מי שרוצה להבין אירועים קיצוניים חייב לנקוט בצעדים קיצוניים.

טכנולוגיה סופר מתוחכמת, שפותחה בחשאי במעבדות המוסד ואמ"ן ונחשפת כאן לראשונה, מאפשרת להקים לתחייה גיבורים ספרותיים בדיוניים ולגייס אותם לפעילות פרשנית.

בעזרת הטכנולוגיה הזו יצאו השבוע שני גיבורים ספרותיים ידועים – ההיסטוריון וינסטון סמית והעיתונאי שאול ירדן – לסייר ברחבי המדינה והמזרח התיכון בשליחות זמן ישראל וחיברו דוח על המצב, שחלקים מתוכו יובאו כאן, באישור הצנזורה כמובן.

בעזרת הטכנולוגיה הזו יצאו השבוע שני גיבורים ספרותיים ידועים – ההיסטוריון וינסטון סמית והעיתונאי שאול ירדן – לסייר ברחבי המדינה והמזרח התיכון בשליחות זמן ישראל וחיברו דוח על המצב

וינסטון סמית הוא גיבור "1984" של ג'ורג' אורוול. הוא גדל בעולם בדיוני שנוצר אחרי שורה של מלחמות שהחריבו את התרבות האנושית ופיצלו את כדור הארץ בין שלוש מעצמות-על שקיימו ביניהן מאזן אימה ומלחמה נצחית על שליטה, כוח והשפעה.

בארצו של וינסטון סמית שולט מנהיג נערץ המכונה "האח הגדול", שנהנה מפולחן אישיות, ועומד בראש מפלגה הדורשת מחבריה צייתנות מוחלטת. סמית הוא עובד זוטר ב"מיניסטריון האמת" – מכונת-רעל במימון לאומי, שמפעילה מניפולציות אכזריות על האזרחים כדי להטיל עליהם אימה ולשלוט בתודעתם.

ג'ון הארט בתפקיד וינסטון סמית בסרט "1984" שיצא בשנת 1984 (צילום: מתוך הסרט "1984")

ב"מיניסטריון האמת" שבו עובד סמית כותבים מחדש את ההיסטוריה, ותוקפים את השפה על מנת להפוך אותה לשפה מלאכותית ודלה, כך שלא ניתן יהיה להביע באמצעותה רעיונות מורכבים. האזרחים נתבעים להאמין ש"מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות ובערות היא כוח". הם נדרשים לחשוב בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו, ומצווים לכפור במציאות הנגלית לחושים, אם היא סותרת את קביעת המפלגה.

האזרחים בארצו של "האח הגדול" מצויים בחרדה מתמדת גם מפני אויבים חיצוניים (טילים נוחתים מדי יום במקומות שונים במדינה) וגם מפני "האחווה" – מעין גוף דיפ-סטייט חתרני, שמונהג על ידי דמות שטנית בשם עמנואל גולדשטיין, שמרד ב"אח הגדול" והעז לקרוא עליו תיגר.

תפקידו של סמית ב"מיניסטריון האמת" הוא לשכתב קטעי עיתונות וספרים שמציגים תחזיות של המפלגה שלא התממשו, כדי להתאים את מה שנאמר בעבר למציאות

תפקידו של סמית ב"מיניסטריון האמת" הוא לשכתב קטעי עיתונות וספרים שמציגים תחזיות של המפלגה שלא התממשו, כדי להתאים את כל מה שנאמר בעבר למה שקורה במציאות.

העיתונאי שאול ירדן הוא גיבור "הדרך לעין חרוד" של עמוס קינן. בעיבוד הקולנועי של הספר הוא נקרא סול ג'ורדן. הוא חי בישראל שנשלטת על ידי כת משיחית וגזענית, שמטרתה לגרש מהאזור את כל הערבים ולטהר את המדינה ממתנגדים, תוך הפעלת אמצעי דיכוי אלימים נגד האוכלוסייה – בין היתר בעזרת מסוקים המחסלים מתנגדי משטר מהאוויר.

טוני פק בתפקיד סול ג'ורדן בסרט "הדרך לעין חרוד" משנת 1990 (צילום: זום 77, ניקול דה קסטרו, מתוך האתר "<a href="https://cinemaofisrael.co.il/%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%9f-%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d/">ספר הקולנוע הישראלי</a>")

ירדן נמלט מתל אביב הנצורה אחרי שילדיו ואשתו נחטפים ויוצא למסע הישרדות שבסיומו הוא מקווה להגיע ל"עין חרוד", אוטופיה שבה ממשיכה להתקיים ישראל החופשית שאותה הוא זוכר מילדותו.

ירדן נמלט מתל אביב הנצורה אחרי שילדיו ואשתו נחטפים ויוצא למסע הישרדות שבסיומו הוא מקווה להגיע ל"עין חרוד", אוטופיה שבה ממשיכה להתקיים ישראל החופשית שאותה הוא זוכר מילדותו

בספר הוא מגלה שבמקום לחזור לעין חרוד, הוא חזר בזמן לתקופה פרהיסטורית. בסרט – הוא מצליח להגיע לעין חרוד, אבל מגלה לחרדתו ש"ישראל החופשית" עליה חלם, לא התקיימה מעולם.

וינסטון סמית ושאול ירדן סיירו השבוע בישראל. להלן עיקרי חוות הדעת המקצועית שהם חיברו עבור "אוצר מילים":

נבחרנו לנתח את המציאות בישראל מאחר שאנו מחזיקים ביידע ייחודי, בהיותנו הגיבורים של הדיסטופיה הידועה ביותר בספרות העולם ("1984") והדיסטופיה הידועה ביותר בספרות הישראלית ("הדרך לעין חרוד").

בטרם ניגש להצגת הממצאים שגילינו, נזכיר כי חוות הדעת שלנו מבוססת גם על עבודתם, חייהם ומצוקותיהם של חברינו היקרים, גיבורי "עולם חדש מופלא" של אלדוס האקסלי, "תפוז מכני" של אנתוני ברג'ס, "מעשה השפחה" של מרגרט אטווד ו"ברזיל", של טרי גיליאם (סרט שהופק, אגב, על ידי ארנון מילצ'ן, שם שהוזכר באוזנינו כמה פעמים במהלך השבוע).

כמו כן נעזרנו בגיבורים הישראלים של "2023" של יגאל סרנה, "הידרומניה" של אסף גברון ו"השלישי" של ישי שריד, כולם דיסטופיות עבריות שפורסמו בעשור האחרון.

מלקולם מקדאוול בסרט "התפוז המכני" של סטנלי קובריק (צילום: מתוך הסרט "התפוז המכני", 1972)

בדיסטופיות שלנו ושל אחרים ניתן לאתר מאפיינים קבועים שחוזרים בווריאציות שונות:

• המשטר מקיים מערכת תעמולה ממשלתית אגרסיבית, שמשכנעת את האזרחים שחייהם טובים, ושכל דבר שמשתבש הוא לא באשמת השליטים אלא תמיד באשמת "יריבי המשטר".
• האזרחים מאמצים התנהגות צייתנית וקונפורמית. כל מי שמגלה אישיות ייחודית החורגת מהשורה, נדחק לשוליים.
• כל מי שמביע חוסר נחת מהשלטון מסומן כאויב העם.
• התעמולה והקונפורמיות יוצרים פולחן סביב מנהיג שהאזרחים רואים בו דמות אב.
• המנהיג מזהיר אותם כל הזמן מפני אסון שרק הוא מסוגל להציל אותם מפניו.
• כל מי שרוצה להצליח ולשגשג חייב לגלות נאמנות מוחלטת למנהיג ולמשטר.
• השפה המדוברת והכתובה מידרדרת והופכת דלה ועילגת. דוברי השלטון משתמשים כל העת בביטויים אבסורדיים, סיסמאות חסרות פשר והפרזות דרמטיות.
• האזרחים מפתחים חשדנות ופחד כלפי העולם שמחוץ למדינתם, ומתחילים לגלות עוינות כלפי כל מה שנתפס כ"תרבות זרה".
• המשטר אוכף משמעת באמצעים אלימים שהולכים והופכים שרירותיים.

במהלך הסיור שערכנו השבוע בישראל נחשפנו לעדויות מטרידות ולאירועים משונים, שהותירו אותנו פעורי פה, למרות הניסיון העשיר שלנו בחיים דיסטופיים.

במהלך הסיור שערכנו השבוע בישראל נחשפנו לעדויות מטרידות ולאירועים משונים, שהותירו אותנו פעורי פה, למרות הניסיון העשיר שלנו בחיים דיסטופיים

גילינו שהישראלים חיים במדינה הנשלטת ביד ברזל על ידי מנהיג קודר, המוקף במעריצים, שחזר לשלטון אחרי שהבטיח לאזרחים שרק הוא יכול להעניק להם ביטחון, מאחר שהוא ורק הוא המנהיג היחיד שאויבי המדינה מפחדים מפניו.

הנתניהוז מתמקמים בבונקר האטומי, אילוסטרציה (צילום: יצירה דיגיטלית של אורן אדלר)

וגם אחרי שכל הבטחותיו, נאומיו והצהרותיו – שבהם צפינו בעזרת מכונת הזמן "חדשות מלפני שנה" – התבדו בזו אחר זו, הוא ונאמניו ממשיכים להאשים דווקא את אלה שהתריעו מפניו כל השנים.

הבנו שהמנהיג מתעקש לשלוט בחקירה של האסון שקרה אחרי שהוא עצמו הבטיח שרק הוא יכול למנוע את האסון הזה. ושהוא מתכנן גם להיות זה שינציח אותו.

אשתו של המנהיג, שמלווה אותו לכל פגישה, טוענת שהמנהיג קיים את הבטחתו ורק בזכותו נמנע אסון הרבה יותר גדול מהאסון שהתרחש. היא גם הוסיפה שהמנהיג עשה את זה כשהוא ניצב לבד, מול כל מנהיגי העולם ומול בכירי הצבא.

אשתו של המנהיג, שמלווה אותו לכל פגישה, טוענת שהמנהיג קיים את הבטחתו ורק בזכותו נמנע אסון הרבה יותר גדול. היא גם הוסיפה שהמנהיג עשה את זה כשהוא ניצב לבד, מול כל מנהיגי העולם ומול בכירי הצבא

למדנו שהמנהיג מינה עבריין לתפקיד "שר לביטחון לאומי" האחראי על המשטרה. השר התפרסם כנער שאיים על חייו של ראש ממשלה (שאכן נרצח) וכתומך ידוע של רוצח המונים. הוא זכה לתמיכה ציבורית בזכות הבטחה להחזיר את "המשילות" לרחובות ישראל, ולמרות שבמהלך כהונתו האלימות ברחובות שוברת שיאים, מעמדו רק מתחזק.

סיפרו לנו כי השר העבריין השתלט במהירות על המשטרה, וכעת נשלחים שוטרים להתעלל בנשים שמניחות עלונים בבית כנסת, בזמן שהשר העבריין מלמד סניגוריה על מעשי סדום הנעשים בבתי הכלא שכפופים לו.

איתמר בן גביר (צילום: יצירה דיגיטלית של אורן אדלר)

בשבוע שבו היינו בישראל, התנהל בוועדה לביטחון לאומי של הפרלמנט שלכם דיון על תקנות חירום שיאפשרו למשטרה הנשלטת על ידי העבריין להפעיל על האזרחים מערכות מעקב טכנולוגיות משוכללות, ולאגור מידע רב ללא פיקוח וללא ביקורת שיפוטית. זה נשמע לשנינו מוכר מאוד.

במקביל, משכה את תשומת ליבנו פרשייה סבוכה, שהתקשינו מאוד להבין, שבה נטען כי המנהיג מתכוון להדיח את שר הביטחון המכהן, יריבו המר, ולמנות במקומו את יריבו המר לשעבר, למרות שלאחרון אין כל ניסיון בטחוני שחיוני למי שרוצה לעמוד בראש מערכת הביטחון במהלך מלחמה מורכבת.

משכה את תשומת ליבנו פרשייה סבוכה, שהתקשינו מאוד להבין, שבה נטען כי המנהיג מתכוון להדיח את שר הביטחון המכהן, יריבו המר, ולמנות במקומו את יריבו המר לשעבר, למרות שלאחרון אין כל ניסיון בטחוני

הסבירו לנו שההצדקה למינוי הזה היא כדי שאפשר יהיה לצאת בקרוב לפעולה מלחמתית משמעותית בלבנון. אבל אז התברר שאי אפשר להחליף את היריב המר ביריב המר לשעבר, כי הפעולה המלחמתית המשמעותית בלבנון כבר התחילה.

אשתו של היריב המר לשעבר שהותקפה בעבר קשות על ידי "מכונת הרעל" של המנהיג, טענה השבוע שגם ליריבי המנהיג יש "מכונת רעל", רק כי אזרחים שלחו לה הודעות מעליבות בווטסאפ וכתבו עליה ועל בעלה דברים קשים ברשתות החברתיות ובמערכת התקשורת, שמתוכה היא ובעלה עלו לגדולה.

למרות שהישראלים נוהגים להלל את הצבא שלהם כ"צבא המוסרי ביותר בעולם", הופתענו לגלות שרק מעטים בישראל בכלל מגלים עניין בחורבן ובמוות שהצבא מחולל בעזה.

ההרס בחאן יונס בדרום רצועת עזה בעקבות הפצצות צה"ל, 6 במרץ 2024 (צילום: AFP)

מי שמעז למתוח ביקורת על התנהגות על חיילי הצבא מוקע כבוגד. את מפקדי הצבא מותר להשמיץ ולבזות, אם זה משרת את האינטרס של המנהיג.

מה הפלא שהצבא בבלגן? הוא ניצב על סף מלחמה אזורית, עם פיקוד עליון שאיבד את אמון הציבור, כאשר מי שיקבעו במידה רבה את גורל ואת משך המלחמה הזו יהיו גם ראשי מפלגות שמסרבים לשלוח את ילדיהם לצבא, וטוענים כי הם מגינים על המדינה בעזרת לימוד של כתבים עתיקים, שנכתבו ברובם בשפה שאותה הישראלים אינם דוברים.

מה הפלא שהצבא בבלגן? הוא ניצב על סף מלחמה אזורית, עם פיקוד עליון שאיבד את אמון הציבור, כאשר מי שיקבעו במידה רבה את גורל ואת משך המלחמה הזו יהיו גם ראשי מפלגות שמסרבים לשלוח את ילדיהם לצבא

וכל זה כשמפקדי הצבא מושפלים וראשי המודיעין התפטרו בזה אחר זה, אחרי שלא הצליחו להתריע בזמן מפני התקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה, שהתארגנה ממש מתחת לאפם. נדהמנו לגלות שמפקדי ארגון הטרור שלחו מראש סרטונים בהם תיארו בפרטי פרטים מה הם עומדים לעשות, אבל אלה נדחו בלעג כ"תעמולה".

במקום זאת, המנהיג השתמש במידע שהושג על ידי המודיעין כדי לנהל בעזרת תקשורת זרה תעמולה נגד ראשי הצבא.

ודווקא אז ארגוני המודיעין הוציאו לפועל מבצע חובק עולם ומתוחכם ברמות דמיוניות (הם אמנם לא לקחו על זה אחריות, אבל אנחנו דמויות ספרותיות, אז מותר לנו לכתוב מה שאנחנו רוצים).

מכשיר קשר שהוציאו ממנו את הסוללה בעקבות "מבצע הביפרים" בלבנון, 18 בספטמבר 2024 (צילום: ANWAR AMRO / AFP)

נשברנו סופית כשגילינו שאזרחי המדינה – שסיסמתה היא "יחד ננצח" – צועקים, מקללים ויורקים על בני משפחה של אזרחים אחרים שנחטפו על ידי האויב.

באחת מרשתות השיווק ראינו ארגזים ובהם מאות נרות נשמה במחירי מבצע לחגים. ואז הבנו שהדיסטופיה של ישראל גדולה עלינו.

באחת מרשתות השיווק ראינו ארגזים ובהם מאות נרות נשמה במחירי מבצע לחגים. ואז הבנו שהדיסטופיה של ישראל גדולה עלינו

אנחנו חוזרים לספרים. ג'ורג' אורוול ועמוס קינן לא היו כותבים קלישאה כמו "המציאות עולה על כל דמיון". אבל גם הם, עם כל הדמיון המפותח שלהם, היו מתקשים לכתוב סוף טוב לדיסטופיה המטורללת שישראל תקועה בה.