שר הביטחון החדש ישראל כ"ץ הדהים רבים כשהודיע בסוף השבוע כי יפסיק להוציא צווי מעצר מנהליים לאזרחים ישראלים. בפועל, המשמעות היא שכ"ץ לא יחדש את צווי המעצר הקיימים לשמונה יהודים העצורים מנהלית כיום, והם ישוחררו בתום התקופה.
ההודעה על החלטתו של כ"ץ יצאה ביום שישי בצוהריים, ובסביבת השר הסבירו את המהלך הזה כעמדה עקרונית. "כבר שנים שהוא מתנגד להוצאת צווים מנהליים נגד יהודים, ולא פעם הביע את מורת רוחו מהצעד הזה", טוענים שם.
בכיר לשעבר במערכת הביטחון, המצוי היטב בפרטי המודיעין ומעגל ההחלטות לגבי הוצאת צווי מעצר מנהליים נגד חשודים יהודים, הגדיר את ההחלטה הזו כבלתי אחראית. "יש כאן שני טעמים נפגמים. הראשון זה המסר לשטח", הוא אומר לזמן ישראל. " עד היום, הכלי הזה – למרות שהשימוש בו היה זהיר ומידתי – יצר הרתעה בקרב אוכלוסייה מסוימת.
"יש כאן שני טעמים נפגמים. הראשון זה המסר לשטח – עד היום, הכלי הזה יצר הרתעה בקרב אוכלוסייה מסוימת. הטעם השני הוא התסבוכת המשפטית שהוא צפוי לגרור את ישראל לתוכה"
"הטעם השני הוא התסבוכת המשפטית שהוא צפוי לגרור את ישראל לתוכה. סביר להניח שבג"ץ לא יאשר הפרדה בין על פי דת, כלומר צווים מנהליים נגד ערבים כן ונגד יהודים לא. בית המשפט יתקשה להגן על החלטה כזו, שעיקרה אפליה על רקע דתי".
![גרפיטי "מוות לערבים" שרוסס בכפר תורמוס עיא בגדה המערבית, 18 בפברואר 2024 (צילום: AP Photo/Nasser Nasser)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/11/AP24074557688647-1024x640.jpg "גרפיטי "מוות לערבים" שרוסס בכפר תורמוס עיא בגדה המערבית, 18 בפברואר 2024 (צילום: AP Photo/Nasser Nasser)")
מעבר לכך, התיזמון של המהלך הזה בעייתי – יש שיאמרו אומלל: יממה אחרי הוצאת צווי המעצר הבינלאומיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, שר הביטחון החדש כץ מחליט על מהלך שיתפרש בעולם כאכיפה גזענית.
ההשפעה הישירה של המהלך הזה, שסוקר באופן נרחב, כבר הורגשה בשטח בסוף השבוע, עם שני אירועים חמורים של תקיפת חיילי צה"ל.
ביום שישי, עשרות מתפרעים יהודים שהשתתפו בהילולת חיי שרה במערת המכפלה וסביבתה מנעו מהשיירה של מפקד פיקוד מרכז, אלוף אבי בלוט, לעזוב את העיר חברון וקראו לעברו בוגד. לפי דובר צה"ל, האלוף בלוט היה חייב להגיע לאירוע מבצעי ולכן נאלץ להזעיק את המשטרה כדי לאפשר לרכבי השיירה לעבור.
כוח צה"ל ניסה לעצור מתנחלים שעל פי החשד גנבו מכונית פלסטינית. החיילים הותקפו באלימות על ידי רעולי פנים, אחד מהם חבט באגרוף בפניו של חייל. חמישה חשודים נעצרו
האירוע השני אירע ליד איתמר, כאשר כוח צה"ל ניסה לעצור מתנחלים שעל פי החשד גנבו מכונית פלסטינית. החיילים הותקפו באלימות על ידי רעולי פנים, אחד מהם חבט באגרוף בפניו של חייל. חמישה חשודים נעצרו.
המשטרה ושב"כ עדיין מתקשים להגיע למעורבים במקרים שבהם התוצאות היו חמורות הרבה יותר, באירועים שבהם השתתפו עשרות ולעיתים מאות מתפרעים יהודים. כל, למשל, ביוני 2023 בכפר הפלסטיני תורמוס עיא בשומרון: 15 בתים ו-20 רכבים הוצתו על ידי מאות מתנחלים שהגיעו רעולי פנים.
למרות מאמצים גדולים של שב"כ לנסות ולפצח את אירועי הטרור היהודי ביהודה ושומרון, ברוב המקרים נשמר קשר של שתיקה בין המעורבים. רובם שותקים בחקירה ולמרות מידע שיש לשב"כ לא ניתן להגיש נגדם כתב אישום. לכן במקרי קיצון מבקש שב"כ צווי מעצר מנהליים.
"המצב בגדה בשנים האחרונות רק הולך ומקצין בכל הקשור לאירועי תג מחיר וטרור יהודי", אומר לזמן ישראל גורם ביטחוני. "אם פעם ראינו שריפה של בתים בודדים, היום אנחנו רואים מיליציות שפושטות על כפר שלם. זו תופעה חדשה וחמורה שמחייבת כלים רבים ומגוונים להתמודד איתה. ביטול הצווים הוא לא אחד מהם".
"המצב בגדה רק הולך ומקצין בכל הקשור לאירועי תג מחיר וטרור יהודי. אם פעם ראינו שריפה של בתים בודדים, היום אנחנו רואים מיליציות שפושטות על כפר שלם"
מי שעודכן מבעוד מועד בהחלטה הצפויה של שר הביטחון הם הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש שב"כ רונן בר. כ"ץ נפגש עם השניים בתחילת השבוע שעבר ועידכן אותם. הלוי רק הקשיב, בר התבקש בפגישה להציג לשר הביטחון פתרונות חלופיים לטיפול בחשודים בטרור יהודי. עד שעת כתיבת שורות אלה, צעדים כאלה לא הוצגו.
![ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ, הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש שב"כ רונן בר במסדרון נצרים, 19 בנובמבר 2024 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/11/WhatsApp-Image-2024-11-19-at-19.26.25-1024x640.jpeg "ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ, הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש שב"כ רונן בר במסדרון נצרים, 19 בנובמבר 2024 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)")
זה מחדד את השאלה לגבי מהירות ההחלטה של שר הביטחון. האם לא היה ראוי ואחראי מצד השר כ"ץ להמתין לגיבוש הצעדים החלופיים שיציע שב"כ, לקיים דיון מקצועי לגביהם ולהחליט האם הם עונים לצרכי הביטחון ורק אז לקבל את ההחלטה?
התשובה במקרה הזה ברורה – במיוחד לנוכח מבול הברכות ממחנה הימין שנחת על כ"ץ עובר המהלך.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכתבה שקרית ורדודה. נתחיל מהמקרה שצעקו על האלוף בלוט, באמת מכוער, אז בואו ונזרוק כל מי שצועק על קצין בכיר לכלא למעצר מנהלי. מה בכלל הקשר בין ההחלטה על הביטול לצעקות? לגבי המקרה השני כבר הוכח שזה שקר , לא נגנב שום רכב ערבי וזו היתה עלילה. וגם אם נניח היו גונבים רכב אז זורקים למעצר מנהלי? יעשו את זה גם לאלפי הגנבים הערבים ששודדים את רכושנו מידי לילה?
עד כמה שזכור לי, אמיר בר-שלום הוא משפטן בהשכלתו. אולי יסביר על-פי איזה עיקרון משפטי, חוקי, חוקתי או כל הקרצה אחרת של הבירוקרטיה הבלתי נבחרת – אמור בג"צ לאשר לא רק פעולות חקירתיות ואכיפתיות בשטח, אלא גם הימנעות מהן.
אין מה לומר – זו אכן אפליה חמורה וגזענית לפעול בצורה אחת כלפי אויביך ובצורה שונה כלפי בני עמך.
האם "הבכיר לשעבר במערכת הביטחון" ש"הגדיר את ההחלטה הזו כבלתי אחראית" עשה זאת מטעם ה-CFR או ה-State Department?
שתיהן מסונפות ל-RIIA הבריטית, ו-INSS הוא הסניף הישראלי של CFR.
לא יאמן שגם אחרי שהקרקס הבינלאומי ICC מוציא צווים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, הכותב מצפה מהשר כ"ץ לכלול בשיקוליו את הרצון לנשוא חן בעיניו של אותו Kangaroo court.
ומעניין לעניין באותו עניין: האם אמיר בר-שלום התייחס אי-פעם, ולו במילה, להרשעתו של עמירם בן אוליאל על-פי הודאתו בלבד, לאחר שבית המשפט שהרשיע אותו אישר את העובדה שהודאתו חולצה ממנו בעינויים ע"י השב"כ?