בשבוע שעבר התכנסו במלון רמדה בירושלים עשרות פעילים, אישי ציבור וראשי רשויות המזוהים עם הימין, במסגרת כנס יוצא דופן שארגנה מועצת יש"ע, בהובלת ח"כ אביחי בוארון, מתוך הבנה שיש להגיע עם תוכנית אופרטיבית לפעולה בשנים הקרובות, כשממשל טראמפ ייכנס לבית הלבן.

המטרה של הכנס: "ניצור את התנאים להפיכת יהודה, שומרון והבקעה לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל".

התוכנית נולדה מתוך ההבנה שהמגמות הקיימות במפעל ההתנחלות בגדה המערבית אינן מאפשרות שינוי המציאות, כפי שהטיב להסביר ח"כ בוארון:

"אנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות שאותו אנחנו יכולים לנצל בצורה טיפשה או חכמה… אם ננצל אותו בצורה טיפשה, נהיה עם 700 אלף תושבים ועוד איקס בתים בעוד ארבע שנים…"

(האמת היא שלפי המגמות הקיימות, בעוד ארבע שנים מספר הישראלים בגדה לא יעלה על 570 אלף).

על בסיס הנתונים של קבוצת המחקר "תמרור" נבקש לבחון את הפרטים, ההיתכנות והמשמעויות של מרכיבי התוכנית הגרנדיוזית הזו: הקמת ארבע ערים חדשות, אחת מהערים חרדית ואחת דרוזית, הפיכת יישובים אסטרטגיים לערים, החלת תחום שיפוט של המועצות האזוריות גם על השטח שבין היישובים, החלת ריבונות על השטח הפתוח, והקמת רשויות מוניציפליות ערביות, שיבואו במקום הרשות הפלסטינית (חנן גרינווד, ישראל היום, 1/12/24).

המרכיב הראשון – בניית ארבע ערים חדשות. ניתן להניח כי תמצא אוכלוסייה חרדית ליישוב עיר נוספת, למרות העובדה ששתי הערים החרדיות, ביתר עלית ומודיעין עלית, סובלות בחמש השנים האחרונות ממאזן הגירה שלילי.

הגורם החשוב יהיה מיקומה של העיר, לאור הניסיון הכושל עם ההתנחלות עמנואל, שהוקמה לפני 40 שנה בלב השומרון ומספר תושביה כיום עומד על 5,500 בלבד. אם תמוקם שלא על הקו הירוק וממערב לגדר הביטחון – סיכוייה נמוכים ביותר לפרוח.

לגבי שתי הערים האחרות, יש לזכור כי החילוניים נוטשים את הגדה. ב-2010 הם היוו 36% מהמתנחלים וכיום רק 26%. והקמת עיר דרוזית – מבלי לתקן את חוק הלאום?!

ניתן להניח כי תמצא אוכלוסייה חרדית ליישוב עיר נוספת, למרות העובדה ששתי הערים החרדיות, ביתר עלית ומודיעין עלית, סובלות ממאזן הגירה שלילי. עיר חילונית ועיר דרוזית הן עוד פחות מציאותיות

המרכיב השני – הפיכת מעלה אפרים, אפרת, עלי, נחליאל וקריית ארבע לערים. מעלה אפרים הוקמה לפני כמעט 50 שנה ומספר תושביה עומד כיום על 1,692 נפש בלבד! המועצה הייתה אמורה להעניק שירותים לתושבי הבקעה אך גם מספרם של אילו אינו עולה על 7,500 נפש. אין בה תעשייה, חקלאות או תיירות. המועצה ממוקמת באשכול החברתי-כלכלי 6, אך הממשלה מממנת 75% מתקציבה הרגיל.

אפרת היא מועצה שמספר תושביה צמח ל-12,392 נפש, אם כי היא סובלת בשלוש השנים האחרונות ממאזן הגירה שלילי. שטחה הבנוי עומד על 1,400 דונם בלבד. היא מדורגת באשכול 7 במדד החברתי-כלכלי אבל הממשלה תומכת ב-70% מתקציבה הרגיל. היא קרובה מאוד לירושלים ולביתר עלית, כך שלא תמשוך אוכלוסייה חרדית או חילונית אליה, גם אם היא נהנית מכביש גישה ארצי נוח (מספר 60).

עלי ממוקמת בלב השומרון ושייכת למועצה האזורית מטה בנימין, הרחק מירושלים ומתל אביב. אוכלוסייתה אינה מגיעה ל-5,000 נפש ושטחה הבנוי אינו עולה על שטח העיר העתיקה בירושלים. היא נשענת על הציר הארצי 60 אך אין בה כל תעשייה.

נחליאל שבמערב בנימין היא התנחלות קטנה מרוחקת מצירי תנועה ראשיים (כמו 443), בה חיים 744 איש בשטח קטן מ-200 דונם. המועצה המקומית קריית ארבע מונה רק 7,600 נפש וסובלת ממאזן הגירה שלילי כבר כמעט עשור. חלשה ביותר כלכלית (אשכול 2) ונמצאת בלב אוכלוסייה פלסטינית המונה קרוב ל-850 אלף איש.

עם סיפוח שטח C גבולה של ישראל עם השטחים הפלסטינים יגדל מ-311 ק"מ, אורכו של הקו הירוק, ל-1,800 ק"מ – פי שלושה מאורכם של כל גבולות ישראל

המרכיב השלישי, החלת תחום השיפוט של המועצות על כל שטח C. מדובר בהכפלה של פי 10 בשטח השיפוט של המועצות. למשל, מועצה אזורית שומרון תצמח מ-72 קמ"ר ל-680 קמ"ר, מהלך שיאפשר שליטה בכל אתרי הארכיאולוגיה שמספרם בשטח C מגיע ל-2,000, ובכל עשרות אתרי התיירות שמחוץ ליישובים.

החלת הריבונות והקמת רשויות מוניציפליות ל-400 אלף הפלסטינים החיים בשטח C תחייב תקציב שוטף, במודל של מזרח ירושלים, של 15 מיליארד שקל בשנה, ולכך יש להוסיף עשרות מיליארדים לתשתיות ומוסדות מתחייבים על פי החוק הישראלי.

עם סיפוח שטח C גבולה של ישראל עם השטחים הפלסטינים יגדל מ-311 ק"מ, אורכו של הקו הירוק, ל-1,800 ק"מ – פי שלושה מאורכם של כל גבולות ישראל! אם תתקבל החלטה להקים מכשול הרי שמדובר בעלות של 60 מיליארד שקל נוספים וגיוס מילואים קבוע לפעילות הביטחון השוטף.

כמו כן, למעלה ממחצית שטח C הינו בבעלות פרטית פלסטינית של תושבים משטחי A ו-B. כיצד מתכוונים המתכננים לתת להם גישה לאדמתם, או פשוט הם יפקיעו אותה?!

התוכנית להפוך את בקעת הירדן למרכז אנרגיה סולארית של ישראל צריך לקחת בחשבון את ההולכה לישראל מהמקום הנמוך ביותר בעולם מערבה דרך גב ההר המגיעה ל-800 מטרים מעל פני הים.

למעלה ממחצית שטח C הינו בבעלות פרטית פלסטינית של תושבים משטחי A ו-B. כיצד מתכוונים המתכננים לתת להם גישה לאדמתם, או שפשוט יפקיעו אותה?

מיותר יהיה לדבר על היתכנות לתוכנית הזו, או להניח כי ישראל תוכל לשאת כלכלית, ביטחונית או מדינית את ההשלכות שלה.

היטיב בזמנו יהושפט הרכבי להסביר את ההבדל בין חזון לפנטזיה, כשכתב ב-1982:

"סכנת טעות לאומית טבועה בעצם הווייתנו כארץ של חזון, שכן החזון מבקש לשנות את המציאות. אולם גודל הזון, המתנה את הגשמתו, היא מציאותיותו, הטמונה בכך שלמרות שהחזון מבקש להתעלות על המציאות, רגליו תמיד נטועות בה. זה ההבדל בין חזון לבין פנטזיה המרחפת על כנפי האשליה".

ד"ר שאול אריאלי, אל"ם במיל', לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת המו"מ במשרד ראש הממשלה, כיום ראש קבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה", פרסם 11 ספרים ואטלסים על הסכסוך, מחקרים שונים ומאמרי דעה רבים.