עם היוודע תוצאות הבחירות בארה"ב, על פיהן דונלד טראמפ יחזור לבית הלבן, בצלאל סמוטריץ' הכריז כי שנת 2025 תהיה שנת החלת הריבונות על הגדה המערבית.

הכרזה דומה הכריז נפתלי בנט ב-2016, במרוץ הקודם של טראמפ לנשיאות ארה"ב:

"בנושא ארץ ישראל אנחנו צריכים לעבור מבלימה להכרעה. אנחנו צריכים לסמן את החלום, והחלום הוא שיהודה ושומרון יהיו חלק מארץ ישראל הריבונית. אנחנו צריכים לפעול היום, ואנחנו צריכים למסור את הנפש".

הכרזה דומה לזו של סמוטריץ' הכריז בנט ב-2016, במרוץ הקודם של טראמפ לנשיאות ארה"ב: "בנושא ארץ ישראל אנחנו צריכים לעבור מבלימה להכרעה. לסמן את החלום, שיהודה ושומרון יהיו חלק מא"י הריבונית"

ואכן, מאז הושקה יוזמת טראמפ בינואר 2020 ועד לימים אלו, בתקופת כהונתו של בנט כראש ממשלה, וכהונתו של סמוטריץ' כשר האוצר ושר במשרד הביטחון, "הולבנו" 22 מאחזים ו-79 מאחזים חדשים הוקמו, למעלה ממחיצתם במהלך המלחמה (אחד מהם הוקם ב-2021 ו"הולבן" ב-2024).

מחקר מקיף שנערך על ידי "מפקדים למען ביטחון ישראל", מציג תמונה מדאיגה של ההשלכות הצפויות מסיפוח שטחים בגדה המערבית. המחקר, שנמשך שנה שלמה, מזהיר כי גם סיפוח חלקי עלול להוביל לתגובת שרשרת הרסנית שתסכן את מעמדה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

מפת חזון הסיפוח של דונלד טראמפ

תומכי הסיפוח מאמינים שניתן לספח שטחים בהדרגה, תוך מזעור ההשלכות השליליות. אולם המחקר מראה כי זוהי אשליה מסוכנת. סיפוח של שטח C, או אפילו חלק ממנו, צפוי להוביל בתהליך הדרגתי להתמוטטות הרשות הפלסטינית, להפסקת התיאום הביטחוני, ולהשתלטות צה"ל על כל שטחי הגדה המערבית. במצב כזה, ישראל תיאלץ להקים ממשל צבאי ולקחת אחריות על חייהם של 2.8 מיליון פלסטינים.

סיפוח שטח C או חלקו, יוביל בהדרגה להתמוטטות הרשות הפלסטינית, הפסקת התיאום הביטחוני והשתלטות צה"ל על שטחי הגדה. ישראל תיאלץ להקים ממשל צבאי ולקחת אחריות על חיי 2.8 מיליון פלסטינים

העלויות הכלכליות של מהלך כזה מוערכות ב-14.5 מיליארד דולר בשנה, כולל הוצאות על שירותי בריאות, חינוך וביטוח לאומי לתושבים הפלסטינים. בנוסף, צפויה פגיעה משמעותית בכלכלה הישראלית בשל ירידה בהשקעות זרות, סנקציות בינלאומיות ונזק לתוצר.

בהיבט הביטחוני, צה"ל יידרש להכפיל את נוכחותו בשטח, מה שיפגע משמעותית במוכנות למלחמה בחזיתות אחרות. שיתוף הפעולה הביטחוני החיוני עם ירדן ומצרים צפוי להיפגע קשות, והדבר עלול אף לערער את היציבות בממלכה ההאשמית.

בזירה הבינלאומית, ישראל צפויה להיקלע למשבר דיפלומטי חמור. גם אם ממשל טראמפ יתמוך במהלך, מדינות אירופה וחלק ממדינות ערב צפויות להגיב בחריפות, כולל סנקציות כלכליות ודיפלומטיות. הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל תיפגע קשות, והיא עלולה למצוא את עצמה במעמד של מדינה מצורעת, בדומה לדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד.

החשש המרכזי הוא שסיפוח יוביל לנקודת אל-חזור, שבה ישראל תיאלץ לבחור בעתיד בין שתי אפשרויות בלתי אפשריות: מדינה דו-לאומית שבה תאבד את הרוב היהודי, או משטר אפרטהייד שבו מיליוני פלסטינים יחיו תחת שלטון צבאי ללא זכויות אזרח מלאות.

המחקר ממליץ להימנע מכל צעד של סיפוח, זוחל או חקיקתי, ולקדם במקום זאת מדיניות של היפרדות מהפלסטינים תוך שמירה על שליטה ביטחונית של צה"ל בשטח עד להסדר מדיני. כל החלטה על סיפוח חייבת להתקבל רק לאחר בחינה מעמיקה של כל ההשלכות ובמסגרת הסכמה לאומית רחבה.

החשש המרכזי הוא שסיפוח יוביל לנקודת אל-חזור, בה ישראל תיאלץ לבחור בין שתי אפשרויות בלתי אפשריות: מדינה דו-לאומית בה תאבד את הרוב היהודי, או משטר אפרטהייד ושלטון צבאי על מיליוני פלסטינים

בסופו של דבר, המסקנה היא ברורה: סיפוח, גם אם חלקי, מסכן את החזון הציוני ואת עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. במקום להיכנע לאשליות של "הזדמנות היסטורית", על מקבלי ההחלטות לשקול בכובד ראש את המחיר הכבד שישראל עלולה לשלם על מהלך כזה.

בעת הזו, כשרעיונות הסיפוח צוברים תאוצה בשיח הפוליטי, חיוני שהציבור הישראלי יהיה מודע להשלכות ההרסניות של מהלך כזה. האשליה שניתן לספח שטחים ללא מחיר כבד היא מסוכנת, והמחיר של טעות כזו עלול להיות בלתי הפיך.

ד"ר שאול אריאלי, אל"ם במיל', לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת המו"מ במשרד ראש הממשלה, כיום ראש קבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה", פרסם 11 ספרים ואטלסים על הסכסוך, מחקרים שונים ומאמרי דעה רבים.