בימים אלה אין מחסור בסבל במזרח התיכון. בזמן שהאזור ציין את יום השנה לטבח 7 באוקטובר, ישראל התייחדה עם זכר הנרצחים והמשיכה לדאוג לגורל 101 החטופים הנותרים בידי חמאס. במקביל, עשרות אלפי פלסטינים נהרגו במלחמה, מאות אלפים הפכו לחסרי בית, ורוב עזה נהרסה. כעת גם לבנון גולשת לאזור המלחמה.

בין כל הכאב והסבל במזרח התיכון, גם איראן עוברת שנה קשה, אך בניגוד לשאר השחקנים באזור, היא יכולה להאשים בכך רק את עצמה.

השוו את מצבה של איראן ב־6 באוקטובר 2023 לעומת היום: ארה"ב, שהייתה עסוקה בהפחתת נוכחותה הצבאית במזרח התיכון בשל דרישות צבאיות אחרות, התקרבה להגשמת אחד היעדים ארוכי הטווח של איראן – צמצום ההשפעה האמריקאית באזור. במקביל, ישראל הייתה שקועה בקרע פנימי עקב המחלוקות סביב הרפורמות המשפטיות השנויות במחלוקת.

איראן אומנם ספגה מכה אסטרטגית כמה שנים קודם לכן עם חתימת "הסכמי אברהם", שקידמו את קשרי ישראל עם מדינות ערב, אך היא הצליחה בחלקה להדוף זאת על ידי חיזוק קשריה הצבאיים עם מוסקבה

איראן אומנם ספגה מכה אסטרטגית כמה שנים קודם לכן עם חתימת "הסכמי אברהם", שקידמו את קשרי ישראל עם מדינות ערב, אך היא הצליחה בחלקה להדוף זאת על ידי חיזוק קשריה הצבאיים עם מוסקבה. נכון, איראן הייתה עדיין תחת סנקציות כבדות, אך ממשל ביידן שחרר כשישה מיליארד דולר מכספי איראן בתמורה לשחרור אסירים אמריקאים.

כעת, שנה לאחר מכן, המצב באיראן שונה לחלוטין: חמאס, גרורתה של איראן, כמעט הושמדה. ישראל הראתה שהיא מסוגלת לפגוע במנהיגי חמאס אפילו בטהרן. חזבאללה – "היהלום שבכתר" ברשת הגרורות האיראניות – ספג מהלומות כה כבדות עד שאיראן נאלצה לתקוף את ישראל בשמו.

תמונתו של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה מונחת לצד זר פרחים בכניסה לשגרירות לבנון בטהרן, איראן, 18 בספטמבר 2024 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

המערכת הפוליטית השסועה בישראל אולי לא מסכימה על מגוון נושאים, אך היא מאוחדת בצורך להעניש את איראן על מתקפות הטילים האחרונות. "הסכמי אברהם" – שנרמלו את היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין – אומנם נתונים ללחץ, אך נותרו בתוקף, ואפשרות נרמול היחסים עם ערב הסעודית עדיין קיימת בטווח הארוך, גם אם לא כרגע.

למעשה, למרות האלימות, קל יותר לטוס לתל אביב מדובאי מאשר ממדינות אירופיות רבות. ובינתיים הצבא האמריקאי שוב מחזק את נוכחותו באזור. הקלה נוספת בסנקציות מערביות – במציאות הגיאופוליטית הנוכחית – ירדה מהפרק.

גם אם איראן רק נקלעה לסיטואציה שבה אחת הגרורות שלה יצאה מכלל שליטה, ברור כי היא הייתה מעורבת ישירות בירי הטילים על ישראל ובתוצאות ההרסניות שנבעו מכך

לישראל אומנם יש אתגרים אסטרטגיים משלה, אך לפחות ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול לטעון כי הוא לא יזם את המלחמה הזו. מנגד, נותרת שאלת המעורבות האיראנית פתוחה – עד כמה הנהגת איראן הייתה שותפה לתכנון מתקפת 7 באוקטובר והסלימה את האזור.

גם אם איראן רק נקלעה לסיטואציה שבה אחת הגרורות שלה יצאה מכלל שליטה, ברור כי היא הייתה מעורבת ישירות בירי הטילים על ישראל ובתוצאות ההרסניות שנבעו מכך.

איראני מחזיק תמונה של המנהיג העליון עלי חמינאי; חסן נסראללה וקאסם סולימאני, בהפגנה נגד ישראל בכיכר פלסטין בטהרן, 28 בספטמבר 2024 (צילום: ATTA KENARE / AFP)

הנקודה החיובית עבור איראן היא שהמצב יכול היה להיות גרוע בהרבה. מתקפות הטילים של איראן – באפריל ושוב באוקטובר – נכשלו בהרג ישראלים או בגרימת נזק משמעותי. אילו היו מצליחות, התגובה הישראלית הייתה ככל הנראה חזקה בהרבה.

אך כאן טמון העניין: הסיכון שאיראן מוכנה לקחת הולך וגדל. שיגור מאות טילים בליסטיים לעבר אויב צבאי חזק יותר הוא משחק מסוכן, במיוחד כשזה קורה שוב ושוב תוך קריאות להשמדת מדינה בעלת נשק גרעיני, עליונות צבאית ותמיכה מעצמתית – מהלך שנראה כהימור מסוכן, ואולי אף כהתאבדותי.

זו לא ההימור המסוכן היחיד שאיראן לקחה השנה, שהיה יכול לערער את יציבות המשטר עצמו – אילולא חולשתה של טהרן. לפי דיווחים שונים, איראן ניסתה להתנקש בנשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ ובבכירים נוספים

זו לא ההימור המסוכן היחיד שאיראן לקחה השנה, שהיה יכול לערער את יציבות המשטר עצמו – אילולא חולשתה של טהרן. לפי דיווחים שונים, איראן ניסתה להתנקש בנשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ ובבכירים נוספים בממשלו, כנקמה על חיסול מפקד כוח קודס האיראני קאסם סולימאני.

למרבה המזל, המזימות האלה סוכלו. אך עצם הניסיון מהווה הימור עצום עבור איראן, במיוחד כאשר טראמפ מתמודד כעת שוב לנשיאות ונודע כאדם שלא שוכח עלבונות. למעשה, לאחר שתודרך על ניסיון ההתנקשות בו, איים טראמפ "להשמיד את הערים הגדולות של איראן ואת המדינה כולה" אם יחזור לבית הלבן ואיראן תנסה מהלך דומה.

המועמד לנשיאות, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, מרים את אגרופו לאחר ניסיון ההתנקשות. 13 ביולי 2024 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

עם זאת, בעוד שניסיון לרצוח נשיא אמריקאי לשעבר – וייתכן שגם עתידי – על אדמת ארה"ב הוא מהלך נועז, דמיינו את התוצאות אם תוכנית כזו תצליח. המפלגה הרפובליקאית, שחלק מחבריה כבר מאמצים עמדה נוקשה כלפי איראן, תדרוש כנראה נקמה עוצמתית.

גם הדמוקרטים לא יעמדו מנגד לנוכח רצח של נשיא אמריקאי לשעבר. למעשה, אם יש משהו שיכול לערער את הגישה הנוכחית בארה"ב, שאחרי המלחמות בעיראק ובאפגניסטן מונעת לרוב מעורבות לשינוי משטרים במזרח התיכון – זהו רצח של נשיא לשעבר. בקיצור, אם משטר איראן ישרוד את העימות הזה, זה יהיה בזכות מזל וחוסר היכולת שלו עצמו.

מבחינה אסטרטגית, האפשרות החכמה עבור איראן כעת תהיה לסגת אל הצללים, לשקם את רשת הגרורות שלה ולחכות ליום אחר. אחרי הכול, ייקח זמן לשקם את חמאס וחזבאללה

מבחינת איראן, ייתכן שהתקפות הטילים שלה נועדו לשחזר את ההרתעה האסטרטגית שנפגעה בעקבות מתקפות ישראל וארה"ב – למשל על מתקנים דיפלומטיים איראניים בסוריה, כמו גם חיסול הבכירים ממשמרות המהפכה. אך אין הרבה עדויות לכך שהמהלכים הללו אכן מייצרים הרתעה כלשהי. למעשה, ההנהגה בישראל מדברת כיום בגלוי אף יותר על הצורך לשנות את המשטר בטהרן, וביתר שאת על חיסול תוכנית הגרעין האיראנית.

מבחינה אסטרטגית, האפשרות החכמה ביותר עבור איראן כעת תהיה לסגת אל הצללים, לשקם את רשת הגרורות שלה ולחכות ליום אחר. אחרי הכול, ייקח זמן לשקם את חמאס וחזבאללה ולהפוך אותם שוב לכוחות הלחימה העוצמתיים שהיו בעבר.

המנהיג העליון של איראן, אייתוללה עלי חמינאי, נואם בטקס תפילת שישי בטהרן, 4 באוקטובר 2024 (צילום: KHAMENEI.IR / AFP)

במקביל, הקשרים של ישראל עם שכנותיה הערביות ועם המערב נמצאים במתיחות בשל שפיכות הדמים בעזה וסירוב ממשלת נתניהו להתחייב לרעיון של מדינה פלסטינית – ניצחון, אם כי פירוסי, עבור איראן. אך נסיגה ישראלית עשויה להשאיר פתח לעסקה אפשרית עם המערב בעתיד הקרוב – מהלך שנשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, טוען כי הוא מעוניין בו ואף טראמפ הביע פתיחות לשקול.

עם זאת, נראה כי איראן לא מתכוונת לסגת. בין אם מתוך פוליטיקה פנימית, חשש מאיבוד יוקרה בזירה הבינלאומית, או פשוט מתוך רצון לנקמה, המשטר נחוש להכפיל את מאמציו. בנאום נדיר שנשא במהלך תפילת יום השישי, מנהיג איראן עלי חמינאי – כשבצידו רובה להבהרת המסר – שיבח את טבח 7 באוקטובר והבטיח שאיראן "לא תיסוג. ישראל לא תחזיק מעמד עוד הרבה זמן".

אם הרתעה באמצעות ענישה לא תצליח, ארה"ב ובעלות בריתה במערב יידרשו לעבור להרתעה באמצעות מניעה – כלומר, לפגוע ביכולותיה של איראן לתקוף את ישראל

נראה כי סירובה של איראן לשנות כיוון עשוי להשפיע על גישת ארה"ב והמערב כלפי טהרן. הדבר מעלה את השאלה האם איומים בהטלת סנקציות נוספות אכן יספיקו כדי להביא לשינוי במדיניותה. ארה"ב ושותפותיה האירופיות עשויות להטיל עיצומים נוספות על טהרן, וישראל יכולה להפציץ תשתיות נפט איראניות, אך ייתכן שכל אלה לא יגרמו לאיראן לסטות ממסלולה הנוכחי.

אם הרתעה באמצעות ענישה לא תצליח, ארה"ב ובעלות בריתה במערב יידרשו לעבור להרתעה באמצעות מניעה – כלומר, לפגוע ביכולותיה של איראן לתקוף את ישראל ולסייע לגרורותיה. מהלך כזה יהיה קשה ליישום, שכן הוא דורש פגיעה משמעותית במערך הצבאי של איראן. אך אם יתברר שהמשטר בטהרן נחוש להסלים את המצב, ייתכן כי זו תהיה האופציה היחידה של ארה"ב ובעלות בריתה.

יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף מנופף בידו לאחר ביקור באתר התקיפה האווירית הישראלית בביירות, 12 באוקטובר 2024 (צילום: AFP)

אם זה יקרה, בעוד שהשנה הזו הייתה שנה נוראית לאיראן, השנה הבאה עשויה להיות גרועה עוד יותר.

רפאל ס. כהן הוא מנהל תוכנית האסטרטגיה והדוקטרינה בפרויקט חיל האוויר האמריקאי של מכון ראנד.