החלטתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לדחות שתיים משלוש בקשותיה של הממשלה לייצוג נפרד בעתירות שהוגשו נגדה בשבועות האחרונים מסמנת, ככל הנראה, שינוי מגמה חיובי.
אם עד עתה נהגה היועצת ביד רחבה ביחס לבקשות לייצוג פרטי של הממשלה ושל שרים שהוגשו נגדם עתירות, ההחלטה האחרונה מסמנת חזרה למדיניות המחייבת, שלפיה ייצוג פרטי יינתן רק כחריג שבחריגים, ובמקרים נדירים בלבד.
ביום רביעי האחרון נשלח מכתבו של המשנה ליועצת לעניינים מינהליים, ד"ר גיל לימון, לשר המשפטים יריב לוין, במענה למכתבו של השר מלפני שבוע. במכתבו ביקש לוין שהיועצת תאשר ייצוג פרטי לממשלה בשלוש עתירות – נגד ההחלטה לשנות את הליך מינוי נציב שירות המדינה; נגד ההחלטה למנות את ד"ר אודליה מינס ליו"ר זמני של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו; ונגד ההחלטה למנות את האלוף במילואים אליעזר (צ'ייני) מרום לראש מטה השיקום בצפון.
ייצוג פרטי יינתן רק במקרים שבהם היועצת עצמה קובעת שפעולת הממשלה חורגת מהוראות הדין לפי פרשנותה של היועצת, אך עדיין מצויה במתחם לגיטימי כלשהו
הכלל שאותו קבעה ועדת שמגר בדוח שלה מ־1998 באשר לתפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הוא שייצוג נפרד יינתן רק במקרים נדירים, שבהם מצד אחד עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה הפוכה מזו של הממשלה, ומצד שני פעולת הממשלה אינה נגועה ב"אי חוקיות ברורה וגלויה".
במילים אחרות: הממשלה לא יכולה לייצר מצב שבו ככל שפעולתה נגועה באי חוקיות בוטה יותר, כך ברור יותר שהיא זכאית לייצוג פרטי. ייצוג פרטי יינתן רק במקרים שבהם היועצת עצמה קובעת שפעולת הממשלה חורגת מהוראות הדין לפי פרשנותה של היועצת, אך עדיין מצויה במתחם לגיטימי כלשהו, שמן הראוי לתת לו הזדמנות לשכנע את בג"ץ לאשרו.
יש היגיון להביא בפני בג"ץ מחלוקת לגיטימית בין שתי פרשנויות של הדין. אך כאשר הממשלה פועלת באי חוקיות גלויה וברורה, די בכך שנימוקיה יובאו במכתב שיצורף לעמדה המשפטית של היועצת, שהיא המוסמכת לנסח את עמדתה המשפטית של המדינה.
מעודד לראות שבמשרד המשפטים התעוררו כעת והחלו לפעול ביד קמוצה יותר באשר לבקשות הממשלה לקבלת ייצוג נפרד במקרים שבהם מדובר באי חוקיות ברורה וגלויה. בשורה ארוכה של מקרים, מאז הקמת הממשלה הנוכחית בדצמבר 2022, אישרה היועצת ייצוג נפרד לממשלה אף שהייתה אמורה לסרב.
כאשר היועצת מסרבת לאפשר לממשלה להצטייד בעורך דין פרטי כדי לייצג בבג"ץ עמדה שהיא בבירור בלתי חוקית, היא לא "מאפשרת לבג"ץ להבקיע מול שער ריק", אלא מונעת מהממשלה לנרמל אי חוקיות
בממשלה גילו את הפטנט, והפכו אותו לקרדום פוליטי: מצד אחד מתעלמים מחוות דעתה של היועצת בשורת עניינים ומקבלים החלטות שהיועצת קובעת שיש מניעה משפטית לקבל; מצד שני דורשים ייצוג פרטי בעתירות המוגשות.
ואז קורה אחד משני דברים – או שהבקשה מתקבלת וההליך בבג"ץ הופך להיות במה להצגה פוליטית של עורך דין פרטי, שמאפשרת לממשלה ולשופרותיה לתקוף את בית המשפט כשעמדתה נדחית; או שהבקשה נדחית ואז נוצרת הזדמנות פז לתקוף את היועצת עצמה, שמייצרת מצב שבו "בג"ץ מבקיע מול שער ריק". בביטוי הזה השתמשו לאחרונה גם מזכיר הממשלה יוסי פוקס וגם לוין עצמו.
זוהי בדיוק הדרך ההפוכה מלתאר את המציאות: כאשר היועצת מסרבת לאפשר לממשלה להצטייד בעורך דין פרטי כדי לייצג בבג"ץ עמדה שהיא בבירור בלתי חוקית, היא לא "מאפשרת לבג"ץ להבקיע מול שער ריק", אלא מונעת מהממשלה לנרמל אי חוקיות.
הממשלה אינה רשאית לפעול באופן סדרתי בצורה בלתי חוקית – ובמקביל לשכור את שירותיהם של עורכי דין פרטיים, באופן הנראה כמו מימוש בפועל של "חוק היועמ"שים" שמעולם לא נחקק, כדי להצדיק את פעולותיה בדיעבד. הממשלה היא זו שמבקיעה מול שער ריק כל אימת שהיא מקבלת החלטות שהיועצת המשפטית עצמה אומרת לה שהן בלתי חוקיות.
במקרה של מרום היועצת הגישה חוות דעת שהמינוי מעורר קשיים משפטיים נוכח הממצאים בעניינו בחקירת תיק 3000, אך לא הניפה את כרטיס המניעה המשפטית
לממשלה אסור לקבל ייעוץ משפטי מגורם פרטי. בג"ץ עצמו קבע לפני חודשיים שייצוג משפטי פרטי אין פירושו ייעוץ פרטי, שהוא אסור לחלוטין. מזכיר הממשלה פוקס הצהיר שהוא לא מתפקד כעורך דין אלא כגורם מינהלי בלבד; והיועצת המשפטית – היחידה המוסמכת לתת עצה משפטית לממשלה – אומרת לממשלה שוב ושוב שהיא פועלת בניגוד לדין.
מכל הטעמים האלה, נראה שמכתבו של לימון משרטט כעת שינוי כיוון. בעניין מינויה של אודליה מינס הבהירו אנשי היועצת לשר התקשורת שלמה קרעי שוב ושוב לפני שהביא את ההחלטה למנות את מינס ליו"ר זמני של הרשות השנייה, כי מדובר בהחלטה שהתקבלה בחוסר סמכות ולא בשאלה של סבירות שיקול הדעת, מאחר שמינס אינה עומדת בתנאי הכשירות לתפקיד.
לימון הבהיר ללוין: "מדובר בעתירה שנסובה על שאלה קונקרטית בתחום המשפט המינהלי, שיש לגביה אמות מידה משפטיות ברורות. אין מדובר בסוגיה משפטית חוקתית או משטרית עקרונית או בעלת חשיבות ציבורית מובהקת שיש בה כדי להצדיק מתן ייצוג נפרד".
באשר למינוי מרום לראש מטה שיקום הצפון, לוין ניסה להרחיב את הקרע בין הממשלה ליועצת יותר ממה שהיועצת עצמה התכוונה: כידוע, בכיסה של היועצת שני כרטיסים – כרטיס צהוב שהיא מניפה כאשר מתעוררים "קשיים משפטיים", וכרטיס אדום שמשמעותו שקמה מניעה משפטית לבצע את הפעולה השלטונית.
העתירה היחידה מבין השלוש שבה הסכימה היועצת לאפשר לממשלה ייצוג פרטי היא באשר להחלטת הממשלה לאפשר לנתניהו לבחור בעצמו את נציב שירות המדינה הבא
במקרה של מרום היועצת הגישה חוות דעת שהמינוי מעורר קשיים משפטיים נוכח הממצאים בעניינו בחקירת תיק 3000, אך לא הניפה את כרטיס המניעה המשפטית, ופירוש הדבר שמעולם לא הודיעה לממשלה כי לא תגן על ההחלטה למנותו.
העתירה היחידה מבין השלוש שבה הסכימה היועצת לאפשר לממשלה ייצוג פרטי היא באשר להחלטת הממשלה לאפשר לנתניהו לבחור בעצמו את נציב שירות המדינה הבא. היועצת מסכימה שהעתירות "מעלות שאלות בעלות חשיבות ורגישות ציבורית גבוהה, שיש בהן כדי להשפיע על אופיו ועל מאפייניו של השירות הציבורי", וכי להכרעה בעתירות האלה צפויות "השלכות משמעותיות".
גם אם זה איננו המבחן הפורמלי להתרת ייצוג פרטי, נראה שבמקרה הזה יש היגיון בהצגת שתי העמדות במלואן בפני שופטי בג"ץ. האתגר שיעמוד בפני עורך הדין הפרטי שיקבל לידיו את ייצוג הממשלה יהיה לשכנע את בית המשפט שיש הצדקה משפטית לאפשר לנתניהו בחירה אישית – באופן חד־פעמי בלבד, ולא כנורמה – דווקא בשל העובדה שהממשלה עצמה גררה רגליים בהליך מינוי הנציב. יהיה מסקרן לשמוע כיצד ממשלת ישראל מנמקת זאת.
זירת המאבק בין הממשלה ליועצת על היקפו של הייצוג הנפרד שהממשלה תקבל בעתירות לבג"ץ היא הזירה המרכזית בשלב הנוכחי של ההפיכה המשטרית. קו הביצורים של היועצת המשפטית לממשלה אל מול חבר השרים חייב להחזיק מעמד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם