לעיתים קשה לאבחן בזמן אמת שינויים חברתיים עמוקים. אנשים מכירים בתהליכים ההיסטוריים שהם נמצאים בהם אבל מתקשים להצביע על מהות השינוי. מאז 7 באוקטובר הישראלים נמצאים בטלטלה רגשית – ורבים מגששים את דרכם דרך קשת של רגשות שונים.

ריבוי האירועים ועוצמת החדשות כמעט לא מאפשרים לעכל את המציאות החדשה שנכפתה עלינו. הדברים ייראו אחרת אחרי שנצליח לבחון לעומק את האסון הגדול שהתרחש במדינת ישראל בסוף שנת 2023 – ובכל שנת 2024.

אולם, שינוי חברתי אחד כבר מבצבץ ברקע ההבנה שהמדינה לא מתפקדת וכי יש צורך בנטילת אחריות אזרחית על משימות השייכות לרוב לממשל המרכזי.

ב־2024 אחת האמירות הרווחות בקרב הקהיליות החיות בגבולות – אך גם בקרב מי שלא חשוף לירי יום־יומי – היא שאין מדינה ובהיעדר מדינה צצות יוזמות אזרחיות

הרי היו כבר בישראל אסונות ושנים מורכבות לאורך ההיסטוריה הקצרה שלנו כמדינה, ובכל זאת במלחמת יום הכיפורים – או בתקופת מפולת מניות הבנקים ב־1983, ברצח רבין ב־1995 ובהתנתקות – לא שמענו את הציבור טוען שהוא עומד בחזית במקום המדינה. היה משבר והציפייה מהמדינה הייתה לתקן.

אך ב־2024 אחת האמירות הרווחות בקרב הקהיליות החיות בגבולות – אך גם בקרב מי שלא חשוף לירי יום־יומי – היא שאין מדינה ובהיעדר מדינה צצות מדי בוקר יוזמות אזרחיות המתיימרות להחליף את תחושת הלאומיות, את תחושת הביחד הישראלית ואת הסולידריות החברתית.

חמ"ל אחים לנשק באקספו תל אביב, 13 באוקטובר 2023 (צילום: עוזי רטנר, פייסבוק)

התופעה הזו בלטה במיוחד בחודשיים שאחרי מתקפת הפתע והטבח הנורא. קבוצות של אזרחים, ובראשם ארגון "אחים לנשק", השתמשו ברישות החברתי שלהם כדי לפנות אנשים מביתם, להקים גני ילדים ובתי ספר במלונות המפונים, לגייס תרומות ענק, לדאוג למזומן, חפצים ומגורים חלופיים.

באותו זמן אף הוקם מכון לאיתור נעדרים בהובלת פרופסור קרין נהון, זאת בזמן שגורמי הביטחון המדינתיים עדיין חיפשו את הידיים והרגליים. ארגונים ישראליים רבים סייעו בהבאת מתנדבים לחקלאות; הסיעו חיילים בשבתות, כשמשרד התחבורה המשיך להתנהל כאילו לא נפל דבר, ועוד.

במהלך של כעשרה חודשי עבודה דיפלומטית סיזיפית ושקטה "אגף החוץ" של המטה השיג פגישות חשאיות, הוכחות לסימני חיים של חטופים ואפילו אזרחויות זרות בדיעבד

הקונספט הזה, של פעילות אזרחית המחליפה את המדינה, לא נעצר שם. מטה החטופים שהוקם בחופזה הפך למשרד חוץ ישראלי. במסגרת פעילות משפחות החטופים (יוזמה של אפרת מציקווה, אחייניתו של החטוף גדי מוזס) נודע לנו בחודש ינואר ופברואר 2024 שהם הצליחו לייצר קשרים עם קטאר, צרפת וגורמים זרים נוספים ולהכניס תרופות לחטופים בתוך עזה.

על בסיס התנדבותי בלבד, בלי תקציבים, בלי יחסי ציבור וגם בלי לרוץ אחרי קרדטים, במטה החטופים עובדים כ־20 שגרירים ישראלים בדימוס החולשים על אזורים שונים בעולם: צרפת, גרמניה, דנמרק, בריטניה ועוד. במהלך של כעשרה חודשי עבודה דיפלומטית סיזיפית ושקטה "אגף החוץ" של המטה השיג פגישות חשאיות, הוכחות לסימני חיים של חטופים ואפילו אזרחויות זרות בדיעבד.

שלושה שגרירים בכירים: ארה"ב, גרמניה ובריטניה כינסו מסע"ת במטה החטופים וקראו לאיראן לרדת מהאיומים ולא לפגוע בתהליך המו"מ וכן קראו לכל הצדדים לעשות הכל כדי לסגור הסכם ולשחרר את החטופים. "זו ההזדמנות האחרונה"@simonwaltersuk @GerAmbTLV @USAmbIsrael pic.twitter.com/oU3TtGBe3l

— ‏Tal Schneider טל שניידר تال شنايدر (@talschneider) August 14, 2024

אחד משיאי הפעילות התרחש לפני כשבוע כאשר שלושת השגרירים הזרים החשובים ביותר בישראל – שגריר ארה"ב, שגריר גרמניה ושגריר בריטניה – בחרו לקיים את מסיבת העיתונאים שלהם במטה החטופים בתל אביב. כלומר, את האקט הדיפלומטי שלהם הם עשו שם, כאשר משרד החוץ הישראלי האמיתי בכלל לא על המפה.

בחודש האחרון ראינו יוזמות אזרחיות לאומיות נוספות המלמדות אותנו שלא מדובר בתופעה חולפת. היוזמה של ההורים השכולים איל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל; ורפי בן שטרית, אביו של אלרואי בן שטרית ז"ל (שני החיילים נפלו בבסיס נחל עוז) להקים ועדת חקירה אזרחית בזמן שהממשלה בורחת מכל ועדה וכשצה"ל מתמהמה בפרסום תחקירים – מסמנת שלב חדש.

סדר היום האזרחי, המנותק מהממשלה, הולך ומתבסס עד כדי כך, שאפילו הטקס הלאומי הראשון לאירועי 7 באוקטובר עומד להיות הטקס של העם

באין מדינה, יש אזרחים. הוועדה אולי לא מושלמת, ומיותר לציין שאין לה סמכויות בחוק לזמן עדים ולדרוש לקרוא פרוטוקולים, אבל מכיוון שכל העם צבא, הוועדה בהחלט מסוגלת וחוקרת את המידע הגלוי הרב. יש לוועדה שתי מטרות: לדחוק את הממשלה להקים ועדת חקירה ולרכז חומרים חשובים שיאבדו בזיכרון עד שהממשלה תתרצה ותבצע חקירה אמיתית.

סדר היום האזרחי, המנותק מהממשלה, הולך ומתבסס עד כדי כך, שאפילו הטקס הלאומי הראשון לאירועי 7 באוקטובר עומד להיות הטקס של העם. ניצולי הטבח ומשפחות הקורבנות כמו שיראל חוגג מאופקים ויונתן שמריז מקיבוץ כפר עזה, דרשו לפני כמה ימים לנתק את הטקסים מהממשלה – והציבור התחבר למסר.

ועדת החקירה האזרחית לאירועי 7 באוקטובר, 30 ביולי 2024 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

הם גייסו מעל שני מיליון שקלים בזמן קצר, וזכו לתמיכתם של חנוך דאום כמנחה ושל עידן עמדי, מי שלחם ונפצע קשה בעזה. בעיני השלטון, חלק מאותם מפעלים אזרחיים מתויגים כהפגנה וכהתרסה. המחאה בקפלן במוצאי שבת היא לא הדרך היחידה להפגין נגד הממשלה.

יוזמות אזרחיות המחליפות את המדינה הן ביטוי של דעת הקהל בישראל, שלא מסכים ו/או מרוצה מפעילות נבחרי הציבור שלו. אין כאן חסימת כבישים, אלא להפך: אקטים אזרחיים פעלתניים המביאים לידי ביטוי את הצורך של הציבור להתנער ממשלתו.

מה העתיד טומן? הקונספט האזרחי עשוי להתרחב הלאה. אין לדעת עד לאן זה יגיע. האם הציבור יקים משטרה חלופית שתגן על אזרחים מפני החידלון של משטרת ישראל?

מה העתיד טומן? הקונספט האזרחי עשוי להתרחב הלאה. אין לדעת עד לאן זה יגיע. האם הציבור יקים משטרה חלופית שתגן על אזרחים מפני החידלון של משטרת ישראל? עוד לפני המלחמה שירותי השיטור היו ירודים, חסרים. מאז שאיתמר בן גביר נכנס לתפקיד שר הביטחון הלאומי, המשטרה עברה פוליטיזציה כה חמורה עד שראש שב"כ רונן בר התריע שהיא לא ממלאת את תפקידה.

פעיל חברתי שאל השבוע האם במסגרת האיזרוח של אגפי הממשלה אפשר אולי לערוך גם בחירות במנותק ממנה. הרעיון אולי נשמע הזוי ומרחיק לכת, אבל ככה נראית הפגנה פרו־אקטיבית, הפגנה של עשייה.