משטרת אמסטרדם עצרה מספר חשודים לאחר שכמה עשרות מתפרעים התעמתו עם השוטרים והציתו קרון חשמלית.

בסרטונים מהזירה ניתן לשמוע לפחות משתתף אחד צועק "יהודים סרטן", מה שמרמז כי האלימות הייתה המשך לתקיפות מצד מתפרעים מוסלמים וערבים נגד אוהדי מכבי תל אביב במהלך סוף השבוע.

בסרטונים מהזירה ניתן לשמוע לפחות משתתף אחד צועק "יהודים סרטן", מה שמרמז כי האלימות הייתה המשך לתקיפות מצד מתפרעים מוסלמים וערבים נגד אוהדי מכבי תל אביב במהלך סוף השבוע

הסרטון פורסם בטוויטר על ידי חירט וילדרס, חבר פרלמנט הולנדי מהימין הקיצוני שעומד בראש המפלגה הגדולה בפרלמנט.

Amsterdam vanavond.

Ze roepen "Kankerjoden!". pic.twitter.com/YlO1lV65DB

— Geert Wilders (@geertwilderspvv) November 11, 2024

בסרטון נוסף ניתן לראות דגל פלסטין תלוי בקרבת אחד המוקדים המרכזיים של העימותים.

דובר המשטרה מסר כי החשמלית בכיכר 40-45 במערב אמסטרדם עלתה באש, ככל הנראה כתוצאה מזיקוקים שנזרקו לעברה. חלונות החשמלית נופצו גם הם. לא היו נפגעים באירוע, שכן החשמלית הייתה ריקה, אמר הדובר.

בסרטונים ששודרו בערוץ המקומי AT5 נראו אנשים רבים בכיכר משליכים זיקוקים, עמודים ומשטחי עץ. המשטרה קראה לציבור להתרחק מהכיכר והודיעה כי יחידות לפיזור מהומות יישארו במקום כדי להשיב את הסדר.

המשטרה מסרה כי לא ברור מי התחיל את המהומות הלילה והאם הן קשורות לאירועים שקרו בסוף השבוע.

משטרת אמסטרדם במרכז העיר אחרי שאלימות פרצה שוב, 11 בנובמבר 2024 (צילום: AP Photo)

הצבא האמריקאי הודיע אמש כי ביצע תקיפות נגד תשע מטרות הקשורות לקבוצות איראניות בסוריה.

בהצהרה שפרסם, ציין הצבא האמריקאי כי התקיפות בוצעו בשני אתרים בסוריה, כתגובה למספר תקיפות על כוחות אמריקאים בסוריה במהלך 24 השעות האחרונות.

ארה"ב ביצעה מדי פעם תקיפות נגד מטרות המקושרות לאיראן גם בעיראק וגם בסוריה. בפברואר, ביצעה ארה"ב תקיפות אוויריות בעיראק ובסוריה נגד יותר מ-85 מטרות המקושרות למשמרות המהפכה של איראן ולמיליציות הנתמכות על ידן, בתגובה למתקפה קטלנית על חיילים אמריקאים.

"התקיפות הללו יפגעו ביכולת הקבוצות הנתמכות על ידי איראן לתכנן ולבצע מתקפות נוספות נגד כוחות ארה"ב והקואליציה", נמסר מהצבא האמריקאי בעקבות התקיפות האחרונות.

לארה"ב יש 900 חיילים בסוריה ועוד 2,500 בעיראק, במטרה להדריך ולסייע לכוחות מקומיים במאמצים למנוע את חידוש פעילות דאעש שם.

צבא ארצות הברית בסוריה ב-2018 (צילום: Spc. Zoe Garbarino/U.S. Army via AP)

לפחות שני בכירים בממשלו הקודם של דונלד טראמפ הזהירו שרים בכירים בישראל שלא להניח כי נשיא הנבחר יתמוך בסיפוח יהודה ושומרון בקדנציה השנייה שלו, כך לפי שלושה מקורות שמכירים את השיחות שדיברו עם זמן ישראל.

למרות שהמסר הועבר בפגישות ושיחות שונות במהלך החודשים שלפני ניצחון טראמפ בבחירות לנשיאות בשבוע שעבר, נראה כי חברי הקבינט מהימין הקיצוני לא שוכנעו. ביום שני הכריז שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי 2025 תהיה "שנת הריבונות ביהודה ושומרון" בזכות חזרתו של טראמפ לתפקיד, והשר לביטחון הלאומי איתמר בן גביר אמר בשבוע שעבר כי "זה הזמן לריבונות".

ביום שני הכריז שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי 2025 תהיה "שנת הריבונות ביהודה ושומרון" בזכות חזרתו של טראמפ לתפקיד, והשר לביטחון הלאומי איתמר בן גביר אמר בשבוע שעבר כי "זה הזמן לריבונות"

ביום שישי הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו כי השגריר הבא של ישראל בארה"ב יהיה יחיאל לייטר, התומך בסיפוח חלקים נרחבים ביהודה ושומרון ומתנגד להקמת מדינה פלסטינית.

בפגישותיהם האחרונות עם מספר שרים בכירים בישראל, יועציו לשעבר של טראמפ לא שללו את האפשרות שהנשיא הנבחר יתמוך במהלך, אך הדגישו שאין לראות זאת כ"החלטה מובנת מאליה", כך אמר גורם ישראלי שביקש להישאר בעילום שם.

איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' ב"כנס הניצחון" בבנייני האומה בירושלים, 28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

המהלך השנוי במחלוקת ייתקל בהתנגדות חריפה מצד בעלות ברית של ארה"ב במפרץ, כגון ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, שטראמפ עשוי להיעזר בהן כדי לקדם מטרות חשובות יותר במדיניות החוץ – כמו המאבק באיראן, התחרות עם סין, וסיום המלחמה באוקראינה, כך לדברי גורף ישראלי נוסף שנכח באחת השיחות שבהן השתתף יועץ לשעבר של טראמפ עם אחד השרים.

בעוד שב-2020 הציג טראמפ תוכנית שלום שכללה סיפוח של כל ההתנחלויות, ההצעה אפשרה עדיין להקים מדינה פלסטינית בשטחים הנותרים ביהודה ושומרון.

נתניהו בירך אז על ההצעה, בעוד שסמוטריץ' ורבים ממנהיגי המתנחלים – שחגגו בשבוע שעבר את ניצחון טראמפ כהזדמנות למימוש תוכניות הסיפוח שלהם – יצאו נגד תוכנית טראמפ.

יועץ לשעבר של טראמפ אמר לאחד השרים הישראלים כי ממשל טראמפ השני לא יתמוך בהחלת ריבונות ישראלית על ההתנחלויות "באופן מבודד", בדיוק כפי שלא עשה זאת ב-2020, כך ציין הגורם הישראלי השני.

לאחר שהרשות הפלסטינית דחתה מייד את תוכנית טראמפ ב-2020, עבד ממשל טראמפ עם ישראל על תוכנית לסיפוח חלקי של יהודה ושומרון, אך המהלך הוקפא בתמורה להסכמת איחוד האמירויות לנרמל את יחסיה עם ישראל.

ההכרזה על תוכנית המאה בבית הלבן עם הנשיא דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו, 28 בינואר 2020 (צילום: צילום מסך, וואלה)

התחייבות ארה"ב לאיחוד האמירויות לחסום מהלך סיפוח ישראלי צפויה לפוג בסוף 2024, אך בכיר לשעבר בממשל טראמפ אמר לזמן ישראל כי התנאים לתמיכת ארה"ב במהלך החלת ריבונות על ההתנחלויות אינם צפויים להשתנות באופן מהותי.

"אם זה יקרה, זה יצטרך להיות חלק מתהליך", אמר הבכיר לשעבר בממשל טראמפ.

בהצהרה שנמסרה לזמן ישראל בתגובה לידיעה זו, הביע שליחו לשעבר של טראמפ למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט מסר דומה.

"זה חשוב עבור אלו בישראל שחוגגים את ניצחונו של הנשיא טראמפ שיעשו זאת בשל התמיכה החזקה שלו בישראל, כפי שהוכח בדברים ההיסטוריים הרבים שעשה במהלך כהונתו הראשונה.

"יש שרים בישראל שמניחים שהחלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון היא כעת עניין סגור ושתקרה כמעט מייד כשנשיא טראמפ ייכנס לתפקיד. אני מציע להם לנשום עמוק"

"יש שרים בישראל שמניחים שהחלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון היא כעת עניין סגור ושתקרה כמעט מייד כשנשיא טראמפ ייכנס לתפקיד. אני מציע להם לנשום עמוק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושליחו של הנשיא דונלד טראמפ למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט במשרד ראש הממשלה בירושלים, 12 ביולי 2017 (צילום: מתי שטרן, שגרירות ארה"ב בתל אביב)

"אם הייתי מייעץ לאותם שרים, הייתי ממליץ בחום שהמיקוד שלהם בתחילה יהיה על עבודה צמודה עם ראש הממשלה נתניהו, כדי לאפשר לו להעמיק את מערכת היחסים של ישראל עם ארה"ב ולאפשר לו לטפל באיומים והאתגרים העצומים שישראל מתמודדת איתם כיום.

"יהיה זמן לדיון על יהודה ושומרון, אך ההקשר והתזמון חשובים".

ארבעה לוחמי חטיבת כפיר נהרגו בג'באליה מטיל נ"ט אל בית בו שהו. הארבעה: סמ"ר אור כץ, בן 20, ממעלה אדומים, סמ"ר נווה יאיר אסולין, בן 21, מכרמית, סמ"ר גרי ללהרואיקימה זולת, בן 21, מעפולה, וסמ"ר אופיר אליהו, בן 20, מחולון.

מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה ראשונה את "חוק הרבנים המרוכך". 52 חברי כנסת תמכו בהצעה, 38 התנגדו. החוק גרם למריבה בין ש"ס ליהדות התורה, שסרבה להצביע עליו עד התערבות ראש הממשלה בנימין שהורה להתפשר, ויהדות התורה קיבלה התחייבות לשינוי הנוסח בהמשך.

לאחר שהמחלוקות בין ש"ס ליהדות התורה נפתרו: "חוק המועצות הדתיות" אושר הלילה במליאה בקריאה ראשונה, ברוב של 52 תומכים אל מול 38 מתנגדים. צפו pic.twitter.com/nbnbioxDxg

— ערוץ כנסת (@KnessetT) November 12, 2024

מטרת התיקון המוצע היא לאפשר לממשלה לתקצב שכר ותקנים של בעלי תפקידים שונים במועצות הדתיות שמונו כדין (למשל רבנים שמונו או שנבחרו, לרבות רבנים אזוריים, רבני יישובים ורבנים וקייסים לעדה האתיופית, בלניות, וכן בעלי תפקידים נוספים), נוסף על סכומי ההשתתפות שמועצות דתיות מקבלות בהתאם להוראות החוק הקיים, ובלי שיהיה בכך כדי לחייב את הרשות המקומית בסכומי ההשתתפות מטעמה בשל הוצאות אלו.

ב-ynet דיווחו כי רבנים בכירים המזוהים עם דגל התורה תקפו את ש"ס על הצעת החוק: "אנחנו צריכים את חוק הגיוס, חוק המעונות, חוקים שיסייעו לאברכים, לא חקיקה שנועדה לעוד בעלי תפקידים במועצות הדתיות שבהן ש"ס שולטת. לא בשביל זה אתם בכנסת".

יוזם הצעת החוק, ח"כ ארז מלול הציג את ההצעה ואמר: "החוק הזה בסך הכל מסדיר את שיטת התקצוב, מי שיקבע מי יהיו הרבנים זה לא שר הדתות אלא היישוב עצמו, ורק אם הוא רוצה רב. לא ייתכן שאתם תנצלו כל מה שקשור ליהדות כדי לנגח ולהסית בצורה פופוליסטית".

השר לשירותי דת ח"כ מיכאל מלכיאלי סיכם לפני ההצבעה את הדיון במליאה ואמר: "הניצחון הוא של נשים צדקניות שרוצות ללכת למקווה ויש פקידים שלא יודעים אם אפשר לאפשר להם את זה או לא.

"אף אחד מהתוקפים כאן לא הבין את החוק וערבב בין חוקים אחרים. הצעת החוק הזו אין לה עלות. החלטתם שזה חוק ג'ובים ואז אתם שואלים איך זה ייתכן?

"אתם יודעים שזה לא נכון אבל טוב לכם להצטרף למקהלה שהמציאו. במשך 70 שנה משרד הדתות מעביר כספים לרשויות מקומיות שאין להם מועצות דתיות. הגיע מבקר המדינה ואמר שלמשרד אין סמכות להעביר למועצות מקומיות אלא רק למועצות דתיות. שאלנו את האוצר איך נוכל להעביר והוא זה שהציע שנעשה את זה דרך תיקון חקיקה".