הניסיון הכושל של ראש הממשלה בנימין נתניהו, באמצעות סנגורו עו"ד עמית חדד, לבלום את הקרנת הסרט "The Bibi Files" בפסטיבל הסרטים בטורונטו, היה בבחינת הפניית המבט הבינלאומי למקום הלא נכון. נתניהו אמור למקד את מבטו בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC).
הרכב שופטי הקדם משפט בבית הדין הפלילי בהאג עתיד לפרסם בזמן הקרוב את החלטתו האם להיענות לבקשתו של התובע הראשי כרים קאן ולהוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ומנהיג חמאס יחיא סנוואר.
כל המסמכים שהיו אמורים להיות מוגשים למותב השופטים – הוגשו. באופן חריג ביותר, השופטים גם קיימו דיון בעל פה ושמעו את טיעוני התובע וצוותו.
התובע ניצל את הודעתו הפורמלית בדבר ויתור על הבקשה לצו מעצר נגד הנייה כדי להציף את הדחיפות שבמתן החלטה על צווי מעצר נגד החשודים הנותרים, ולדחוק בשופטים לתת החלטה בהקדם
שלשום (שני) הגיש התובע קאן בקשה למחיקת שמו של אסמאעיל הנייה – ראש הלשכה המדינית של חמאס שחוסל בטהרן לפני כחודש וחצי – מרשימת צווי המעצר המבוקשים, זאת לאחר שצוות התביעה אסף ראיות בהיקף גדול המלמדות כי הנייה אכן מת.
אשר לשאלת חיסולו של מוחמד דף, שגם שמו נכלל ברשימת צווי המעצר המבוקשים שהגיש קאן לבית הדין הפלילי ב־20 במאי, הודיע התובע כי משרדו עדיין אוסף מידע בעניין וכי בקשה דומה לביטול הבקשה לצו מעצר נגד דף תוגש ככל שיתקבל מידע מספיק שעל בסיסו ניתן לאשר את מותו ואת התייתרות הצו.
התובע ניצל את הודעתו הפורמלית בדבר ויתור על הבקשה לצו מעצר נגד הנייה כדי להציף את הדחיפות שבמתן החלטה על צווי מעצר נגד החשודים הנותרים, ולדחוק בשופטים לתת החלטה בהקדם.
קאן נימק את בקשתו בכך שהמעשים המהווים פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות – כלומר הפרה של ההוראות הפליליות של המשפט הבינלאומי – נמשכים גם אחרי הגשת בקשתו לצווי מעצר, זאת בהתייחסו הן להמשך החזקתם בשבי של הישראלים החטופים, והן למה שהוא מגדיר כהמשך ההרעבה של האוכלוסייה הפלסטינית ברצועה. עובדות אלו מחייבות לדעתו החלטה בדחיפות.
קאן נימק את בקשתו בכך שהמעשים המהווים פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות נמשכים גם אחרי הגשת בקשתו לצווי מעצר
גורמים המכירים מקרוב את עבודת בית הדין מעריכים כי השופטים אכן ימסרו את החלטתם בזמן הקרוב, אף שלא ברור האם ובאיזו מידה תפורסם ברבים.
אם יוחלט להיענות לבקשת התובע ולהוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון, תמצא את עצמה מדינת ישראל במצב חדש ובלתי מוכר, שבו חלק ניכר ממדינות העולם מחויבות מכוח חברותן באמנת בית הדין הפלילי לשתף פעולה עם ההחלטה ולעצור את נתניהו וגלנט, אם אלה ידרכו על אדמתן.
הנימוקים של ישראל לא משכנעים את התובע
לאחר שהתובע קאן הגיש לבית הדין בחודש מאי את בקשתו להוצאת צווי מעצר נגד נתניהו, גלנט ושלושת ראשי חמאס, פנתה בריטניה – אחת המדינות החשובות החתומות על חוקת בית הדין הפלילי – לבית הדין וביקשה להגיש את עמדתה המפורטת בשאלה האם לזה יש סמכות לשפוט אישים ישראלים.
הנימוק בבקשה שהגישה בריטניה מבוסס על ההכרה הבינלאומית בהסכמי אוסלו, ובמסקנה שניתן להסיק מהם, שלפיה למוסדות הרשות הפלסטינית ("פלסטין" בלשון בית הדין הפלילי) אין סמכות שיפוט כלפי ישראלים.
אף בהנחה שפלסטין היא מדינה חברה מן המניין בבית הדין הפלילי, אם היא עצמה נעדרת סמכות לשפוט פושעי מלחמה ישראלים, הדבר מעורר ספק אם לבית הדין עצמו קנויה סמכות כזו.
חילופי השלטון בבריטניה אומנם הביאו אותה לסגת מכוונתה להגיש את המסמך האמור, אולם עצם העובדה שביה"ד פתח בפניה את הדלת אפשרה לכ־70 גורמים נוספים להגיש את עמדותיהם בסוגיה זו ובאחרות
באופן המהווה תקדים בפעולתו של בית הדין הפלילי הבינלאומי, מותב השופטים אישר את בקשתה של בריטניה והתיר לה להגיש עמדה מטעמה במעמד של "ידידת בית הדין". מעולם לא הוגשו בקשות מהסוג הזה, העוסקות בעצם סמכותו של בית הדין לפעול, בשלב המקדמי של הדיון בהוצאת צווי מעצר.
חילופי השלטון בבריטניה אומנם הביאו אותה לסגת מכוונתה להגיש את המסמך האמור, אולם עצם העובדה שבית הדין פתח בפניה את הדלת אפשרה לכ־70 גורמים נוספים – מדינות, ארגונים, מומחים ופרופסורים למשפטים – להגיש לבית הדין את עמדותיהם בסוגיה הזו ובשלל סוגיות נוספות הנוגעות לתיק.
משרדו של קאן, שלא רווה נחת מהתרחבות הדיון המשפטי, נאלץ להגיב בפרוטרוט לכל הטענות שהועלו על ידי צדדים שלישיים, דיון שהתרחב באופן תקדימי בשלב הדיון בצווי המעצר.
לפני שבועיים כתב התובע לבית הדין כי הסכמי אוסלו, עם כל חשיבותם, אינם יכולים לחסום את בית הדין הפלילי מלממש את סמכותו כלפי אזרחים ישראלים, ככל שהם אכן מבצעים פשעים בשטחים הפלסטיניים הכבושים, כהגדרתו.
התובע קאן מסתמך על חוות הדעת המייעצת שפרסם בית הדין הבינלאומי לצדק לפני כחודש וחצי בעניין משמעויות הכיבוש ארוך השנים של ישראל בשטחי הגדה והרצועה
שלוש נקודות בעלות חשיבות ראויה לציון עולות מתוך מסמך התשובות שחיבר התובע, בעקבות מבול הפניות של צדדים מעוניינים לבית הדין.
הראשונה היא שההליכים המתנהלים בערכאה הבינלאומית המקבילה, בית הדין הבינלאומי לצדק שבהאג (ICJ), נותנים את אותותיהם גם במסגרת ההליך הפלילי המתנהל בבית הדין הפלילי. התובע קאן מסתמך על חוות הדעת המייעצת שפרסם בית הדין הבינלאומי לצדק לפני כחודש וחצי בעניין משמעויות הכיבוש ארוך השנים של ישראל בשטחי הגדה והרצועה.
התובע למעשה מקבל את הלוגיקה של הפלסטינים ושל בית הדין לצדק, שלפיה האירוע הנוכחי לא התחיל ב־7 באוקטובר 2023, אלא זמן רב קודם לכן.
הנקודה השנייה היא שקאן, כאמור, אינו מקבל את העמדה המשפטית שלפיה אם הסכמי אוסלו שוללים מהרשות הפלסטינית את הסמכות לשפוט ישראלים על פעולות הנעשות בשטחה, אז גם בית הדין הפלילי נעדר סמכות כזו.
הנקודה השלישית היא אולי החשובה מכולן: התובע דוחה את טענותיה של ישראל באשר לתחולתו של עקרון המשלימות. הנושא הזה עלה בשיח בישראל סביב דרישתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה מראש הממשלה נתניהו לפעול להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, וכן סביב דרישות מהיועצת עצמה להורות על חקירות לביצוע פשעי מלחמה והפרות אחרות של הדין הבינלאומי במסגרת הפעולות המלחמתיות.
התובע דוחה את טענותיה של ישראל באשר לתחולתו של עקרון המשלימות. הנושא הזה עלה בשיח בישראל סביב דרישת היועצת המשפטית לממשלה לפעול להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית
אך מתברר שהדרישה הישראלית להפעיל את עקרון המשלימות לא נותרה רק בזירה הפנימית. אף שהיא אינה חברה בבית הדין ואינה מכירה בסמכותו – ישראל פנתה לבית הדין במכתב ב־1 במאי, שלושה שבועות לפני פרסום החלטתו של התובע לבקש צווי מעצר, בין היתר לנתניהו וגלנט.
במכתב זה נטען כי על בית הדין להפנות את החקירה לידי רשויות החקירה והתביעה בישראל מכוח עקרון המשלימות. מכתב זה מהלך בין הטיפות – מצד אחד הוא מבקש להפעיל את עקרון המשלימות, אך מצד שני לעשות זאת מבלי שישראל תיראה כמי שמכירה בסמכותו של בית הדין מלכתחילה.
קאן דוחה את הטענה הזו באופן מוחלט: "ישראל אינה חוקרת את נתניהו וגלנט על אותם מעשים הנטענים בבקשה להוצאת צווי מעצר", הוא כתב למותב השופטים, "בקשת צווי המעצר שהוגשה לבית הדין הופכת לבלתי קבילה [על יסוד עקרון המשלימות] רק אם מתקיימים הליכים באותה מדינה נגד אותם אנשים בשל אותם מעשים נטענים. התביעה אינה מכירה שום הליכים מקומיים [בישראל] התואמים את התנאים להפעלת עקרון המשלימות".
בתשובתו קאן התייחס גם לדברים שאמרה הפרקליטה הצבאית הראשית בכנס של לשכת עורכי הדין במאי האחרון, בדבר מנגנוני החקירה שמפעילה הפרקליטות הצבאית, וכן לדברים שכתב ראש לשכת עורכי הדין עו"ד עמית בכר בהודעתו לבית הדין הפלילי הבינלאומי.
קאן דוחה את הטענה הזו באופן מוחלט: "ישראל אינה חוקרת את נתניהו וגלנט על אותם מעשים הנטענים בבקשה להוצאת צווי מעצר", הוא כתב למותב השופטים
טיעוניהם לא עשו עליו רושם גדול: מנגנוני החקירה הצבאיים ממילא אינם מוסמכים לחקור את נתניהו וגלנט, וההליכים בבג"ץ שעליהם דיווח ראש הלשכה, ביחס למצב ההומניטרי בעזה, הם הליכים מינהליים וחוקתיים – ואינם עוסקים בחקירה פלילית של נתניהו וגלנט.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו