שלוש פעמים בתולדותיה קיימה מדינת ישראל בחירות ישירות לראשות הממשלה. הפעם הראשונה הייתה ב-1996, אז ניצח יושב ראש הליכוד בנימין נתניהו את ראש הממשלה ויושב מפלגת העבודה דאז, שמעון פרס.

הפעם השנייה הייתה ב-1999, כאשר אהוד ברק הביס את ראש הממשלה נתניהו.

הפעם השלישית הייתה ב-2001, אז ניצח אריאל שרון את ראש הממשלה ברק.

המקרה האחרון הוא הרלוונטי ביותר לדיון המתנהל כיום לגבי חזרה לבחירות ישירות: הייתה זו הפעם היחידה שבה היו בחירות אך ורק לראשות הממשלה, ללא בחירות לכנסת.

במצב הנוכחי, אם לא יתחולל שינוי כלשהו, ויושב ראש כחול-לבן בני גנץ לא יצליח לגבש קואליציה, תחל תקופה בת 21 ימים, שבהן יוכל כל חבר כנסת לגייס 61 חתימות כדי להקים ממשלה.

ההערכה הרווחת היא, שאיש מבין חברי הכנסת לא יצליח לגייס לעצמו רוב. ואז, על פי חוק, הכנסת תתפזר ובתוך 90 יום ייערכו בחירות לכנסת ה-23. כדי לעצור מצב זה יש צורך בשינוי חוק יסוד, דבר המצריך תמיכה של 61 חברי כנסת לפחות.

בני גנץ ויאיר לפיד (צילום: נועם רסקין פנטון, פלאש 90)

לא בטוח שהמשבר ייפתר

אחת הבעיות היא שבחירות ישירות לא מבטיחות פתרון של המשבר הפוליטי הנוכחי. אם נתניהו ייבחר, אין ערובה שכחול לבן – כמו יתר הסיעות שמסרבות להצטרף לקואליציה של יושב ראש הליכוד – תשנה את דרכה ותחבור לראש הממשלה. גם תרחיש הפוך, שבו גנץ ייבחר, לא מבטיח שתהיה לו קואליציה.

מה שעשוי לפתור, חלקית, את הבעיה הוא סעיף בחוק שיקבע שהמועמד הנבחר יושבע מידית לראש ממשלה. ואז, מתוך ממשלת מיעוט ינסה חבר הכנסת הנבחר לגבש קואליציה יציבה.

נתניהו כבר הספיק לפרסם היום הודעה שבה נמסר שראש הממשלה לא מקדם את חוק הבחירה הישירה. לפי הדיווחים, אריה דרעי הציע את היוזמה לנתניהו. למרות שלא זכה למענה חיובי מראש הממשלה, בחר אתמול שר הפנים לתת פומבי להצעה. נתניהו טען אז שהוא שומע על כך לראשונה.

איילת שקד, שרק אתמול צעק עליה דרעי בישיבת ראשי בלוק הימין, התגייסה למען היוזמה. גם מיקי זוהר, המקורב לנתניהו, הביע תמיכה ביוזמה. גם יושב ראש העבודה-גשר עמיר פרץ הספיק להביע דעה חיובית על ההצעה.

איילת שקד. "די לחרמות", מוכנה לשבת עם כולם (צילום: פלאש90)

הסטטיסטיקה לרעת נתניהו

בסיעתו של גנץ טוענים כי היוזמה היא ספין של נתניהו. מערכת הבחירות אמנם תקנה לנתניהו עוד כמה חודשים בבלפור, אולם ההערכה היא שבבחירות אלו לגנץ סיכויים לא מבוטלים לנצח.

בכל מערכות הבחירות הישירות הובס ראש הממשלה המכהן – תקדימים לא מעודדים במיוחד עבור נתניהו.

עד הבחירות גם צפוי היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד נתניהו. לפי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך בחודש שעבר, 65% מהציבור סבור שאם יוגש כתב אישום – על נתניהו לפנות את מקומו.

מי שעשוי להתנגד למהלך הוא יאיר לפיד, שבשתי מערכות הבחירות האחרונות התמודד יחד עם גנץ לראשות הממשלה. אם על פתק ההצבעה יופיע שם של מועמד אחד, יהיה זה שמו של גנץ, ואז ייאלץ יושב ראש יש עתיד לגנוז, לפחות לעת הקרובה, את חלומו להעתיק את מקום מגוריו לרחוב בלפור.

בחודש שעבר אמר לפיד שאם תקום ממשלת אחדות, שבה תהיה רוטציה בין גנץ לנתניהו, הוא מצידו מוותר על הסכם הרוטציה בינו לבין גנץ. "לא תהיה רוטציה של שלושה אנשים", הבהיר. עתה יידרש לפיד לעשות צעד נוסף ולוותר לחלוטין על הרוטציה, לא רק בתרחיש של ממשלת אחדות.

אביגדור ליברמן ואריה דרעי (צילום: יעקב כהן, פלאש 90)

מה אומרים הסקרים

סקרים שנעשו לאחרונה מלמדים שבבחירות לכנסת תמונת המנדטים לא צפויה להשתנות דרמטית, וגם אחריהן לא יוכל איש מהמועמדים להרכיב ממשלה. לכן, בחירות ישירות אכן עשויות להוות פתרון מסוים למשבר הנוכחי.

האינטרסים של נתניהו לא לגמרי מובנים, לא ברור מה עומד מאחורי בלון הניסוי, ואיך בחירות ישירות יועילו לראש הממשלה יותר מאשר בחירות פרלמנטריות.

מי שטרם נדרש לסוגיה הוא ממליך המלכים אביגדור ליברמן, שעמדתו, כרגיל בימים אלה, עשויה להיות מכרעת. לישראל ביתנו, שהגדילה את כוחה בבחירות האחרונות, אין עניין במערכת בחירות כללית נוספת. ייתכן שאת הרכבת הזאת, שכבר יצאה לדרך, לא ניתן לעצור.