בסוף השבוע האחרון שב נתניהו ואיים שוב על איראן. בטקס סיום קורס קצינות וקצינים הוא הכריז:

"ישראל לא תגיש את הלחי השנייה".

כלומר, אם האמריקאים לא מגיבים על הפצצת מתקני הנפט בסעודיה והפלת מזל"ט שלהם בשמי המפרץ הפרסי… ישראל תגיב אם יפגעו בה.

האיום הזה הוא רק אחד בשרשרת של מאות(!) נאומים הכרזות ודיבורים מתלהמים של נתניהו נגד איראן

האיום הזה הוא רק אחד בשרשרת של מאות(!) נאומים הכרזות ודיבורים מתלהמים של נתניהו נגד איראן.

11.2.19

"אם איראן תעשה טעות איומה ותפציץ את תל אביב זה יהיה יום המהפיכה האחרון שהם יחגגו"

27.8.19

בטקס הנחת אבן פינה למרכז פיתוח של מובילאיי בירושלים:

"אני אומר לקאסם סולימני היזהרו בדבריכם ומעשיכם…ישראל יודעת להשיב לאויביה כגמולם".

אל תשאלו מה הקשר בין אבן הפינה במקום הזה לנאום נגד קאסם סולימני מפקד משמרות המהפיכה האיראני.

30.8.19

שלשה ימים אח"כ עמד נתניהו בכור בדימונה ואיים:

"מי שמאיים עלינו בכליה מעמיד עצמו בסכנה דומה".

על כך כבר השיב לו שר החוץ האיראני:

"מאיים עלינו בהשמדה כשהוא ניצב ליד מתקן גרעיני. זה כבר מעבר לבושה".

וכך נמשך מחול האיומים. נסראללה מלבנון. קאסם סולימני או מוחמד זריף מאיראן ובנימין נתניהו מישראל.
הדיבורים הללו כמובן מרגיזים את האיראנים.
שר החוץ האיראני תקף באותו יום בחריפות את ראש הממשלה נתניהו, והזדעק כי:

"הוא מאיים להשמיד את איראן – ולא ייתכן שהוא יאיים על עמנו מבלי שנגיב על כך".

10.10.19

נתניהו כבר מדבר בגלוי על מכה מקדימה.
בטקס בהר הרצל לציון יום השנה למלחמת יוה"כ הוא שוב מאיים:

"איראן חותרת להדק את אחיזתה בלבנון, סוריה, תימן, ורצועת עזה. היא מתחמשת ללא הרף ומאיימת למחוק אותנו מהמפה". ומיד הוסיף: "אינני מתעלם ולו לרגע מכובד ההחלטה על מהלומת מנע, זו דילמה קשה, אבל ישנם אתגריים קיומיים וכבירים, כמו ב-73', שבהם אסור לשלול מכה מקדימה ואפילו מחייבים מכה מקדימה".

בכל שבוע, לעיתים פעמיים בשבוע ויותר, מזכיר נתניהו לאזרחי ישראל את האיום האיראני. מפטם ומנפח אותו, מגלגל אותו בגרונו ועל לשונו בהנאה, עוטה את הבעת הצ'רצ'יל שלו ועיניו נעוצות בחלל האיומים המרחף לדעתו מעל ישראל, כמו סופת טורנדו שמיד תגיע לחופינו ותשמיד את כל העומד בדרכה.

בכל שבוע, לעיתים פעמיים בשבוע ויותר, מזכיר נתניהו לאזרחי ישראל את האיום האיראני. מפטם ומנפח אותו, מגלגל אותו בגרונו ועל לשונו בהנאה, עוטה את הבעת הצ'רצ'יל שלו

לעיתים זה פשוט מכמיר לב לשמוע את קול הבריטון המאיים שב ומודיע לאיראן כי הוא פשוט מבוהל עד אימה, ולעיתים זה סתם מעצבן ומעליב את האינטלגנציה ואת כבודם של מפקדי צהל ואזרחיה.

לשם מה האיומים הללו נחוצים? למי? האיראנים לא יודעים שלישראל יש יכולת גרעינית וטילית וחיל אוויר מתקדם ומודיעין מצוין ומוסד שהגיע עד מתחת לאפם לחסל מדעני גרעין ולגנוב להם את ארכיון הגרעין? הם לא ראו את מטוסי חיל האוויר מפציצים את מתקניהם בסוריה ועיראק?

ברור הרי שלא מדובר בשיח מדיני או פוליטי בין מנהיגים המעבירים מסרים באמצעות איום בצעדים צבאיים. מדובר באובססיה פסיכולוגית. עניין שמצריך טיפול ובחינה של אנשי מקצוע.

לעיתים זה פשוט מכמיר לב לשמוע את קול הבריטון המאיים שב ומודיע לאיראן כי הוא פשוט מבוהל עד אימה, ולעיתים זה סתם מעצבן ומעליב את האינטלגנציה ואת כבודם של מפקדי צהל ואזרחיה

נתניהו סובל כנראה ממחשבות פולשניות – (דימויים, מחשבות או רגשות לא-רצויים העשויים להתקבע במחשבה). הן מוגדרות היטב במילון כמחשבות טורדניות או כפייתיות – המלוות בחרדה ומופיעות בניגוד לרצון האדם, והמאפיינות, לצד הטקסים הכפייתיים, את ההפרעה הטורדנית-כפייתית.

הבעיה היא שבטקסים הכפייתיים הללו נוכחים כל אזרחי ישראל. הוא לא רוחץ ידיים בסבון עשר פעמים ביום בשירותים של רחוב בלפור, אלא מאיים על איראן עשר פעמים בשבוע, כל שבוע, בפומבי ומטריף את האיראנים להגיב.

האם הוא מעוניין כעת במלחמה ממש עם איראן? האם צהל בנוי למלחמת גוג ומגוג מול מעצמה אזורית כמו איראן שמבחינתה יכולה ומוכנה להקריב מאות אלפי חיילים למען יעד אידאולוגי?

הבעיה היא שבטקסים הכפייתיים הללו נוכחים כל אזרחי ישראל. הוא לא רוחץ ידיים בסבון עשר פעמים ביום בשירותים של רחוב בלפור, אלא מאיים על איראן עשר פעמים בשבוע, כל שבוע, בפומבי ומטריף את האיראנים להגיב

נתניהו בכלל לוקח בחשבון את האפשרות שאיראן תפתח במלחמה ארוכת זמן עשירה בטילים ומרובת קרבנות מול ישראל, רק בשל אובססיית נאומי ההפחדה והאיום שלו?

לעיתים נראה שגם ראש ממשלת ישראל צריך פיקוח צמוד מעליו. לכל ראש מערכת בישראל יש מישהו מעליו. למפקד ח"א יש את הרמטכ"ל, ולו יש את שר הביטחון, ולו יש את ראש הממשלה.

אבל בכאוס הפוליטי שבו נמצאת כיום ישראל, כשאין ממשלה חוקית וקבינט רציני ואחראי, אין אף אחד שיפקח על ראש הממשלה. לא על מעשיו והחלטותיו ואפילו לא על הבל פיו.

אובססיית האיומים על איראן עלולה להוביל לעימות אזורי ומחיר כבד וזו אולי עוד סיבה למהר ולהקים ממשלה בלי המחשבות הכפייתיות של נתניהו. כלומר בלעדיו.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

אני שוקל להתמודד למשרתו של הרב הראשי לישראל. אני מאמין שרוב אזרחי ישראל היו מאושרים מכל הלב במועמדותי. כמובן שאצטרך להסביר להם מדוע זה לטובתם, ולטובת מדינת ישראל, שאני אהיה הרב הראשי.

לחיות במדינת ישראל עבור יהודי זו בבירור זכות ושמחה. מצד שני, ישנן בעיות קיומיות קשות ומורכבות ביותר בחברה הישראלית. בעיות אלה, ברמה מסוימת, מהוות איום על עצם קיומה של המדינה. ככאלה הן מהוות מקור למחלוקת, תוקפנות וחרדה לכל אזרחיה.

עבור הדת העיקרית של המדינה, היהדות, ראש הכמורה הוא משרד הרבנות הראשית. למרות שהיהדות כוללת מגוון רחב של פרשנויות להלכה היהודית, הרבנות הראשית אינה משקפת את הטווח הזה

לאלה שעוקבים אחר התרחשויות בחברה הישראלית, בעיות אלה ידועות היטב: מערכת היחסים עם הפלסטינים, איומי ביטחון מצד שכנים ואיראן, אחת הרמות הגבוהות ביותר של אי שוויון בהכנסה במדינות מפותחות, כישלון גובר של מערכת החינוך, והבעיה שבה אתמקד: הקשר בין דת למדינה.

למדינת ישראל אין הפרדה חוקית של דת ומדינה. משרד הדתות הוא משרד ממשלתי עם שר משלו בקבינט. לכל דת המוכרת על ידי המדינה יש מחלקה משלה במשרד, עם אנשי דת ועובדי ממשלה משלה. עבור הדת העיקרית של המדינה, היהדות, ראש הכמורה הוא משרד הרבנות הראשית.

למרות שהיהדות כפי שהיא קיימת כיום כוללת מגוון רחב של פרשנויות להלכה היהודית, הרבנות הראשית אינה משקפת את הטווח הזה. הסיבה היא שגישות שונות בדת מיוצגות על ידי מפלגות פוליטיות שונות. ולכן פרשנויות מסוימות של הרבנים במפלגות השלטון הפכו להיות הפרשנות ההגמונית של הרבנות הראשית.

גישות שונות בדת מיוצגות על ידי מפלגות פוליטיות שונות. לכן פרשנויות מסוימות של הרבנים ממפלגות השלטון הפכו להיות הפרשנות ההגמונית והבלעדית של הרבנות הראשית

בנוסף לכוח הממשלתי ולמימון הרשמי, קבוצות לא ממשלתיות רבות התגבשו במטרה ליישם רעיונות ומנהגים דתיים יהודיים שונים מן הרבנות בחברה הישראלית. אלה קבוצות מכל הקשת של הגישות השונות ביהדות בזמן המודרני, אבל כיוון שאין לאוכלוסיות אלו ייצוג מפלגתי, אין גישתם מופיעה בין זרמי ה"יהדות של המדינה".  

בצד שני קיימות קבוצות קיצוניות שמרניות שכן מופיעות בייצוג המפלגתי של הדת היהודית המבקשות לבנות מחדש את המקדש בירושלים ולהשיב את הקורבנות שנקבעו בתנ"ך, יחד עם השליטה הכהנית; קבוצות המבקשות להקים את ההלכה כחוק ארץ ישראל, וקבוצות המבקשות להחזיר את הסנהדרין שתהיה מערכת המשפט הראשית של ישראל.

לכל הקבוצות הללו יש ייצוג נרחב בחלקים מסוימים של החברה היהודית הישראלית, והם, במידה רבה, ממומנים היטב. נראה שיש גם תיאום בין הקבוצות הללו לרבנות הראשית הרשמית של המדינה.

בצד שני קיימות קבוצות קיצוניות שמרניות שכן מופיעות בייצוג המפלגתי של הדת היהודית המבקשות לבנות מחדש את המקדש בירושלים ולהשיב את הקורבנות שנקבעו בתנ"ך, יחד עם השליטה הכהנית

אין ספק שאם קבוצות אלה ישיגו את מטרותיהן, תסתיים ישראל כמדינה דמוקרטית עם מערכת משפט, המבוססת על מודלים של מדינות דמוקרטיות מודרניות בעולם המערבי. ישראל תהפוך לתיאוקרטיה, וכל האזרחים ישפטו על פי מידת ההקפדה על ההלכה בפירושו המחמיר ביותר שלה, השולל את חופש הפרט כזכות בסיסית של אזרח על פי המודל הידוע בעולם היום.

תחזית קשה זו מבוססת על ההנחה כי הקבוצות הנוכחיות בשלטון ברבנות הראשית, יחד עם הקבוצות הלא ממשלתיות שהוזכרו לעיל, ישיגו את יעדיהם.

הנקודה העיקרית שיש לזכור היא שההלכה, ההלכה היהודית, היא רחבה ורב-קולית. לכן הדבר היחיד שקובע הוא כיצד תתפרש ההלכה. ליתר דיוק, מיהם מפרשי ההלכה, ומהם הסטנדרטים והערכים שבאמצעותם הם מפרשים את ההלכה.

אין ספק שאם קבוצות אלה ישיגו את מטרותיהן, תסתיים ישראל כמדינה דמוקרטית עם מערכת משפט, המבוססת על מודלים של מדינות דמוקרטיות מודרניות בעולם המערבי

אם הרבנים ושופטי בתי דין רבניים שנמצאים בשלטון כרגע ימשיכו להחזיק באותן עמדות כוח לאחר שהמדינה תוכרז כמדינת הלכה – הרי שעל פי פרשנותם, יתכן שיהודי שמחלל שבת בפרהסיה יעמוד לדיני נפשות על ידי יהודים הרואים אותו במעשה חילול השבת.

דוגמא נוספת: על פי פרשנותם, יהודים, כולל רופאים, אינם צריכים לחלל את השבת כדי להציל את חייו של לא יהודי. אכן, רופאים ואחיות יהודים עשויים לא לקבל אישור לסייע לגויים בלידה.

דינים אלה נמצאים בהלכה. לכן יתכן שמי שמפרש אותם כפשוטם, ורואה בהם קדושים, רק מכיוון שהם נמצאים בהלכה, עלול בהחלט לנסות לחוקק אותם כחוקי המדינה.

על פי פרשנותם, יהודים, כולל רופאים, אינם צריכים לחלל את השבת כדי להציל את חייו של לא יהודי. אכן, רופאים ואחיות יהודים עשויים לא לקבל אישור לסייע לגויים בלידה

אני ורבנים אחרים הכרזנו על חוקים אלה כבטלים בפועל בתקופתנו. זה בעקבות הדוגמא במשנה סוטה ט"ז, ט כי חוקי טקס סוטה וטקס עגלה ערופה הוכרזו בטלים ומבוטלים ולא אמורים ליישם אותם על ידי רבני המשנה.

בהיעדר מודעות ציבורית, שיח צבורי, או פעולה רצינית בנושא המחלוקת האפשרית בעם על  מקומה של ההלכה כמשפט הדתי היהודי במדינה, נראה לי מובן מאליו כי כל אזרח שאינו מעוניין שההלכות האלו יוחקקו לחוק, יבחר בי, או ברבנים דומים אחרים, לעמוד בראש הרבנות הראשית, ואז כל זה לא יוכל להתרחש.

כל אזרח שאינו מעוניין שההלכות האלו יוחקקו לחוק, יבחר בי, או ברבנים דומים אחרים, לעמוד בראש הרבנות הראשית, ואז כל זה לא יוכל להתרחש

אני מאמין שהגישה הטובה ביותר היא לפזר את משרד הדתות כמשרד ממשלתי, תוך שמירה רק על הבירוקרטיה לצורך ניהול מימון מוסדות דת ופעילויות. אולי במסגרת משרד האוצר. אני מקבל לחלוטין את ההצעה המוצעת לחקיקה של  ארגון "נאמני תורה ועבודה" למסגרת החוקית לדת במדינה בישראל.

ההצעה כאן היא המצע שלי, ואם אבחר לרב הראשי אני מבטיח להמשיך בזה.

הרב מיכאל גרץ שימש כעוזר לעורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה, וכתב מאמרים לאנציקלופדיה על מחשבת ישראל בעת המודרנית. הוא היה בין המקימים של התנועה המסורתית בישראל ושימש כמנכ"ל הראשון של התנועה בזמן הקמתה. הוא היה הרב של קהילת מגן אברהם בעומר 32 שנים. היה בין המקימים של בית המדרש לרבנים במכון שכטר בירושלים, ושימש כמרצה שם בתחילתה. היה במשך כ-20 שנה מרצה בכיר למחשבת ישראל ומקרא במכללת קיי בבאר שבע, ופרסם מאמרים רבים. הוא גם היה רץ מרתונים וגמר כ-16 מהם בארץ ובחו"ל. רוב העבודה הציבורית שלו מוקדשת לקשר בין ערכים במסורת היהודית ובין הציבור בישראל.