שר המשפטים יריב לוין בבית הנשיא בירושלים, 23 ביוני 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90

לוין לא מוותר על אף תרגיל והטרלה בניסיון לשבש את בחירת עמית לעליון

שר המשפטים יריב לוין מנסה לסכל או לעכב את בחירתו של יצחק עמית לנשיא העליון באמצעות שורה של מכשולים טכניים, בהם דרישה לשידור חי, דיון בתלונות סרק וסדר יום שמעמיד בספק את חוקיות ההליך ● לוין מקווה שחברי הוועדה ייטלו מידיו את שרביט ניהול הישיבה כדי לייצר תחושה שהמינוי של עמית נעשה במחטף ● פרשנות

תוכניותיו של שר המשפטים יריב לוין לסכל את בחירתו של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון בישיבת הוועדה לבחירת שופטים המיועדת להתקיים מחר (חמישי) – אינה חוקיות.

לא הדרישה לשידור חי של דיוני הוועדה, לא הכוונה לקיים דיון פרטני במליאה לגבי כל אחת מהתלונות הציבוריות נגד מינויו של השופט עמית, ולא הניסיון לשבש ולעכב את ישיבת הוועדה כך שלא תספיק לסיים את הדיון ולהתקדם להצבעה – עומדים בתקני החוק.

מאז פרישתה של השופטת אסתר חיות מכהונה שיפוטית ומכס נשיאות העליון לפני 13 חודשים, לא מכהן נשיא קבוע בבית המשפט העליון. זאת בשל סירובו של אבי ההפיכה המשטרית, השר לוין, לכנס את הוועדה כדי לבחור נשיא קבוע. במשך שנה שימש השופט עוזי פוגלמן כממלא מקום הנשיא, ובחודש האחרון מחזיק השופט עמית בתואר ממלא מקום הנשיא.

מאז פרישתה של השופטת אסתר חיות מכהונה שיפוטית ומכס נשיאות העליון לפני 13 חודשים, לא מכהן נשיא קבוע בעליון. זאת בשל סירובו של אבי ההפיכה המשטרית, השר לוין, לכנס את הוועדה כדי לבחור נשיא קבוע

היה זה בג"ץ שנאלץ לפסוק, בסופו של דבר, בדבר חובתו של שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לשם בחירת נשיא קבוע לעליון. פסק הדין ניתן לפני חודשיים וחצי, לאחר שלוין ביקש עוד ועוד זמן כדי להגיע לפשרה מוסכמת עם פוגלמן, שכמובן לא התגבשה.

לוין נאלץ לציית לפסק הדין, אך עשה זאת בדרכו המטרילה: הוא פרסם את שמות כלל שופטי העליון כמועמדים לתפקיד הנשיא והמשנה לנשיא, ואף זאת ברגע האחרון ממש – ואחר כך הורה לכנס את הוועדה כשלושה שבועות לאחר המועד שבו הייתה אמורה להתכנס, בנימוק שלא ניתן היה לתאם מועד מוקדם יותר שהסתנכרן עם יומניהם של כלל המשתתפים.

שופט בית המשפט העליון יצחק עמית (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
ממלא מקום נשיא העליון יצחק עמית (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כעת, לקראת מועד כינוס הוועדה, פורסמה תוכניתו לייצר פיליבסטר בדיון, לדון לעומק בכל תלונת סרק שאותן לוין הזמין במאורגן מפעילי ימין קיצוני ואף לדרוש להעביר את הדיון בשידור חי.

התעורר גם חשד שסדר היום שהפיץ שר המשפטים לישיבה, ושבו צוינה בחירת המשנה לנשיא לפני בחירת הנשיא, אינו תמים: כוונתו של לוין, על פי החשד, היא לממש את בחירתו של השופט נעם סולברג למשנה לנשיא, ואז לשבש את בחירתו של עמית לנשיא. כתוצאה מכך יודח עמית מתפקיד ממלא מקום הנשיא – והתפקיד יעבור למשנה לנשיא החדש סולברג.

לקראת מועד כינוס הוועדה, פורסמה תוכניתו לייצר פיליבסטר בדיון, לדון לעומק בכל תלונת סרק שאותן לוין הזמין במאורגן מפעילי ימין קיצוני ואף לדרוש להעביר את הדיון בשידור חי

כוונתו של לוין לדרוש שידור ישיר של הדיון היא, כאמור, אינה כדין. הוא כמובן רשאי לבקש מהוועדה לכונן הוראה חד־פעמית או כלל קבוע לשידור ישיר של דיון מסוג זה, שבו מתמנה נשיא בית המשפט העליון, אך הוא אינו יכול להסתמך על כלל קיים כזה מאחר שהוא אינו קיים.

היוזמה הזו של שר המשפטים מתבססת על החלטה שקיבלה הוועדה לבחירת שופטים באפריל 2022, בעת כהונתו של גדעון סער בתפקיד שר המשפטים. בישיבה שערכה אז הוועדה היא אימצה כלל שלפיו מועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון יעברו "שימוע פומבי".

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, פברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אסתר חיות, פברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

פירוש הדבר הוא שכאשר מועמדים לעליון מוזמנים לריאיון בפני ועדת המשנה של הוועדה לבחירת שופטים, אותה ישיבה תשודר בשידור חי. ההצעה נתמכה על ידי שופטי העליון שהיו חברים אז בוועדה, בהובלת הנשיאה באותה עת חיות.

זה היה נוסח ההחלטה: "הוועדה לבחירת שופטים מחליטה כי הופעת מועמד לכהונה בבית המשפט העליון לפני ועדות המשנה תצולם ותשודר לציבור בשידור ישיר".

לוין ביקש מהציבור לנתב את התלונות על מועמדותו של עמית ישירות ללשכת שר המשפטים. לא ברור אם העביר לחברי הוועדה, בטרם הישיבה, עותקים מהתלונות שהתקבלו כדי שיוכלו להתכונן לדיון

זה כמובן אינו נוגע בשום צורה לדיון במינויו של שופט, המכהן בבית המשפט העליון, לתפקיד נשיא בית המשפט העליון. הוא אינו "מועמד לכהונה בעליון", הדיון אינו מתקיים בוועדת משנה, וכל הרציונל שהוליך את הוועדה להחליט על שידור הריאיון אינו מתקיים במקרה הנוכחי. לוין אינו יכול להסתמך על החלטת הוועדה מלפני שנתיים וחצי, כדי לדרוש שידור ישיר של הדיון במינויו של עמית.

כך גם דרישתו שהוועדה תדון באופן פרטני בכל אחד ממאות מכתבי התלונה שלדבריו הצטברו בלשכתו, ביחס לכוונה למנות את עמית לנשיא העליון.

לפי כללי עבודתה של הוועדה, התלונות אמורות להגיע לצוות המזכירותי של הוועדה, הממוקם בהנהלת בתי המשפט. החוק קובע כי מנהל בתי המשפט הוא מזכיר הוועדה. לוין ביקש מהציבור לנתב את התלונות על מועמדותו של עמית ישירות ללשכת שר המשפטים. לא ברור אם העביר לחברי הוועדה, בטרם הישיבה, עותקים מהתלונות שהתקבלו כדי שיוכלו להתכונן לדיון.

שופט בית משפט העליון נעם סולברג בטקס הנחת אבן הפינה להיכל המשפט החדש שנבנה בכניסה לירושלים, 10 בספטמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שופט בית משפט העליון נעם סולברג בטקס הנחת אבן הפינה להיכל המשפט החדש שנבנה בכניסה לירושלים, 10 בספטמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נוסף על כך, התלונות הללו אמורות לעלות לדיון בוועדת משנה של הוועדה, ולא בשלב שבו מתכנסת מליאת הוועדה לבחירת שופטים בשביל לדון ולהצביע על בחירת נשיא העליון הבא. החוק אומנם קובע כי בסמכותה של הוועדה לקבוע את דרכי פעולתה, אך היא מעולם לא קבעה שיתקיים דיון פרטני במאות תלונות, שרבות מהן עשויות להיות תלונות סרק שכל תכליתן בזבוז זמן ואנרגיה.

מטרתו של לוין זדונית במידה שהיא שקופה: לסכל באמצעים טכניים, או לפחות לעכב, את בחירתו של יצחק עמית לנשיא העליון.

זה מה שלוין ככל הנראה רוצה – שקבוצת הרוב בוועדה תשתלט על ניהול הישיבה ותביא למינויו של עמית, כך שלוין יוכל לצאת אל הציבור ולצעוק כי השופטים ביצעו מחטף ומינו בעצמם את נשיא העליון

אך הסמכות לניהול ישיבותיה של הוועדה אינו מוקנה לשר אלא לוועדה כולה. אם ירצו רוב חברי הוועדה, הם יוכלו במהלך הישיבה ליטול מלוין את שרביט ניהול הישיבה, להעביר את סעיף בחירת הנשיא לתחילת הישיבה, לפני שמגיעים לדון בבחירת משנה לנשיא, ולקיים סוף כל סוף את הוראות הדין ופסק דינו של בג"ץ.

וזה מה שלוין ככל הנראה רוצה. שקבוצת הרוב בוועדה תשתלט על ניהול הישיבה ותביא למינויו של עמית, כך שלוין יוכל לצאת אל הציבור ולצעוק כי השופטים ביצעו מחטף ומינו בעצמם את נשיא העליון; לייצר תחושה שהמינוי בלתי חוקי כי לא עבר את חותמת ההכשר של גדול מהרסיה של מערכת המשפט הישראלית מאז ומעולם.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מערכת תעמולה משומנת היטב, עם כל מילות הקוד שפירסומאים מיומנים ומתוגמלים הנחילו לשיח הציבורי-תקשורתי בישראל. לא צריך להסביר או לתקף את הדברים על בסיס ההיגיון, הצדק או עיקרון דמוקרטי ו/א... המשך קריאה

מערכת תעמולה משומנת היטב, עם כל מילות הקוד שפירסומאים מיומנים ומתוגמלים הנחילו לשיח הציבורי-תקשורתי בישראל.

לא צריך להסביר או לתקף את הדברים על בסיס ההיגיון, הצדק או עיקרון דמוקרטי ו/או משפטי כלשהו. זרוק את השמות, לאיזה צד הם שייכים, וברור שהם "מטרילים", מנהלים "הפיכה משטרית", מגישים "תלונות סרק", מארגנים "פעילי ימין קיצוני", וכדומה. המילה "חשד" מוצמדת לפעולותיהם של אותם נבחרי ציבור, כי מובן מאליו שמדובר בעבריינים – בפועל או בכוח.
דיון פומבי בשידור ישיר במינויו של נשיא ביהמ"ש העליון הוא איכשהו דבר בלתי ראוי במדינה דמוקרטית.

לעומת זאת, בירוקרטים בשיעור קומה של קול חמישי בלהקה צבאית, שלא נבחרו ע"י איש – הם "שומרי הסף" ו"מגיני הדמוקרטיה".

המטרה, בין אם כותב המאמר יודע זאת ובין אם לוא, היא להעביר את ניהול המדינה מידי העם (במידה המועטה שהיה כך מלכתחילה) לידי כנופיות טכנוקרטיות, שהן סניפים מקומיים של המפיה הגלובליסטית, שרוצה להקים ממשלה עולמית אחת. מה שהוא כרגע תאגיד מדינת ישראל אמור להפוך לחלק ממנה.

עוד 880 מילים ו-1 תגובות
סגירה