מירי רגב, שתמונתה תופיע יום אחד במילון הסלנג המלא כהמחשה לביטוי "אצבע בעין", מונתה השבוע לאחראית על טקס יום השנה לשבעה באוקטובר. הוקצה לה תקציב נדיב של שישה מיליון שקלים, המסמלים את הקשר ההיסטורי בין השואות השונות שפקדו את העם היהודי.
משרדה של רגב פרסם ביום שני מכרז לטקס הממלכתי ובו נכתב "נבקש לזכור ולהנציח את החללים והנרצחים שנפלו בפעולת הטרור הנפשעת באמצעות תוכן אמנותי מרגש… הטקס יכלול קטעי אומנות בין תחומיים רב תחומיים כולל מיצגים ותחומי דעת שונים של אומנות, בדגש על יצירות מוזיקליות חדשות, יצירות מחול מקוריות ועוד".
מאחר שהרזומה שלי מאפשר לי לגשת למכרז ממשלתי המזמין תוכן אומנותי מרגש בדגש על יצירות מוזיקליות, אני גאה ונרגש להציג כאן את הצעתי לטקס הממלכתי.
* * *
אחרי הורדת הדגל לחצי התורן וקריאת "יזכור", הבמה המרכזית תואר בחגיגיות. במרכז הבמה יוצב שער צהוב גדול ועליו סמל השלום. סביב השער יעלו ויבואו רקדנים הלבושים בגדי עבודה של קיבוצניקים, כשלראשיהם כתרים עשויים משיבולים. הם יציגו מופע מחול הממחיש תמונות מחיי הקיבוץ: קטיף ואסיף, קציר ובציר, התנשאות על מזרחים והפגנות נגד ביבי.
צליל צורם יקטע את האידיליה הקיבוצית. סמל השלום שבמרכז השער הצהוב יהפוך בבת אחת לשעון ענק המראה את השעה שש וחצי.
הבמה תיצבע אדום.
קולות ירי וקריאות בערבית ימלאו את פס הקול. הרקדנים יקפאו במקום, ואז יתחילו להתרוצץ מצד לצד בבהלה, להיאנס ולהיחטף.
הבמה תוחשך ובצידה, על במה משנית קטנה המוארת מלמעלה באלומת אור, יופיע אייל גולן וישיר:
מי שחלם לו ונגמר לו החלום
מי שהפגין הוא לא ישכח על מה זעם
מי שרקד דלוק בנובה לא יראה אור יום
מי שנחטף הוא לא ישוב עוד לעולם
מי שהבטיח ניצחון צבאי מזהיר
מי שהמרידו וישלמו את המחיר
מי שחשבו שערבים הם בני אדם
מי שנחטף הוא לא יאהב עוד לעולם.
והסקרים עוד בוערים באש שמועות
ובמיאמי עוד נושבת רוח ים
אלף חוות רועים יקומו על כל הגבעות
מי שנחטף הוא לא יראה זאת לעולם.
אייל גולן ייבלע בתוך פיר תת קרקעי שייפתח תחתיו, ומכל עבר יצוצו מנהרות גדולות שמתוכן יצאו אל הבמה חיילים במדי קרב. הם יצעדו באיטיות כשהם נושאים על כתפיהם ארונות מתים.
מנחה הטקס (בעל קול ממלכתי בסגנון דן כנר):
אנו נאספים כאן היום ומרכינים את ראשנו בצער בזוכרנו את השבעה באוקטובר. כואבים ודומעים אנו מזכירים לעצמנו, כי לא תמה מלחמתנו להיות עם חופשי בארצנו. לא תמה מלחמת השחרור של העם היהודי.
מאחורי גבו של המנחה תופיע תזמורת כלי קשת, שתתחיל לנגן את מנגינת השיר "באב אל וואד".
הולוגרמה של יפה ירקוני תשיר:
פה אני שוכב, קבור בתוך האבן
מנהרה שחורה, בלי אור ובלי אוויר
ערב אט יורד, ושנה חולפת
וקשה לנשום, עמוק בתוך הפיר
נוסייראת, לנצח זכור נא את שמותינו
מהמיטות נחטפנו יחד מושפלים
בתוך מנהרות מצאנו את מותנו
ועכשיו אנחנו נשכחים
מנחה הטקס:
כשהכול נראה אבוד, כשהייאוש כמעט אחז בכולם, התחוללה תפנית אדירה. בעזרת השם – עם ישראל קם לתחייה! עם ישראל התאחד! עם ישראל יצא למלחמה!
מתוך ארונות המתים שנשאו החיילים תזנק אל הבמה חבורת גברים נמרצים עם כובעי "ניצחון מוחלט", שנראים כמו כפילים בסגנון המטריקס של ינון מגל. התזמורת תתחיל לנגן טה-טה-טהטם-טה-טהטם – הקצב המכשף של "גבעת התחמושת"
השיבוטים של ינון מגל יתחילו לשיר ביחד:
בשבע, שבע ושלושים
איך שיצאו הכוכבים
פתחנו את השידורים
במפעל התקשורת
מול קיבוצים שבוערים
אחים לנשק, שמאלנים
חזרנו יחד להטריל
במפעל התקשורת
התזמורת תמשיך לשמור על הקצב המכשף כשאחד מהינון מגלים יצעד לחזית הבמה וידקלם:
היה אז בוקר היום השני למלחמה באולפנים.
האופק החוויר במערב הנגב
היינו בעיצומו של הקרב על התודעה.
לחמנו שם מזה שלוש שעות.
התנהל קרב עקשני, קטלני,
הקפלניסטים נלחמו בעקשנות.
זה היה אתגר קשה בצורה בלתי רגילה.
בשלב מסוים של הלחימה, נשארו לידי ארבעה פטריוטים בלבד.
עלינו משם בכוח של שתי פינות.
לא ידעתי היכן האחרים, כיוון שהקשר עם אוריך המ"פ ניתק עוד בתחילת הערב.
באותו רגע חשבתי שכולם התפטרו.
המקהלה מצטרפת בשירה:
עמוד השחר עוד לא קם
נשארנו עם חצי העם
הרמנו ווליום כמובן
במפעל התקשורת
בין הזוועות והשקרים
של חבורת המנוולים
תקפנו הלומי חושים
במפעל התקשורת
ינון מגל נוסף יצעד למרכז הבמה וידקלם:
באותו רגע נזרק תחקיר מבחוץ. בנס לא נפגענו. חששתי שהקפלנוחבות מתחילים לארגן הפיכה, מישהו היה צריך לעלות למעלה ולהשגיח.
לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב, שלחתי את איך קוראים לו, נו, הטמבל הזה גולדשטיין.
הטמבל גולדשטיין לא היסס לרגע, נכנס לטוויטר והתחיל להפעיל את השופרון. לפעמים היה עובר אותי והייתי צריך לצעוק לו שיישאר בקו שלי. ככה עברנו איזה שלושים לייקים.
סגל וריקלין חיפו מלמעלה ואנחנו ריטווטנו כמו משוגעים, עד שגולדשטיין חטף בלוק ונפל פנימה.
כעת הינון מגלים ישלפו כלי נשק שהיו עד כה נסתרים, ויסתערו אל תוך המנהרות בזעקות "אל הניצחון המוחלט!"
הבמה תיצבע בגווני כחול דיכאון ולבן תכריכים, כצבעי הלאום. התזמורת תתחיל לנגן את נעימת "עמוד האש" שהלחין שם טוב לוי.
מנחה הטקס:
והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת
תעמעם לאיטה על גבולות עשנים,
ואומה תעמוד – קרועת לב אך נושמת
לקבל את הנס, האחד, אין שני
היא לטקס תיכון, מול העם השפוף
ועמדה טרם יום עוטה חג ואימה
אז מנגד יצאו חטופה וחטוף
ואט אט יצעדו הם אל מול האומה
אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם
ואמרה: "מי אתם?", והשניים שוקטים
יענו לה: "אנחנו מגש הכסף,
שירדוף אחריכם עד קץ הימים".
כך יאמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל
והשאר יסופר בתולדות ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו