לפני כמה חודשים סיים לקוח את הקנייה שלו בסופרמרקט בדרום-מזרח תל אביב. לאחר ששילם ניגשה אליו מנהלת הסניף. "אנחנו יודעים מה יש לך בתיק, גש איתי בבקשה למשרד", ביקשה ממנו אחראית המשמרת.

החשד שלה היה מוצדק והוא הראה לה את מה שהיה בתיק ושעבורו לא שילם: דג סלמון. התברר שבסניף הזה, שמצויד במצלמות וגם במכשור מתקדם לסריקת מוצרים, עקבו אחרי אותו לקוח מזה זמן. "אנחנו יודעים מה לקחת בלי לשלם בשנה האחרונה. תדע לך שיש לנו פה קלסר שלם של אנשים שאנחנו מנסים לתפוס ומחכים שיגיעו לקנייה הבאה", הוסיפו.

בסופר סיכמו עם הלקוח על חיוב של כאלפיים שקל עבור המוצרים שלקח השנה מבלי לשלם. "יצאתי בסכום הוגן ואפילו הרווחתי קצת ביחס למה שלקחתי", אמר אותו לקוח לאחר מכן

במקום להתקשר למשטרה הם סיכמו איתו על חיוב בדיעבד של כאלפיים שקל עבור כל המוצרים שלקח בביקורים הקודמים בסניף. "לדעתי יצאתי משם בסכום הוגן ואפילו הרווחתי קצת ביחס למוצרים שלקחתי", הוא אמר לאחר מכן.

בחורה אחרת שאיתה שוחחנו גם הפכה את זה להרגל קבוע. בדרך כלל היא תשלם על מוצרי צריכה בסיסיים שאמורים להיות זולים יחסית ותיקח את היקרים והנחשקים יותר בלי לשלם. אלא שלאחרונה היא החלה להיתפס יותר ויותר. לא מזמן יצאה מסופרמרקט שפועל בלילה בלי לשלם ונצפתה על ידי הקופאי, שבחר להחרים את הסחורה לידיד שהגיע איתה, אף שהוא שילם עבור המוצרים שלו.

שלט המודיע על מצלמות בסופרמרקט "אושר עד" ביד אליהו בתל אביב (צילום: עומר שרביט)

הפיתוי גדל

לעיתים הסיטואציה בוטה יותר ומדי פעם אפשר לראות קופאיות הדולקות אחרי חסרי בית שפשוט בורחים עם הטובין בידיים חשופות. "קראתי למשטרה אבל ייקח להם זמן להם זמן להגיע, וגם כשיגיעו לא יעשו כלום", אמרה לי קופאית בזמן שיצאה לרחוב חסרת אונים בניסיון חסר תוחלת לתפוס את הגנב המזדמן.

"הישראלים לא גנבים", אמר לי אחד מבעלי רשת מרכולים גדולה בתשובה לשאלה האם יש התגברות בתופעה של לקוחות שלא משלמים. לטענתו תמיד היו ויהיו מקצוענים שהפכו את הנוהג הזה ללחם חוקם ואפילו כאלה שמתפרנסים מזה. ועדיין, בהכללה, הוא מציע לא להוציא שם רע ללקוחות שלדבריו לא יעזו לקחת בלי לשלם – בלי קשר לעליית המחירים.

עם קפיצה נחשונית במחירים הפיתוי לא לשלם הולך וגדל. בין שאלה חבילות קיסמים או גבינה, השתוללות המחירים גורמת לחלקנו לחשוב פעמיים אם לשים משהו בתיק או לא

באין נתונים ענפיים, קשה לומר האם בעל הרשת צודק או נזהר מהשחרת הלקוחות. עם זאת, ברור שאחרי קפיצה נחשונית של עשרות אחוזים במחירי מוצרי הצריכה בשנים האחרונות, הפיתוי לא לשלם הולך וגדל. זה יכול להיות חבילת קיסמים, סכיני גילוח או גבינה טבעונית, שנמכרים במחירים מופקעים ביחס לרשתות מתחרות או לחו"ל.

כולם רואים את השתוללות המחירים ויש מי שחושבים פעמיים אם לשים משהו בתיק או להעביר בקופת התשלום.

ההסעדה בקשיים, הסופרים חוגגים

אחרי המחאה החברתית של 2011 היה איזשהו מאזן אימה שגרם דווקא לרשתות השיווק ולספקים לחשוב פעמיים לפני שהם מעדכנים כלפי מעלה את המחירים. אלא שעם הקורונה הסכר נפרץ ומתגבר מאז, עם המשך הפגיעה בשרשראות האספקה העולמיות בעקבות המלחמה באוקראינה וביתר שאת בשנה החולפת בישראל. הנמל הדרומי במדינה מושבת ויש גם חרם מוצרים מטורקיה, שחלקו נעקף באמצעות ייעוד הסחורות לשטחים והבאתם לישראל.

בשורה התחתונה, עגלת הקניות בסופר התייקרה בחמש השנים האחרונות בשיעור קיצוני של 30%, לפי בדיקת "כלכליסט". הביקושים קשיחים יחסית למוצרי היסוד. בזמן שהמשק נכנס להאטה חריפה עם גירעון גדול וחשש למשבר פיננסי, רשתות השיווק עובדות בכל הכוח, בדומה למצב ששרר בסגרי הקורונה.

עם או בלי התרעות, הסופרים יפתחו בהיותם שירות חיוני. תמונת ראי של הגאות ברשתות השיווק מצויה בעסקי ההסעדה, כשמסעדות ופאבים פועלים בחוסר ודאות בכל הארץ

כן התרעות או לא התרעות, הסופרים ימשיכו לפתוח ונהנים מהסיווג של שירות חיוני גם בשעת חירום. תמונת ראי של הגאות ברשתות השיווק מצויה בעסקי ההסעדה בצפון ובדרום וגם במרכז, כשבתי קפה, מסעדות ופאבים פועלים בחוסר ודאות וחלקם סוגרים את הדלתות.

החגיגה ברשתות משאירה מקום לכולם כשעוד ועוד שחקנים לוטשים עיניים לתחום. במקומות מסוימים בתל אביב אפשר לראות שזה מגיע לכדי אבסורד, כשבמיקום לא מרכזי יכולים לפעול סניפים של רמי לוי מצד אחד, am:pm מצד שני ולא רחוק משם סניף של סופר יודה וגם רשת עצמאית, כשלוש מהארבע פועלות גם בשבת וחג.

סריקת מוצרים אלקטרוניים בסניף "אושר עד" בתל אביב (צילום: עומר שרביט)

מנצלים אווירה להעלאת מחירים

שופרסל אומנם הודיעה לאחרונה על השבתת השירות במוצאי שבת, אבל זה יפגע רק בתושבי הפריפריה בעוד שבערים הגדולות תמיד יהיו חלופות. למרות התחרות העזה בשוק הרווי מאוד, הרשתות הגדולות הגדילו הכנסות והצליחו להרוויח מהן יותר השנה.

כך, למשל, בשופרסל, שהרווח הגולמי שלה עלה ברבעון השני ל-28.5% לעומת 26.5% ברבעון המקביל, ולפי כל הסימנים תוצאות דומות יירשמו גם בדוחות הרבעון השלישי שיפורסמו בקרוב.

הניסיונות העקרים של ניר ברקת למתן את עליות המחירים העלו גיחוך לכל היותר וכעת הוא מקדם את ביטול חובת סימון המחירים במהלך שבו תומכים הקמעונאים עצמם

זה קורה בשוק ריכוזי הנשלט על ידי מעט ספקים שניצלו אווירה וסיבות אובייקטיביות כדי להעלות מחירים מעבר למה שצריך. גם הרשתות עצמן ניצלו את אותו מצב והעלו מחיר למותג הפרטי שלהן ולמוצרי הייבואנים, הרבה מעבר להעלאה שביקשו מהם הספקים, ובחלק מהמקרים זה קרה כשהם עדיין מוכרים מלאי שקנו במחיר הישן.

הניסיונות העקרים של שר הכלכלה ניר ברקת למתן את עליות המחירים העלו גיחוך לכל היותר, וכעת הוא מקדם ביטול חובת סימון מחירים לטובת צגים אלקטרוניים במהלך שבו תומכים הקמעונאים עצמם. זה ודאי יקשה על חלק מהצרכנים להשוות, אבל קשה לומר האם זה ישנה או ירע את התמונה הגדולה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת מבקרים בסניף קרפור בבית שמש לפני פתיחתו, 9 במאי 2023 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

רגולציה אפסית ושכר במיליונים

ברקת וראש הממשלה בנימין נתניהו ניסו לשווק את כניסת רשת קרפור לישראל כבשורה של ממש, אבל מהר מאוד גם הרשת הזו התיישרה למחירים בשוק.

בעלי ההון זיהו את הגאות בענף, שנחשב לפני שני עשורים לקשוח וכזה שקשה להרוויח בו. העסקה הבולטת של השנה הייתה של האחים אמיר שקנו רבע משופרסל, ומשום מה מתעקשים בדיווחים לבורסה שהם לא בעלי השליטה באופן פורמלי.

כמו החצבים בסתיו, בעלי הרשתות ביקשו לאחרונה לאשר את תנאי התגמול שלהם ושל בני משפחותיהם ברשתות שנסחרות בבורסה וכולנו שותפים בהם באמצעות החסכונות

שני האחים סיכמו על העסקה לרכישה בפברואר, והקלף שמשחק לטובתם בדרישת התגמול החריג הוא זינוק של כמעט 100% (!) במניית החברה מתחילת השנה, בהשוואה לתשואה של 13% ב-125 המניות הגדולות בתל אביב

הגדילו לעשות האחים יוסי ושלומי אמיר, שביקשו עד שבעה מיליון שקל לאחד כשני מנכ"לים משותפים. הם רוצים רבע מיליון שקלים לחודש ומענק של עד ארבעה לשנה, כפוף לרווח השנתי, שבקצב הנוכחי יקרב אותם לסכום המקסימלי. לפי הודעת החברה, שכרם יהיה פי 52 מהשכר החציוני בחברה.

רמי לוי מוצא מוועדת הכלכלה של הכנסת, 10 בנובמבר 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

תיאום מחירים ועושק קופאיות

רמי לוי, שהוא גם בעל שליטה וגם מנהל החברה, ביקש למנות לצדו כמנכ"לית משותפת את בתו יפית אטיאס בשכר מקסימלי של שישה  מיליון שקל לשניהם, שתצטרף לבני המשפחה הנוספים, אשתו עדינה שנושאת בתואר הגזברית הראשית ומתוגמלת ב-480 אלף שקל בשנה, החתן אופיר שהינו סמנכ"ל וקרוב משפחה נוסף שמכהן כקב"ט.

גם הבעלים של ויקטורי, אייל רביד, הכניס לאחרונה את הבן שלו לחברה בשכר צנוע יחסית של 25 אלף שקל אבל הוא בטח יקודם בעתיד. עוד הוכחה שהעסקת קרובי משפחה היא לא נחלה בלעדית של נמלי הים והתעופה או רשויות אחרות במגזר הציבורי.

ויקטורי רושמת שנה פנטסטית עם עלייה של 8% ברווח הגולמי. מה שמעיב על התוצאות האלה, הוא הפרת זכויות הקופאיות שהרשת גבתה ממשכורתן השלמה לחוסרים בקופה

ויקטורי רושמת השנה עוד שנה פנטסטית: ההכנסות אומנם התייצבו במחצית על 1.2 מיליארד אבל הרשת הצליחה להגדיל את הרווח הגולמי בכ-8% ואת הרווח הנקי ב-40% לסך של 21 מיליון שקלים. מה שמעיב על התוצאות האלה הוא הפסיקה שלפיה הרשת הפרה זכויות עובדות וגבתה מהקופאיות השלמה לחוסרים שהתגלו בקופה.

הפרקטיקה המכעיסה, שנחשפה ב-Ynet, הסתיימה אומנם בהרשעה של בית הדין לעבודה, אבל הבעלים והמנהלים, משפחת רביד, יצאו בנזק אפסי: קנס של 130 אלף שקל – מכה קלה בכנף. במקביל, רשות התחרות שוקלת כתב אישום נגד אייל רביד בחשד להסדר כובל, ובאותו אופן נגד בעלי הרשת הנושאת את שמו, איתן יוחננוף והמשנה למנכ"ל אלעד חרזי וכן מנכ"ל סופר ברקת, אפרים תשובה.

סניף ויקטורי בתל אביב. 19 בנובמבר 2019 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בין השאר, רביד וחרזי חשודים שסיכמו בטלפון שיימנעו מעריכת מבצעים ובשיחה אחרת רביד ותשובה סיכמו לשמור על שיעור רווח דומה במוצרים חד-פעמיים לאחר העלאת המס עליהם. החשדות מפורטים וגרפיים למדי. כך, למשל, כשבית השיטה ביקשו להעלות מחיר, רביד הגיב כך: "אח שלי היקר, אורי, כשרמי לוי יעלה מחיר אני אחשוב על זה, כשיוחננוף יעלה מחיר אני גם אחשוב על זה…"

אין לדעת האם כל זה יעלה לכדי אישום והרשעה. תיאום מחירים הוא עבירה שתמיד קשה להוכיח, שכן השחקנים בענף מסוים לא באמת צריכים לדבר זה עם זה. הם יכולים פשוט לעשות פולו-אפ לעדכון מחירי המתחרים. כך היה מאז ומתמיד בבנקים ורשתות השיווק לא שונות.

גריפת הרווחים, העסקת המקורבים, שכר המיליונים, תיאומי המחירים המרומזים והמפורשים ועושק הקופאיות, חלילה לא מצדיקים גניבה מהסופרקטים.

לא מוצע לאף לקוח להידרדר במדרון המוסרי שתואר כאן בתחילת הכתבה ולצאת מרשת השיווק עם גבינת סויה או טחינה שלא שילמו עליה, גם כשהמחיר מעצבן ביחס למה שראינו בצרכנייה בגדה המערבית או בסופר באתונה ולונדון.

סניף am:pm באבן גבירול בתל אביב. 20 באוקטובר 2024 (צילום: עומר שרביט)

ובכל זאת, אחרי שהפטנטים של ברקת לא עבדו והחקירות המתוקשרות של הרגולטורים האחרים הסתיימו בהרתעה אפסית של בעלי הרשתות, אולי כדאי לחזור לחשוב על הפתרונות המיושנים: הרחבת פיקוח המחירים, למשל, או להתפרע ולחשוב על רשת ממשלתית שתתחרה בחזירות של השוק הפרטי.