בערב השנה החדשה ניתן לקבוע, כי הישרדותה של ישראל אינה עוד מובנת מאליה. הבטחת הישרדותה היא המשימה הדחופה ביותר אחרי המלחמה, ושאר הנושאים ידחקו לשוליים.

נפרדנו השנה ממדיניות ה"שקט ייענה בשקט". שילמנו מחיר כבד כדי לצרוב בעומק תודעתנו כי בטרור מטפלים מהר ובנחישות לפני שהוא הופך לסכנה קיומית. כדי לשרוד בטירוף המערכות המזרח-תיכוני יש לבצע תפנית חדה בדרכנו ולהשתחרר מהתפיסה שהזמן פועל לטובתנו.

נפרדנו השנה ממדיניות ה"שקט ייענה בשקט". שילמנו מחיר כבד כדי לצרוב בעומק תודעתנו כי בטרור מטפלים מהר ובנחישות לפני שיהפוך לסכנה קיומית, וכדי לשרוד בטירוף המערכות המזרח-תיכוני

אנו נדרשים עכשיו לניתוח ראש כואב שיעצב את מגמת חיינו ויאפשר השגת ודאות לקיומנו היום, מחר ובעתיד לפני שנשקע לחושך. המדיניות הישראלית צריכה לעמוד על שש רגלים יציבות, המרכיבות את הביטחון הלאומי ארוך הטווח שאנו נדרשים לו:

1

בניית הכוח הצבאי כך שיהיה מבוסס על הכרעה והרתעה. מצבא של מגננה, שיטור וספיגה – לצבא התקפה כפי שאפיין את תפיסת הביטחון במשך שנים רבות. זה כולל את הגדלת סדר הכוחות של צה"ל בסדיר ובמילואים ואת שיקום הצבא מהיסוד. זה כולל את השבחת סגל הפיקוד הבכיר, טיפוח קצינים בעלי ראש אסטרטגי המצטיינים בתפקידי שדה, יצירתיות והתמודדות עם אי ודאות.

זה כולל הגדלה מאסיבית של תקציב הביטחון,  הקמת יחידות ועוצבות חדשות והצטיידותן בנשק ויכולת הכרעה יבשתית מהירה.

זאת, במקביל להתעצמות הטכנולוגיות – סייבר ולייזר ומערך טילים וכטב"מים. בנוסף, הגדלה משמעותית ביכולת ייצור הנשק המקומי והשקעה במחקר ופיתוח.

2

המלחמה בשחיתות הציבורית צריכה לעמוד בראש סדר העדיפות שלנו משום שהיא חדרה עמוק למערכות הציבוריות והאזרחיות והיא מסכנת את יציבותה של המדינה ואת יעילות תפקודה. היא מערערת את הביטחון האישי, נוגסת עמוק בכיסו של האזרח, מעמיקה את הפשע המאורגן והורסת את המוסר החברתי ואת היכולת לתפקד כחברה וכקהילה.

המלחמה בשחיתות הציבורית צריכה לעמוד בראש סדר העדיפות שלנו משום שהיא חדרה עמוק למערכות הציבוריות והאזרחיות והיא מסכנת את יציבותה של המדינה ואת יעילות תפקודה

3

עיצוב החברה והאדם מתחיל בחינוך. הפכנו לחברה שבטית עם קבוצות מתבדלות, מקוטבות ומנוכרות, המאבדות את המכנה המשותף ואת הזהות שהן הבסיס לקיומה של חברה סולידרית, בטוחה ומלוכדת.

העמדת החינוך הציבורי הממלכתי והלאומי בסדר העדיפות העליון צריכה להיות מצפן למדיניות. לשם כך יש לחתור בעקביות לביטול הדרגתי של הזרמים בחינוך ופיתוח מערכת שיש בה גיוון והיענות לצרכים הייחודיים של הקהילות המרכיבות את החברה.

החינוך צריך לעמוד על שתי רגליים יציבות: הרגל הראשונה כוללת ליבת חינוך מחייבת שמעניקה לילדים כישורי חיים והזדמנות שווה במתן כלים שיסיעו לו למצוא בעתיד פרנסה בענף משק רווחי ומודרני. השנייה, להעמיק את החינוך לדמוקרטיה וחיים משותפים, לטפח את המוסר החברתי, את כיבוד החוק והסדר, התנדבות ומעורבות חברתית, וכן את הדגשת היותה של ישראל מדינה יהודית-דמוקרטית. טיפוח חינוך לשירות משמעותי בצה"ל ושוויון בנטל, העמקת תחושת השייכות והזהות לחברה והמדינה, עידוד תנועות הנוער וטיפוח המכנה המשותף הרחב של כל מגזרי החברה.

4

נדרשת מהפכה באיכות הסגל הציבורי והשבחתו. החזרת המעמד והכבוד להיררכיה המקצועית. בנית עתודת סגל בכיר וצמצום כל מעורבות פוליטית בעבודת הדרגים המקצועיים. נדרשים מכרזים פתוחים לכל התפקידים על בסיס שוויוני ובדיקת נאותות, שתקבע כי כל משרת ציבור, לרבות בכנסת ישראל, צריך גיליון נקי וכי אין ניגוד עניינים במילוי תפקידו.

נדרשים מכרזים פתוחים לכל התפקידים על בסיס שוויוני ובדיקת נאותות, שתקבע כי כל משרת ציבור, לרבות בכנסת ישראל, צריך גיליון נקי וכי אין ניגוד עניינים במילוי תפקידו

5

מתחייב שינוי של המערכת הפוליטית, שבעשור האחרון הפכה לאיום אסטרטגי על ישראל. זאת, על ידי אימוץ חוק מפלגות חדש שיבטיח את הפיכתן של מפלגות לדמוקרטיות ואת מעורבות האזרחים בגיבוש חזונם, וימשוך את הטובים לפוליטיקה.

קיום בחירות דמוקרטיות על ידי מוסדותיה של המפלגה לכל התפקידים ומניעת מפלגות של איש אחד שייתרו את קיומן של מפלגות ויפגמו בדמוקרטיה הישראלית. הדבר יבטיח שחברי הכנסת ישאבו את כוחם מהציבור ולא יהפכו לכלי בידי הרשות המבצעת או מנהיג מפלגתם.

זה ישפיע על מעמדה העצמאי של הכנסת כרשות מחוקקת המפקחת על עבודת הממשלה. קיומן של מפלגות דמוקרטיות הוא תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה ויציבותה של המערכת הפוליטית.

6

נדרשת חתירה מתמדת להסדרים מדיניים לקביעת גבולות הקבע של ישראל על ידי היפרדות מהפלסטינים. חיוני לקחת בחשבון את השיקולים הדמוגרפיים בקביעת גבולות הקבע. תהליך מדיני עשוי להרחיב את מעגל השלום האזורי, שהוא הכרחי לביצור חזית מול מדינות ציר הרשע והאסלאם הקיצוני.

אלה היעדים העיקריים שצריכים להשתלב בחתירה לפיוס לאומי. חיוני להקים ממשלת אחדות לאומית שתתלכד מסביב לעקרונות אלה כדי להנמיך את גובה הלהבות, למנוע מלחמת אזרחים ולהגיע להסכמות לאומיות.

אלה היעדים העיקריים שצריכים להשתלב בחתירה לפיוס לאומי. חיוני להקים ממשלת אחדות לאומית שתתלכד מסביב לעקרונות אלה כדי להנמיך את גובה הלהבות, למנוע מלחמת אזרחים ולהגיע להסכמות לאומיות

ישראלים רבים הפנימו בשנה זו כי אהבת מולדת אינה עוד מילה גסה ועוצמתו של הישראלי נובעת מהעובדה שיש לו מולדת.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.