סיכום ההישגים של עשרת הימים האחרונים במלחמה מול חזבאללה מרשים מאוד מבחינת ישראל, אבל גם מתעתע ● הארגון נמצא באחת התקופות הקשות שלו, עם פגיעה משמעותית ביכולותיו ● אבל זה עדיין לא גורם לנסראללה לסגת מהמשוואה שהוא מקפיד עליה כמעט שנה: אש בעזה = אש בלבנון ● הפחד המצמית שפשט אתמול בקרב תושבי דרום לבנון הנסים צפונה יכול לשנות זאת ● פרשנות
הפסדנו את המלחמה ב-7.10 ב-6.29 בבוקר, כשמאות טילים נורו בבת אחת בתזמון מדויק על רוב מדינת ישראל.
הפסדנו ב-7.10 בבוקר כשירדן ביבס, יהודי בן 33 שלא עשה דבר רע לאיש מימיו, נחטף ממיטתו, עם אשתו ושני ילדיו הפעוטים ואיש לא בא לסייע לו.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
כבר שנה שלמה של ימים נוראים. שנה של מורא גדול, משתק. לא פחד מבית דין של מעלה שמטיל מורא, אלא אימה מזדונם של בני האדם, בעיקר מנהיגים שטופי קנאה, משיחיות, נקמה וזילות בחיי בני האדם כאן ועכשיו.
בשנה הזו בה נטבחנו וטבחנו, התאבלנו, היינו קורבנות ובעיקר הקרבנו (את יישובי הדרום, את החטופים, את החיילים, ועשרות אלפי אזרחים פלסטיניים) – בשנה הזו, אלו מאתנו שעובדים שנים רבות למען קיום הוגן ומשותף במרחב שבין הירדן לים, נדרשנו לשכוח את ההיסטוריה כדי להיכלל בשבט החילוני, ובעיני עצמו גם ליברלי.
דורית נעמן היא במאית סרטים תיעודיים וחוקרת קולנוע ותרבות מירושלים, ומלמדת קולנוע ולימודי תרבות באוניברסיטת קווינס בקנדה. דורית היא הבמאית של הפרוייקט האינטראקטיבי התיעודי ״ירושלים, אנחנו כאן״ ומובילה שותפה של פרוייקט בקנדה The Belle Park Project. בשני הפרויקטים היא עובדת בצורה שיתופית עם קהילות שונות, וביחד מנסים לייצג היסטוריות נשכחות ומושכחות (בירושלים ההיסטוריה הפלסטינית של קטמון, ובקינגסטון היסטוריה ילידית ואלימות סביבתית), כדי לחשוב על עתידים טובים יותר. ניתן ללמוד עוד על עבודתה כאן: https://www.queensu.ca/filmandmedia/people-search/dorit-naaman
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
אילו הייתי היועץ לתקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הייתי מייעץ לו שלא להיחפז ולטפוח לעצמו על השכם. המלחמה עדיין לא הסתיימה ולמרבה הצער מדי יום עדיין נהרגים חיילים ואזרחים.
ראש הממשלה עושה לעצמו מזה חודשים ארוכים נוהג לפרסם הודעות לתקשורת בכתב ובע"פ בכל פעם שיש הצלחה בפעילות של צה"ל, ומצפה לזכות בדיווידנדים מאותן הצלחות. הוא מעדיף לעשות זאת בדרך זו, כי אין לו עניין להשיב על שאלות מביכות של כלי התקשורת.
גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.
מתינות וצניעות? אתה מדבר על נתניהו?
הבנאדם לא ראש הממשלה של מדינת ישראל – הוא ראש הממשלה של ה"בייס" שהוא כ-20% מהעם, והבייס דורש רהב!
בבחירות של 2009 נתניהו "פיצח" את השיטה: אין צורך שהרוב יצביע לך, ואין צורך להיות נציג העם. יש צורך רק ב 20% עד 25% שיצביעו לך על מנת להיות ראש המפלגה הגדולה – ולקבל ראשון את המנדט להקמת הממשלה. ואז תבטיח מה שצריך, למי שצריך, בעיקר חרדים וחובשי כיפות כדי שיתמכו בקואליציה. בכל מחיר! תבטיח כל מה רק יבקשו!
למרבה מזלו הוא מצא 20% מהישראלים שאם היו מתקינים את המוח שלהם בציפור, היא הייתה עפה אחורה – וזה הבייס שמבטיח את ראשות הממשלה. והבייס כאמור, אוהב רהב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם