום שלנו"
"אנחנו מנתחים אירועים ומציפים לאוכלוסייה הרבה מידע ויש תובנות, כמו למשל בעלי חיים שנשארים ליד הסוללה ולועסים אותה וגורמים לשרפה או איזה חלטוריסט שמתעסק בסוללה של הקורקינט ופורצת שרפה. לאור מוסכים שעובדים עם חלפים לא מורשים נראה רכבים שעולים באש".
האם תשקלו לאסור כניסה של רכבים כאלה לחניונים תת-קרקעיים?
"יש איסור לגבי רכבים שמונעים בגז והוא נאכף. לגבי חשמליים אין איסור וגם עמדות הטעינה בחניונים וזה אומר שהסיכון כפול ומכופל. מנסים לייצר שיח עם הרגולטורים ומקבלים תגובות וטו שזה מחוץ לתחום שלנו, אז עושים הכל כדי למנוע את הסיכון מהמקום המקצועי. צריכים להיות גופים רגולטורים משמעותיים ומדינתיים שיטפלו בזה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קשה לעצור את הקטר הזה… צריך לקבוע תו תקן מחמיר לאיכות המוצר בעיקר לדו גלגליים המהווים את מוקדי השריפות העיקריים בשל איכות נמוכה.
צריך לקבוע אורך חיים לסוללה מכל סוג ולהקים מתקנים לשריפה מבוקרת של סוללות שסיימו את חייהן.
רעיון לסארט אפ – דרך כלכלית למיחזור פסולת סוללות, יהיו מיליוני טונות כאלה רק בישראל הקטנה…
ידוע מזמן..
ולא צריך להיות פרופסור בשביל להבין את זה. סוללה בנויה מהרבה תאים שמחוברים יחד ברצף טורי ומקבילים..
התלקחות של תא אחד יכולה ליצור תגובת שרשרת. הוספה של מים לסיטואציה תגרום לקצרים נוספים שיכולים לגרום לתאים נוספים להתלקח.. והחום הגבוה גם מסוגל לפגוע בתאים שסמוכים לו..
אולי כדאי להפנות את הנושא דווקא ליצרניות. שידאגו לאחסן את הסוללה במארז קשיח וחסין עם עמידות לחום.. אני מעריך שליצרן יש יותר אפשרויות לאבטח את הסוללה. אם כי זה עלול להתבטא במחיר.. אבל הבטיחות קודמת..