תושבים עזתים רבים ממתינים בתור מחוץ למאפייה בחאן יונס, 20 בנובמבר 2024 (צילום: Eyad BABA / AFP)
Eyad BABA / AFP
תושבים עזתים רבים ממתינים בתור מחוץ למאפייה בחאן יונס, 20 בנובמבר 2024

ריאיון החזית המוסרית

בארגון "שוברים שתיקה" מדווחים על עלייה במספר עדויות החיילים על הפרות זכויות האדם בעזה, לצד עלייה בחומרתן ● סמנכ"ל הארגון: "נלחמים בלי שום בלמים ומעצורים" ● לדבריו, "חיילים הרגישו חובה להתגייס אחרי 7 באוקטובר כדי להגן על המדינה, אבל הבינו שזה לא מה שהם עושים בעזה" ● לפי עדויות החיילים, "נדיר שיש פעילות מכוונת להצלת חטופים"

במהלך המלחמה הנוכחית חל גידול דרמטי במספר החיילים שפנו לארגון "שוברים שתיקה" ומסרו עדויות על הפרות זכויות אדם, פגיעה באזרחים בלתי מעורבים ולכאורה גם פשעי מלחמה. לדברי סמנכ"ל הארגון איתן רום, חלה גם עלייה בחומרת העדויות שהתקבלו.

רום: "פנו אלינו חיילים כבר מהשבוע הראשון למלחמה, עוד לפני הפלישה הקרקעית לעזה. אנחנו מראיינים חיילים וחיילות ברציפות לכל אורך המלחמה – ומספרם גדול".

לפי התרשמותכם מעדויות החיילים, האם צה"ל ביצע בעזה מעשים גרועים יותר מאשר במבצעים כמו "צוק איתן"?
"לא מעט ממה שאנחנו רואים בעזה דומה לדוקטרינות לחימה ופקודות שהכרנו במבצעי "צוק איתן" ו"עופרת יצוקה" אבל על סטרואידים. צה"ל פועל (כיום, ת"ג) ברצועה בלי בלמים ומעצורים. הוראות הפתיחה באש המתירניות והשימוש באש בפועל קפצו כמה מדרגות למעלה.

"יש בחירה מודעת להגדיל באופן בלתי נתפס את מספר האנשים שאנחנו מוכנים להרוג או לפגוע בהם, כולל חפים מפשע, כדי לפגוע במטרות, אפילו זוטרות".

גבר פלסטיני יושב על ערימת הריסות במחנה הפליטים אל־בורייג' שבמרכז רצועת עזה, 15 בנובמבר 2024 (צילום: Eyad BABA / AFP)
גבר פלסטיני יושב על ערימת הריסות במחנה הפליטים אל־בורייג' שבמרכז רצועת עזה, 15 בנובמבר 2024 (צילום: Eyad BABA / AFP)

אתה יכול לתת דוגמאות למעשים פסולים ספציפיים של צה"ל בעזה, שחיילים העידו כי נכחו בהם?
"יש עדויות רבות על ירי באזרחים בלתי חמושים, שמסבירות את היקף ההרס ומספר ההרוגים. היה, לדוגמה, מקרה שחיל האוויר הפציץ מבנה שאיכלס מאות אזרחים בגלל שזוהה אדם על גג המבנה שלטענת דו"צ שימש כתצפיתן של חמאס. הפצצנו גם ב אזורים מלאי אזרחים שאנחנו עצמנו הגדרנו כ'מתחמים בטוחים'".

האם הגיעו אליכם עדויות על ירי מהקרקע בפלסטינים לא חמושים שלא התנהגו בצורה מאיימת, כפי שנעשה לחטופים סאמר טלאלקה, אלון שמריז ויותם חיים ז"ל, ובמקרים מתועדים אחרים – לאזרחי עזה ולמחבלים שנכנעו?
"כן".

"יש עדויות רבות על ירי באזרחים לא חמושים. העדויות מסבירות את היקף ההרס ומספר ההרוגים. היה מקרה שחיל האוויר הפציץ מבנה עם מאות אזרחים בגלל תצפיתן אחד"

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל אינו תוקף במכוון אזרחים, אלא פועל באופן ממוקד כדי לפגוע ביכולות חמאס ובפעיליו ולהשמיד את תשתיות הטרור של הארגון, תוך שמירה על הדין הבינלאומי וצמצום פגיעה באזרחים. כל תקיפה מאושרת על ידי הדרג התואם אותה, לפי הצורך המבצעי ובהתאם לפקודות".

נוסף על כך, רום מציין כי חיילים העידו בפני הארגון על שימוש בפלסטינים כמגנים אנושיים. לדבריו: "צה"ל לוקח פלסטינים, ביניהם נערים, בוגרים ומבוגרים מאוד, ומסכן אותם ביודעין.

סמנכ"ל ארגון "שוברים שתיקה", איתן רום (צילום: "שוברים שתיקה")
סמנכ"ל ארגון "שוברים שתיקה", איתן רום (צילום: "שוברים שתיקה")

"'קוטפים' אותם במתחמים ההומניטריים ומקומות נוספים, מצמידים אותם ליחידות, מלבישים אותם במדים, קושרים להם פלנלית לעיניים, וכשצריך להיכנס למנהרה או למבנה מסוכן מורידים את הפלנלית ושולחים אותם פנימה, לפעמים בידיים שעדיין אזוקות, ולפעמים גם עם מצלמה".

אולי הם מחבלים?
"בחלק מהמקרים החיילים ידעו בוודאות כי לא מדובר במחבלים. לפעמים זה נאמר להם בפירוש, ולפעמים הם ראו שאחרי שהשתמשו באזרחים, הם שוחררו ללא כל חקירה או מעצר. מה גם שאסור לבצע את הפרקטיקה הזאת גם לחשודים בטרור. היא לא מוסרית, מנוגדת לחוק הבינלאומי והישראלי ולפסיקת בג"ץ. ואכן, צה"ל ככל הידוע לנו לא השתמש בה באופן מסודר ושיטתי מהפסיקה ועד למלחמה הנוכחית".

מה החלופה שתאפשר לבדוק מבנים ומנהרות בלי סיכון עצום בהרג וחטיפת חיילים? ואם יש חלופה, מדוע לא משתמשים בה?
"זה לא מתפקידי לתת ייעוץ מבצעי לצה"ל, אבל אפשר להכניס כלבים ורובוטים. אחד ההסברים שאמרו לחיילים הוא שהמון כלבים נפצעו. גם בהנחה שזה נכון, השימוש בבני אדם במקומם מראה שבצבא כבר לא רואים ערך לחייהם".

"לוקחים פלסטינים, מצמידים אותם ליחידות, מלבישים אותם במדים – וכשצריך להיכנס למנהרה או למבנה מסוכן, שולחים אותם פנימה בידיים אזוקות, עם מצלמה"

האם גביתם עדויות מחיילים שהשתתפו בחילוץ חטופים ישראלים, או באירועים שבהם חטופים נהרגו?
"לא. מציגים לנו את שחרור החטופים כמטרה מרכזית של המלחמה, אבל בשיחה עם חיילים עולה תמונה אחרת. נדיר לשמוע על פעולות קונקרטיות, מתוכננות, שקשורות ישירות בחטופים. קל לדבר על 'הלחץ הצבאי שמקדם את שחרורם', אבל זאת פשוט זריית חול בעיניים.

"כל החיילים שדיברו אתנו אמרו שבהוראות הפתיחה באש שקיבלו אין התייחסות לחטופים. זה אומר המון. האמת הנוראית היא שהפעילות הצבאית הרגה ישירות ובעקיפין יותר חטופים מאלה שהביאה לשחרורם".

השלט המאולתר "הצילו 3 חטופים" שתלו אלון שמריז, יותם חיים וסאמר טלאלקה בבית שבו הוחזקו ברצועת עזה, 17 בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)
השלט המאולתר "הצילו 3 חטופים" שתלו אלון שמריז, יותם חיים וסאמר טלאלקה בבית שבו הוחזקו ברצועת עזה, 17 בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

לפי העדויות שגביתם, הפגיעות בזכויות האדם של פלסטינים גברו בזמן המלחמה גם בגדה המערבית?
"כן. משמעותית. קהילות פלסטיניות שלמות גורשו באלימות ואיומים מאדמתם ובתיהם. זה טרנספר. האלימות של מתנחלים גדלה בהיקפים ובעוצמה, ודי ברור שצה"ל לא מעוניין לעצור אותה. בהמון מקרים חיילים מתועדים במקום האירוע, ומשמשים בפועל כמאבטחים לאותם מתנחלים.

"הפקודות מחייבות את החיילים לעצור את התקיפות הללו ולעכב את הפורעים, אבל הפקודות שמועברות בפועל לחיילים בשטח לא משקפות זאת. המצב החמיר גם בעקבות גיוס אלפי מתנחלים ליחידות הגמ"ר (הגנה מרחבית) המוצבות בקרבת ההתנחלויות שלהם. מתנחלים אלימים מסתובבים שם עכשיו עם מדים ונשק, גם כשהם לא בתפקיד".

"רוח הנקמה נוכחת בגדה המערבית באגרסיביות מוגברת של חיילים, באופן הפעלת האש ובאמצעים. תקיפות מהאוויר הופכות שכיחות, והחורבן וההרס רבים מבעבר"

"רוח הנקמה נוכחת גם באופן הפעלת הכוח של הצבא עצמו, באגרסיביות מוגברת של חיילים, באופן הפעלת האש ובאמצעים. תקיפות מהאוויר הופכות שכיחות, והחורבן וההרס בכפרים ומחנות פליטים שצה"ל פועל בהם רבים מבעבר. עדויות החיילים תואמות את המספר העצום של הנפגעים והרוגים בגדה".

אף שבשנה האחרונה אסף הארגון עדויות רבות מחיילים על הלחימה בעזה, עד כה הוא לא פרסם אף אחת מהן באופן רשמי. עם זאת, חלק מהעדויות פורסמו בכלי תקשורת, בעיקר בתקשורת הזרה. כתבה שפורסמה ברשת CNN באוקטובר השנה, למשל, עסקה בשימוש בפלסטינים כמגנים אנושיים וציטטה עדות של חייל שהגיע לרשת דרך "שוברים שתיקה".

לפי הכתבה, "החייל סיפר כי יחידתו החזיקה שני עצורים פלסטינים במטרה מפורשת להשתמש בהם לבדיקת מקומות מסוכנים. לדבריו, 'הנוהג הזה נפוץ בצה"ל בעזה. הורינו להם להיכנס לבניין לפנינו. אם יש מטענים, הם יתפוצצו ולא אנחנו'.

"החייל סיפר כי בתחילה ביחידה שלו בדקו מבנים חשודים באמצעות כלבים, ירי מטנק או שימוש בדחפור ממוגן ליצירת פתח במבנה. החייל סיפר: 'יום אחד הופיע קצין מודיעין עם שני עצורים פלסטינים, בני 16 ו־20, והורה לחיילים להשתמש בהם כמגנים אנושיים'.

"המפקד אמר בהתחלה: 'אל תחשבו על החוק הבינלאומי, החיים שלכם חשובים יותר', אבל לבסוף ויתר ושחרר את הפלסטינים. 'השחרור הבהיר כי לא היה להם קשר לחמאס""

"לדברי החייל, אחרי כמה ימים הוא וחבריו ליחידה סירבו להמשיך בפרקטיקה והתעמתו על כך עם מפקדם. לדבריו, המפקד אמר להם בהתחלה: 'אל תחשבו על החוק הבינלאומי, החיים שלכם חשובים יותר', אבל לבסוף ויתר ושחרר את הפלסטינים. לדברי החייל: 'השחרור הבהיר כי לא היה להם קשר לחמאס"".

גם העיתון "ניו יורק טיימס" פרסם באוקטובר כתבת תחקיר על השימוש במגנים אנושיים בצה"ל, שהתבססה על עדויות של שבעה חיילים ישראלים, שחלקם הגיעו דרך "שוברים שתיקה". לדברי החיילים שצוטטו, הפרקטיקה הייתה שגרתית, נפוצה ומאורגנת עם תמיכה לוגיסטית, ובידיעת המפקדים.

פיר מנהרה במחנה הפליטים אל־בורייג' במרכז רצועת עזה. החלק העליון מדופן בשקי סיוע של אונר"א וממשלת יפן (צילום: דובר צה"ל)
פיר מנהרה במחנה הפליטים אל־בורייג' במרכז רצועת עזה. החלק העליון מדופן בשקי סיוע של אונר"א וממשלת יפן (צילום: דובר צה"ל)

עדויות חיילים שנמסרו ל"שוברים שתיקה" צוטטו גם בכתבה שפורסמה בעיתון "הארץ" באוגוסט. לדברי חייל שצוטט בכתבה: "ראיתי אדם לא מוכר לבוש מדים ונעלי ספורט, מלווה בחיילים שמלווים אותו לכל מקום. הכוח נדרש לבדוק מנהרה. כשהסתכלנו על המסך, ראינו שהפלסטיני נשלח פנימה, ידיו אזוקות, מצלמה מוצמדת לגופו. הוא מיפה את המנהרה בשביל המפקדים שצפו בה מבחוץ.

"הסבירו לנו שאם הבית ממולכד, או אם יש מארב או מחבלים במרחב, אז שיהרגו אותו ולא את החיילים. זה חזר על עצמו. אנשים התחילו לשאול שאלות, התחיל בלגן. היו כאלה שטענו שהם לא מוכנים לבצע פעילות אם עזתי נאלץ להקריב בה את עצמו. היו, כמובן, כאלה שתמכו, בעיקר המפקדים שחששו להתמודד עם הקצינים הבכירים מהם".

בכתבה צוטט גם מקור צבאי שהיה מעורב בפשיטה צה"לית על מבנה שבו שהו חמושים, שסיפר כי הכוח הכניס למבנה אזרח פלסטיני כדי שידבר איתם ויתווך. החמושים ירו בו

בכתבה צוטט גם מקור צבאי שהיה מעורב בפשיטה צה"לית על מבנה שבו שהו חמושים, שסיפר כי הכוח הכניס למבנה אזרח פלסטיני כדי שידבר איתם ויתווך. החמושים ירו בו.

עקורים פלסטינים מדלגים מעל ביוב זורם ברחובות חאן יונס ברצועת עזה, על רקע דיווחים על התפרצות מגפת הפוליו ברצועה. יולי 2024 (צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi)
עקורים פלסטינים מדלגים מעל ביוב זורם ברחובות חאן יונס ברצועת עזה, על רקע דיווחים על התפרצות מגפת הפוליו ברצועה. יולי 2024 (צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi)

צה"ל מסר בתגובה ל־CNN, "ניו יורק טיימס", "הארץ" וזמן ישראל: "שימוש באזרחים כמגנים אנושיים, או כפייה עליהם להשתתף בפעולות צבאיות, אסורה לחלוטין בהוראות הצבא. פקודות בצה"ל בנושא חודדו באופן שוטף לכוחות במהלך המלחמה. עדויות העצורים הפלסטינים והחיילים ייבחנו בידי הרשויות הרלוונטיות". עד כה לא דיווחו בצה"ל כי נעשתה בחינה כזאת, ועל תוצאותיה.

"החשיפה לאלימות קיצונית וההשתתפות בה הן טראומה"

שלוש העדויות שפורסמו ב"הארץ" ובתקשורת הזרה על השימוש במגנים אנושיים הן, בינתיים, העדויות היחידות מהלחימה בעזה ש"שוברים שתיקה" פרסם מתחילת המלחמה. זאת על אף שבארגון מדווחים על גידול במספר העדויות ביחס לאירועים בעבר. פעילי הארגון מסבירים כי נדרש זמן רב כדי לאמת ולבדוק עדויות לפני שניתן לפרסם אותן.

"הרבה מאוד חיילים סיפרו לנו סיפור דומה: 'התגייסתי למילואים בגלל 7 באוקטובר, להגן על יישובי העוטף ולשחרר את החטופים, אבל אחרי ימים או שבועות או חודשים הבנתי שזה לא מה שאנחנו עושים שם"

פעילי "שוברים שתיקה" מצליבים את עדויות החיילים שפנו לארגון עם חיילים אחרים שנכחו בשטח, שהארגון פונה אליהם, ועדי ראייה פלסטינים. לאחר מכן, מתבצעות בדיקות נוספות לאמיתות העדויות. כמו כן, העדויות נמסרות לבדיקת הצנזורה הצבאית, כדי לוודא שפרסומן לא יפגע בביטחון שדה. לבסוף, מוודאים הפעילים כי הפרסום לא יחשוף את החיילים והאזרחים שהעידו ויסכן אותם.

גביית העדויות ופרסומן מתעכבים יותר מאשר בעבר, משום שרוב החיילים מוסרים את עדותם לארגון רק לאחר שחרורם ממילואים – ושירותם במלחמה הנוכחית היה ארוך במיוחד. לדברי רום: "פניות חדשות של חיילים במילואים ארוכים עדיין ממשיכות וימשיכו להגיע אלינו. יש חיילים שכבר יצרו איתנו קשר ואנחנו יודעים שיעידו, אבל רק אחרי סבב המילואים הבא".

פעילות כוחות צה"ל בעזה, אוקטובר 2024 (צילום: דובר צה
פעילות כוחות צה"ל בעזה, אוקטובר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

סיבה נוספת לעיכוב היא העובדה שחיילים רבים, שהגיעו לשירות עם מוטיבציה גבוהה בשל טבח 7 באוקטובר, לא רצו לצאת נגד המערכת בחודשים הראשונים למלחמה – והחליטו להעיד רק בחודשים האחרונים.

רום: "הרבה מאוד חיילים סיפרו לנו סיפור דומה: 'התגייסתי למילואים בגלל 7 באוקטובר, להגן על יישובי העוטף ולשחרר את החטופים, אבל אחרי ימים או שבועות או חודשים, הבנתי שזה לא מה שאנחנו עושים שם. חלק מהחיילים שהעידו בפנינו במלחמה הנוכחית לחמו בעזה וכבר היו עדים שלנו במבצעים בעבר. בשבעה באוקטובר הם הרגישו מחויבות גדולה להתגייס".

"חלק מהחיילים לא מספרים מה הם עושים בעזה ועל כך שבחרו להעיד בפנינו. מצד שני, לא מעט חיילים שהעידו אמרו שדווקא העובדה שהם אלה שהיו שם וראו מה שראו, גרמה לאנשים בסביבה שלהם להקשיב"

בעבר היו תגובות קשות בחברה הישראלית לפעילותכם ולעדויות החיילים. איך הגיבו ביחידה הצבאית ובחוג המשפחה והחברים של החיילים שהעידו במלחמה הנוכחית? האם התגובה נעשתה עוד יותר קשה?
"היעדר הפתיחות לדעות ביקורתיות על הלחימה, והשתקן בציבור ובתקשורת, החריף, כמובן, במלחמה. המרחב הדמוקרטי מצטמצם.

"חלק מהחיילים לא מספרים לסביבה שלהם בכלל מה הם עושים בעזה, וחלק מאלה שבחרו להעיד בפנינו לא מספרים על כך. אנחנו עושים כל מאמץ אפשרי להגן עליהם. מצד שני, לא מעט חיילים שהעידו אמרו שדווקא העובדה שהם היו שם וראו מה שראו עזרה להם לדבר עם אנשים בסביבתם וגרמה להם להקשיב".

מחבלי חמאס ליד קיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Hassan Eslaiah)
מחבלי חמאס ליד קיבוץ ניר עוז ב־7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Hassan Eslaiah)

היו התנכלויות של צה"ל לחיילים שהעידו במלחמה הנוכחית? היו מקרים שהעדים הוכו, הושפלו או הוחרמו בידי חבריהם ליחידה, או במסגרות אחרות?
"לא ידוע לנו על מקרים כאלה".

פסיכולוגים שטיפלו בחיילים שנלחמו בעזה אומרים שהמעשים שעשו לאזרחים חוללו אצלם טראומה נפשית. האם נתקלתם באמירות כאלה בעדויות?
"השחיקה הנפשית של חיילים ששירתו ברצועה קיימת ונפוצה. לשמחתנו, היא גם החלה לקבל תשומת לב גוברת בכלי התקשורת. המודעות הזאת יכולה גם לקדם את הסיוע הנדרש לאותם חיילים, ואולי, בטווח הארוך, להשפיע על המדיניות שהביאה אותם למצבים הללו.

"חיילים אומרים שחלק מהקושי נובע מהתנהלות ההנהגה, חוסר הרצון שלה לעסוק בפתרון מדיני שייתן לנו חופש וביטחון בעתיד, ויתעדף חיי אדם ואת חיי החטופים בפרט"

"חיילים וחיילות רבים שהעידו במלחמה מדברים על הקושי והטראומה שעברו, גם בגלל דברים שנדרשו לעשות בעצמם, וגם מהמראות והדברים שנחשפו אליהם. חשיפה לאלימות קיצונית, ולקיחת חלק באלימות כזו, עלולה ליצור טראומה.

"אבל חשוב לציין שאנחנו לא האנשים שמוסמכים לאבחן פגיעות נפשיות ולטפל בהן. במקרה הצורך, אנחנו עוזרים לחיילים להגיע למי שיכול לסייע. שנית, מה שדחף את רוב החיילים לדבר איתנו היא לא רק הפגיעה הנפשית, אלא הקושי המוסרי שהמעשים הללו מעוררים.

הפגנה נגד הממשלה ולמען שחרור החטופים בעזה, 16 בנובמבר 2024 (צילום: Jack GUEZ / AFP)
הפגנה נגד הממשלה ולמען שחרור החטופים בעזה, 16 בנובמבר 2024 (צילום: Jack GUEZ / AFP)

"חיילים רבים אומרים שחלק מהקושי נובע מהתנהלות ההנהגה וההשלכות שלה על המשימות. חיילים רואים ומרגישים את חוסר הרצון של הממשלה לעסוק בפתרון מדיני שיאפשר לנו חיים בטוחים וחופשיים בעתיד, ולתעדף חיי אדם בכלל, ואת חיי החטופים בפרט. הדברים האלה משפיעים על החיילים ומחמירים את הקושי שלהם, ואנחנו שומעים את הקולות הללו".

האם חלק מהחיילים שהעידו הפסיקו לשרת בגלל הדברים שראו או עשו בעזה?
"שמענו קולות כאלו. אבל, בעיקר, שמענו הרבה חיילים שמתלבטים אם להתייצב בפעם הבאה שייקראו להם. זה מתחבר לעובדה שהם הרגישו מחויבות גדולה להתגייס אחרי טבח 7 באוקטובר, אבל הבינו שהוא לא באמת קשור למה שנשלחו לעשות בעזה".

עובדי ופעילי "שוברים שתיקה" חוו בעוצמה את פגיעת המלחמה. רבים מהם גויסו למילואים ארוכים. חלקם נפלו ונרצחו

גם "שוברים שתיקה" עצמו עבר טלטלה

נראה כי גם בין פעילי "שוברים שתיקה" עצמם יש כאלה שעברו במהלך המלחמה תהליך דומה לזה שהם מתארים אצל החיילים שהעידו בפניהם. עובדי ופעילי הארגון – שרובם ככולם משרתים או שירתו בצה"ל – חוו בעוצמה את פגיעת המלחמה. רבים מהם גויסו למילואים.

אחד מעובדי הארגון לשעבר, שחר צמח ז"ל, היה חבר בכיתת הכוננות של קיבוץ בארי ונפל בקרב להגנת הקיבוץ. מספר לוחמים ש"שוברים שתיקה" פרסם בעבר עדויות שלהם נפגעו בטבח, ביניהם ד"ר חיים כצמן ז"ל מקיבוץ חולות, שנרצח במסיבה ברעים. גם העיתונאי עודד ליפשיץ מניר עוז, החטוף בעזה, ואשתו יוכבד, שנחטפה ושוחררה, מקורבים לפעילי הארגון.

חיילים ששירתו בעזה מרצים בכנס ארגון "שוברים שתיקה" בבית רדיקל בת"א, 13.3.2014 (צילום: "שוברים שתיקה")
חיילים ששירתו בעזה מרצים בכנס ארגון "שוברים שתיקה" בבית רדיקל בת"א, 13 במרץ 2014 (צילום: "שוברים שתיקה")

בתחילת המלחמה החליטו בארגון לשנות את פעילותו. "שוברים שתיקה" נמנע לזמן מה מלהצטרף (כארגון) להפגנות נגד קיום המלחמה. במבצעי העבר בעזה קיים הארגון כנסים, בהם חיילים הקריאו עדויות. בחודשים הראשונים למלחמה הנוכחית לא נערכים כנסים כאלה; אחר כך הארגון חזר לערוך אותם.

המנכ"ל הקודם של "שוברים שתיקה", אבנר גבריהו, התראיין לזמן ישראל בסוף פברואר ואמר: "ברור שהפעילות שלנו השתנתה – המציאות השתנתה. המספר העצום של הנפגעים הישראלים השפיע על הרגשות וההתנהלות שלנו. היו מחשבות ודיונים אם לעשות כנסים, והחלטנו שלא לעשות, ואם להצטרף לקריאה הגורפת להפסקת המלחמה, והחלטנו שלא.

"היה צריך להגן על העוטף, כן. אבל גם במלחמה צודקת יש דברים שאסור לעשות. בכל מקרה, כיום אנחנו מצטרפים, כארגון, לקריאה הברורה לסיים את המלחמה"

"אנחנו לא פציפיסטים. הטירוף זה לא הלחימה, אלא העובדה שהיא לא משלבת מהלך מדיני. וזה לא שיש לנו עמדות אחידות. גם ביחס לגיוס. הרבה מאתנו במילואים, אבל יש גם כאלה שמזמן הפסיקו לשרת. זה אישיו שיצר דיונים בינינו".

כיום, אחרי שנה וחודש של מלחמה שהפכה לחסרת תכלית, בארגון מדברים אחרת. רום, בעצמו רס"ן במילואים ששימש כמפקד פלוגה בהגנה האווירית, וקיבל את אות מצטיין הרמטכ"ל, מציין: "בשבועות הראשונים למלחמה היה הלם כללי, לא היה ברור לאן המציאות הולכת, זה השפיע עלינו".

פעילי "שוברים שתיקה" בביקור אצל פעילי השלום עודד ויוכבד ליפשיץ בקיבוץ ניר עוז, זמן קצר לפני שנחטפו בידי חמאס, ספטמבר 2023 (צילום: "שוברים שתיקה")
פעילי "שוברים שתיקה" בביקור אצל פעילי השלום עודד ויוכבד ליפשיץ בקיבוץ ניר עוז, זמן קצר לפני שנחטפו בידי חמאס, ספטמבר 2023 (צילום: "שוברים שתיקה")

היו ביניכם כאלה שתמכו במלחמה בשלביה הראשונים. אתה מסכים, כיום, עם הטענה שהמלחמה, כשלעצמה, חיונית ומוצדקת – גם בלי להצדיק את כל המעשים שנעשים בה, את היעדר האופק המדיני והפקרת החטופים?
"היה צריך להגן על העוטף, כן. אבל גם במלחמה צודקת יש דברים שאסור לעשות.

"בכל מקרה, כיום אנחנו מצטרפים, כארגון, לקריאה הברורה לסיים את המלחמה ומתייצבים גם להפגנות נגדה וגם להפגנות למען שחרור החטופים. המלחמה הייתה יכולה וצריכה להסתיים מזמן, החטופים היו יכולים וצריכים לחזור מזמן הביתה, הדם הזה צריך להפסיק להישפך".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה לטענות שעלו בכתבה: "אירועים חריגים המזוהים במהלך הלחימה מופנים לבדיקת מנגנון התחקור המטכ"לי. במקרים בהם עולה חשד לעבירה פלילית, נפתחת חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
איך אפשר לחשוב שהצד השני שה תמים איך לשבור שתיקה כאשר חטופינו נמצאים במנהרות חיים או מתים איך הם גורמים שם רע בעולם רק שהם לא מבינים שהם כיהודים על הכוונת פלסטין חופשית רוצים ממי בדיוק... המשך קריאה

איך אפשר לחשוב שהצד השני שה תמים
איך לשבור שתיקה כאשר חטופינו נמצאים במנהרות חיים או מתים
איך הם גורמים שם רע בעולם רק שהם לא מבינים שהם כיהודים על הכוונת
פלסטין חופשית רוצים ממי בדיוק חופשית
כנראה גם מאותם אנשים ששוברים שתיקה

עוד 2,246 מילים ו-1 תגובות
סגירה