קשה להתחיל לתאר את עוצמת ההבל שטמונה בדבריו של ד"ר מרדכי קידר מאוניברסיטת בר-אילן במסגרת נאומו בהפגנת תומכי נתניהו בפתח תקווה (הפגנת תומכי נתניהו שגורסים שהיועץ המשפטי לממשלה ואנשי פרקליטות המדינה רודפים את אלילם המשסה).

דבריו של ד"ר קידר באשר להוראה מסתורית מטעם פוליטיקאי פלמוני (הכוונה היא כנראה לפרס) למתנקש מסתורי בשם י"ר (הכוונה היא כמובן למאבטח מטעם השב"כ, יורם רובין) לרצוח את רבין בשל כוונתו לסגת מהסכמי אוסלו, הם דברים כה מופרכים, כה מנוגדים לעובדות החותכות ולראיות המובהקות וכה בדיוניים – עד כי הצורך להזכיר את עובדות היסוד מליל 4 בנובמבר 1995, נדמה כבזבוז זמן.

נבהיר בתמצית מהן הראיות המשפטיות המובהקות שהניחו תשתית להרשעתו המוצדקת של יגאל עמיר ברצח הפוליטי של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין

ובכל זאת, נבהיר בתמצית מהן הראיות המשפטיות המובהקות שהניחו תשתית להרשעתו המוצדקת של יגאל עמיר ברצח הפוליטי של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין:

1. עדי ראיה לירי 3 הכדורים מטעם הרוצח יגאל עמיר בגבו של רבין.

2. הודאתו המפורטת והמצולמת של עמיר באוזני חוקרי משטרת מחוז ת"א.

3. השחזור המפורט והמצולם שערך לעיני חוקריו.

4. דו"ח נתיחת גופת רבין.

5. דו"חות רופאי המרכז הרפואי איכילוב בת"א שניסו להציל את ראש הממשלה ושר הביטחון ונאלצו לקבוע את מותו.

6. מגוון ראיות לקשירת הקשר לביצוע הרצח בין יגאל עמיר, אחיו חגי ודרור עדני.

דבריו של קידר כה בדיוניים וכה מופרכים, עד כי אין להתפלא שהם זכו בתמיכת הגורמים הכי סהרוריים בסביבה לרבות סימן לייק מצדו של יאיר נתניהו לציוץ ששיבח את קידר על דבריו המופרכים

דבריו של קידר כה בדיוניים וכה מופרכים, עד כי אין להתפלא שהם זכו בתמיכת הגורמים הכי סהרוריים בסביבה לרבות סימן לייק מצדו של יאיר נתניהו לציוץ ששיבח את קידר על דבריו המופרכים. אכן, יאיר נתניהו מעיד על עצמו שוב ושוב שחשיבה לוגית איננה הצד החזק בחייו.

דבריו של קידר מהווים גם חלק ממכלול מסוכן שמשלב בין כל אלו:

1. אווירת הסתה פרועה בניצוחו של המשסה מבלפור.

2. תיאוריות קונספירציה בדבר רדיפה בדיונית של נתניהו מטעם גורמי דיפ-סטייט שמתחבאים בפרקליטות המדינה.

3. מופעי חנפנות מחרידים מצדן של דמויות נלעגות כדוגמת מירי רגב. זאת לצד אווירת פחד וחשבון שהשתלטה על שרי הליכוד המבועתים שאיש מהם אינו מעז להוקיע את דבריו המחרידים של יאיר נתניהו כי משטרת ישראל היא גסטפו וכי גדעון סער הוא אנס.

מופעי חנפנות מחרידים לצד אווירת פחד שהשתלטה על שרי הליכוד המבועתים, שאיש מהם אינו מעז להוקיע את דבריו המחרידים של יאיר נתניהו כי משטרת ישראל היא גסטפו וכי גדעון סער הוא אנס

4. וכמובן, הבערה מכוונת וצינית של רגשות הבייס נגד משטרת ישראל, נגד פרקליטות המדינה לרבות דמויות ספציפיות (ליאת בן ארי למשל), נגד מערכת המשפט בכלל, נגד כלי התקשורת שאינם שייכים עדיין לאגף התעמולה העצום של נתניהו (אגף שמשתרע במתחם הרחב שבין יעקב ברדוגו מגלי צה"ל ועד ישראל היום) לרבות התמקדות בעיתונאים ספציפיים (רביב דרוקר וגיא פלג למשל), נגד השמאל הפוליטי, נגד האזרחים הערבים ונגד ארגוני זכויות האדם.

המכלול המופקר הזה הוא כמובן ביטוי משולב לליקוי המאורות המוסרי ולמשבר הדמוקרטי שמאפיינים את משטר נתניהו. ד"ר קידר משתלב היטב במסגרת המכלול הזה. נאומו הנלעג טומן בחובו חזרה לתפישה הדמיונית ההיא בדבר שמאל מסתורי ששולט במדינה, שמאל מסתורי שבעצם רצח את רבין וכמובן שמאל מסתורי שמעלים מאיתנו את האמת לגבי רצח רבין. כמעט הפרוטוקולים של זקני השמאל.

ובכל זאת, אני סבור שאין בכלל מקום לדון בפיטוריו של קידר מאוניברסיטת בר-אילן. גם אין לנקוט נגדו בשום צעד משמעתי מטעם האקדמיה. מובן שאין מקום לאפשר לו לייצג את האוניברסיטה בכנסים בינלאומיים כאלה ואחרים, מפני שזה יהיה מביך במיוחד. אך צעד משמעתי נגד מרצה אך בשל התבטאויות שאינן גזעניות או מסיתות לאלימות – הנו בבחינת פגיעה בחופש האקדמי ובחופש הביטוי הפוליטי.

אך צעד משמעתי בשל דברי הבל על הגורם שרצח את רבין, טומנת בחובה פגיעה מסוכנת בחופש הביטוי, יוצרת מדרון חלקלק בהקשר לפגיעה זו, ועלולה גם להפוך את הנואם ההזוי לקדוש מעונה בעיני רבים

אם בכלל היה מקום לנקוט בצעד משמעתי שאינו סותם פיות בעניינו של ד"ר קידר, ייתכן שהיה צריך לבצעו כאשר הוא אמר בזמנו שייתכן שאונס נשים פלסטיניות ימנע מטרוריסטים פלסטינים לרצוח ישראלים.

מדובר לכאורה בהסתה בלתי נתפסת לאלימות מינית. הסתה מחרידה ובלתי נסבלת שכזו (ככל שהדברים אכן נאמרו) היא עילה מובהקת לנקיטת צעד משמעתי נגד איש אקדמיה.

אך צעד משמעתי בשל הבעת דברי הבל על הגורם שרצח את רבין, כך יש להדגיש, טומנת בחובה פגיעה מסוכנת בחופש הביטוי, יוצרת מדרון חלקלק בהקשר לפגיעה זו וגם עלולה להפוך את הנואם ההזוי לקדוש מעונה בעיני רבים.

נאומו של קידר מבטא כמובן את רוח התקופה האיומה בה אנו נמצאים. גם תפיסת עולמו של קידר מבטאת את רוח התקופה. אך המאבק בדברי הבל ובתפיסות עולם חשוכות חייב להיות דמוקרטי. יש להימנע ככל הניתן מפיטורי מרצים בשל חשיבותו העצומה של עיקרון היסוד שמונח בתשתיתו של כל משטר דמוקרטי: חופש הביטוי.

אם בכלל היה מקום לנקוט בצעד משמעתי שאינו סותם פיות בעניינו של ד"ר קידר, ייתכן שהיה צריך לבצעו כאשר הוא אמר בזמנו שייתכן שאונס נשים פלסטיניות ימנע מטרוריסטים פלסטינים לרצוח ישראלים

נדגיש לסיום שכל זה אינו מונע מיורם רובין לתבוע את ד"ר קידר בגין הוצאת לשון הרע. נכון אמנם שקידר נקב בראשי התיבות י"ר, אך כולם מבינים שבהקשר נורא זה הוא מכוון למאבטח אמיץ הלב שנפצע בעודו מנסה להציל את רבין לאחר הירי.

אין ספק שהכפשתו של מאבטח, שביקש להציל חיים באומץ, מניחה תשתית לתביעת דיבה אפשרית מטעמו. הזכות לשם טוב היא זכות יסוד חוקתית לצדן של זכויות יסוד חוקתיות נוספות שבראשן ממוקם חופש הביטוי.

אך תביעה אפשרית ואישית מטעם רובין היא דבר אחד. פיטורין מהאוניברסיטה ממנה יצא רוצחו של רבין ז"ל, היא כבר עניין אחר לחלוטין. אסור לפטר את קידר. צריך פשוט להפריך את דברי ההבל שלו.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.