דוח של מרכז המידע והידע לתמיכה בעורף של צה"ל ואגף מודיעין, בסיוע המערך הדיגיטלי של משרד הכלכלה, שהגיע לידי זמן ישראל ומתפרסם כאן לראשונה, מראה כי המלחמה הנוכחית גרמה לפגיעה נרחבת בבריאות הנפשית של הציבור הישראלי ולפגיעה נפשית קשה בחלק מהציבור.

לפי הדוח: "מלחמת 'חרבות ברזל' השפיעה באופן דרמטי על בריאות הנפש של אוכלוסיית מדינת ישראל […] המלחמה הביאה למצב חסר תקדים בו שיעור גדול ביותר מהאוכלוסייה מצוי בסיכון כזה או אחר להתפתחות הפרעות נפשיות שונות, כולל פוסט־טראומה, חרדה, דיכאון והתמכרויות. למעשה, רוב אזרחי ישראל חשים רמה כזאת או אחרת של מצוקה.

הדוח מראה נתונים על עלייה של כ־900% במספר המטופלים בטיפול נפשי קליני מאז פרוץ המלחמה ביחס לתקופה שלפניה. הדוח מציין: "החל מפרוץ המלחמה חל זינוק של מאות אחוזים במספר האנשים הפונים לקבלת סיוע נפשי, פרטני, משפחתי וקבוצתי".

הדוח מראה נתונים על עלייה של כ־900% במספר המטופלים בטיפול נפשי קליני מאז פרוץ המלחמה ביחס לתקופה שלפניה. "זינוק של מאות אחוזים במספר האנשים הפונים לקבלת סיוע נפשי"

הדוח מבוסס על מידע ממערכת אמו"ן (איחוד מידע ונתונים) המסייעת למפונים, על סקרים, נתונים של גופים ממשלתיים העוסקים בבריאות, רווחה ובריאות הנפש, קופות החולים, עמותות, מכוני מחקר ועל מחקרים אקדמיים.

הפסיכולוגית ד"ר הדס שהרבני סיידון, מנהלת תחום בריאות הנפש בעמותת "אחים ואחיות לישראל – החמ"ל האזרחי" לסיוע לנפגעי המלחמה – אמרה בתגובה לפניית זמן ישראל: "זה מהווה אישור לעובדה הנוראית שאנחנו רואים באופן יום־יומי – מדובר באירוע רב נפגעי־נפש שאינו נגמר".

כוח צה"ל בשכונת תל סולטן שבאזור רפיח, ספטמבר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

"רוב הציבור במצוקה נפשית כלשהי"

הדוח מציין כי מספר הפניות למרכז נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) זינק בחודשים הראשונים של המלחמה פי 15. לפי נתוני נט"ל המצוטטים בדוח, מספר הפניות ירד בהמשך המלחמה, אך נותר גבוה: ב־2022 פנו לנט"ל כ־15,400 בני אדם; מפרוץ המלחמה ועד יוני 2024 (במשך תשעה חודשים) פנו לנט"ל כ־43 אלף בני אדם (כ־26 אלף גברים וכ־17 אלף נשים).

הדוח מציין גם כי במלחמה חל זינוק של כ־950% בפניות לעמותת ער"ן בנוגע לחרדה, טראומה ואובדן. הדוח מציין, על סמך דיווחי העמותה, ש"במשך המלחמה, עלה גם מספר הפניות העוסקות בדיכאון, מצוקה נפשית ובדידות".

"הדוח מהווה אישור לעובדה הנוראית כי מדובר באירוע רב נפגעי־נפש שאינו נגמר". לפי הדוח, הביקוש לטיפולים במרכזי החוסן ממשיך לעלות ככל שהזמן עובר

הדוח מציין כי 8,700 מטופלים חדשים "החלו טיפול פרטני במרכזי החוסן מתחילת המלחמה ועד אפריל", לעומת כ־1,500 מטופלים חדשים מדי חצי שנה במרכזי החוסן לפני המלחמה. לפי הדוח: "הביקוש לטיפולים במרכזי החוסן ממשיך לעלות ככל שהזמן עובר".

הדוח מצטט סקר של קופת החולים מכבי מחודש מרץ השנה, לפיו כ־30% מהישראלים מדווחים על מצב נפשי בינוני או גרוע. 55% מהנשים ו־31% מהגברים שהשתתפו בסקר דיווחו על שינוי כללי לרעה במצב הנפשי. 62% מהנשים ו־38% מהגברים שהשתתפו בסקר מכבי דיווחו על שינוי לרעה באיכות השינה שלהם.

דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי במנהרה בה נרצחו ששת החטופים ברפיח, ספטמבר 2024 (צילום: צילום מסך, דובר צה"ל)

לפי הדוח, 55% מהישראלים סובלים מחרדה ברמות שונות, לעומת 11% בלבד לפני המלחמה. 23% סובלים מחרדה המוגדרת "בינונית" או "קשה".

הדוח מצטט סקר של מרכז מטיב, אוניברסיטת חיפה, המרכז האקדמי רופין ואוניברסיטת אריאל, לפיו 75% מהישראלים סובלים מעייפות רגשית. הדוח מצטט גם סקרים ומחקרים של אוניברסיטת אריאל והמרכז הישראלי לדמוקרטיה מנובמבר, לפיהם קרוב למחצית מהישראלים סבלו מדכדוך, ירידה במוטיבציה לביצוע פעילויות שונות וירידה בפריון בעבודה בשבועות הראשונים למלחמה.

הדו"ח מצטט סקרים לפיהם כ־30% מהישראלים מדווחים על מצב נפשי בינוני או גרוע, כמחציתם מדווחים על שינוי לרעה באיכות השינה ו־75% סובלים מעייפות רגשית

לפי הדוח: "מרבית תושבי ישראל חוו עלייה משמעותית ברמות החרדה והדיכאון ומצב רוח ירוד. ניכרת מגמת שיפור לאורך הזמן, אך עדיין ניכרת מצוקה באוכלוסייה, ובמיוחד בקרב אלו שנחשפו ישירות לאירועים.

"מחקרים מעריכים כי בין 13 ל־60 אלף איש ימשיכו לסבול מפוסט־טראומה מלאה, נוסף על אלה הסובלים וימשיכו לסבול מחרדה, דיכאון והפרעות נוספות. מחקרים מראים שמתן מענה בסמוך להתרחשות האירועים מסייע לצמצום הסימפטומים. אצל כלל האזרחים יש עלייה בקיומו של מצב רוח ירוד, שאינו בסף הקליני, המאופיין בעצבות, חרדה, הערכה עצמית נמוכה, עייפות ותסכול".

פצועים מפגיעת רקטה בבסיס פיקוד צפון בצפת מפונים לבית חולים זיו, 14 בפברואר 2024 (צילום: AP Photo/Gil Eliyahu)

עם זאת, הדוח מאשר את ההערכות שפורסמו, לפיהן לא חלה עד כה עלייה במספר האשפוזים הפסיכיאטרים, אלא רק בדרישה לטיפול בקהילה. לפי הדוח: "גם במחקרים שבדקו את השפעות אירועי 9 בספטמבר בארה"ב על בריאות הנפש נמצא כי הם הגדילו את הביקוש לטיפול בקהילה, אך לא את מספר האשפוזים".

הדוח מאשר גם את הצהרת משרד הבריאות לפיה אין מידע המצביע על עלייה במספר ההתאבדויות בזמן המלחמה ובתחילת המלחמה (ברבעון הרביעי של 2023) – ואף נרשמה ירידה במספרן.

הדוח מאשר את הצהרת משרד הבריאות לפיה אין עלייה במספר ההתאבדויות, ומצביע על ירידה במצוקה הנפשית במשך המלחמה (לפחות לפני ההסלמה הנוכחית בצפון)

הדוח מצביע על ירידה ברמת המצוקה הנפשית של חלק מהישראלים במשך המלחמה (לפחות לפני ההסלמה הנוכחית בלחימה בצפון).

לפי הדוח, אצל 16% מהישראלים הופיעו סימפטומים של תופעות פוסט־טראומטיות באוגוסט 2023; אצל 30% מהם הופיעו תסמינים כאלה באוקטובר אשתקד; אצל 27% בפברואר השנה ואצל 23% ביוני. היקף תסמונות פוסט־הטראומה הוכפל, אפוא, עם פרוץ המלחמה, ואילו ביוני 2024 הוא ירד ביחס לתחילת המלחמה והגיע ל־50% יותר מאשר לפני שפרצה.

ילדים נכנסים למקלט באשקלון, 8 באוקטובר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

באוגוסט שעבר 24% מהישראלים דיווחו על תסמיני דיכאון. מספרם זינק באוקטובר ל־43%, ירד בפברואר ל־30% והגיע ביוני ל־26%, כלומר רק כ־8% יותר מאשר לפני המלחמה.

ילדים והורים לילדים נפגעו יותר

הדוח מצביע על קשיים נפשיים רבים במיוחד אצל ילדים, הדו"ח מציין: "ילדים רבים נחשפו למצבים מסוכנים. 83% מהילדים נחשפו לסרטונים קשים. לכ־300 אלף ילדים יש הורים במילואים שגויסו, ורובם דיווחו על קשיים בשל כך.

כ־20 אלף ילדים ובני נוער הוכרו בביטוח לאומי כנפגעי איבה, רובם המוחלט על רקע נפשי. אצל בני נוער רבים נמצאה עלייה בעישון, צריכת האלכוהול והקנאביס"

"אצל כ־76% מהילדים בני השנתיים–12 התגלו סימנים למצוקה רגשית גבוהה ואצל כ־54% התגלו תסמיני חרדה. כ־72% מההורים דיווחו על רמות גבוהות של דיכאון וחרדה אצל ילדיהם.

"כ־20 אלף ילדים ובני נוער הוכרו בביטוח לאומי כנפגעי איבה, רובם המוחלט על רקע נפשי. אצל בני נוער רבים נמצאה עלייה בעישון, צריכת האלכוהול והקנאביס ובשיעור התסמינים הפסיכיאטרים – שיעור שעלה ככל שחשיפת בני הנוער לאירועי המלחמה הייתה גבוהה יותר.

ילדים שביתם נפגע מפגיעת רקטה מלבנון עומדים ליד מקלט בקריית שמונה, 23 באוקטובר 2023 (צילום: ארז בן שמעון/פלאש 90)

הורים לילדים נפגעו הרבה יותר ממי שאינם כאלה. לפי הדוח, כ־47% מההורים לילדים מתחת לגיל 18 פיתחו במלחמה תסמיני פוסט־טראומה, לעומת כ־12% מהמבוגרים שאין להם ילדים מתחת לגיל 18.

הדוח מצביע על זינוק בהיקף תופעת הדיכאון אחרי לידה בעקבות מגפת הקורונה והמלחמה. לפי הדוח, במרץ 2020 – לפני המגפה – כ־12% מהיולדות נמצאו בדיכאון וכ־17% מהן דיווחו על חרדה. ואילו בנובמבר אשתקד כ־27% מהיולדות נמצאו בדיכאון וכ־34% מהן דיווחו על חרדה.

כ־33% מהפונים החדשים לנט"ל הגיעו מקרב שורדי המסיבות (פי 700 משיעורם באוכלוסייה); כ־16% הם מפונים (פי 10 משיעורם באוכלוסייה); כ־1% הם בני משפחות החטופים (פי 100 משיעורם באוכלוסייה)

הנפגעים הקשה ביותר: לוחמים, מפונים, ניצולים

הדוח מציין כי בקרב מי שהיו מעורבים ונוכחים בטבח שבעה באוקטובר ובלחימה חלה הידרדרות קשה במיוחד. לפי הדוח: "יש מספר אוכלוסיות הנמצאות בסיכון מוגבר לפגיעה נפשית בעקבות האירועים – לוחמים וצוותי חילוץ, חטופים, שורדי המסיבות, תושבי עוטף עזה, מפונים; אנשי כוחות החירום וההצלה, בני משפחה של לוחמים ונפגעים, אנשים שנחשפו לאירועים ב־7 באוקטובר מרחוק בזמן אמת (כמו מוקדנים, למשל) וצוותי תחקור החוקרים את המאורעות.

הדוח מראה כי שיעורם של בני האוכלוסיות הללו גבוה בקרב הפונים לטיפול נפשי פי כמה משיעורם באוכלוסייה. לפי נתוני נט"ל, כ־39% מהפונים החדשים לנט"ל מזמן המלחמה היו חיילי מילואים (קרוב לפי עשרה יותר משיעורם באוכלוסייה).

חיילי יחידת לוט"ר בוכים ב־10 באוקטובר 2023 למראה בית בקיבוץ כפר עזה שבו עדיין מונחות על השולחן חלות מארוחת ערב שבת של המשפחה שהותקפה על ידי מחבלי חמאס ב־7 באוקטובר (צילום: באדיבות זיו קורן/פולריס)

כ־33% מהפונים החדשים לנט"ל הגיעו מקרב שורדי המסיבות (יותר מפי 700 משיעורם באוכלוסייה); כ־16% הם מפונים (פי 10 משיעורם באוכלוסייה); כ־1% הם בני משפחות החטופים (בערך פי 100 משיעורם באוכלוסייה). רק כ־11% מהפונים הם משאר האוכלוסייה.

הדוח מציין: "לוחמים הם אחת מקבוצות הסיכון הבולטות להתפתחות הפרעות נפשיות, הן מפאת החשיפה הישירה למצבים מסכני חיים והן מפאת תדירות ומשך החשיפה. הריגת אדם אחר עשויה להביא לפוסט־טראומה – והיא עשויה להתפתח גם בקרב לוחמים שחיסלו מחבלים.

"לפי נתוני משרד הביטחון, מתחילת המלחמה ועד אוגוסט נקלטו באגף השיקום 10,056 חיילי מילואים ואנשי כוחות ביטחון פצועים – כאלף בחודש – שכשליש מהם מתמודדים עם תגובות נפשיות"

"מלבד הלוחמים, ישנם חיילים נוספים הנחשפים לאירועים קשים – חיילים בגבול הצפון החווים ירי יום־יומי, טייסי קרב שירו למטרות אויב, חוקרי מודיעין שצפו בסרטוני הזוועות באופן אינטנסיבי.

"לפי נתוני משרד הביטחון, מתחילת המלחמה ועד אוגוסט נקלטו באגף השיקום 10,056 חיילי מילואים ואנשי כוחות ביטחון פצועים – כאלף בחודש – שכשליש מהם מתמודדים עם תגובות נפשיות. זאת נוסף על אלפי חיילים בסדיר המטופלים בידי צה"ל.

מכוניות הרוסות אחרי מסע הרצח במסיבה בעוטף עזה, 10 באוקטובר 2023 (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

מצבם של אלה שהשתתפו בשלוש המסיבות שהתקיימו בעוטף עזה בבוקר 7 באוקטובר ונכחו בטבח שהתרחש בהן, קשה במיוחד. לפי הדוח, רובם המוחלט – 3,890 אנשים – הוכרו זמנית כנפגעים על ידי הביטוח הלאומי או משרד הביטחון.

לפי הדוח: "כ־4,000 שורדי המסיבות נחשפו לאירועים מסכני חיים ורובם ראו אנשים מתים ופצועים, ביניהם יקיריהם. רבים מהם סובלים ממצוקה גבוהה, תסמיני PTSD חריפים, הצפות רגשיות, פלאשבקים, סיוטים, דיכאון, חרדות, קשיי שינה רציניים.

"רק 47% משורדי המסיבות המשיכו לעבוד בקביעות מאז שבעה באוקטובר, נוסף על כשמינית מהם ששירתו במילואים"

"רבים מהם מתקשים לחזור לשגרה, לתפקוד יום־יומי, לעבודה וללימודים. רק 47% משורדי המסיבות המשיכו לעבוד בקביעות מאז שבעה באוקטובר, נוסף על כשמינית מהם ששירתו במילואים. 35% מהם ניסו לעבוד אך לא הצליחו להתמיד בעבודה. גם בני משפחותיהם סובלים מפגיעות נפשיות".

מחברי הדוח מניחים כ ניתן לצפות "לשיעורים גבוהים של פוסט־טראומה, מצוקה וקשיים לחזור לשגרה גם בקרב תושבי העוטף ששרדו את הטבח, אך טרם התקבלו נתונים מחקריים מספיקים בנוגע אליהם. מחקר העריך כי בקרב אלו שנחשפו ישירות לאירועים במסיבות וביישובי העוטף, כ־8,000–16 אלף איש יפתחו PTSD".

מטולה ב־19 במרץ 2024, חמישה חודשים אחרי פינוי התושבים ותחילת המלחמה (צילום: Jalaa MAREY / AFP)

הדוח מצביע על מצוקה נפשית גבוהה גם בקרב עקורי הצפון: "(גם) רבים מהמפונים מהצפון מראים סימפטומים של PTSD, במיוחד אלה שהתפנו עצמאית, הורים לילדים (בעיקר אימהות) ומפונים מיישובים עם חוסן קהילתי נמוך (ערים).

הדוח מצטט מחקר של אוניברסיטת תל אביב ומכללת תל חי, לפיו כ־34% מהתושבים שפונו מיישובי הדרום (כולל אלה שכבר חזרו לבתיהם) וכ־28% מהמפונים מהצפון סובלים מתסמיני פוסט־טראומה.

"(גם) רבים מהמפונים מהצפון מראים סימפטומים של PTSD, במיוחד אלה שהתפנו עצמאית, הורים לילדים (בעיקר אימהות) ומפונים מיישובים עם חוסן קהילתי נמוך"

הדוח מציין שאם לוקחים בחשבון את העובדה שאירועי השבעה באוקטובר התרחשו בדרום, "השיעור הגבוה של המפונים מהצפון שנמצאים במצוקה נפשית, שקרוב לזה של מפוני הדרום, מצביע על פגיעה קשה גם במפוני הצפון".

זינוק חד בשימוש באופיואידים וסמים

עוד מציין הדוח: "חלה עלייה של מאות אחוזים בשימוש בחומרים ממכרים, ביניהם אופיואידים, נוגדי חרדה, אלכוהול וטבק. העלייה בולטת במיוחד אצל תושבי העוטף, ונפוצה יותר בקרב נשים ומבוגרים".

אילוסטרציה: אופיואידים, התמכרות, נטילת מנת יתר (צילום: AppleZoomZoom/iStock)

"יש אינדיקציות לכך שבזמן המלחמה חלה עלייה של כ־70% בצריכת אופיואידים. כיום מוערך כי כ־200 אלף ישראלים עושים שימוש מופרז בחומרים אלו, העלול לגרור פיתוח תלות והתמכרות – ולעתים אף למוות.

הדוח מצטט נתונים של קופת חולים כללית המצביעים על זינוק בנטילת כדורי שינה, משככי כאבים נרקוטיים ותרופות נוגדות דיכאון וחרדה. לפי קופת חולים כללית, בחצי השנה הראשונה למלחמה נרשמה עלייה של יותר מ־200% בנטילת משככי כאבים נרקוטיים.

לפי קופ"ח כללית, נרשמה עלייה של יותר מ־200% בנטילת משככי כאבים נרקוטיים, עלייה של כ־50% בנטילת נוגדי חרדה בכלל האוכלוסייה ושל כ־100% בקרב עקורי העוטף

עוד עולה מנתוני "כללית" כי חלה עלייה של כ־50% בנטילת נוגדי חרדה בכלל האוכלוסייה ושל כ־100% בקרב העקורים מעוטף עזה.

מחקר של אוניברסיטת תל אביב, המצוטט בדוח מרכז המידע, מצביע על זינוק של 34% בשימוש בתרופות הרגעה בקרב נשים וזינוק של 42% בשימוש בתרופות הרגעה בקרב נשים שפונו מבתיהן בצפון ובעוטף; זינוק של 26% בקרב כלל הנשים ושל 61% בקרב הנשים המפונות בשימוש בתרופות נגד דיכאון וחרדה; זינוק של 58% בקרב כלל הנשים ושל 132% בקרב נשים שפונו בשימוש בכדורי שינה.

משתתפי פרויקט "מסע שחרור" בחסות מטיב, המרכז הישראלי לפסיכוטראומה, מתאספים לחיבוק תמיכה קבוצתי (צילום: באדיבות מטיב)

המחקר של אוניברסיטת תל אביב מצביע גם על עלייה של 42% בשימוש בקנאביס (רפואי ולא רפואי) בקרב נשים שפונו, עלייה של 17% בשימוש שלהן במשככי כאבים, של 11% בעישון סיגריות ושל 6% בשתיית אלכוהול.

"לטפל מהר ככל האפשר"

בהמלצות הדוח נכתב: אצל מרבית הציבור נצפית מגמה של שיפור והסתגלות למצב, הודות למנגנונים פנימיים להתמודדות עם טראומה המסייעים לנו, גם ללא צורך בתמיכה נוספת. עם זאת, יש אוכלוסייה לא מבוטלת הנדרשת לטיפול ותמיכה, וככל שההתערבות מוקדמת – כך היא יעילה יותר.

"ניתן להעריך כי לפחות עשרות אלפים יזדקקו לסיוע נפשי בתגובה לאירועים. רבים מאלו הזקוקים לסיוע לא פונים באופן אקטיבי לקבל אותו, ויש לעשות מאמצים לעזור לכל מי שזקוק לכך"

"ניתן להעריך כי לפחות עשרות אלפים יזדקקו לסיוע נפשי בתגובה לאירועים. רבים מאלו הזקוקים לסיוע לא פונים באופן אקטיבי לקבל אותו, ויש לעשות מאמצים לעזור לכל מי שזקוק לכך, כולל אלה שהאירועים היוו עבורם טריגר להחמרה במצב נפשי קודם.

"לכן יש לייצר מענים ממוקדים לכל קבוצה לפי הצרכים הייחודיים שלה, ולהעניק אותם מהר ככל האפשר, לצד הטיפולים ארוכי הטווח. ככל שמענים יינתנו מוקדם יותר יקטן הסיכוי להתפתחות פתולוגיה. לרבים מהנפגעים יש קושי לחזור לעבודה – והמענה הראשוני צריך להתמודד עם הצורך הזה".

חדר ספא במלון המלך שלמה שהוסב לחדר טיפולים לנפגעי המלחמה, אוקטובר 2023 (צילום: "בנפשנו", מערך סיוע נפשי ראשוני שהוקם בידי מחאת בריאות הנפש)

עוד ממליץ הדוח להמשיך ולנטר את מצב בריאות הנפש של תושבי ישראל; "נשים וגברים מגיבים באופן שונה לטראומה ויש לוודא כי נשים וגברים מקבלים טיפולים המתאימים עבורם; בשנה האחרונה פותחו יוזמות טכנולוגיות שנועדו לתת סיוע נפשי זמין לכולם. מומלץ לשקול להרחיב ולהשקיע בהן".

הדוח גם מזהיר: "יש מחסור באנשי מקצוע בבריאות הנפש בכלל ועבור ילדים ונוער בפרט, שנובע הן מהתמעטות אנשי המקצוע במגזר הציבור והן מהעלייה החדה בביקוש לסיוע. בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על עלייה במספר המקרים שבהם הזקוקים לסיוע אינם מקבלים מענה בזמן סביר.

"הדוח מבהיר כי מאות אלפים סובלים מקושי נפשי וזקוקים למענה נגיש, וכי הוספת בעלי תפקידים לשירות הציבורי בבריאות הנפש, כולל כאלה שאינם מומחים, הוא צו השעה"

עוד מציין הדוח כי לאורכה של המלחמה יש השפעה. "לפי הספרות המחקרית, חשיפה ממושכת ותדירה לאירועים קשים היא מהגורמים התורמים ביותר להתפתחותה של פוסט־טראומה. על כן, ככל שהמלחמה תימשך, הפגיעה תתגבר, בעיקר בקרב לוחמים, חטופים ובני משפחותיהם.

הדס שהרבני סיידון, פסיכולוגית וממובילי מחאת בריאות הנפש, אוקטובר 2023 (צילום: באדיבות המצולמת)

לדברי הפסיכולוגית שהרבני סיידון: "מאז שבעה באוקטובר אנו פועלות כדי לסייע במצוקה הנפשית של תושבי ישראל, ורואות בשטח את מה שכתוב בדוח. הדו"ח מבהיר כי מאות אלפים סובלים מקושי נפשי וזקוקים למענה מתאים ונגיש וכי הוספת בעלי תפקידים לצוותי השירות הציבורי לבריאות הנפש, כולל כאלה שאינם מומחים, הוא צו השעה".

לצד המידע הרב המופיע בדוח, הוא מציין כי יש קושי באיתור נתוני קשיחים ואמינים על בריאות הנפש בישראל. "עדיין אין מדד של זמן המתנה לאבחון וטיפול. המידע אודות טיפולים נפשיים במגזר הפרטי לא מוזן במערכות ולא ניתן לדעת כמה אנשים נמצאים בטיפול, כמה אובחנו וכמה פנו ולא קיבלו טיפול.

הדוח מציין כי הוא מתמקד רק באלה שהושפעו ישירות מהמלחמה, ומבהיר: "לא מיפינו את ההשפעות על אנשים שהתמודדו עוד לפני המלחמה עם הפרעות נפשיות שהסימפטומים שלהן הוחמרו בשל המלחמה, כמו מי שנפגעו במלחמות ובפיגועים בעבר, וכן נפגעי תקיפות מיניות, שהעידו כי אירועי השבעה באוקטובר הביאו להצפה של הטראומה.

בניגוד לנורמה, מרכז המידע והידע אינו מציג את שמות מחברי הדוח. אנשי מקצוע שעימם שוחחנו מתחו על כך ביקורת. "מדובר בפרקטיקה פסולה"

הדוח מציג מקורות מידע רבים, בהם סקרים, מידע ודיווחים ממשרדי הבריאות והרווחה, הביטוח הלאומי, קופות החולים, עמותות בתחום הבריאות, הרווחה ובריאות הנפש, מחקרים של אוניברסיטאות, מכללות ומרכזי מחקר.

עם זאת, בניגוד לנורמה, מרכז המידע והידע אינו מציג את שמות מחברי הדוח. אנשי מקצוע שעימם שוחחנו מתחו על כך ביקורת. לדברי שהרבני סיידון: "מדובר בפרקטיקה פסולה. דוח מקצועי צריך להיכתב על ידי אנשי מקצוע ומגובה בחתימתם, כמו שנעשה במשרדי ממשלה וברשויות מחקר".

חייל מילואים מתרענן על גבול לבנון, אוקטובר 2023 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "המרכז למידע כבר לא באחריות צה"ל, הוא הועבר לאחריות גוף אחר". בדובר צה"ל סירבו להשיב על השאלה לאן עבר המרכז.