כוורת הכאוס של טראמפ
פרשן של ערוץ "פוקס ניוז", אוונגליסט שתומך בהתנחלויות ויזם הנדל"ן החביב על דונלד טראמפ – זאת הכוורת המדינית החדשה של הנשיא הנבחר של ארצות הברית, שהבטיח לסיים את כל המלחמות ובמקביל "לטפל בכל הרעים". כיצד בדיוק תושג המטרה הזאת?
בשלב זה אין שום ודאות לגבי שום דבר: טראמפ רוצה לעשות עסקה עם ערב הסעודית אך גם נחוש לרסן את איראן. הוא מעוניין בסיום המלחמה בעזה ובלבנון, אך לא אם זה לדעתו יחזק את הרעים. שאלת מפתח היא איזה משקל יהיה לאנשים בהם בחר לתפקידי מפתח – חלקם בעלי עבר מפוקפק ביותר – ובאיזו מהירות הוא עתיד להחליף אותם.
השגריר הנבחר לישראל מייק האקבי, תומך נלהב בהתנחלויות, בוודאי לא ירסן את ממשלתו של בנימין נתניהו בכל מה שנוגע להרחבת הבנייה בהתחלויות והתעללות בפלסטינים בשטחים, אותם הוא מכנה אך ורק "יהודה ושומרון". הוא כבר הצהיר בראיון ברדיו השבוע כי ייתכן שממשל טראמפ יתמוך בסיפוח של השטח הכבוש.
השגריר הנבחר לישראל מייק האקבי, תומך נלהב בהתנחלויות, בוודאי לא ירסן את ממשלתו של בנימין נתניהו בכל מה שנוגע להרחבת הבנייה בהתחלויות והתעללות בפלסטינים בשטחים
מצד שני, צעדי סיפוח עליהם בונים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ונתניהו, עלולים להרחיק את טראמפ מהעסקה הגדולה עם הסעודים ולחולל עוד מלחמה או שתיים במזרח התיכון. לכאורה, אין לטראמפ מה להרוויח מכך. כאשר הוא נמצא בקדנציה השנייה והאחרונה שלו, סביר להניח שהוא יהיה פחות מחויב למפלגה שלו ולבוחריו מאשר בעבר. אך גם הקשב שלו, שממילא היה יחסית נמוך, הצטמצם עוד יותר.
מה חושב על שלום במזרח התיכון פיט הגסת, שר ההגנה המיועד של טראמפ, שעד לאחרונה כיהן בתור פרשן ומגיש טלוויזיה? מי בכלל יודע? המינוי שלו עורר גלי הלם בוושינגטון ובבירות העולם, כיוון שמדובר בתעלומה גמורה ובאיש שאינו בקיא ברזי מדיניות או ביטחון.
ולבסוף, יש את מי שנבחר להיות השליח המיוחד למזרח התיכון סטיב ויטקוף, שנודע בעיקר בזכות פרוייקטים שלו בתחום הנדל"ן ותרומות נדיבות לקמפיין של טראמפ. "סטיב הוא מנהיג מוערך מאוד בעסקים ובפילנתרופיה, שהצליח בכל פרויקט וקהילה בהם היה מעורב", אמר טראמפ בהצהרה. "סטיב יהיה קול בלתי נלאה למען השלום, ויגרום לכולנו להיות גאים".
בראיון ל"פוקס ניוז" ביולי, ויטקוף תיאר את נאומו של ראש הממשלה נתניהו בקונגרס כ"חזק" וציין שזה היה "אפי" להיות בחדר. הוא גם מתח ביקורת על הדמוקרטים שבחרו להחרים את הנאום.
בראיון ל"פוקס ניוז" ביולי, ויטקוף תיאר את נאומו של ראש הממשלה נתניהו בקונגרס כ"חזק" וציין שזה היה "אפי" להיות בחדר. הוא גם מתח ביקורת על הדמוקרטים שבחרו להחרים את הנאום
כיצד ויקטוף עומד לפתור את המשבר בלבנון, לטפל בחות'ים, לגרום לנתניהו לסיים את הלחימה בעזה ולקדם שלום ויציבות במזרח התיכון? השאלות הללו כרגע תלויות באוויר, בעיקר כי לא מדובר בסוף פסוק: בקדנציה הראשונה שלו, טראמפ החליף כמעט את כל הבכירים סביבו, וחלקם עזבו אותו כי לא יכלו להסתדר עם ה-דונלד.
החשש הוא שמי שישלם את המחיר לקפריזות ולשינויים הבלתי צפויים הוא מי שגר במזרח התיכון וכעת נתון לחסדי חבורה של אנשים אקראיים ללא רקע, השכלה וניסיון מתאים.
בן סלמאן רוצה לרקוד על כל החתונות
מלכים, נשיאים, ראשי ממשלה ושרי חוץ ממדינות ערב ומדינות מוסלמיות רבות הגיעו השבוע לריאד על מנת לקחת חלק במפגש מיוחד אותו יזם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן במטרה לקדם את הקמתה של מדינה פלסטינית.
לא ברור האם המאמצים הללו יעלו יפה לאור התנגדותה לעניין של ממשלת ישראל והממשל האמריקאי החדש, אך מאוד יכול להיות שהמטרה העיקרית הייתה אחרת: להפגין אחדות שורות בעולם הערבי והאסלאמי ולהציג קודם כל לטראמפ עד כמה המצב במזרח התיכון השתנה במהלך ארבע שנים אחרונות.
לאחר שהאשים את ישראל ברצח עם, הנסיך הסעודי אמר כי על הקהילה הבינלאומית לחייב את ישראל "לכבד את ריבונותה של הרפובליקה האסלאמית של איראן, שהיא מדינה-אחות, ולא להפר את ריבונותה"
לאחר שהאשים את ישראל ברצח עם, הנסיך הסעודי אמר כי על הקהילה הבינלאומית לחייב את ישראל "לכבד את ריבונותה של הרפובליקה האסלאמית של איראן, שהיא מדינה-אחות, ולא להפר את ריבונותה".
האם בן סלמאן אינו חושש מתגובה חריפה של טראמפ שברגעים אלה מעצב את הכוורת שלו ומכניס לתוכה את הגורמים שנחשבים לחמומי מוח אפילו ביחס לזירה הרפובליקאית ושדרשו לא פעם בעבר להפציץ את טהרן? כנראה שלא.
בן סלמאן מעוניין לקדם עסקה רחבה עם טראמפ שתכלול ברית הגנה, הרבה נשק ותוכנית גרעין אזרחית. אין בכך ספק. אך יחד עם זאת, הוא חושש מאוד (כמו כולם) ממדיניות בלתי צפויה של טראמפ ומצעדים חפוזים שעלולים להמיט אסון על ארצו.
בן סלמאן מעוניין לקדם עסקה רחבה עם טראמפ שתכלול ברית הגנה, הרבה נשק ותוכנית גרעין אזרחית. אין בכך ספק. אך יחד עם זאת, הוא חושש מאוד (כמו כולם) ממדיניות בלתי צפויה של טראמפ
תוכניות שאפתניות כגון פיתוח עיר העתיד ניאום זקוקות לשקט תעשייתי ולא למלחמות מדממות וממושכות. אגב ניאום: השבוע עזב נדמי אל-נסר, מנכ"ל הפרויקט, את תפקידו בלי שהעניק הסבר כלשהו. לפי מקור ב"רויטרס", אחת הסיבות לעזיבתו של נסר הייתה אי-עמידה ביעדי ביצוע מרכזיים.
עיתונאי איראני מתנגד שלטון התאבד
תקשורת איראנית אופוזיציונית פרסמה השבוע כי העיתונאי והפעיל האיראני כיאנוש סנג'ארי שם קץ לחייו ביום רביעי בטהרן. יום קודם לכן פרסם סנג'ארי הודעה ברשת X בה הצהיר כי יסיים את חייו אם ארבעה אסירים פוליטיים שאותם ציין בשמם לא ישוחררו עד שקיעת השמש באותו יום.
סנג'ארי היה מבקר נוקב של השלטון הדתי באיראן ופעיל למען דמוקרטיה וזכויות אדם. הוא נעצר ונכלא מספר פעמים על ידי השלטונות האיראניים בין השנים 1999 ו-2007 בשל פעילותו.
במהלך מאסרו, סנג'ארי סבל מבידוד ומה שהוא תיאר כ"עינויים לבנים" – התעללות פסיכולוגית באמצעות מניעת גירויים חושיים – דבר שהותיר בו צלקות רגשיות עמוקות.
במהלך מאסרו, סנג'ארי סבל מבידוד ומה שהוא תיאר כ"עינויים לבנים" – התעללות פסיכולוגית באמצעות מניעת גירויים חושיים – דבר שהותיר בו צלקות רגשיות עמוקות
סנג'ארי נמלט מאיראן ב-2007 וקיבל מקלט בנורווגיה בסיוע "אמנסטי אינטרנשיונל". בחו"ל עבד עם ארגוני זכויות אדם ומאוחר יותר כעיתונאי ב"קול אמריקה" בוושינגטון. ב-2016 סנג'ארי חזר לאיראן בעקבות עניין משפחתי, שם נעצר ונידון ל-11 שנות מאסר בהאשמות בעלות מניע פוליטי.
במהלך מעצרו, סנג'ארי סבל מהתעללות חוזרת, כולל אשפוז כפוי במוסדות פסיכיאטריים וטיפולי שוק חשמלי. הוא סיפר פעם: "בלילה האחות הזריקה לי משהו שנעל את הלסת שלי. כשהתעוררתי, הידיים והרגליים שלי היו קשורות בשלשלאות למיטה".
الوعده وفا.
هیچ کس نباید به خاطر بیان عقایدش زندانی شود. اعتراض حق هر شهروند ایرانیست.
زندگی من پس از این توییت به پایان خواهد رسید اما فراموش نکنیم که ما برای عشق به زندگی جان داده و میدهیم، و نه مرگ.
آرزومندم روزی ایرانیان بیدار و بر بردگی چیره شوند.
پاینده ایران
— Kianoosh Sanjari (@Sanjaribaf) November 13, 2024
השבוע, שלושה אסירים פוליטיים שנידונו להוצאה להורג בכלא ספידאר באיראן פתחו בשביתת רעב במחאה על תנאי מעצרם, כאשר מצבם הבריאותי מתדרדר בבידוד. על פי ארגון זכויות האדם "כארון", עלי מוג'דאם, מועין חנפרי ומוחמדרזא מוגדאם, העצורים במתקן כליאה באהוואז, נמצאים במצב בריאותי חמור מאוד ומשפחותיהם מנועות מזכויות ביקור.
האו"ם מנסה לקדם הסדרה בתימן
שליח האו"ם המיוחד לתימן, הנס גרונדברג, קיים השבוע שיחות עם בכירים עומאנים ועם ראש צוות המשא ומתן של החות'ים, מוחמד עבדולסלאם, כחלק ממאמצי האו"ם לפתרון המשבר בתימן.
הדיונים התמקדו בצעדים לשיפור המצב הכלכלי המתדרדר הנובע מהחלטת החות'ים להנהיג מטבע חדש בתימן ולעקוף את הבנק המרכזי המזוהה עם מתנגדיהם.
גרונדברג דרש מהחות'ים לשחרר מיידית וללא תנאים את כל אנשי האו"ם העצורים באופן שרירותי בידי השלטון החו'תי. הוא הציע לאחד מחדש את הבנק המרכזי ולייצב את המטבע
גרונדברג דרש מהחות'ים לשחרר מיידית וללא תנאים את כל אנשי האו"ם ואחרים העצורים באופן שרירותי בידי השלטון החו'תי. הוא הציע לאחד מחדש את הבנק המרכזי ולייצב את המטבע.
בנתיים החות'ים מציעים לנשיא ארה"ב הנבחר דונלנד טראמפ לסיים את המלחמה בעזה על מנת לשפר את המצב הכלכלי במדינות האזור. תגובתו טראמפ להצעה הזאת לא ידועה, אך בשלב הזה המלחמה בעזה נמשכת, החות'ים ממשיכים לשגר כטב"מים על ספינות בים האדום ועל מטרות בישראל, וכוחות הקואליציה האמריקאית מכים בתשתיות הצבאיות של הארגון.
הרקע לכל המהלכים הללו הוא משבר הומניטרי חריף ביותר בתימן. בספטמבר, מספר בני האדם שסובלים מתת-תזונה הגיע לרמת קריטית ותמותת תינוקות במדינה ממשיכה לעלות אף היא. לאור הנתונים הללו, המאמצים של האו"ם נראים עלובים וחסרי משמעות יותר מתמיד.
השבוע במזרח התיכון: כוחות סוריים נכנסים לביירות
ב-15 בנובמבר 1976 צבא סוריה השתלט באופן מלא על ביירות בניסיון לכפות שלום על בירת לבנון בה התחוללו קרבות קשים, 19 חודשים מאז פרוץ מלחמת האזרחים בה נהרגו 35,000 בני אדם.
ב-15 בנובמבר 1976 צבא סוריה השתלט באופן מלא על ביירות בניסיון לכפות שלום על בירת לבנון בה התחוללו קרבות קשים, 19 חודשים מאז פרוץ מלחמת האזרחים בה נהרגו 35,000 בני אדם
באופן רשמי, הסורים היו רק חלק מכוח שמירת השלום של הליגה הערבית, אך למעשה הם היוו את החלק הדומיננטי והמשמעותי ביותר בכוח הזה.
על פי הדיווחים בתקשורת לבנונית וזרה, כאשר הסורים נכנסו לביירות, הם בקושי נתקלו בהתנגדות חמושה. הם דהרו על הטנקים הסובייטים ומשאיות צבאיות שנשאו חיילי חי"ר חמושים. יותר מאוחר הסורים נלחמו כמעט בכל קבוצה חמושה בלבנון – החל מפלסטינים ודרוזים ועד כוחות נוצריים.
הצבא הסורי נותר בלבנון כמעט שלושים שנים, ועזב את ארץ הארזים רק ב-2005, לאחר נוכחות צבאית ממושכת. גם לאחר מכן הסורים לא ממש עזבו, שכן סוכנויות ביטחון סוריות רבות המשיכו להתערב בחיי לבנון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו