כעת, לאחר ששקע האבק, ניתן לסכם את הבחירות האמריקאיות ולנסות לנחש מה צפוי בהמשך. מבחינת המספרים, נכון לערב יום שלישי (כאשר בקליפורניה ובאריזונה עדיין סופרים קולות), התוצאה בבחירות לנשיאות נוטה ב־6.5% לטובת הרפובליקאים.

בעוד שבבחירות 2020 ניצח ג'ו ביידן בקול הפופולרי ב־4.5%, הפעם דונלד טראמפ גבר בכ־2%, עם הערכות כי לאחר ספירת כל הקולות הפער יצטמצם לכ־1.5%. טראמפ ניצח בכל שבע מדינות המפתח, והשיג 312 אלקטורים לעומת 227 לקמלה האריס.

כשני שלישים מהתמורות נרשמו דווקא במדינות שאינן מתנדנדות: טראמפ צמצם את הפער בקליפורניה מ־25% ל־20% ובניו יורק מ־20% ל־10%, ובמקביל הגדיל את הפער בטקסס ובפלורידה מ־4%–5% לכ־14%. שאר השינויים – 2% נוספים – התחלקו באופן דומה בכלל האוכלוסייה, וכך ניצח טראמפ במדינות המפתח בפער של כ־2%, לעומת ניצחונו בשברירי אחוז של ביידן ב־2020.

הפער בין חבר האלקטורים לקול הפופולרי נעלם, ולמרות הדיבור על קיטוב גובר בחברה האמריקאית, נראה שהמצב מורכב יותר: כ־6% מהציבור הביעו נכונות לשנות את דעתם בין מערכות הבחירות

הפער בין חבר האלקטורים לקול הפופולרי נעלם, ולמרות הדיבור על קיטוב גובר בחברה האמריקאית, נראה שהמצב מורכב יותר: כ־6% מהציבור הביעו נכונות לשנות את דעתם בין מערכות הבחירות.

בסנאט הצליחו הרפובליקאים להפוך שלושה מושבים – במערב וירג'יניה, מונטנה ואוהיו – וכנראה גם את פנסילבניה, שם ישנו פער של אלפי קולות בודדים.

נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ, ספטמבר 2024 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

הדמוקרטים הצליחו לשמור על מושביהם בנבדה ובאריזונה, ואף שיפרו במידת מה את מצבם באריזונה כי הסנאטורית הקודמת קירסטן סינמה, שהזדהתה כעצמאית ויצרה קשיים עבור מנהיג הסנאט היוצא צ'אק שומר, הוחלפה בסנאטור דמוקרטי אמין. שתי המדינות, ברמה הנשיאותית, הצביעו לטראמפ.

בבית הנבחרים ההפסד הדמוקרטי היה המתון ביותר. בשלב זה נראה כי הרפובליקאים הצליחו להפוך שבעה מחוזות לטובתם, בעוד שהדמוקרטים הפכו שישה. עדיין ישנם 14 מושבים שלא הוכרעו, ונכון לעכשיו נראה כי בחצי מהם מובילים הדמוקרטים ובחצי הרפובליקאים.

הרפובליקאים צפויים להחזיק לכל היותר ברוב שברירי מאוד, שבקדנציה הקודמת הקשה עליהם בתפקוד. כמו כן, שני חברי קונגרס כבר גויסו למשרות בקבינט, דבר שידרוש קיום בחירות מיוחדות

הרפובליקאים צפויים להחזיק לכל היותר ברוב שברירי מאוד, שבקדנציה הקודמת הקשה עליהם בתפקוד. כמו כן, שני חברי קונגרס כבר גויסו למשרות בקבינט, דבר שידרוש קיום בחירות מיוחדות.

נראה כי ישנן לא מעט סיבות לתוצאות הבחירות האחרונות, אך במבט כללי ניתן לחלק אותן לשני נתיבים עיקריים. הראשון, ברמה העולמית – גל האינפלציה הגדול שפגע במדינות המערב החל מ־2022.

תומכת טראמפ עונדת שרשרת עם הכיתוב: "להחזיר את אמריקה לגדולתה" באירוע קמפיין של דונלד טראמפ במייקון, ג'ורג'יה, 3 בנובמבר 2024 (צילום: Elijah Nouvelage / AFP)

בעקבות משבר הקורונה, פלישת רוסיה לאוקראינה ומשבר האנרגיה שבא בעקבותיה, ראשי מדינות ברחבי המערב נתקלו בחוסר תמיכה מצד הבוחרים. כך, רישי סונאק בבריטניה, עמנואל מקרון בצרפת ואולף שולץ בגרמניה – כולם סבלו מירידה בפופולריות ומהבעת אי אמון מצד הציבור.

סונאק איבד את משרתו; מקרון נכשל בבחירות לאספה הלאומית; ומפלגתו של שולץ נחלה כישלון בבחירות אזוריות – והשבוע הקואליציה שלו התפרקה, מה שיצר בגרמניה משבר משילות חסר תקדים מאז הקמת גרמניה המערבית.

לא מעט אמריקאים שמעו את קריאתה של האריס "לא לחזור לימי הכאוס של טראמפ" והגיעו למסקנה כי דווקא בתקופת ממשל טראמפ מצבם היה טוב יותר

בארה"ב, המחירים זינקו ביותר מ־20% מאז תחילת כהונתו של ביידן. אומנם האינפלציה נבלמה במידה מסוימת (אם כי יש להטיל ספק בנתונים, שאינם משקללים, באופן לא שגרתי, את מחירי המזון), אך המחירים נותרו גבוהים.

במובן זה, לא מעט אמריקאים שמעו את קריאתה של האריס "לא לחזור לימי הכאוס של טראמפ" והגיעו למסקנה כי דווקא בתקופת ממשל טראמפ מצבם היה טוב יותר. אומנם בסופה של כהונתו פרצה מגפה עולמית, אך נראה שהבוחרים הפרידו בין שלוש שנות כהונתו הראשונות לבין תקופת הקורונה.

מגפת הקורונה בניו יורק (צילום: AP Photo/Seth Wenig)

עם זאת, נדמה שנשכחה התגובה הרשלנית והחובבנית למשבר המגפה עצמו, ויש סיכוי לא מבוטל כי כישלון המשילות הזכור מהתקופה ההיא עוד ישוב ויפגע בטראמפ בקדנציה השנייה שלו.

הנושא השני שהוכח כבעל חשיבות בעולם המערבי הוא ההגירה. בעוד שישנם טונים גזעניים בשיח נגד מהגרים, ברור כי הקונצנזוס הפוליטי הן באירופה והן במערב נכשל במתן מענה לשאלות המהותיות – מהי רמת ההגירה הרצויה, כיצד לפקח על הגבולות ומה לעשות עם כמויות גדולות של מהגרים לא חוקיים?

הפער המגדרי הבולט נרשם דווקא בקרב הגברים. לפי סקרי היציאה, טראמפ זכה לתמיכה של 13% יותר בקרב גברים. נראה כי הבחירה בו משקפת משבר רחב יותר בתפיסת הגבריות האמריקאית

בבחירות האחרונות הדמוקרטים לא הציגו עמדה קוהרנטית בנושא ההגירה, אלא נמנעו מהתייחסות ישירה אליו. אבל הנתונים מדברים בעד עצמם: בניגוד לתקופת ממשל ברק אובמה, מספר המהגרים הלא חוקיים עלה משמעותית במהלך ממשל ביידן, משמונה לכ־11 מיליון.

מאידך, קיימות גם התפתחויות פנימיות בארה"ב, ואחת מהן היא הפער המגדרי. לפני הבחירות הייתה ציפייה לשיעור תמיכה חסר תקדים בהאריס מצד נשים, בעיקר בעקבות פסיקת דובס. כדי לנצל את הנושא, העלו הדמוקרטים למשאל עם צורה כלשהי של הזכות להפלה בעשר מדינות.

הפגנות בעד ונגד הפלות מחוץ לבית המשפט בוושינגטון, 4 באוקטובר 2021 (צילום: Kevin Dietsch/Getty Images)

אלא שבמידה רבה האסטרטגיה הזו פעלה כבומרנג: נשים הצביעו בעד התיקונים – בשבע מדינות התיקון עבר ובפלורידה זכה ברוב של 59% אך לא עבר בשל הצורך ברוב של 60% – ובמקביל הצביעו לטראמפ. ייתכן שהעברת התיקונים צמצמה את האיום מצד טראמפ בנושא זה והפכה אותו לפחות משמעותי.

מצד שני, הפער המגדרי הבולט נרשם דווקא בקרב הגברים. לפי סקרי היציאה, טראמפ זכה לתמיכה של 13% יותר בקרב גברים. נראה כי הבחירה בו משקפת משבר רחב יותר בתפיסת הגבריות האמריקאית ותחושת מיאוס ואי אמון במוסדות מצד גברים רבים. בפשטות, גברים לא מעטים ביטאו את המיאוס שלהם ממיקומם בחברה האמריקאית העכשווית באמצעות הצבעה לטראמפ.

המפלגה הדמוקרטית תצטרך לבנות מחדש את הקואליציה שלה ולהציע לבוחרים חזון אמין יותר, לאחר שהתברר שגם בארה"ב – ערש הדמוקרטיה המודרנית – הרעיון המופשט של הגנה על הדמוקרטיה אינו מספיק

על רקע כל הגורמים הללו, לא ברור אם קמפיין האריס היה יכול להשיג תוצאות טובות יותר. המפלגה הדמוקרטית תצטרך לבנות מחדש את הקואליציה שלה ולהציע לבוחרים חזון אמין יותר, לאחר שהתברר שגם בארה"ב – ערש הדמוקרטיה המודרנית – הרעיון המופשט של הגנה על הדמוקרטיה אינו מספיק לגיוס קולות.

בנוגע לאופן שבו יתפקד ממשל טראמפ – קשה עדיין להעריך. ארבע השנים הראשונות התאפיינו במאבקים פנימיים בלתי פוסקים ובחוסר אפקטיביות במלאכת הממשל, כאשר התגובה לקורונה הייתה הדוגמה הקיצונית ביותר לכך.

מהגרים מנסים להגיע לארה"ב דרך נהר ריו גראנדה, מקסיקו, 11 במאי 2023 (צילום: ALFREDO ESTRELLA / AFP)

כעת, ממשל טראמפ הבטיח כמה הבטחות בחירות דרמטיות – כמו גירוש המוני של 11 מיליון מהגרים לא חוקיים – שקשה לראות כיצד יוכל לממש אותן בפועל. הבטחת הבחירות השנייה שלו – הטלת מכסים גבוהים על סחורות מסין – צפויה להעלות שוב את האינפלציה, התפתחות שוודאי לא תהיה חיובית מבחינתו.

בתחום מדיניות החוץ, נראה כי גל המינויים הראשון – הכולל את מרקו רוביו כשר החוץ, אליס סטפניק כשגרירה באו"ם, מייק האקבי כשגריר בישראל ואחרים – מייצג דווקא את הזרם הניצי ולא הבדלני. עם זאת, נותר לראות כמה זמן הם ישרדו בתפקיד.

טראמפ חוזר לעולם חלש הרבה יותר: מדינות אירופה נמצאות במשברים פוליטיים פנימיים; סין מתמודדת עם סימני מיתון; רוסיה סובלת מהשלכות המלחמה המתמשכת; וישראל ואיראן מצויות במאבק דמים מתמשך

טראמפ חוזר לעולם חלש הרבה יותר: מדינות אירופה נמצאות במשברים פוליטיים פנימיים; סין מתמודדת עם סימני מיתון – ירידה בצריכה האישית ובייבוא הנפט ומשבר חובות בממשל המקומי; רוסיה סובלת מהשלכות המלחמה המתמשכת; וישראל ואיראן מצויות במאבק דמים מתמשך.

ולבסוף, ייתכן שהמאבק הקשה ביותר של טראמפ יהיה בתוך משרד המשפטים, שבו סביר שינסה לבצע טיהורים ואף להתנקם בפרקליטים שתבעו אותו. ארה"ב היא מדינה גדולה והנשיא אינו כל יכול. העובדה היא שרוב הבוחרים לא השתכנעו מהטענה הדמוקרטית שטראמפ מהווה סיכון לדמוקרטיה. לא נותר אלא לראות עד כמה נחושה החברה האמריקאית להגן עליה.