במבואת היכל התפילות המרכזי של בית הכנסת "יונייטד היברו" (United Hebrew Congregation), הממוקם בפאתי העיר סנט לואיס, מוצג לוח הנצחה עם מדבקות לזכר חללי צה"ל וקורבנות טבח 7 באוקטובר. המדבקות הצבעוניות, בדומה לאלו שניתן לראות כיום במקומות ציבוריים ברחבי ישראל, מושכות את העין ומעוררות כאב עמוק על אובדן הצעירים הישראלים שנפלו

בכניסה לתפילת "כל נדרי" בבית הכנסת "בית ישראל" בוונקובר, עמד הרב ג'ונתן אינפלד וחילק לכל אחד מ־1,500 המתפללים כרטיס שחור קטן, שעליו הודפס שם ומקום נפילתו של חלל צה"ל או קורבן הטבח.

במהלך התפילה הארוכה ביקש אינפלד מהמתפללים להוציא את הכרטיסים, לאחוז בהם ולהתפלל למען הקורבנות, הלוחמים, הפצועים, המפונים – ובמיוחד למען החטופים. אינפלד שלף כרטיס באקראי וקרא בשם של חלל ערבי־מוסלמי שנהרג ב־7 באוקטובר.

מאות ואלפי אנשים הגיעו בהמוניהם לבתי הכנסת בתקופת החגים, והביעו את אהבתם, הזדהותם וחיבוקם למדינת ישראל

"זוהי תזכורת לכולנו שמדינת ישראל מכילה ומקרבת את בני כל הדתות, ושבטבח של הטרוריסטים הם לא בחלו בפגיעה המונית בבני כל הדתות, רק בגלל שהם חיים במדינה היהודית", הוא אמר.

במסגרת נסיעה להרצאות בבתי כנסת בצפון אמריקה וקנדה השבוע, נחשפתי לפניה היפים של הקהילה היהודית התומכת בישראל. מאות ואלפי אנשים הגיעו בהמוניהם לבתי הכנסת בתקופת החגים, והביעו את אהבתם, הזדהותם וחיבוקם למדינת ישראל.

כרטיס שחולק בבית הכנסת "בית ישראל" בוונקובר ומציג את חלל צה"ל מתן דמארי, משמאל: קיר הקורבנות והחללים בכניסה לבית הכנסת "יונייטד היברו" בסנט לואיס, אוקטובר 2024 (צילום: טל שניידר)

הקהילות שבהן הרציתי היו ברובן קונסרבטיביות ורפורמיות. רבים מחבריהן הצהירו על התנגדותם לדונלד טראמפ, ואף שחלקם אינם מחבבים את ראש הממשלה בנימין נתניהו – ומסתייגים מהשרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר – הם לא מתמקדים בסוגיות הפוליטיות הישראליות של "כן ביבי" או "לא ביבי".

מאז 7 באוקטובר רבים מהם מתמודדים עם תחושת אבל עמוקה וחושבים רבות על ישראל, אזרחיה, אירועי הטבח – ומנסים לפעול למען החטופים.

במהלך סבב הרצאות ביום כיפור וסוכות, נוכחתי לראות עד כמה יהודי התפוצות המתגוררים בפרברים של ונקובר, שיקגו, מילווקי וסנט לואיס עוקבים בדריכות אחרי החדשות מישראל. עם ההתרחשויות המהירות, מצאתי את המצגת שלי בסנט לואיס כמעט לא רלוונטית, לאחר שנודע על חיסולו הסופי של יחיא סנוואר.

משיחות עם רבנים, מחנכים, חזנים וחברי הקהילות בבתי הכנסת בהם ביקרתי, עולה כי הקהילה היהודית בארה"ב צמאה לפעילות סביב אירועי 7 באוקטובר

זה קרה במוצאי חג סוכות, ובית הכנסת "יונייטד היברו" התמלא במשתתפים שהגיעו לשמוע פרטים נוספים על אחד החיסולים המשמעותיים ביותר, שהתרחש בדיוק שנה אחרי הטבח.

משיחות עם רבנים, מחנכים, חזנים וחברי הקהילות בבתי הכנסת בהם ביקרתי, עולה כי הקהילה היהודית בארה"ב צמאה לפעילות סביב אירועי 7 באוקטובר. בכל פעם שבתי הכנסת או המרכזים הקהילתיים מארגנים מפגשים עם שורדי הטבח, טקסי זיכרון או אירועים למען החטופים, המפונים והפצועים, נרשמת היענות רבה.

הכניסה לבית הכנסת "שלום" במילווקי. משמאל: סוכת בית הכנסת, אוקטובר 2024 (צילום: טל שניידר)

באירועים הללו משתתפים גם יהודים שאינם חלק קבוע מהקהילה, רבים מהם אינם ישראלים לשעבר אלא יהודים מקומיים המכונים "Unaffiliated" – יהודים המתגוררים באזור אך אינם פעילים בחיי הקהילה היהודית באופן שגרתי.

הקהילה הקונסרבטיבית "בית ישראל" בוונקובר אירחה את תומאס ואמילי הנד ממש לפני החגים. תומאס הנד – אירי במקור, לא יהודי שהחליט להשתקע בנגב בעקבות אהבה ומשפחה – ריתק את קהל המשתתפים, כ־600 איש, בסיפורו האישי. במהלך האירוע הוא השיב לשאלות רבות והבהיר לקהל המסור שאין צורך להיות יהודי כדי להיות ציוני אמיתי ומחויב.

בבית הכנסת הרפורמי "שלום" במילווקי נערך לפני מספר חודשים אירוע לזכר קורבנות טבח 7 באוקטובר, שכלל מופע שירים ושיח על חללי צה"ל. ראשי הקהילה הופתעו ממספר המשתתפים הגדול

בבית הכנסת הרפורמי "שלום" במילווקי נערך לפני מספר חודשים אירוע לזכר קורבנות טבח 7 באוקטובר, שכלל מופע שירים ושיח על חללי צה"ל. ראשי הקהילה הופתעו ממספר המשתתפים, ואמרו לי בשיחה: "לא ראינו התייצבות כזו מזה שנים".

מצד שני, בכל מקום מציינים עלייה חדה בתחושת חוסר הביטחון, איומים אנטישמיים וניתוק מחברים ומכרים שאינם חלק מהקהילייה היהודית. אייק סירוטה, רב בית הכנסת "מקום סולל", שיתף כי עד 7 באוקטובר נהג לקיים מפגשים בין־דתיים, כולל עם ראשי מסגדים באזור.

מפגינים פרו־פלסטינים בשיקגו, אילינוי, 18 באוקטובר 2023 (צילום: Kamil Krzaczynski / AFP)

"כולם נעלמו ב־7 באוקטובר", הוא מספר. "הם אפילו לא טרחו להרים טלפון לשאול לשלומנו. זה היה מאכזב מאוד. מאז יש נתק. אנשים שהייתי בקשר רציף איתם פתאום מזדהים כתומכי חמאס".

מחקרים על ההיסטוריה של יהדות ארה"ב הראו כי בעבר אירועים ומתקפות אנטישמיות עשויים להביא לקירוב מחודש של קהילות יהודיות לבתי הכנסת ולמרכזים הקהילתיים. אולם בשנת 2024 המצב שונה. למעשה, התוצאה הפוכה: חברי קהילות יהודיות, שהיו נוהגים להגיע בקביעות לתפילות בשבתות ובחגים, נמנעים מהגעה מתוך חשש פיזי.

שלושה רבנים שפגשתי דיווחו כי יש עלייה במקרים שבהם חברי קהילה מביעים חשש להגיע לבית הכנסת, בשל הפחד מהתקפות אנטישמיות אלימות על המוסדות היהודיים

שלושה רבנים שפגשתי – סירוטה מבית הכנסת "מקום סולל" בהיילנד פארק, אילינוי, הרב נח צ'רטוף מבית הכנסת "שלום" במילווקי, והרבנית ברידג'יטה רוזנברג מבית הכנסת "יונייטד היברו" בסנט לואיס – דיווחו כי יש עלייה במקרים שבהם חברי קהילה מביעים חשש להגיע לבית הכנסת, בשל הפחד מהתקפות אנטישמיות אלימות על המוסדות היהודיים.

הטבח בבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג בשנת 2018 צרוב בתודעת הציבור היהודי, אך בשנה האחרונה, עם העלייה במקרי האלימות והתמיכה בחמאס ובחזבאללה, אנשים בוחרים להישאר בבית.

אנדרטה מאולתרת מחוץ לבית הכנסת "עץ החיים" אחרי פיגוע הירי בפיטסבורג, 29 באוקטובר, 2018. בפיגוע נרצחו 11 יהודים (צילום: AP/Matt Rourke)

"ביחס לחלק מהמוסדות שלנו, חברי קהילה כותבים מיילים ושואלים על סידורי האבטחה ומציעים שנגביר את כמות השומרים והמאבטחים. מראה של שוטרים מחוץ לבית הכנסת בעת התפילות בחגים כבר נהיה קבוע ואנחנו מעסיקים מאבטחים בשגרה, אבל אנשים רוצים עוד ועוד מאבטחים", אומרים הרבנים.

הרבנים מספרים כי מאז הקורונה הפעילות הפיזית של הקהילות היהודיות לא שבה לתפקוד מלא. בתי הכנסת החלו להציע השתתפות דרך זום – והאפשרויות הזו הפכה לתירוץ עבור רבים להימנע מהגעה פיזית. מאז 7 באוקטובר קשה להבחין אם הירידה במספר המשתתפים נובעת מאי חזרה לשגרה לאחר הקורונה, או מחשש מפני התקפות אנטישמיות על המוסדות היהודיים.

סקר של הוועד היהודי־האמריקאי (AJC) מחודש פברואר 2024 מצביע על כך שכמעט מחצית מחברי הקהילה היהודית בארה"ב (46%) שינו את התנהלותם בשל הפחד ממתקפות אנטישמיות

סקר של הוועד היהודי־האמריקאי (AJC) מחודש פברואר 2024 מצביע על כך שכמעט מחצית מחברי הקהילה היהודית בארה"ב (46%) שינו את התנהלותם בשל הפחד ממתקפות אנטישמיות. בין היתר, נמנעים יהודים מללבוש פריטים המסמלים את זהותם, כמו כיפות או שרשראות מגן דוד.

רבים מהנשאלים אף ציינו כי הם נמנעים מהשתתפות בפעילויות ציבוריות או מאירועים בהם הם עלולים להיות מותקפים. נוסף לכך, רבים חוששים לפרסם תכנים יהודיים מסורתיים ברשתות החברתיות מחשש שיזוהו על פי אמונתם.

הפגנה פרו־ישראלית ונגד אנטישמיות במנהטן, ניו יורק, 23 במאי (צילום: Ed JONES / AFP))

עם זאת, בארבעת המפגשים שערכתי בבתי הכנסת בנושא המצב הגיאופוליטי באזור והמצב החברתי בישראל כשנה לאחר 7 באוקטובר, ראיתי השתתפות ערה של מאות אנשים. ברבים מהמקרים, שאלות הקהל הוכיחו לא רק ידע רב אלא גם רצון ברור לפעול במסגרת אמריקאית כדי להשפיע על המדיניות כלפי ישראל.